יום שלישי, אוקטובר 31, 2006

מגן דוד כסמל לששת ימי הבריאה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
והוא לקוח מפרק ג (ג) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד. התמונה היא באדיבות ביביג'יאן שפרסם אותה בפליקר, והיא עברה אצלי טיפול פוטושופ כדי להדגיש את המגן דוד שחבוי בתוך פסיפס מן המאה השלישית, שנמצא כיום במוזיאון ברדו בטוניסיה. פסיפס זה מתאר ששה קיסרים רומיים שמסמלים את ימות השבוע מקיפים את האל סטורן שמסמל את השבת

הטבע שופע שלישיות, למשל שמש, כוכבי לכת וירח; או פרוטונים, נויטרונים ואלקטרונים שנמצאים בכל אטום; או שלוש התכונות של חלקיקים אלה: מסה, מטען ותנע זוויתי; או שלושת מצבי החומר: מוצק, נוזל וגז. נוכל להוסיף לכאן גם את ארבעה היסודות, אדמה, אוויר, מים ואש, כי האש היא רק תהליך של המרת אנרגיה ואיננה למעשה יסוד כמו שלוש היסודות הקודמים
בהקשר זה, כדאי לציין שלאדמה עצמה הוענק הכוח להתפתח, כפי שאנחנו לומדים מההיסטוריה שלה, וכפי שנאמר בתנ”ך: בשני הימים הראשונים של הבריאה רק הבורא פועל בזמן שכל מה שנברא עד אז נשאר במצב המקורי הפרימיטיבי שלו, למרות שטמונות בו אפשרויות ההתפתחות. המצב הזה משתנה - בודאי לא באופן מקרי- ביום השלישי, כאשר הבורא מטיל על האדמה את התפקיד להצמיח דשא ופרי. לגבי מלכות הצומח, אנו קוראים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינו


ובנוגע למלכות המים אנו קוראים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה


ובאשר למלכות בעלי החיים אנו קוראים

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָה


נרמזת כאן התחלה כלשהי של עצמאות של הדברים הנבראים. לגבי האדם, שנברא ביום השישי, עצמאות זו מגיעה לשיאה ברצון החופשי שהוא יכול לתרגל במידת מה
כאשר מתבוננים במשולש אחד כמסמל את שלושת ימי הבריאה הראשונים ובמשולש השני כמסמל את שלושת ימי הבריאה השניים, הימים הרביעי החמישי והשישי, האחדות שלהם יכולה להיות מיוצגת על ידי ההשתלבות ההרמונית של ההקסגרמה. אנחנו יכולים לזהות באופן מיידי את המשושה שבמרכז ההקסגרמה כמסמל היטב את היום השביעי, השבת. בעצם השבת לא נבראה - היא הוטבעה בתוך הבריאה והיא מציינת את השלמתה. אנחנו, בני האדם, כמי שנבראו ביום השישי כפופים לחוקי הנבראים. איננו כפופים לשבת. אנו מקבלים אותה כחלק מהחופש שיש לנו לקיים אותה ו"לעשותה" לחלק מהחופש המקודש שלנו (שמות לא, ט"ז
היעוד להתפשט ולהתפתח נגמר בפסוקים השני והשלישי בפרק ב בספר בראשית

שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות


למען הבהירות, הבה נהרהר לרגע בפסוק המוכר אך הקשה להבנה הזה. הוא מבטא כביכול שני צדדים של אותה מטבע. אחרי ששת ימי הבריאה או שש תקופות הבריאה, אלוהים נח, אם לדבר במונחים אנושיים, מעבודתו, וראה שהיא טובה מאוד: הכוחות הכאוטיים קיבלו כיוון למשחק הרמוני; השמש והירח קובעים את הימים, השנים, והעונות; האדמה נועדה לגדל צמחים ויצורים חיים; ובני האדם נבראו בצלמו של הבורא עצמו. כל זה נברא כדי שהאדם יכבוש את האדמה, ישלוט עליה בצלם הבורא, ויחיה בהתאמה לדמותו של ה' ובהתאמה לתוכנית המקורית, שתוארה בספר בראשית א בפסוק עשרים ושש

נעשה אדם בצלמנו כדמותנו

תהליך זה של בריאת האדם, שעליו חל הפסוק

אשר ברא אלוהים לעשות


לא נגמר אחרי התנעתו. אלוהים שבת מכל מלאכתו כדי שהאדם ישלים אותה בעשייתו
מיד לאחר הפסוק שאומר שאלוהים שבת מכל מלאכתו אנחנו קוראים שהוא נפח באפיו של אדם את נשמת החיים, ובכך העניק לו את הציוד הרוחני למשימה של עיבוד הגן. לאחר מכן אלוהים נטע גן בעדן, בנה אישה מהצלע של אדם, גירש ושלח אותם משם כדי שיעבדו את האדמה, הציל את נוח מהמבול, שינה את שמו של אברם לאברהם, העניש את מצרים והוציא ממנה את בני ישראל; נתן את עשר הדיברות; כל זה קרה על פני האדמה אשר היא, לפי התנ"ך, בתור אחת מהיצירות של הבורא, שדה כוח דינאמי הפועל במסגרת חוקיו הנצחיים של הבורא

מגן דוד עתיק שהושחת


ד"ר אשר אדר, מחבר הספר "מגן דוד סמל עתיק של איחוד" צילם תמונה זו לפני כארבעים שנה בחרבות בניין הרודיאני בבית אל. כעבור שנים אחדות שב למקום כדי לצלם תמונה טובה יותר אך המגן דוד המפותל הושחת. מורי וידידי, ד"ר זאב גולדמן, שהוא מומחה לסמלים דתיים עתיקים, אמר לי שזה לא מגן דוד. זה סמל יהודי שנקרא טרי-לופ או שלש לולאות

מגן דוד מפותל

ד"ר אשר אדר צילם לפני כארבעים שנה מגן דוד מפותל בבית אל בחרבות בניין הרודיאני. מורי וידידי ד"ר זאב גולדמן שהוא מומחה לסמלים דתיים עתיקים אמר לי שזה אינו מגן דוד אלא סמל יהודי אחר שנקרא טרי-לופ או שלש לולאות

תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק א (ו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

ההקסגרמה נמצאה באתרים ארכיאולוגיים רבים בארץ ישראל המתוארכים למן המאה הראשונה לפני הספירה. היתה הקסגרמה שחקוקה במבנה הרודיאני בבית אל, צפונית לרמאללה. להקסגרמה זו היתה צורה מפותלת שדומה לזו של ההקסגרמה שנמצאת בבית כנסת מהמאה השנייה לספירה בכפר נחום
בחורבות כפר נחום ניתן לראות גם דוגמא אחרת של הקסגרמה שלה יש קווים ישרים והיא מורכבת משני משולשים שווי צלעות שמשולבים באופן סימטרי

יום שני, אוקטובר 30, 2006

העיגול והמגן דוד



תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ג (ב) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד

אין מדובר כאן באיזה תרגיל שרירותי. הגיאומטריה נותנת לנו רמז לתובנה הזאת. כאשר אנחנו מציירים עיגול אנו מגלים שהרדיוס נכנס להיקף בדיוק שש פעמים. כמו באיור לעיל
חיבור ששת המרכזים של העיגולים נותן או משושה או הקסגרמה

כידוע, זה בלתי-אפשרי לרבע את העיגול באופן מדויק (למרות שכאשר פי שווה 3,14 זה מספיק לצרכי היום-יום שלנו). לעומת זאת, האיורים לעיל מראים את היחס האפשרי היחיד בין שטח עגול לבין שטח בעל קדקודים. כלומר, המשולש כיחידה הגיאומטרית בעלת הקדקודים הבסיסית ביותר יכול להתפתח ישירות מהעיגול שיכול לסמל אין סופיות והרמוניה

הבורא והבריאה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ג (א) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד


