יום חמישי, יולי 31, 2008

כד זכוכית עתיק


אני גאה במיוחד להציג בפניכם פריט ייחודי מאוסף שלמה מוסיוף: כד זכוכית עתיק בגוון כחול, ככל הנראה מתחילת האיסלם, ועליו הקסגרמה לבנה.

כל הזכויות שמורות לשלמה מוסיוף 2008

יום רביעי, יולי 30, 2008

הוועד הארצי למען החייל היהודי


התמונה של מודעה מטעם הוועד למען החייל היהודי בבריגדה משנת 1945 היא באדיבות דובוש מכפר עזה שכתב לי:

הוועד הארצי למען החייל היהודי הוקם בסוף שנות השלושים עם הקמתו של חיל הנוטרים ופעל עד אחרי מלחמת העולם שניה. את מקומו ממלא היום כבר שנים רבות "הועד למען החייל". הוועד הארצי למען החייל היהודי עסק גם בהוצאת ספרים וגם בהפצתם והענקתם, וימצאו ספרים שהסמל מודפס בהם.

יום שלישי, יולי 29, 2008

חברת התקליטים קול ציון


חברת התקליטים קול ציון הוקמה בשנת 1946, בניהול ב. רוזנברג מנתניה, הקליטה וייצרה בנתניה. הצילום באדיבות בני תמרי.

יום שני, יולי 28, 2008

לא חשוב הצבע אתה תמיד יהודי


הרקע: בד מוכן שקיבלה האמנית סבינה סעד כאשר עליו ניסיונות הדפסה של צבעים.

הציור שייך לסדרת הולכת ומתפתחת של תמונות בנושא הטלאי הצהוב והוא מתפרסם כאן לראשונה.

גודל העבודה: 20 על20 ס"מ
הרעיון הוא שלאורך ההיסטוריה יהודים נקלטו בכל מיני מדינות שלהן צבעי דגל אופייניים, וכן בכל מיני תנועות שלהן צבעים אופייניים (למשל, קומוניסטים אדומים, שוחרי איכות סביבה ירוקים) אך בעיני השלטונות הם תמיד נראו כיהודים.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008

יום ראשון, יולי 27, 2008

חללים


ששה חורים בצורת טלאי צהוב כנגד ששת המיליונים על רקע מדי הפסים של אסירי מחנות הריכוז.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008

גודל 70 על 80 ס"מ

אקריליק על בד(המגני דוד גזורים בבד ומאחוריהם יש בד שחור).

יום שבת, יולי 26, 2008

מגו דוד

דובוש מכפר עזה הציע לי לכתוב בגוגל בחיפוש התמונות מגו דוד (ו במקום ן). בדקתי. לא התלהבתי מהתמונות, אבל התלהבתי מהרעיון, כי בשביל לחפש מה שיותר מגני דוד צריך לחפש מגן דויד ומגן דוויד, לתרגם לכל שפה אפשרית ולעוות כל מלת חיפוש גם בשפות השונות- וכך עד אין סוף. אומרים שנוח אפשר לכתוב בשבע שגיאות אבל יש יותר משבע אפשרויות:

נואח,, נואך, נועח, נועך, נווח, נווך, ןווח, ןווך, נוואך, נוואח, נאח, נאך, וכמובן ניתן להוסיף שגיאות קולמוס

מוח, מואך

ברגים לבנין הארץ


ברגים בצורת מגן דוד. דמיינו לעצמכם בית חרושת שמייצר סמלים לאומיים לבניית ארצות מולדת.

צילום: חיים שטייר

כל הזכויות שמורות: חיים שטייר 2008

יום שישי, יולי 25, 2008

מזרח מנחושת


מגני דוד רבים בריקוע נחושת, מזרח, שתלוי על קיר הסלון ב'בית יולס', בית הורים בחיפה

תמונה שצילמה מיכל שטייר וכל הזכויות עליה שייכות לה.

יום חמישי, יולי 24, 2008

קערה משובצת במגני דוד


יהושע זלוטניק שלח לי צילום של קערה משובצת במגני דוד גדולים וקטנים השזורים זה בזה, בקוטר 31 ס"מ, שנמצאת ברשותו מעל ל-40 שנים. כל הזכויות על התמונה שייכות לו.

יום רביעי, יולי 23, 2008

מטבע של הבונים החופשיים


מטבע ועליה הקסגרמה של הבונים החופשיים.

המטבע הייתה בשימוש של סניף הר סיני 212 בטורונטו שבקנדה. למטה מימין ארון הקודש. למטה משמאל אבן פינה. למעלה משמאל המקדש בירושלים. במרכז משמאל כלי עבודה של בנאי. במרכז משה רבנו עם עשרת הדברות. הבונים החופשיים מייחסים את תחילת תנועתם לשלמה המלך (הבונה החופשי הראשון) שבנה את בית המקדש. ההקסגרמה מנקודת מבטם היא חותם שלמה.

