התמונה של יהודי בולגרי צעיר אוחז בשלט בצורת מגן דוד
היא באדיבות אספנית ההיסטוריה היהודית בתמונות סטפני קומפורט שפרסמה אותה בפליקר
וכתבה שם שהתמונה היא משנת
1939
וכל המופיעים בה עלו ארצה
לבד מהגויים שהצטרפו לתצלום
מהם אחד בבגדי סנטה קלאוס
מאחורי הקבוצה בית הכנסת של סוויסטוב
שכבר אינו קיים
סוויסטוב היא עיירה ששוכנת על גדות הדנובה
עיצוב: אליעזר ויסהוף
כל יצירותיו של אגם הן משתנות היות והן משלבות בתוכן
את אלמנט הזמן תמונות המבוססות בעיקר על שינוי במבנה
הציורי שלהן, יהא זה על ידי
אלמנטים נעים סביב ציר או על ידי אלמנטים נתונים
לקביעה במקומות שונים בתמונה במרווחים קבועים או לא
קבועים
בראשיתו של כל ציור שני נושאים המצוירים על המשטחים
המקבילים כאשר יזוז הצופה וצידו האחד
של הציור ייראה עדין אך גם חלק מהקומפוזיציה המצוירת על המשטח האחר הבאה
ומתמזגת לתוך הראשונה בהיפוך
בול שבעים שנה לג'וינט יצא לאור בשנת
התמונה של לוגו בצורת מגן דוד היא באדיבות יצחק בארי
התמונה של גרפיטי עם הלוגו של תנועת כהנא חי
דגל בורונדי מ
28
ביוני
1967
הירוק מסמל תקווה, הלבן טוהר, והאדום את המאבק לעצמאות. שלוש ההקסגרמות מסמלות את שלושת הקבוצות האתניות המרכזיות של בורונדי: ההוטו, הטווה והטוטסי
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום לא הכיר במגן דוד אדום כבסמל נוסף. בסוף 2005
עוצב ע"י מאיר אשל בו
הבול עוצב בידי יגאל גבאי, ובו תמונת דובי ועליו טלאי צהוב, וברקע דף עד מהיכל השמות ביד ושם המשמש להנצחת שמם וזכרם של קורבנות השואה. את הרעיון לשימוש בדובי בעיצוב הבול שאב המעצב מהתערוכה אין משחקים ילדותיים, המוצגת במוזיאון של יד ושם ובה מוצג דובי שהיה שייך לילדה בתקופת השואה ועמו ברחה עם הוריה מטרנסילווניה לסיביר
מגן דוד כחול על גבי לבן, כצבעי הדגל הישראלי, בעיצוב משעמם של המהדורה השמינית של הפרוטוקולים של זקני ציון שיצאה לאור בשנתבעריכה ובתרגום של עג'אג' נויהצ', ואשר פורסמה ע"י בית ההוצאה לאור של מצטפא טלאס בדמשק. הפרוטוקולים בתרגום של נויהצ' מופיעים גם באתר האינטרנט אלנכבה של הרשות הפלסטינית
נחש יוצא ממרכזו של מגן דוד אדום וזוקף את ראשו בתנוחה מאיימת – כך מדמה את הציונות המוציא לאור של המהדורה המצרית של הפרוטוקולים של זקני ציון משנת
מהדורה נוספת של הפרוטוקולים של זקני ציון יצאה לאור במצרים ביולי
2002
ע"י בית ההוצאה לאור של השבועון הממסדי "אח'באר אליום" -
אחד מחמשת בתי ההוצאה לאור הממסדיים הנמצאים עדיין בשליטה ממשלתית
האיור נועד לתאר את הממשלה היהודית העולמית החורשת מזימותיה תוך עיון בכתבי הקודש, כשברקע סמלים יהודיים בדמות המנורה ומגן דוד. מזימות התנועה הציונית, טוען המחבר בספרו, אינן אלא המשך למזימות היהודים כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקולים. הפרוטוקולים, בשימושם העכשווי, משמשים איפה בידי המחבר נשק תעמולתי מובהק המכוון במישרין נגד התנועה הציונית ומדינת ישראל. כך נאמר במוטו של הפרק הראשון, שכותרתו הסכנה הציונית:
ב-
14
באוגוסט
51
נפגשו בירושלים שלוש מאות המנהיגים הציונים השחצנים ביותר, אשר ייצגו חמישים אגודות יהודיות. הם החליטו להוציא אל הפועל את מזימתם הסודית: לשעבד את העולם כולו תחת שלטונו של המלך מצאצאיו של דוד
כדי לבקר בבית-הכנסת יש לעלות אל בית משפחת זינאתי, הנמצא מולו, ולבקשממרגלית, בעלת הבית, שתפתח את שער הכניסה. בית-הכנסת של פקיעין נבנהבשנת 1873, על יסודות בית-הכנסת הקדום מן התקופה הרומית-ביזנטית.בקירות בית-הכנסת הנוכחי משובצים שרידיהם של תבליטי אבן הנושאים סמליםיהודיים כגון: שופר, לולב, אתרוג, מחתה ומגן דוד. אבנים אלה עיטרו בעבראת בית-הכנסת הקדום. הקהילה היהודית של פקיעין היא בעלת היסטוריה רצופהשל 2,000 שנה, וזוהי הסיבה לכך שאלפי מטיילים מן הארץ ומחו"ל עוליםלרגל לכפר מדי שנה. זהו סיפור מרגש ויוצא דופן של שמירת הגחלת היהודיתדור אחר דור
בדף השער לספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" בדפוס סביוניטה יש מגן דוד בעלי העץ שבמרכז החלק התחתון של האיור. דפוס סביוניטה היה הדפוס של טוביאס פוא שהדפיס שם ספרים עבריים בין השנים 1551 1559