ניתן לדון בכוכב בעל ששת הקודקודים כבצורה שמורכבת משני משולשים שווי צלעות. בהנדסת המישור משולש הוא הצורה הפשוטה ביותר שניתן להעלות על הדעת, אשר לה קודקודים ברורים. בעוד שבמיסטיקה המספר ארבע והריבוע מייצגים את הבריאה - העולם הנברא, המספר שלוש והמשולש מייצגים את האפשרויות השונות הנובעות מהחלוקה של האחד לשניים. המושג "אחד" כאן מופיע במובן של הכול והוא כולל את ה"שניים" ואת תוצאות החלוקה.הבורא האחד יצר את האפשרויות האלה על ידי עצם הפעולה של הבריאה. אם, לצורך הדיון, נתאר את הבורא כנקודה ואת הבריאה כנקודה - הקו המקשר בין נקודות אלה יסמן את מערכת היחסים שביניהן, בין ה"עליון" לבין ה"תחתון"
בעצם, הכוח היצירתי מנותב למטרה, ומגלה את עצמו בצורות. כשם שהחיים צריכים צורה כדי לבטא את עצמם, כך גם הכוח היצירתי הראשוני (אל) פועל, ומופיע, כבורא (אלוהים) בבריאת העולם. הבריאה איננה פעולה חד פעמית שנעשתה בעבר המרוחק אלא מתמשכת כתהליך מתמיד. כדברי חז"ל

הבורא מחדש בטובו כל יום מעשה בראשית


מעניין לציין שבהרכב אותיות המלה העברית בריאה, נחבא הרעיון הזה: האות האחרונה (הא), כמו במלים אחרות, מסמנת מגמה או תנועה לקראת משהו. מדענים מודרניים מודים ש

היציבות של החומר היא נס טהור כאשר חושבים עליה מנקודת המבט של הפיסיקה הקלאסית


התחדשות מתמדת זו היא שמקיימת את החיים והיא שגורמת להופעה של צורות חדשות, בהוסיפה לבריאה פן אופקי של התפשטות. כאשר אנו נעשים מודעים לכך שהבריאה כתהליך מתמשך היא שגורמת ליצירת צורות חדשות שממשיכות להתפתח אנו יכולים להמחיש את המספר שלוש שמופיע מתוך הקו שמחבר את הקדקודים של אחד ושל שניים
מאחר ושינויים נמשכים אלה מתרחשים רק בתוך המסגרת של חוקים שנקבעו עבור העולם, ומאחר ואנו יצורים שכפופים לחוקים אלה אין ביכולתנו להוסיף את הקדקוד השלישי כהמשך של הקו שמחבר את הנקודה של האחד עם הנקודה של השניים אלא שעלינו לקבוע אותו ליד נקודות אלה כך שנוצר משולש שבו כל קדקוד מייצג כוח מסוים, כפי שהוא מתייחס לשני הכוחות האחרים. על מנת לבטא את ההרמוניה שבין הכוחות השונים האלה עלינו לצייר את המשולש כך שצדדיו יהיו שווי אורך
[בהמשך יש קטע נוסף באותו עניין]
בהקשר שלנו, המשולש יכול לסמל שדה כוח, ואילו שני משולשים, כמו בהקסגרמה, מסמלים שני שדות כוח מקושרים. שני שדות הכוח הבראשיתיים יהיו, לפיכך, הכוח היצירתי של הבורא שמסומל על ידי אחד משני המשולשים, בעוד הבריאה והכוחות שהופיעו בה יסומלו על ידי המשולש השני. השילוב של המשולשים, אם כן, משמעו שהבורא והבריאה אינם ניתנים להפרדה; האחד אינו יכול להתקיים בלי האחר. הם מהווים יחידה אחת

עץ החיים של הקבלה


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ז בספרו של דר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד

האיזון ההרמוני במערכת יחסים אותו מסמל המגן דוד ניתן להשגה רק אם השותפים לאותה מערכת יחסים הם עצמם מאוזנים. בניגוד להשקפה הרווחת, אין די בעצם ההתחברות
כאשר אנחנו בוחנים את שני המשולשים של המגן דוד, אנחנו יכולים לדמות נקודה מרכזית בכל אחד מהם. אם אין התאמה בינה לבין הנקודה המרכזית המשולש השני, הכוכב יתעוות ויצא מאיזון
מהי אותה נקודה מרכזית? האם היא יכולה בכלל להיות בהתאמה עם זו של האחר? בני האדם שונים זה מזה עד כדי כך שבין מיליארדי האנשים המאכלסים את כדור ארץ אין שני אנשים שיש להם אותו פרצוף בדיוק, אותה טביעת אצבעות בדיוק, או אותו קול בדיוק. לכל אחד מאתנו יש אישיות משלו. כמו שחז”ל אומרים: כל המאבד נפש אחת מישראל, כאילו איבד כל העולם כולו; וכל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים כל העולם כולו
מאחורי הצורה החיצונית של בני האדם, שיש רבות כמותה, ישנו משהו גבוה יותר, נקודה המאחדת. למעשה, ככל שאנחנו עולים אנחנו מתקרבים אליה יותר. במונחים המודרניים נקודה זו נקראת לעתים אני עליון או סופר אגו, או אב טיפוס של אדם. התורה, מדברת על הנקודה המאחדת הזו כשהיא מספרת לנו על אדם קדמון, על אותה ישות שנוצרה בדמות אלוהים. בעקבות התורה, אנחנו יכולים לדמות את האני העליון כספירה שיש בה פתח תחתון כלפי האדם ופתח עליון כלפי השפע שבא ממעל. ניתן להשוות זאת למרכז שמקיים את האיזון שבין הטבע הארצי לבין הטבע האלוהי שלנו, כמו גם להשוות בין ימיננו לשמאלנו. כצאצאי אדם הראשון, המבנה הזה קיים בכל אחד מאתנו, והוא מאפשר לנו להכיר את עצמנו, להכיר ולאהוב את הזולת, ולהבין את המצע האנושי המשותף לכולנו
הקבלה מבטאת את העקרונות האלה בתרשים הידוע בשם עץ החיים
תרשים עץ החיים מראה את הקוטביות המושלמת שבין הכוח היצירתי, המכונה ספירת כתר, לבין עולם החומר המכונה ספירת מלכות. תרשים עץ החיים מראה גם את הקיטוב היחסי שבין העמודה הימנית לעמודה השמאלית: בין כוח לבין צורה ; בין שלילי לבין וחיובי; בין נקבה לבין זכר; בין נותן לבין מקבל. הקיטובים האלה נולדים על ידי ספירת כתר ונשלטים על ידיה
עשר הספירות של עץ החיים מקושרות על ידי קוים, הנקראים נתיבים. נתיבים אלה יוצרים משולשים, שדות כוח. לכל אחד משדות כוח אלה יש משמעות משלו. כל אחד משדות כוח אלה שייך לתחום של ספירת כתר או לתחום של ספירת מלכות
משמעות הדבר היא
א. הכל נובע ממקור אחד, מתחלק לשניים, ולאחר מכן מתאחד מחדש עם המקור שהוא אחד
ב. עץ החיים הוא הרמוני ומאוזן כל עוד כל המשולשים המראים את התפקידים השונים שלו הם בצורה המיועדת להם ומקומם הוא במקום המיועד להם
ג. המהות של היהדות נכללת בשם כתר שהוא שמה של הספירה העליונה ביותר ובשם מלכות שהוא שמה של הספירה הנמוכה ביותר. השם מלכות כאשר הוא חל על העולמות של הדומם הצומח והחי מלמד אותנו שעולם החומר אינו נפרד מאלוהים, אלא משמש הדום לרגליו. כאשר השם מלכות חל על עולמנו, הוא מעודד אותנו להכיר בריבונות של האל על הבריאה כולה, ולהיות מודעים לכך שהוטל עלינו לטפל בעולם, שאנחנו יכולים להעלות אותו לרמה אלוהית, ושאם נעשה זאת נוכל לשלוט בעולם בדמותו ובצלמו של הבורא. בזאת אנחנו בעצם מכתירים את האל למלך העולם, לאדון העולם, והופכים את הארץ למלכותו. לכן, את ספירת מלכות מסמל המלך דוד
האדם מעפר יולד אך למרות זאת הוא נברא בצלם אלוהים. זאת מסמלים המעוין התחתון והמעוין העליון בתרשים של עץ החיים בכך שהם מעוצבים באופן זהה. בלשון הקבלה נקרא המעוין בשם פרצוף
חלק מן המעוין התחתון, המשולש של מלכות-הוד-נצח, מסמל את המצב לתוכו אנחנו נולדים, את האגו בהתגלמותו. בגלל שהאדם אינו מיועד להישאר במצב הזה, הוא הולך, באופן טבעי, אחר הנטייה המולדת שלו לעלות למעלה, לצמוח מבחינת מקצועית, שכלית ורוחנית, להשתוקק למטרות יותר ויותר נאצלות. אבל לבסוף, כולנו חייבים להבין שיצר סובייקטיבי זה לשאוף למעלה טבוע בנו למעשה ככמיהה לאמת מושלמת ואובייקטיבית שהיא תמיד מעלינו והיא מסומלת בתרשים שלנו באמצעות ספירת הכתר. ספירה זו קוראת אלינו תמיד באמצעות מה שאנחנו מכנים בשם קול פנימי, לחזור בתשובה. למלה תשובה יש שתי משמעויות: לענות ולהתחרט. ספירת כתר שואלת אותנו את השאלה הנצחית של אלוהים לאדם: אייכה, והיא קוראת אלינו להתגבר על הקשיים שמסמלות ספירות נצח והוד ולהתאחד בספירת תפארת עם האלוהות שמסומלת על ידי ספירת כתר
התהליך הזה מתואר לעיתים קרובות כתחייה רוחנית. זו אינה פוגמת בכל התפקידים שמסמל המעוין התחתון, אך מספקת אופקים חדשים ופותחת לנו פתח להדרכה אלוהית. ספירת תפארת מלבד הערך הפנימי שלה, יוצרת את הציר שמחבר אל המעוין העליון. בדרך זו, אנחנו יכולים לומר במילים של תהילים כה פסוק י': אליך ה' נפשי אשא
על כל פנים, בלימודי היהדות, לא מספיק לשאוף למעלה באמצעות הרגשות בלבד. עליה למעלה רק בהתאם לרעיונות ולאידיאלים שלנו יכולה אולי להשפיע לטובה בתחילת הדרך אבל לבסוף התוצאה תהיה בלבול כמו זה שהיה בבבל. ההתקדמות שלנו חייבת להיות באמצעות פעולות שתואמות את ההנחיה האלוהית, וזו באה מלמעלה, מהר סיני. אמנם, התורה אומרת לנו מיד בתחילתה כי אלוהים שבת מכל מלאכתו אשר עשה (ראה הערה שמינית לפרק השלישי). בהקשר זה, אנחנו יכולים להוקיר את העובדה שמלכות אלוהים, שבת, קדושה וכו', לא נבראו, ולכן לא נכפו על הטבע שלנו: עלינו לשאוף אליהם ולעשותם. התורה מדגישה זאת שוב ושוב. למשל, בנוגע לשבת, אנחנו קוראים: ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם
כל מעשינו, בין אם הם נקראים דתיים ובין אם הם נקראים חילוניים, מתרחשים בתחומי ספירת מלכות בעץ החיים שלנו. בעשותנו את מה שאנחנו מצווים לעשות אנחנו מבינים את ערכם הפנימי של מעשינו ואת יופיים : נעשה ונשמע ; יראת אלוהים ראשית חכמה
היראה ואהבת האל אשר באות לידי ביטוי באישיות שלנו, הן אלה שמתחילות לפתוח את לבנו לבינה ולחכמה האלוהיות כפי שהן מיוצגות בעץ החיים שלנו על ידי שתי הספירות העליונות. שתי ספירות אלה אינן עצמאיות; הן מחוברות באופן בלתי-ניתן להפרדה לספירת כתר, וזו מוצגת בתרשים שלנו לא רק על ידי המשולש העליון שנוצר על ידי שלוש ספירות אלה אלא גם על ידי האות יוד, שנוצרת מן האין סוף ומתמתחת, דרך ספירת הכתר אל תוך ספירת החכמה וכך מגבשת את השלישייה העליונה לכדי יחידה מוצקה, שמעניקה צורה הרמונית ומאזנת לעץ כולו ולמה שהוא מסמל
היהדות, שהקבלה היא הבסיס המיסטי שלה, מאופיינת על ידי זרימה קבועה של אנרגיה בין ספירת כתר לבין ספירת מלכות. ספירת כתר מציינת גם את מתן תורה, שמתמשך ומתחדש מדור לדור. שלישיית הספירות: חכמה בינה תפארת מסמלת את רוח אלוהים באדם, ואילו הנתיב המקשר את ספירות כתר ומלכות מסמל את הנוכחות ואת הרצון האלוהי שקיימים בכל מקום אף אם הם מאחורי הקלעים
לכן, התרשים הזה, בעל השם ההולם עץ החיים, משקף את שיעור הקומה המאוזן והמושלם של אדם קדמון שהוא האב טיפוס שאנחנו, צאצאיו, אמורים לגדול בכיוון שיעור הקומה הזה בתור יחידים ובתור מין. החיים שלנו כאן בכדור הארץ צריכים לשקף את התוכנית השמימית הזאת, כשם שהמעוין התחתון של הוד-נצח-תפארת-מלכות נדרש לשקף את המעוין העליון של כתר-חכמה-בינה-תפארת
התהליך הזה של צמיחה קורה בתוך השדה שצוין על ידי הספירות הוד-נצח-דין-חסד. המרכז, או הציר, הוא ספירת תפארת, או האני העליון, ואילו ספירת דעת משקפת את התפקוד של עשר הספירות. עם כל זאת כל אלה באים לידי ביטוי בספירת מלכות
בהמשך נראה שבמגן דוד הרעיונות האלה באים לידי ביטוי באופן יותר פשוט אך לא פחות מרשים

יום ראשון, אוקטובר 29, 2006

החותם האמריקאי הגדול


תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס, והוא לקוח מפרק ב (ו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה עוסק בהופעות של צורת המגן דוד בתרבויות אחרות
 התמונה הועתקה מויקימדיה

אין ספק שההקסגרמה היתה מוכרת לתרבות ההודית מימי קדם, וההודים עדיין משתמשים בה. היא נמצאת שם במקומות קדושים להינדים ואפילו על הדגל של אניות הודיות. בנפאל היא רקומה על חזית כובעו של המלך. שם, היא נחשבת כסמל להרמוניה שבין רוח לחומר. בבתי ספר ליוגה, אותו רעיון [של סמל להרמוניה שבין רוח לחומר] בא לידי ביטוי על ידי הסימנים הגרפיים של הצ'אקרות, כאשר הכוכב בעל ששת הקצוות מציין את צ'אקרת הלב כצ'אקרה המרכזית המחברת בין שלוש הצ'אקרות הנמוכות, הגופניות, לבין שלוש העליונות, הרוחניות. ראוי לציון שרק צ'אקרת הלב מתוארת על ידי סימן מופשט, הכוכב בעל ששת הקצוות, בעוד הצ'אקרות הנמוכות והעליונות מיוצגות על ידי אותיות סנסקריט. במשנת הטנטרה הכוכב מסמל את מערכת היחסים בין גבר לאישה. אצל חלק מהשבטים האינדיאניים בצפון אמריקה השתמשו בו מאז ימי קדם כסמל שמבטא את התבונה שגלומה במשפט כמו למעלה כך למטה, וגם כהתאחדות של רוח וחומר, שמיים ואדמה