יום שלישי, יולי 22, 2008

הלוגו של המכללה האקדמית חמדת הדרום

דובוש מכפר עזה מפנה את תשומת לבנו לכך שהלוגו של המכללה האקדמית חמדת הדרום, ליד נתיבות, הוא של מגן דוד צבעוני תלת ממדי . בנוסף, מגן דוד מופיע גם על הלוגו של הלשכה לשיקום נכים של משרד האוצר


אני נשבע שלא אעזוב את הארץ


מדליה סופר-פטריוטית ועליה מגן דוד עם מפת ארץ ישראל ועם המלים אני נשבע שלא אעזוב את הארץ.

בעז קרצ'מר מקיבוץ צאלים, מוזיאון "מורשת צאן ברזל" שלח לי תמונה זו וכל הזכויות עליה שייכות לו. במוזיאון מוצגות עבודות מתכת מתחילת המאה שעברה ועד ימינו שהראשונות שבהן מבית המלאכה הירושלמי של שמואל קרצ'מר, סבו של בעז, שהיה היצרן העיקרי של מדליות מטבעות וסמלים במדינת ישראל.

המלים טובה הארץ מאד מאד לקוחות מדברי יהושע וכלב בפרשת המרגלים שבספר "במדבר". למרות שהמדליה ענתיקה המלים "אני נשבע שלא אעזוב את הארץ" אקטואליות מאד, ולאור הנטישה של החילוניים את ירושלים הייתי שמח לרכוש מדליה דומה עם התחייבות שלא לעזוב את ירושלים.

יום שני, יולי 21, 2008

מגן דוד עשוי מגדר תיל



דובוש מכפר עזה, תורם ותיק לאתר אינטרנט זה, שלח לי תמונה של מגן דוד

עשוי מגדר תיל שמופיעה על גבי העטיפה הקדמית של הספר "הנהגה במילכוד" וכתב לי את הדברים הבאים:

מצאתי בביתי, בספרייתי הפרטית את הספר "הנהגה במילכוד" מאת דינה פורת. יצא בהוצ' ספרית אופקים/ עם עובד 1986 עיצוב העטיפה : שמעון זנדהאוז. כותרת משנה לשם הספר - הישוב נוכח השואה 1942 - 1945. על הכריכה האחורית כתוב: "ספר הנוגע בעצב הרגיש ביותר בזיכרון ההיסטורי שלנו: שאלת תגובתם של הישוב בארץ והנהגתו לשואה באירופה בעצם התרחשותה.

מחקר אמיץ וחסר פניות,מפורט ומתועד"... בספר 580 עמודים. והוא מס.131 בספרי ספרית אופקים. שמו באנגלית

Dina Porat / An Entangled Leadership The Yishuv & the Holocaust, 1942-1945

שאלתי את האחראית לענייני זכויות יוצרים בהוצ' עם עובד. תשובתה הברורה והחד משמעית - אין שום מניעה להעלות לבלוג באינטרנט את צילום העטיפה המלא של הספר תוך ציון שהספר יצא בהוצ' עם עובד

(אגב, זה ברור כי זה מופיע כחלק מתמונת שער הספר).


אריה ומגן דוד על דגל ישראל


בתמונה לעיל הצעה להוספת אריה לעיצוב דגל ישראל שהוגשה למועצת המדינה הזמנית בשנת 1947 וכידוע לכל לא נתקבלה.

הצעה זו תאמה במידת מה את דעת חיים וויצמן , למשל, שהציע

לשמור על הסמל הישן [המגן דוד] בתוספת גור אריה יהודה המחזיק באחת מכפיו את לוחות הברית. כמו התנ"ך, אין בזה משום קלריקליזם אלא שאני מאמין שזהו יסוד התרבות האנושית

הצעה זו תאמה במידת מה גם את דעת ברודצקי שהציע להוסיף למגן דוד כסמל הציונות אריה או שניים כסמל למדינת ישראל.

כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008

ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il

יום שבת, יולי 19, 2008

עמילי גלבמן, שלושה בנים


מגני דוד בולטים ביצירתה של עמילי גלבמן "שלושה בנים" שמוצגת בימים אלו במוזיאון חוצות יפו העתיקה בכיכר קדומים מתחת לגלריה של אילנה גור. היצירה הוצגה לראשונה ב"צוללת הצהובה" ב-מרץ 2007 כשעוד הייתה תקווה לחזרתם של שלושת השבויים בחיים. היצירה מוצגת כתפילה לחזרתם של גלעד שליט, רון ארד, ושבויים נוספים. כל הזכויות שמורות לעמילי גלבמן 2008.

יום שישי, יולי 18, 2008

הפלונטר


מגן דוד בפלונטר של חגיגות השישים - התמונה צולמה על ידי חיים שטייר וכל הזכויות עליה שמורות לו. לדעתו הלוגו המעודכן שעיצבה מאיה צרפתי, מבטא את הפלונטר של המצב במדינה ביום הולדתה השישים.

התמונה צולמה בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב גרפי באקדמיה ויצו לעיצוב, בחיפה, בה הוא מרצה והיא מתפרסמת כאן באישורה של היוצרת/הסטודנטית/הבוגרת מאיה צרפתי.