כל מדינה ממדינות ארצות הברית של אמריקה מיוצגת על ידי כוכב מחומש בדגל הכוכבים והפסים אך על החותם הגדול של אמריקה מופיע כוכב בעל ששה קצוות, או ליתר דיוק, סידור של מעין הקסגרמה של שלושה עשר כוכבים מחומשים שמייצגים את שלוש עשרה המדינות המייסדות של ארה"ב
על החותם הראשון משנת 1782 היו הכוכבים משושים
אך בחותם הנוכחי שהוא משנת 1904 הכוכבים הם כבר מחומשים, ובגרסה אחרונה זו ניתן למצוא אותם על כל שטר של דולר אמריקני אחד

מעוין במקום משושה במרכז הסמל


מגן דוד מוזר על גבי שלט של חנות למסגרות בירושלים. במרכז מופיע מעוין במקום משושה. בתוך החנות ישנם מגני דוד נוספים על גבי הדגלים הקטנים

כנפי פרפרים


מגן דוד זה עשוי מכנפי פרפרים. כאשר מזיזים את התמונה רואים צבעים חדשים בכל פעם שזווית הראייה משתנה

יום שבת, אוקטובר 28, 2006

משקולת לנייר


משקולת לנייר מזכוכית ובתוכה מגן דוד שמשמש כמסגרת למלה שדי

כנסיית השיש


התמונה היא באדיבות "סיאלאספיס", שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שהמגן דוד הזה ממוקם בצריח כנסיית השיש שנמצאת בבודלווידן בצפון ווילס  

קטמנדו


התמונה היא באדיבות "מונוגמו" שפרסם אותה בפליקר וכתב שם בתאור התמונה שבנפאל משמעות המגן דוד היא חוכמה. שמעתי על התופעה הזאת אבל לראות תמונה זה משהו לגמרי אחר. ניתן לומר שזה חסך לי נסיעה לשם

יום שישי, אוקטובר 27, 2006

השפלה וכבוד


מיד לאחר הקמתה המדינה היהודית שנולדה מחדש אימצה את אותו סמל שאויבי היהודים התכוונו להשפיל. המגן דוד קיבל מעמד של כבוד ונעשה לחלק מדגלה הרשמי של מדינת ישראל
כפי שפרופסור גרשם שלום [1] אמר
 
הסימן שנתקדש בימינו בייסורים ועינויים, ראוי הוא  שיאיר את דרך החיים והבניין. ירידה צורך עלייה היא, ובמקום שפלותו שם אתה מוצא גדולתו

בהקשר זה, יש לומר שאותו רצון להפוך בושה לכבוד הוביל את המדינה שזה עתה נולדה מחדש לאמץ את השם "ישראל" כשמה הרשמי. גרמניה הנאצית מיינה את היהודים באמצעות הוספת השם ישראל לדרכונים ולתעודות הזהות של כל איש יהודי ובאמצעות הוספת השם שרה לכל אישה יהודיה. המדינה היהודית, לעומת זאת, כיבדה את השם התנכי העתיק הזה ואימצה אותו כשמה
יש מקבילה מדהימה בסיפור על יעקב המתגושש עם המלאך של אחיו ואויבו, עשו. יעקב קיבל את השם ישראל ממש לפני שובו למולדתו, ובה אימץ את השם הזה כשמו
לכן, מאז שנת 1948 חוברים להם יחדיו יהדות, ישראל והמגן דוד. יתר על כן, מגן דוד הוא לא רק הסמל על הדגל של המדינה אלא שהוא נעשה לסמל שקהילות יהודיות יכולות להזדהות עמו בין אם הן אורתודוכסיות ובין אם הן ליברליות. קהילות יהודיות יכולות להזדהות עמו אם הן בישראל או בחו"ל, בעולם החופשי או בארצות בהן יהודים, ולעיתים קרובות מיעוטים אחרים, אינם יכולים לבטא את הזהות שלהם בגלוי
ששה מיליון קורבנות זעקו לשמיים בתקופת השואה לפני שרוב אומות העולם היו מוכנות להעניק לישראל עצמאות, ולכבד את סמלה

תרגום קטע זה מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק א (כה) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד
התמונה באדיבות "מיס פופיק" מפליקר
[1]
גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008 , עמוד 55 

יום חמישי, אוקטובר 26, 2006

ספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד, סמל עתיק של איחוד


זהו צילום שלי  ובו הכריכה לספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד שיצא לאור בירושלים, בהוצאת ראובן מס בשנת 1987 באנגלית. התמונה היא באדיבות אורן מס שהואיל להרשות לי לתרגם את הספר לעברית כאן בבלוג, ולפרסם גם את המקור האנגלי בבלוג שלי באנגלית
מאז שפורסם הספר הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים בספר שיצא לאור בדפוס


ד"ר אדר אשר סיפר לי על הסיבה לכתיבת הספר
באותה תקופה שימשתי כמדריך לקבוצות תיירים שהגיעו מגרמניה ונהגתי להיכנס עם כל קבוצה לכפר נחום, שם יש, בתוך האבנים, בתוך החפירות, משקוף אחד עם מגן דוד, בעל ששה קודקודים ואחד עם פנטגרם, בעל חמישה קודקודים. מיד אנשים שואלים: מדוע שתי הצורות האלה, ומה המשמעות שלהן? נמאס לי לספר כל פעם מחדש. אמרתי לעצמי: אני מדפיס את זה על דף אחד. מהדף האחד נהיה ספר. הספר יצא לאור בגרמנית, ולאחר מכן יצא התרגום הזה לאנגלית
הקדמה 
הכוכב בעל ששת הקצוות הוא סמל עתיק. כבר בימי קדם היה מוכר למספר עמים בחלקים שונים של העולם ועדיין הוא בשימוש רב. לאחרונה הוא מוכר כסמלו של העם היהודי והוא נבחר אף לקשט את הדגל של המדינה היהודית
שמו העברי של הכוכב בעל ששת הקצוות הוא מגן דוד ובלועזית בדרך כלל הוא מוכר בשם כוכב דוד. בגיאומטריה הוא נקרא הקסגרמה ( בתרגום מילולי: סימן של שש), צורה שמורכבת משני משולשים שווי צלעות שנשזרים זה בזה. המשמעות של הסמל חורגת בהרבה אל מעבר לתחום הגיאומטרי. צורת ההקסגרמה נמצאת אפילו בטבע ביסוד בסיסי כמו מימן ובמים בצורתם הגבישית
נעקוב תחילה אחר ההיסטוריה של ההקסגרמה בהתבסס על ממצאים ארכיאולוגיים. לאחר מכן נדון במובן האזוטרי של המשולשים שמרכיבים את ההקסגרמה, כמו גם במשמעות השתלבותם ההרמונית. לאחר מכן נפתח וניישם את המשמעויות שגילינו למצבים שונים בחיינו היום יומיים. בהמשך נראה איך ניתן ליישם את הסמל לבעיות מודרניות ואיך ניתן באמצעותו לנתח, להבין, ולבסוף אף לפתור אותן. כל זאת בהתאמה לממצאים של קארל יונג, ושל הפסיכולוגיה המודרנית שהושפעה ממנו, לגבי יכולתנו לדבר באמצעות סמלים ולגבי יכולתם של הסמלים "לדבר" עם תת ההכרה שלנו
שאלות רבות עשויות להתעורר: האם יש משמעות לעובדה שהמשולשים הם שווי צלעות? מה אומרת לנו ההשתלבות של המשולשים האלה? מה מייצג סמל זה ואיך ניתן להשוות את המסר שלו עם המסר של סמלים אחרים כמו ריבוע או פנטגרם? מדוע ואיך נעשה הוא לסמלו של העם היהודי? מדוע הוא קשור דווקא למלך דוד ולא לאברהם, או לשלמה, או למוחמד או לכל אישיות אחרת? למה רומזת המלה מגן שבשם מגן דוד 
המגן דוד נעשה סמל מובהק של התרבות היהודית אך אין בכך כדי להפחית מן המשמעות האוניברסלית שלו. להפך, למרות שככל הנראה צמח אצל אומות העולם עשוי המגן דוד להיעשות לסמל של תקווה להשתלבות אנושית בכל הרמות, ויכול אפילו לסמל את האנושות עצמה
לאחר מכן נעסוק בקצרה בסמל הכוכב המחומש, שלעיתים קרובות נקרא אף הוא בשם מגן דוד, ונשווה את המובנים של שני סמלים אלה
בשני פרקים לקראת סוף הספר נעסוק בשאלה אם המגן דוד היה מוכר בישראל כבר בימי בית המקדש הראשון, ואולי אפילו למשה, כלומר לפני המלך דוד שעל שמו הוא נקרא כעת
בפרק האחרון נבחן בעזרת ההקסגרמה את החיפוש הנושן אחר האדם בתוך המתאם של חלל וזמן
בנספח ימצאו הקוראים שרוצים לחקור את שורשי המחשבות שבאו לידי ביטוי בגוף הספר הערות שעשויות לעזור להם בכך
קוראים בעלי רקע תרבותי שונה עשויים למצוא עצמם מעומתים עם השקפות ומושגים שאינם מוכרים להם. תקוותי היא שהספר יגרה את מחשבותיהם ויאפשר להם לדלג מעל למחסומים תרבותיים. בכך יתרום הספר להבנה רחבה יותר שתאפשר דו קיום ושלום
אשר אדר
תוכן העניינים