להלן הסברה ליצירה:

חגיגות השישים לישראל התקיימו השנה במסגרת תקציבית של מאה מליון שקלים. אזרחים רבים בישראל התנגדו להוצאת סכום כה משמעותי דווקא על ארועי יום העצמאות ולא על תחומים חשובים יותר במדינה. העבודה עוסקת באופי האירועים עצמם ובבזבוז המופגן של הכסף שהיו מנותקים (לדעתי) מהמציאות העכשווית בישראל.

יום חמישי, יולי 17, 2008

מעיל לספר תורה

מגן דוד מעיל לספר תורה

מגן דוד מופיע על גבי מעיל לספר תורה שמוצע למכירה בחנות "ספרים פשוטים- ירושת יוסף". ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il

כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים" 2008


נושאי מגן דוד מול נושאי צלב הקרס

מתוך ויקיפדיה ערך
מאיר נקר
(26 ביולי 1926 - 29 ביולי 1947)
מעולי הגרדום, היה חבר מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים במבצע פריצת כלא עכו, והוצא להורג.
להלן קטע מדברים שנשא במשפטו שהחל ביום 28 במאי 1947:
"שליטיכם נעלבים כאשר משווים אותם לנאצים --- אך מה מסמל צלב הקרס יותר מכל? אף אתם תודו בכך - הסימן הטמא הזה מסמל רצח יהודים. --- שאלו נא את עצמכם, מה ממלאת בריטניה בדור הזה, לאחר שהושמד רוצח היהודים מברלין? האין בריטניה המדינה היחידה בעולם הרוצחת בתור מדינה- יהודים? האין חיילי בריטניה רוצחים כיום יהודים בירושלים ובסודאן, בארץ ישראל ובאירופה? האין היא מחזיקה רבבות יהודים במחנות ריכוז? --- צלב קרס ענק מכסה את גופך ונכנס לנשמתך -- אך כשם שנשבר צלב הקרס הנאצו-גרמני, כך יישבר צלב הקרס הנאצו בריטי. האלוהים שעזר לדוד להפיל את גלית, הוא שיעזור לנושאי מגן דוד לנצח את נושאי צלב הקרס."

משמעות דומה קיבל בעולם ניצחונו של מקס בר (1909-1959) ב־1933 על המתאגרף הגרמני מקס שמלינג שהיה אלוף העולם במשקל כבד ב־1930. שימו לב למגן דוד שהיה רקום על מכנסיו של בר.  
מקור הצילום: ויקיפדיה באנגלית ערך מקס בר. 

המחלוקת על מספר מגני הדוד בדגל ישראל


כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008

ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il

מתוך: הספרייה של מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית


דוד צבי פנקס מ"המזרחי" אמר: "סבורני, שמוצדק העיקרון שיהא הבדל ניכר בין דגל המדינה ובין דגל התנועה הציונית. אין אנו יכולים להתרחק לא משני הצבעים תכלת-לבן ולא ממגן דוד. וכדי שאפשר יהא לקבל את ההחלטה, הייתי רוצה לקרב את העניין ללבו של חברי מר ורהפטיג ולומר לו, שדמות שבעת הכוכבים היא דמות מגן דוד, וזה עשוי לקיים את הקשר שלנו עם הסמל מגן דוד". (מועצת המדינה הזמנית 15 ביולי (1948... ב-7 ביוני 1948 בישיבת הממשלה הזמנית הוסיף משה שפירא מהפועל המזרחי נימוק בעל משמעות רגשית עמוקה: "שבעה מגני דוד - ערכם פחות ממגן דוד אחד. מגן דוד היה הסמל שלנו במשך אלפי שנים והפך למסורת. כאשר היטלר רצה לפגוע בנו-השתמש במגן דוד כאמצעי לכך". לעומת סמל המגן דוד היו שראו בסמל שבעת הכוכבים סמל זר, חסר עומק רגשי וחווייתי, שאינו מעורר הזדהות אסוציאטיבית עמוקה, ולא מייצג מובהק של העם היהודי. לסוגיית ההזדהות התייחס גם דוד בן גוריון בישיבת הממשלה הזמנית ב-11 ביולי, 1948. "בנוגע למגן דוד - יש פלוגתא אם זה סמל קדום או לא קדום. לדעתי לא חשוב כל כך אם זה קדום. אין שום סמל אחר הנחשב אצל היהודים והגויים כסמל יהודי כמו המגן דוד. וזה נכס. אבל רק מגן דוד אחד. לא יכול להיות יותר מאחד. יותר מאחד איננו מגן דוד- זה דבר זר שאיננו אומר כלום. שבעה מגני דוד זה דבר זר."
שר העלייה והבריאות משה שפירא ממפלגת הפועל המזרחי, אמר בישיבת הממשלה הזמנית ב-15 ביולי 1948:
"אין חילוקי דעות שהסמל הלאומי שלנו הוא מגן דוד, אך מגן דוד זה יכול להיות אחד בלבד. שבעה מגני דוד הרי זה פחות בהרבה מאחד. יכול להיות שיש כאן רעיון יפה מאד על שבע שעות עבודה ביום; יכול מישהו לחלום גם על שש שעות עבודה ביום, ואז נצטרך להסביר לכל גוי, שיש לנו שבעה מגני-דוד ולא שישה, מפני שהעיקרון שלנו הוא שבע שעות עבודה... אנו צריכים שכל איש יראה במגן דוד את המגן דוד ולא את הכוכב, גם יהודי יראה זאת כך וגם גוי".

הצעות לדגל ישראל


כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008

ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il

מתוך: מאמרו של אלכס מישורי על מקורותיו של דגל ישראל

מודעה שהתפרסמה בחודש מאי או בתחילת חודש יוני 1948, ובה נתבקש הציבור להגיש הצעות לדגל ולסמל המדינה, זכתה להיענות רבה, ובעקבותיה הגיעו לוועדה 164 הצעות. הצעתו המתומצתת של מר נסים סבאח מתל-אביב, לדוגמה, כללה מרכיבים שעתידים היו להופיע במרבית ההצעות האחרות - שני פסי תכלת, רקע לבן ומגן-דוד באמצעו ושבעה כוכבים. מהצעתו של סבאח אפשר ללמוד על מידת השתרשותו של הדגל הציוני בתודעת היישוב; קשה היה להינתק ממרכיביו המוכרים, ועל כן נכללו כולם בהצעה, ונוספו להם שבעה כוכבי הזהב של הרצל. הצעה אחרת כללה חמש וריאציות, שבהן כוכבי הזהב של הרצל מוצגים על-פני רקע כחול לבן. בחמש הווריאציות אורגנו ששת הכוכבים במעגל המקיף את הכוכב השביעי הנתון במרכז. משנתו המודרנית של הרצל מיוצגת בהן לצד המסורת היהודית המסומלת בפסי הכחול והלבן של הטלית או בשימוש באזורים של כחול ולבן, הרומזים לצבעי הטלית. בהצעה נוספת של אותו מגיש אנונימי אפשר להבחין במגמה ליצור הרמוניה בין הפן המסורתי לפן המודרני. הוא ניסה ליצור סימבוליקה מתוחכמת, המבוססת על המספר שבע. שבעת נרותיה של מנורת השבת מוכתרים בשבע 'שלהבות', המעוצבות בצורת שבעה מגיני-דוד; שבת מנוחה משולבת בשבע שעות העבודה היומיות ממשנתו של חוזה המדינה.

יום רביעי, יולי 16, 2008

בול המכביה השלוש עשרה


בולי המכבייה הפכו לאורך השנים למפגן ראווה של כישורי מעצבים. כאן למשל המספר 13 משמש כאלמנט המרכזי בעיצוב המגן דוד. תודה לגדעון מפורום אספני הבולים "קולקט" על שהביא לי מעטפה זו. הבול יצא לאור בשנת 1989 בעיצובם של: דן רייזינגר רפי דייגי מ גלי

ספר נושן אודות הרצל


מגן דוד מופיע על גבי כריכת ספרו של הרב ד"ר אוסיאס תון אודות הרצל. הספר בן ארבעים העמודים יצא לאור בברלין ועותק שלו מוצע למכירה בחנות "ספרים פשוטים- ירושת יוסף". ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il

כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים" 2008

אוסיאס תון

1870-1936

היה רבה של קהילת לבוב, מנהיג ציוני וחבר הפרלמנט הפולני.

יום שלישי, יולי 15, 2008

גרשון אדלשטיין, הארכיאולוג שחפר את עין יעל


התמונה מתפרסמת כאן באדיבות רשות העתיקות וכל הזכויות עליה שמורות לגרשון אדלשטיין 2008.

להלן קטעים ממאמר מבוא לסדרת הרצאות שבכוונת הארכיאולוג בגמלאות גרשון אדלשטיין להרצות מעתה ואילך בפני כל מי שמתעניין בנשמתה של הארכיאולוגיה.

מקצוע הארכיאולוגיה, כפי שנלמד במוסדות אקדמיים רבים, עוסק בלימוד כלי עבודה, חפצי אומנות, מבנים ושרידי אדם המתגלים באתרים עתיקים. מחקר ארכיאולוגי מקובל מתמצא בלימוד ממצאי החפירות, מיונם, חלוקתם לתקופות, טכניקת ייצורם, ושיוכם התרבותי. אין בלימוד זה מקום להבנת האדם, אין זה מקובל שארכיאולוג מקצועי יחקור את התנהגות האדם. תפקיד זה מתחלק בין אנתרופולוגים, פסיכולוגים, היסטוריונים, או פילוסופים.