א. הכוכב בעל שש הקצוות
1. סקירה הסטורית קצרה
ממצאים עתיקים, מה הם יכולים לספר לנו על מקור ההקסגרמה ועל השימוש בה בתרבויות ובתקופות שונות, עד שהמגן דוד נעשה לסמל יהודי, ועד לימינו אלה שבהם הנאצים כפו אותו על היהודים עם הטלאי הצהוב, ועד שמדינת ישראל אימצה אותו כסמלה.
2. הכוכב בעל שש הקצוות בתרבויות אחרות
ממזרח הודו דרך תרבויות האסלם ורומי ועד לאינדיאנים באמריקה.
3. המובן של המשולשים
המשולש כאלמנט יסודי במתמטיקה, פיסיקה וכאלמנט רוחני
4. יעוד רצון גורל
אודות השלישייה המכריעה הזאת בחיי האדם
5. ניגודים
כמה מלים על הקוטביות בעולמנו הדואליסטי
6. זכר ונקבה
ההקסגרמה הסימטרית המכילה שני משולשים שווים יכולה לסמל את היחס ההרמוני בין בעל ואישה.
7. עץ החיים של הקבלה
מבט קצר על המובן של גרף קבליסטי ידוע זה מגלה שהוא מראה בדרכו את מה שההקסגרמה מסמלת.
8. דין וחסד
שני המושגים היסודיים האלה של כל חברה שמתפקדת היטב כפי שהם משתקפים במגן דוד.
9. רוח וחומר
האם הם מנוגדים או משלימים? הגרף שלנו מגלה שהם משלימים.
10. טוב ורע
האם הם מנוגדים? מהו מקור הרע?
11. ואהבת לרעך
מושג יסודי בתרבויות המערב, שלעיתים קרובות לא הובן נכון ולא תורגם נכון, אבל כאן הוא מוסבר בעזרת המגן דוד.
12. שפה וגילוי
בלי שפה, אין גילוי ; ובלי גילוי, אין שפה. מודגם בעזרת המגן דוד. אין לבלבל את המונח שפה עם המונח תקשורת.
13. אבא.
14. האות אל"ף.
15. האות בי"ת.
16. האות גימ"ל.
17. האות דל"ת
פרקים 13-17 מתייחסים לכמה מושגים בסיסיים במחשבה העברית שחשובים להבנת הפרקים הבאים אודות ישראל ואודות המלך דוד שעל שמו נקרא המגן דוד.
18. היוצרות ישראל
איך ומדוע נוצר עם ישראל
19. ישראל ואומות העולם
האם הם ההפך הגמור, או שמא הם משלימים כמו שני המשולשים של המגן דוד?
20. ירושלים/ציון
אודות המשמעות של שני מושגים אלה.
21. מגן דוד, המגן של דוד
כמה סיבות לכך שהמגן דוד מיוחס למלך דוד ונקרא על שמו
22. ירושלים האימא של הכל
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" - התחדשות האנושות לפי רוח האל כתנאי מוקדם לשלום.
23. עוינות או שלום
ירושלים כסלע מחלוקת או כמקור לשלום. המגן דוד אם מסתכלים עליו כמורכב משלושה מעויינים, מראה באופן גרפי איך שלושת בני אברהם יכולים להשלים במקום לריב.
24. שבע מצוות בני נוח אז ועכשיו
שבע מצוות בני נוח תקפות היום לגבי כל תפקוד חברתי ממש כפי שהיו כאשר נוח קבע אותן
25. האו"ם
איך מתייחס האו"ם לירושלים, 3000 שנים אחרי ייסודה כציון על ידי המלך דוד; וכ-4000 שנים אחרי יצירת עם ישראל.
26. שירי שלום ושמחה
מובאות מספר תהילים שמתארות את המצב הרצוי.

ב. הכוכב המחומש- פנטגרמה
27. הפנטגרמה בהסטוריה וכיום
הסמל הזה, שמתבלבלים לעתים קרובות בינו לבין המגן דוד, שנקרא חותם שלמה על שם המלך החכם שלמה שבנה את בית המקדש בירושלים- מה הוא יכול לספר לנו בהשוואה למגן דוד?

28) הכוכב המחומש באסלם.
נעקוב אחר מקורו ומשמעותו באסלם. האם הכוכב המחומש מסמל תרבות מנוגדת ומתחרה לזו שמסמל המגן דוד
29) לקראת המגן דוד: דת ומדע ככוחות מנוגדים או משלימים
30) עבודה ומלאכה
האם עבודת האל ועבודה כמשלח יד סותרות זו את זו או שמא ניתן לחברן כמו שהמשולשים מתחברים במגן דוד
31) התחברות המשולשים.
32) ההרמוניה של המשולשים
רק ההתחברות ההרמונית של המשולשים כסמלים של שני שדות כוח תביא שלום ורווחה
33) סמל האדם
ספקולציה : האם ההקסגרמה היתה ידועה כבר לאדם הראשון, אבי האנושות? והאם היא תשמש ככוכב שינחה את האנושות בעתיד

ג. הפירמידה וההקסגרמה

34) הפירמידה וההקסגרמה
ההקסגרמה היתה, ככל הנראה, מוכרת לעברים המשכילים במצרים העתיקה כאלמנט בעיצוב הפירמידה.
35) רימונים בעבודת המשכן
מדוע ציווה משה לקבוע רימונים במעילו של הכוהן הגדול, ומה הקשר שלהם למגן דוד

ד. יחס חלל-זמן
מודגם באמצעות המגן דוד
מחקר לעומק של בעיית החלל והזמן

ה. הערות
הערות רבות שמוסיפות פרטים והסברים לאלה מן הקוראים שמעונינים לעקוב אחר המקורות ולצלול עמוק יותר לנושא מרתק זה.
ו. מילון מונחים
ז. נספחים

A) Christian-Jewish Relations according to the
PARABLE OF THE OLIVE TREE (Epistle to the Romans, chpt.11
B) Essay “PEACE IS POSSIBLE BETWEEN ISHMAEL AND ISRAEL
ACCORDING TO KORAN AND TANAKH (Hebrew Bible

יום רביעי, אוקטובר 25, 2006

בית תפילה בהאי


צלב ומתחתיו הקסגרמה ומתחתיה צלב קרס בבית תפילה בהאי בווילמט, אילינויס, אמריקה. בנימין לייקר כתב
שהארכיטקטורה של הבהאים שונה מכל ארכיטקטורה דתית אחרת בגלל שהמטרה שלה היא לאחד את בני כל הדתות

מבצר זיסה בפלרמו


יש שלושה עיצובים שונים של הקסגרמות בפסיפס הקיר הזה שנמצא על קיר במבצר זיסה בפלרמו שבסיציליה. האחד גדול ובתוך המשושה שלו יש נקודה, השני קטן ובתוכו משושה, השלישי קטן ובתוכו עיגול ענק. כמו כן בשוליים יש ארבעה חצאי הקסגרמות. נראה שליוצר הפסיפס היה חשוב להראות את העושר של הביטויים האמנותיים שצורת ההקסגרמה מאפשרת. התמונה היא באדיבות וודקריפר שפרסם אותה בפליקר

קפלה פלטינה בפלרמו


שתים עשרה הקסגרמות על כל עיגול. לקח לי קצת זמן עד שקלטתי אותן מתחבאות מאחורי הכוכבים המוזהבים הנוצצים שגונבים את תשומת הלב אליהם. היצירה המפוארת הזאת נמצאת בככר נורמני בפלרמו, סיציליה, בקפלה פלטינה. התמונה היא באדיבות "פונוס" שפרסם אותה בפליקר

יום שלישי, אוקטובר 24, 2006

הקתדרלה באורבייטו


בשורה האמצעית של העמוד המפואר הזה בקתדרלה של העיירה אורבייטו שבחבל אומבריה באיטליה יש שורה של מגיני דוד משולבים זה בזה. פשוט חגיגה לעיניים. התמונה היא באדיבות "הסי" שפרסם אותה בפליקר. אינפוביץ' העיר לו מתחת לתמונה שהוא רוצה עמוד כזה בסלון שלו

חזית הקתדרלה בואלנסיה


כבר פרסמתי איך נראית ההקסגרמה המפוארת הזאת מבפנים (שבלבה צלב זעיר). חשבתי שתשמחו לראות איך זה נראה גם מבחוץ

להלן תרגום קטע מאנגלית לעברית שנעשה באדיבות הוצאת ראובן מס 
הוא לקוח מפרק ב (ג) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה עוסק במגן דוד בתרבויות אחרות

בתרבות הנוצרית נמצאו מגני דוד בגילופים ובחותמות מעץ בכמה כנסיות ביזנטיניות. המגן דוד שימש גם כאלמנט עיצובי ברצפות פסיפס כמו זו שנמצאה בחפירות בקפלה ליד מישור אדומים במדבר יהודה, או כמו זו שנמצאה בכפר מאכר בגליל המערבי; או בגילופים שמוצגים כעת במוזיאון ישראל
הקסגרמות מופיעות גם בכנסיות ביזנטיניות בארצות אחרות למשל בפפוס, קפריסין, משובצות שתי הקסגרמות בין עיצובים אחרים ברצפת פסיפס

באירופה מצויות הקסגרמות בכנסיות ובקתדרלות רבות שנבנו בימי הביניים, בייחוד אלה שבבורגוס ובולנסיה שבספרד, אלה שבפירנצה, אנגני, אקוויליאה ואורבייטו שבאיטליה, בברנדנבורג, סטנדהל והנובר שבגרמניה.ישנו איור יפהפה של הקסגרמה גם על התנ"ך המפורסם של פרפיניון משנת אלף מאתיים ארבעים ותשע

בעולם החילוני: מלכי נבארה השתמשו בכוכב בעל ששת הקדקודים בחותמות שלהם במאות העשירית והאחת עשרה וכמוהם גם פקידי ממשלה ונוטריונים. משונה שההקסגרמה מתנוססת על הכובעים שוטרי פורטוגל, כמה מאות שנים לאחר שממשלת פורטוגל סימנה את היהודים באות קלון. הקסגרמה היתה גם בלוגו של העיתון האיטלקי א קורנטו משנת 1622. בכל אופן עם הזמן הנוצרים החלו להעדיף את הכוכב בעל חמשת הקדקודים -ראו פרק עשרים ושבעה- ויש בכך מעין הודאה שגרסת הכוכב בעל ששת הקדקודים שייכת ליהודים

הקתדרלה בואלנסיה


הקסגרמה שחורה גדולה ויפהפיה ובלבה צלב זעיר על גבי חלון צבוע בקתדרלה בואלנסיה שבספרד
התמונה באדיבות "מולס" מפליקר

יום שני, אוקטובר 23, 2006

גלגל המזלות


קצת קשה לראות בתמונה הזאת בגלל שהמצלמה לא מספיק רחוקה אבל תאמינו לי שכל מה שאתם רואים כאן נמצא בתוך הקסגרמה. רצפת הפסיפס הזאת נמצאת במוזיאון ברדו בטוניס. היא נוצרה במאה השלישית. העבירו אותה למוזיאון ברדו מאתר ביר שנה ליד זגואן שבמרכז טוניס.
במרכז התמונה שבעה קיסרים רומיים שמייצגים את ימי השבוע, או את השמש הירח וחמשת כוכבי הלכת שניתן לראות בלי טלסקופ: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר וסטורן. סביבם החיות המקודשות להם: זאב, נשר, יונה, סוס, שור ותיש. סביבם המזלות. התמונה היא באדיבות ביביג'יאן שפרסמה אותה לראשונה בפליקר

בעמוד 37 בספר חותם שלמה בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים ישנו קטע שמצביע היטב על משמעות פסיפס זה
מאז ימי קדם סימלה צורת המעגל את כיפת השמים או את הקוסמוס כולו. חלוקתו השווה של המעגל לשש יחידות מציגה את הסדר בקוסמוס ואת התנועה ההרמונית של כוכבי השמים ועל כן לא יפלא שהכוכב המשושה נבחר כבסיס לקומפוזיציה של רצפת פסיפס רומית בתוניס שבמרכזה מתואר כוכב הלכת שבתאי, סטורן, וסביבו ששת כוכבי הלכת האחרים וסביבם תריסר המזלות. פסיפס תוניסאי זה הוא הדוגמה היחידה שבה ההקסגרמה והכוכבים משתלבים לכלל קומפוזיציה בעלת משמעות סמלית

הורה


התמונה היא באדיבות "דוגסיט" שפרסם אותה בפליקר. רואים בה חלון של קזינו בעיר גרנאדה שבניקרגווה, ככל הנראה בבעלות יהודית, לפי המגן דוד. מצאה חן בעיני הערה של "טריקסיבדלם" שהעיר שם מתחת לתמונה שכל מי שזוכה בהימורים בקזינו הזה מתחיל לרקוד הורה

הקתדרלה בבורגוס


הקסגרמה בחלון קתדרלה בסגנון גותי בעיר בורגוס שבספרד. הקתדרלה נבנתה במאה השלוש עשרה אבל החזית, שבה נמצאת ההקסגרמה, שופצה במאה השמונה עשרה, כך שלא ברור אם ההקסגרמה היתה כבר במבנה המקורי

יום ראשון, אוקטובר 22, 2006

קתדרלת אלמודנה במדריד


תבנית חוזרת של הקסגרמות בקתדרלת אלמודנה במדריד קרוב לארמון המלוכה. הקתדרלה נחשבת לחדשה במושגים אירופיים שכן נבנתה לפני כחמש עשרה שנים, אך התכניות לבנייתה היו קיימות כבר מהמאה השש עשרה, כך שאם ההקסגרמות האלה הן רק ביצוע של התכנית ניתן לומר שהן בנות ארבע מאות שנים