מעל ארבעים שנה אני עוסק ב תחום "מכובד" זה, יותר תחביב ממקצוע. רוב הזמן ניהלתי סקרים וחפירות מטעם רשות העתיקות. העבודה בחפירות יכולה להיות מרתקת, יש בה הפתעות וחידושים, אין רגע דל. כמו עבודתו של בלש יש צורך בערנות רבה בכדי לא להחמיץ פרט כלשהו. האם הריגוש של חפירה, מציאת ממצאים מרתקים, הצגתם במוזיאונים ופרסומם בדו"ח מדעי זו כל התרומה של המקצוע לחברה?

בצאתי לגמלאות הרגשתי צורך להיענות לנטיית לבי ולחקור את האדם היוצר ולא רק למיין ולקטלג ממצאים עתיקים.

מכל המקומות שחפרתי, עין יעל משך את מירב תשומת לבי, גרמו לכך מספר סיבות: האתר הוא החווה החקלאית הראשונה שנחקרה באזור ירושלים...

החפירות הארכיאולוגיות בעין יעל חשפו ממצא מרשים מהתקופה הרומית. חווה מהסוג המכונה בעולם הרומי, "וילה רוסטיקה". בניית אחוזה חקלאית ומבנים מפוארים לבעלי הבית, היתה מקובלת בכל האימפריה הרומית מאז המאה הראשונה. וילות נוספות נבנו סביב ירושלים לאחר מרד בר-כוכבא, כמו למשל הוילה הרומית ברמת רחל.

מהמבנה הרומי בעין יעל נחשפו הטריקליניום (אולם להארחת אורחים רמי מעלה) ושני בתי מרחץ, כולם מרוצפים פסיפס צבעוני וקירות מכוסות פרסקו צבעוני. ללא ספק אחוזה של אדם עשיר מקורב לשלטון. המבנה נהרס ברעידת אדמה במאה השמינית לספירה, זה אומר שהוא עמד בשלמותו כחמש מאות שנה. ההוכחה לכך הן אבנים גדולות שנמצאו על גבי רצפות הפסיפסים (אבנים שהתדרדרו מהמדרון) ושרידי הטיח המעוטר שנפלו מהחלקים העליונים של הקיר.

סידרת ההרצאות:

1- עברו של העתיד - השלכות ארבעים שנות מחקר ארכיאולוגי והקמתו של מוזיאון פעיל עין יעל

2- האדם אינו משלים עם מצבו – התפתחות התרבות הטכנולוגית

3- אומנות ודעות הממצא הארכיאולוגי והשלכותיו על החברה

4- הדואליות שבמעשה האדם

5- סיכום ושיחה חופשית

ההרצאות מלוות הצגת תמונות צבעוניות במחשב נייד (ניתן לחברו למכשיר טלוויזיה). ההרצאות הוכנו כחלק ממחקר שבכוונתי לפרסם בספר.

גרשון אדלשטיין טל: 02-6721033 gershonedel@gmail.com

שבת נחמו


דוד ולרשטיינר, סבי אביו של מנחם מחנות "ספרים פשוטים", צייר במו ידיו קישוט זה לכבוד שבת נחמו בשנת 1935. שבת נחמו היא השבת שאחרי תשעה באב. במרכז הציור בולט מגן דוד שנראה לי דתי יותר מאשר לאומי. הציור כולו מזכיר בסגנונו פרוכת.

כל הזכויות שמורות למנחם מחנות "ספרים פשוטים- ירושת יוסף

shaham_e@zahav.net.il

0544-257993

מבלט


מגן דוד מופיע על גבי מבלט מסוף שנות הארבעים שיוצר ע"י יוסף ולרשטיינר עבור חברת "הקישוט" ולרשטיינר עבודות מתכת בסגנון "בצלאל", 1936-1966.

כל הזכויות שמורות למנחם מחנות "ספרים פשוטים- ירושת יוסף

shaham_e@zahav.net.il

0544-257993

יום שני, יולי 14, 2008

הפרוטוקולים של זקני ציון בהוצאה גרמנית


מגן דוד ובתוכו המלה "ציון" מופיע על גבי דגל כחול לבן שמצויר על כריכת הספר "הפרוטוקולים של זקני ציון". הספר מוצע למכירה בחנות "ספרים פשוטים-ירושת יוסף". הספר יצא לאור במינכן בשנת 1933, השנה הראשונה של הרייך השלישי.

ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il

כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים" 2008

ראובני שר היהודים


דובוש מכפר עזה הפנה אותי לתמונה חשובה זו של כריכת ספרו של מקס ברוד ועליה מגן דוד מוקף בעיגול ומקיף פנטגרמה. התמונה מתפרסמת כאן ברשות חנות "ספרים פשוטים- ירושת יוסף" וכל הזכויות עליה שייכות לה. הספר מוצע שם למכירה. שם הספר בגרמנית

Reubeni Furst Der Juden

והוא הוצא לאור במינכן בשנת 1925. ארבע שנים לאחר מכן תורגם בהוצאת "שטיבל", והוצא לאור בשם "ראובני שר היהודים".

לא קראתי את הספר, אבל הסיבה להימצאות המגן דוד על הכריכה היא, ככל הנראה, שדוד הראובני בן המאה השש עשרה הופיע בדגל מקושט במגן דוד ויש אומרים שהשם מגן דוד הוא על שמו ולא על שם דוד המלך.