אנוסים


מצבה זו נמצאת בבית קברות קתולי בטקסס והיא מכסה ככל הנראה את קברו של יהודי שאולץ להמיר את דתו. משפחתו הצליחה להגניב שני מגני דוד קטנים מתחת לצלב הגדול

יום שבת, אוקטובר 21, 2006

חדר ההקסגרמות


חדר רומאי מן המאה שלישית לספירה שהוא מלא בהקסגרמות בוילה רומנה דל קזלה בעיירה פיאצה ארמרינה בחבל אנה בסיציליה. חוקרים לא הצליחו לקבוע מי היה הבעלים של הוילה. זהו הממצא הארכיאולוגי שבו מופיעות ההקסגרמות הכי מעניינות שראיתי עד כה. בכל הקסגרמה יש עיגול עם דמות אלגורית שמסמלת את ארבעה העונות או עם בעל כנף או עם דג. הפסיפסים עשויים משברי שיש נדיר. התמונה היא באדיבות "ליברלמינד1012 ", שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שלא שם לב בכלל להקסגרמות עד שהפניתי את תשומת לבו לכך

וילה רומנה דל קזלה


שושן צחור על גבי משושה שחור בתוך הקסגרמה לבנה מן המאה השלישית לספירה בחלק הצפוני של וילה רומנה דל קזלה בעיירה פיאצה ארמרינה במחוז אנה שבסיציליה. חוקרים מייחסים יצירה זו לאמני פסיפס צפון אפריקאים, שהובאו לכאן למשך כעשר שנים וכיסו שטח של כשלשת אלפים וחמש מאות מטרים רבועים בתמונות מוזאיקה מרהיבות, שנשמרו היטב מתחת לגל הבוץ שכיסה את האזור לפני כשבע מאות שנים. התמונה באדיבות רזיאמבה מפליקר

כנסיה קופטית


הקסגרמה בחלק הימני העליון של השבכה האמנותית שמקשטת את הכנסיה הקופטית שברובע העתיק של קהיר. הכנסיה נקראת "הכנסיה התלויה" ובערבית "אל מועלקה" והיא מוקדשת למרים. התמונה היא באדיבות "פול 4 אקססי" שפרסם אותה בפליקר. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בהקסגרמה בכנסיה קופטית

יום שישי, אוקטובר 20, 2006

משתנה


התמונה היא באדיבות "וין" שפרסם אותה לראשונה בפליקר תחת הכותרת מגן דוד במשתנה. לדעתי זה לא מגן דוד אלא טטרקטיס כפול, בדיוק כמו זה שמופיע על הדולר האמריקאי. כך או כך אני משוכנע שמעצב המשתנה הזאת לא התכוון להעליב או משהו

בית הכנסת החדש בברלין


מגן דוד מוזהב על גבי הכיפת המוזהבת של בית הכנסת החדש בברלין שנבנה לפני מאה וחמישים שנים בסגנון מורי והכיל שלושת אלפי מקומות ישיבה. בית הכנסת נפגע קשות בהפצצות מן האוויר במלחמת העולם השניה ושופץ לפני כעשר שנים. התמונה היא באדיבות מרטין שפרסם אותה לראשונה בפליקר

הכנסייה העברית של הארלם


שלט בהארלם, ניו יורק, ועליו מגן דוד שלצדו קישורית לבעלי השלט. ניסיתי להפעיל את הקישורית אך היא אינה מובילה אליהם. קראתי באינטרנט שמדובר בקבוצה שטוענת שנביאי התנ"ך, כמו גם ישו והשליחים הנוצרים היו שחורים. התמונה היא באדיבות "דיאמאנוויסי" שפרסם אותה בפליקר

יום חמישי, אוקטובר 19, 2006

שער הכניסה למוזיאון המסים

אמנות ישראלית
מגן דוד זה מופיע על שער הכניסה לבנין הנהלת המכס ומע"מ לשעבר. שער זה עשוי מששה ריקועי נחושת, כשכל ריקוע מסמל את אחד המסים שאגף המכס גובה והעיצוב הוא של האמנים הירושלמים אהרן בצלאל, לאה מג'רו-מינץ ואברהם מנדאלה

מגן דוד עתיק מעזה


התמונה היא באדיבות מירה דרור, מנהלת מוזיאון המיסים בירושלים שבו מוצג חותם מס זה שמופיע על ידית כד חרס מסביבות העיר עזה בלי ציון התאריך המשוער של יצירתו

כוכב ירושלים



התמונה באדיבות מירה דרור, מנהלת מוזיאון המסים בירושלים

כוכב ירושלים הוא חותם בצורת מגן דוד על ידית חרס שנתגלתה בחפירות בקיבוץ רמת רחל בירושלים והוא מהתקופה ההלניסטית, כלומר מהמאה הרביעית עד הראשונה לפני הספירה. מדובר באחת ההופעות הקדומות ביותר של מגן דוד ארץ ישראלי. קראתי עליו אבל זה אחרת לגמרי לראות אותו . רק חבל שהוא מוצג מתחת לזכוכית ואי אפשר לגעת בו 

להלן תרגום קטע מאנגלית לעברית מפרק א (ג) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד שנעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
בימי קדם הופיעו ברוב הקישוטים והחותמות מוטיבים של חיות או של פרחים, או של קוים גיאומטריים פשוטים כמו קוים מעגלים וריבועים. לעתים הופיעו בהם פרחים בני ששה עלי כותרת הנקראים רוזטות, כמו בחותם המצרי הזה [בספר ישנה תמונה שלא יכולנו להביא כאן] מן האלף השלישי לפנה"ס
אבל מאחר והיו בשימוש במהלך אלפי שנים עיצובים דומים לאלה אשר בהם היה לפרחים מספר משתנה של עלי כותרת, בין חמישה לשניים עשר, לא ניתן לומר שהפרחים בעלי ששה עלי כותרת קשורים להקסגרמה, שהיא צורה שמורכבת משני משולשים שווי צלעות שמשתלבים זה בזה
מאחר ויש מספר מועט להפליא של תגליות ארכיאולוגיות אשר בהן המוטיב הזה כולל פנטגרמות או הקסגרמות ניתן לשער שמעט האומנים שהשתמשו בהן או עיצבו אותן פיתחו תפיסות מתמטיות או גיאומטריות שהיו מעבר ליכולת של חברות פשוטות של איכרים או של ציידים. אומנים אלה השתייכו אולי לחוגים בעלי חוכמה נעלה יותר, אולי לחוגי כוהנים. בעוד שאת הפנטגרמה ניתן לראות כתיאור של איש בעל ראש זרועות ורגליים, צורת ההקסגרמה מציעה לשים לב לניגודיות כאל אחד המאפיינים של עולמנו ואולי אף של הבורא
מיעוט ממצאים ארכאולוגיים אין בו כדי להוכיח שדברים לא היו קיימים. עם זאת ראוי לציין שהפנטגרמה הקדומה ביותר היא מן האלף השלישי לפני הספירה (פרטים נוספים תוכלו לראות בפרק העשרים ושביעי), בעוד ממצאים עם הקסגרמות מופיעים הרבה יותר מאוחר. שבר חרס ועליו עיצוב
שדומה לחלק מהקסגרמה נתגלה על ידי מקליסטר בגזר והוא מן המחצית השניה של האלף השני לפני הספירה
בכל אופן ספק אם השרטוט הזה אכן מתאר הקסגרמה, כפי שיש מי שטוענים, מכיוון שהזוויות של הצורה הזאת אינן אחידות וסביר יותר להניח שמדובר בזיג זג דקורטיבי שמקיף עיגול, ובו ככל הנראה שבע נקודות
"הדוגמא העתיקה ביותר [של הקסגרמה] שאינה שנויה במחלוקת היא של חותם מן המאה השביעית לפני הספירה שנמצא בצידון והוא שייך ליהושע בן עשהיהו", כפי שפרופסור גרשם שלום מציין בספרו "קבלה". השם יהושע בן עשהיהו הוא שם עברי אופייני וזה מה שקושר את החותם הזה לתרבות היהודית
א. ר. גודיאנף טוען בעבודתו רחבת ההיקף "סמלים יהודיים מהתקופה היוונית-רומית" (כרך 1 עמוד 68) שמצא הקסגרמה על המשקוף של קבר יהודי סמוך לבית גוברין, מהתקופה ההלניסטית שלפני תקופת המכבים
משכנע ביותר הממצא מרמת רחל שליד ירושלים. הוא מן המאה הרביעית לפני הספירה, מסוף התקופה הפרסית או מתחילת התקופה היוונית בישראל והוא מראה בברור הקסגרמה עם אותיות עבריות עתיקות בפינות התחתונות שיוצרות את המלה יהד ומסמלות את יהודה
ממצא נוסף מישראל הוא ידית של כד עליה מוטבעת הקסגרמה ששימשה ככל הנראה כחותם מלכותי. ידית זו היא מהמאה השניה לפני הספירה, כלומר מתקופת המכבים. היא מוצגת במוזיאון המס בירושלים