ליצירת קשר עם החנות:

מנחם 0544-257993

shaham_e@zahav.net.il


מתוך ויקיפדיה ערך מקס ברוד


27 במאי 1884 - 20 בדצמבר 1968

סופר, פובליציסט ומלחין צ'כי יהודי, שיצר בשפה הגרמנית. ידידו הקרוב של פרנץ קפקא שפרסם את כתביו של קפקא לאחר מותו. בשלשת העשורים האחרונים לחייו חי והתאזרח בישראל.

באחד מפתקי העיזבון של גרשום שלום מצאתי שכתב:

ספר מאורעות עולם:

ויעש [הראובני] דגלים... ועוד הוציא להם מגן כתוב עליו שמות הקודש ואמר להם שהוא מגן דוד מלך ישראל ובו היה לוחם מלחמות השם. ואמרו שהוא עד היום גנוז בק"ק בית הכנסת של עיר בלונייא

יום ראשון, יולי 13, 2008

פרוכת ממוזיאון יהדות איטליה

מגן דוד על גבי פרוכת

מגן דוד על גבי פרוכת מפוארת שנמצאת בארון הקודש של בית הכנסת מקונליאנו ונטו שליד וונציה שהועבר בשלמותו למוזיאון יהדות איטליה בשנת 1952. בית הכנסת נבנה בשנת 1701

כל הזכויות שמורות למוזיאון יהדות איטליה ע"ש א.ש. נכון, ירושלים, הלל 27 טל. 026241610

jija@netvision.net.il

חנוכייה ממוזיאון יהדות איטליה

מגן דוד על גבי חנוכייה מפוארת

מגן דוד על גבי חנוכייה מפוארת מכסף מן המאה העשרים שמוצגת במוזיאון יהדות איטליה

כל הזכויות שמורות למוזיאון יהדות איטליה ע"ש א.ש. נכון, ירושלים, הלל 27 טל. 026241610

jija@netvision.net.il

יום שבת, יולי 12, 2008

בול המכביה הארבע עשרה

מגן דוד ועליו המספר 14 לציון המכביה

מגן דוד ועליו המספר 14 לציון המכביה ה 14

תאריך ההופעה: 29/06/1993

מעצב: דני זילברמן

עמנואל

מגן דוד על הדגל של אוניית צי סוחר עברי הראשונה

את תמונת מגן דוד על הדגל של אוניית צי סוחר עברי הראשונה שלח אלי דובוש מכפר עזה שמצא אותה בויקיפדיה ערך עמנואל (אונייה). דובוש כתב לי את ההסבר הבא:

עם השלמת הרכישה ב-1933 רשם רב החובל אריה גרבנוב את "עמנואל" בפלשתינה-א"י תחת חברת ספנות עברית חדשה בשם "חופיה", שבעצמו הקים ורשם. את שמה, נתן גרבנוב לעמנואל מתוך אמונה מלאה ושאיפה להגשמת חלומו להקמת צי עברי. תחת דגל לאומי עברי, בחברה ארץ ישראלית רשומה

עמנואל הייתה לאוניית צי סוחר עברי
הראשונה בזמן החדש. גרבנוב וחבורתו קראו לספינה שרכשו "עמנואל" ונשות הקהילה היהודית בנמל הדני אלברוג בצפון דנמרק, שם עברה שיפוצים, תפרו לה דגל כחול - לבן עם מגן דוד גדול במרכזו. אמנם האנייה טבעה כבר בהפלגתה הראשונה לכוון יוון וארץ ישראל בשנת 1934 וכל הצוות והקברניט טבעו ולא נודע מקום מותם

אריה גרבנוב הוא אישיות שנשתכחה (למעשה אף פעם לא הייתה ידועה) כי מת בצעירותו, אבל למעשה במפעלו היחודי חנך את צי הסוחר העברי. היה ניסיון שלא צלח (לפחות עד היום) של מוקירי זכרו לשכנע את עירית ת"א לקרוא רחוב על שמו.


מטבע של סלים השני

מטבע כסף עם דגם של חותם שלמה

התמונה של מטבע כסף עם דגם של חותם שלמה מתפרסמת כאן באדיבות יהושע זלוטניק וכל הזכויות עליה שמורות לו.

המטבע הוא מן התקופה העותומנית, מימי סלים השני, מן השנים 1566-1574לספירה, מן המטבעה שבחלב שבסוריה.

יום שישי, יולי 11, 2008

בול המכביה האחת עשרה

מגן דוד עשוי מקווים אלכסוניים

מגן דוד עשוי מקווים אלכסוניים

תאריך ההופעה

5/5/81

מעצב: משה פרג

בול המכביה התשיעית

מגן דוד עשוי מקווים צבעוניים

מגן דוד עשוי מקווים צבעוניים במיוחד שמרכיבים את האות מ"ם שהיא האות הראשונה במלה מכביה.