יום רביעי, אוקטובר 18, 2006

טבעת תפילת הדרך


הטבעת מורכבת משני חישוקים כך שתפילת הדרך שעל החישוק התחתון נגלית אט אט בתוך המגן דוד כשמסובבים את החישוק העליון. יצירה מקורית של יניב שפירא

 הצעתי ליניב שפירא לעצב טבעת מגן דוד שבה יהיה חקוק על החישוק הפנימי הפסוק מתהילים י"ח ג
ה', סלעי ומצודתי-- ומפלטי:אלי צורי, אחסה~בו; מגני וקרן~ישעי, משגבי

ברגע שדוד, מחבר ספר תהילים, אומר כאן את המלה מגני נוצר השם של המגן דוד
והתפילה הזאת חוברה לפני מעט יותר משלושת אלפים שנה

חדר הנצחה


תג יחידה של הנדסה קרבית בתוך מגן דוד עשוי נחושת בחדר ההנצחה של גדוד שש מאות ואחד
 תמונה ששלח אלי יניב שפירא וכל הזכויות עליה שמורות לו

חופת מגן דוד במגדל דוד


חופת מגן דוד במגדל דוד בירושלים - רעיון מה זה מקורי וצעיר. החופה היא מעשה ידי יניב שפירא שדלוק על המגן דוד לא פחות ממני. אם אתם זוג שמתחתן אני ממליץ לכם להזמין את יניב לבוא לחתונתכם עם החופה. למגן דוד מיוחסות תכונות של שילוב בין ניגודים כמו זכר ונקבה והוא גם מסמל את ציון, עיר דוד, שאותה אנו מצווים לזכור ולהעלות על ראש שמחתנו. אגב, מגדל דוד קרוי בדומה למגן דוד, על שמו של דוד המלך

יום שלישי, אוקטובר 17, 2006

אור בחשיכה


מגן דוד מורכב מנורות חשמל באוניברסיטת וושינגטון. בעיני ממש מתאים לו ונוח לו להיות גבוה בודד ומאיר. התמונה היא באדיבות ליב פנקייק שפרסם אותה בפליקר

החצר הפריסאית בבודפשט


תבנית חוזרת של מגני דוד בבודפשט במרכז קניות בסגנון ניאו גותי שנבנה בשנת 1911. כבר מצאתי תבנית ממש דומה באיסטנבול. התמונה היא באדיבות "מי_מיה" שפרסמה אותה בפליקר

כנסייה מימי הביניים

תמיד מפתיע לגלות עוד מגן דוד בעוד כנסייה חשובה. הפעם "מונצר" מפליקר גילה בכנסיית מינסטר יורק מגן דוד על גבי זכוכית צבועה כשהוא מקיף סמל שמכונה העין הכל רואה. כנסיית מינסטר יורק היא הגדולה ביותר באנגליה והזכוכית הצבועה היא ככל הנראה מן המאה השתים עשרה

יום שני, אוקטובר 16, 2006

מגן דוד על צלב


התמונה היא באדיבות דניאל טלמן שפרסם אותה בפליקר. דניאל כתב בתאור התמונה שמדובר באריח שהוא להערכתו מהמאה הארבע עשרה. האריח הוא חלק משביל שנתגלה במהלך חפירות בבית בעיר סיביו שבטרנסילבניה. גודל האריח הוא כעשרים וחמישה סנטימטרים רבועים ועוביו כחמישה וחצי סנטימטרים

כריכה לספר


ששה משושים מקיפים משושה שביעי ובכל אחד מהם מגן דוד
 עבודת יד של בלקיבנקי שפרסמה תמונה זו בפליקר

ברכת יעקב לדן


ברכת יעקב לדן בתוך מגן דוד על גבי חלון צבוע בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה

יום ראשון, אוקטובר 15, 2006

זאת רק כרית לסיכות

התמונה היא באדיבות רינגוורמון שפרסם אותה בפליקר. זאת רק כרית לסיכות אבל משום מה אני מרגיש כאילו הסיכות דוקרות אותי. במלים אחרות זה לא שימוש נאות לסמל הלאומי שלנו. למרות זאת התמונה עצמה מאד אמנותית צבעונית ותמימה

מעבר לכוכב


התמונה היא באדיבות ספודמן שצילם אותה במזרח ברלין אך הוא עצמו מתגורר בבלגיה. בעיני יש לתמונה זו עומק מיוחד כי היא מגרה את הסקרנות ומעודדת לשאול מה יש מעבר, לא רק מעבר לדלת או לקיר של בית אלא בכלל- מה יש מעבר למה שרואים. בנוסף יש בה רמז לאפשרות להתבונן בעולם מבעד למגן דוד, שזו כבר פרשנות ציונית של המציאות

מגן דוד מזהב


כל הזכויות שמורות לשרה פיינגולד ולתכשיטי פיינגולד 2006. התמונה פורסמה לראשונה בפליקר. שרה כתבה לי שלקח לה שלוש שנים לעצב את המגן דוד המיוחד הזה, אבל שההשקעה היתה שווה כל רגע. מצדי גם אם היה לוקח לה דקה לעצב את זה הייתי מפרסם תמונה זו כאן, כי רואים שהמגן דוד קרוב ללבה, שלא לדבר על הזהב שמהווה חלק משם המשפחה שלה

יום שבת, אוקטובר 14, 2006

ברכת יעקב לראובן


מגן דוד ובתוכו הפסוק מברכת יעקב לראובן בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה

ברכת יעקב לבנימין


מגן דוד צבוע על גבי חלון בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה ועליו מילות הפסוק מברכת יעקב לבנימין

ברכת יעקב ליוסף


מגן דוד ובתוכו ברכת יעקב ליוסף על גבי חלון צבוע בקבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה

יום שישי, אוקטובר 13, 2006

תקרת אוהל בית כנסת


תקרה בצורת מגן דוד מכסה את אוהל בית הכנסת שבנה משה גניש במתחם שלו בגליל. אין ספק שתפילה במקום שכזה שונה מתפילה בבית כנסת רגיל. התקרה הזאת מזכירה לי את התאוריה שתקרת המשכן היתה עשויה עורות אילים מאדמים שסודרו בצורת מגן דוד אלא שרק השוקיים של כל משולש שם היו שוות ולא הצלעות, כך שהוא יצא מוארך מזה שאנחנו מכירים על הדגל

מגן דוד בצורת עץ


עץ בצורת מגן דוד שעיצב אהרן נווה איש הנוי של קיבוץ רביבים בגן הייחודי שהקים שם לעיצוב עצים. יש אנשים שאינם אוהבים התערבות כזאת בוטה בטבע, אך מבחינתי זוהי הוכחה נוספת לחשיבות שמייחסים אנשים מכל חלקי העם לסמל הלאומי שלנו. דרך אגב העץ מרגיש פשוט נפלא