תאריך ההופעה

03/05/1973

מעצב: דן רייזינגר

בול המכביה השמינית

מגן דוד מצויר על לפיד

מגן דוד מצויר על לפיד שמזכיר את הלפיד האולימפי (שהרי המכבייה היא חיקוי לאולימפיאדה).

על חלק הלפיד הקרוב לאש מצויר מגן דוד. העיצוב מזכיר את התאוריה של אורי אופיר לפיה חלק המנורה הקרוב ביותר לאש במנורת המשכן היה בצורת מגן דוד. ברור לי שמעצב הלפיד לא הכיר את התאוריה של אורי אופיר, אבל כפי שאומר הפתגם באנגלית: מוחות דגולים חושבים באופן דומה. בתחתית המעטפה מגן דוד נוסף מוקף בעיגול ומה שמעניין בו זה שהוא עשוי מהאות מ"ם ומשלושה משולשים.

תאריך ההופעה

9.7.69

מעצב: אליעזר ויסהוף

יום חמישי, יולי 10, 2008

בית הכנסת בנס ציונה במבט מאחור

מגני דוד על חזית בית הכנסת

הצילום של מגני דוד על קיר אחורי של בית הכנסת בנס ציונה הוא של עמית מנדלסון וכל הזכויות עליו שמורות לו. לדבריו בית הכנסת עוצב כמעין היכל מפואר המוקף 26 עמודי שיש מצויירים בסגנון יווני בעלי בסיס וכותרת ומעליהם פס עיטור של פרחים מצוירים בשלל צבעים התלויים על דמוי ענפי עץ מסולסלים. עמודי השיש והפס הפרחוני נראים כמחזיקים את גג המבנה המקומר ונותנים למבנה מראה של בית מקדש עתיק. בית הכנסת נבנה בשנות העשרים של המאה הקודמת.

בית הכנסת בנס ציונה מלפנים

מגני דוד על חזית בית הכנסת

הצילום של מגני דוד על חזית בית הכנסת בנס ציונה הוא של עמית מנדלסון וכל הזכויות עליו שמורות לו. לדבריו בית הכנסת נבנה בראש 'גבעת האהבה' כשהוא צופה על בתי המושבה. הוא נבנה בסגנון דומה לבתי הכנסת בראשון לציון וברחובות שקדמו לו. בתי כנסת אלה הם מבנים מלבניים בעלי אופי באזיליקני, כאשר שורת 12 חלונות מלבניים עם כותרת קשתית כנגד 12 השבטים, מחלקת את שטחי הקירות באופן שווה. חלל בית הכנסת בנס ציונה הוא חלל אחד הכולל בתוכו את אולם התפילה המרכזי, עזרת הנשים (בגלריה) וחדר תלמוד התורה. הנגר היה דוד פניג.

שנים עשר מעוינים

שנים עשר מעוינים

צילום הבול שלפניכם, שכולל עיצוב תבנית מגני דוד שכל אחד מהם עשוי מתריסר מעוינים, נשלח אלי

על ידי דובוש מכפר עזה שצרף אליו את ההסבר הבא:

ב- 26.2.1953 הוציא הדואר בישראל צמדים הפוכים עם פס-ביניים של סדרת בולי המטבע 1950 שעוצבו ע"י אוטה וליש (הסדרה המקורית יצאה ב 24.5.1950) כפי שניתן לראות פס הביניים מלא צורות של מגן דוד. צמד הפוך בבולי ישראל הופיע עוד מספר פעמים לא גדול במהלך השנים בבולי ישראל. כיום מוצאים צורה זו בעיקר בבולים ללא עריך ב"קוטרסים" חוברת בולים קטנה שנועדה להיכנס לכיס או לארנק לשימוש בבולי דואר לקראת שליחת מעטפה בדואר. רשות הדואר נוהגת להוציא צורה זו של צמדים הפוכים מפעם לפעם כדי לגוון את ההנפקות עבור אספני הבולים, כי מבחינת ערך דוארי בשימוש על מעטפה אינם מוסיפים, כמו ששובלים לא מוסיפים למעטפה, אבל אספנים מעדיפים תוספות כאלה ואף מוכנים לשלם עבורם יותר מאשר על בול רגיל.



יום רביעי, יולי 09, 2008

סרט זרוע

מגן דוד כחול על סרט זרוע לבן

התמונה שלפנינו כוללת מגן דוד כחול על סרט זרוע לבן. היא נעשתה בידי הצייר היהודי אמריקאי עקיבא קנט סגן. סרט זרוע מסוים זה הקדים בשילוב האלמנטים שלו (מגן דוד כחול על גבי רקע לבן) את הדגל הישראלי, ואולי אף השפיע באופן לא מודע על מעצביו.

כל הזכויות שמורות לעקיבא קנט סגן 2008


אסקימו בגטו ורשה

מגן דוד עם פורטרט של ילד גוסס

היצירה שכוללת מגן דוד עם פורטרט של ילד גוסס בגטו ורשה היא של הצייר היהודי אמריקאי עקיבא קנט סגן וכל הזכויות עליה שמורות לו. עקיבא קנט סגן מרבה לצייר מגני דוד וכנפיים בהקשר לשואת יהודי אירופה. השלט שמעל לחנות הגלידות קדם לכיבוש הגטו, אך הוא עלול לעורר אצל הצופה את הרושם המוטעה כאילו היו גלידות בגטו ורשה בעת הכיבוש הנאצי.

חשמלית בגטו ורשה

מגן דוד על גבי חשמלית

הציור של מגן דוד על גבי חשמלית ברחוב מורנו בגטו ורשה הוא של הצייר היהודי אמריקאי עקיבא קנט סגן וכל הזכויות עליו שמורות לו. הציור נעשה על פי תמונה מספר על מרד גטו ורשה. עקיבא קנט סגן מרבה לצייר מגני דוד וכנפיים בהקשר לשואת יהודי אירופה.

יום שלישי, יולי 08, 2008

זכור

זכור את אשר עשה לך עמלק

על רצפת אנדרטת "שואה ותקומה" בכיכר רבין בת"א עיצב יגאל תומרקין בפלדה את המלה "זכור" המזכירה את הפסוק המקראי (דברים כה, יז) "זכור את אשר עשה לך עמלק".

הטלאי הצהוב של יגאל תומרקין

הטלאי הצהוב של יגאל תומרקין

על רצפת אנדרטת "שואה ותקומה" בכיכר רבין בת"א עיצב יגאל תומרקין בפלדה את האות הראשונה במלה

JUDE

שהייתה רשומה בחלק מהטלאים הצהובים שנשאו יהודים באירופה בשטחי הרייך הגרמני.

הלוגו של עזר מציון

הלוגו של עזר מציון

הלוגו של ארגון העזרה עזר מציון מכיל את ראשי התיבות של שמו: עי"ן (עזר) מ"ם (מציון) על גבי מגן דוד.


יום שני, יולי 07, 2008

סמל של קבוצת כדור מים נשים

דובוש מכפר עזה שלח לי קישורית לתמונה של קבוצת כדור מים אנגלית של נשים משנת 1913 כאשר על החולצה של כל אחת מהן כוכב ענק בן שש קצוות. לא ברור אם יש להקסגרמה זו קשר כלשהו ליהדות - להערכתי אין

מגן דוד פרטי

מגן דוד פרטי

אין לי מושג למה נועדו מגני הדויד אלה, שאותם צילמתי לפני ימים אחדים בחצר פרטית בדרום ירושלים, אך הם ממחישים בעיני את היחס הפרטי (בהבדל מהיחס של הממסד הלאומי או הדתי או של בעלי האינטרס המסחרי) לסמלנו הלאומי.

בית כנסת בגבעת מרדכי

ית כנסת בגבעת מרדכי

אחד מן הקירות החיצוניים של בית כנסת בגבעת מרדכי שבירושלים מעוצב להפליא וגדוש במוטיבים יהודיים, כולל כמובן המגן דויד.

יום ראשון, יולי 06, 2008

צעירי ציון

דובוש מכפר עזה שלח לי קישורית לכתבה של נדב מן אודות צילומי גלויות מעיזבונו של לייב קלוץ, שהגיע לארץ ישראל מליטא בשנת 1926. על אחת הגלויות מתנוסס מגן דויד לבן גדול על גבי מפת ארץ ישראל עם חותמת דואר של צעירי ציון בצורת מגן דויד שבתוכו המלה ציון. ראוי לשים לב לכך שמפת ארץ ישראל היא סמל שמייצג את הציונות במקביל לסמל המגן דויד .

מגן דוד צהוב

מגן דויד צהוב

את התמונה של מגן דויד צהוב צילם לפני ימים אחדים (ברחוב מדרגות שוקרי 11 בחיפה) עמית מנדלסון, וכל הזכויות עליה שייכות לו. בדרך כלל החיבור של המגן דויד עם הצבע הצהוב מזכיר את השואה, אך כאן הוא צהוב נטו, בלי שום עומס מן העבר.

שער מעוטר

מגן דוד על גבי שער מעוטר

את התמונה של מגן דוד על גבי שער מעוטר לבית כנסת (מול הבית ברח' זבולון 11 בחיפה) צילם לפני ימים אחדים עמית מנדלסון, וכל הזכויות עליה שייכות לו.

1926

מגן דוד ומעליו תאריך סיום

את התמונה של מגן דוד ומעליו תאריך סיום (תרפ"ז - 1926-7) בניית הבניין הצמוד למדרגות שוקרי 11 (שהוא גם יודפת) בחיפה צילם לפני ימים אחדים עמית מנדלסון וכל הזכויות עליה שייכות לו.

יום שבת, יולי 05, 2008

1925


את התמונה של מגן דוד חקוק באבן שבתוכו חקוק תאריך סיום בניית הבניין בשוקרי 11 בחיפה צילם לפני ימים אחדים עמית מנדלסון וכל הזכויות עליה שייכות לו.