משפחת בורגר ומשפחת וויס

דניאלה קלאוזנר כתבה לי שציירה את מפת הונגריה, ועליה פרפרים שנושאים את שמות בני משפחת אמה שנספו בשואה

מעל למפה מצויירים פרפרים עם מגני דוד שנושאים את שמות בני המשפחה שניצלו ועלו ארצה 

כל הזכויות שמורות לדניאלה קלאוזנר 2009

תיק דגל ישראל

תיק פטריוטי מקדם מכירת שמלות בחלון ראווה. עוד לא ראיתי מישהו שאכן הולך עם תיק כזה ברחוב אבל נראה שהיום הזה מתקרב. צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו 2009  

לוגו ישן של חברת תיירות

תמונת מגן דוד עם עוגנים משנותיה הראשונות של המאה הקודמת על גבי לוגו של חברת תיירות בשם אקספרס ארצי-ישראלי מתפרסמת כאן באדיבות זקו  וכל הזכויות עליה שמורות לו

מצבה עם כיתוב בתוך מגן דוד

עודד ישראלי שלח לי לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל את התמונה לעיל עם ההסבר המצורף להלן 

זוהי מצבתו של העגלון האחרון שעזב את מנחמיה באפריל

 1920

     תושבי המושבה פונו ליבנאל. בדרך הוא נרצח ונקבר ביבנאל

זו המצבה מיבנאל. בשנת

 2000

 הוא הועבר לפי בקשת המשפחה מיבנאל למנחמיה והעתיקו את הטכסט למצבה החדשה

חמסה מהתקופה העותומנית

 חמסה מהתקופה העותומנית שמצא חיים כהן באתר עתיק הנמצא בתחום השטחים המעובדים אצלם במושב. החמסה מעוטרת ב"מגן דוד" בתוך חצי סהר במקום כוכב הנמצא שם, בדרך כלל. הסמל הוא סמל עותומני מוכר הנמצא גם בתוך הדגל התורכי (כוכב בתוך חצי סהר). מעל יש כתובת בערבית - "מברוך", כלומר, מבורך או גם מזל טוב.

כל הזכויות שמורות לחיים כהן ותודה לו על התמונה וההסבר ולניצה וולפנזון על שהפנתה אותי אליו

שושן צחור בתרבות מצרים העתיקה

סמל השושן הצחור היה בעת העתיקה בן לוויה של סמל המגן דוד. יתכן שהסיבה לכך היא שעלי הכותרת של השושן יוצרים במבט מלמעלה צורת מגן דוד

חשוב להבחין בין השושן בעל ששת העלים לבין השושן בהיטל צד שחושף רק שלושה עלים. שושן שכזה, שמאוחר יותר נדד לכנסייה ולחצרות מלכי אירופה בשם 

Fleur de Lis 

הופיע כבר בתרבות המצרית לפני ארבעת אלפים שנה

אבחנה חשובה לגבי צורת שושן זה ניתן למצוא במאמר (סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם, בתוך, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, מאגנס תשנ"ז ע' 198)

שכתב מורי ורעי ד"ר זאב גולדמן (שבימים אלה מלאו לו מאה וארבע שנים): "אין כוונה למסור דמות נטורליסטית של שושן. אלא הפרח מופיע כתבנית של עצם קישוטי מסוגנן. הגבעול היורד אנכית מסתיים בקצה מחודד ודומה לסיכה של תכשיט יותר מאשר לגבעול טבעי של פרח. הצורה העגולה שממנה הוא יוצא אינה דומה לצמח אלא יותר לגליל חלול מתכתי. שלושת עלעלי הציץ נראים כעלים בעלי מידות מופרזות יותר מאשר כעלעלים טבעיים. נראה בעליל שהכוונה איננה לציון צורה של פרח ממשי אלא לתכשיט מתכתי מסוגנן. התמונה מתפרסמת באדיבות

Maitri from Flickr 

מקור המלה – עברית או מצרית

אברהם אבן עזרא בהתייחסו לפסוק משיר השירים ב א ("אני חבצלת השרון שושנת העמקים") מקשר בין השם שושנה לבין המלה שש ומעריך שהסיבה לכך היא שלשושן יש ששה עלי כותרת לבנים, וגם בתוכו יש ששה סעיפים ארוכים.

בערך שושן באנציקלופדיה היהודית מופיעה טענה שמקור המלה בשפה המצרית העתיקה (ומשמעותה: לוטוס, שושן צחור, ליליום קנדידום).

זיהוי השושן

רש"י וההגאון מווילנה מפרשים שחבצלת השרון ושושנת העמקים הם שמות של אותו פרח שמופיע בצורה אחת  כאשר  הוא במישור ובצורה שונה כאשר הוא בעמק. 

לדברי פרופ' יהודה פליקס נתפרסמו מחקרים רבים מספור אודות השושנה, ו"כמעט שאין פרח נאה מצמחי הארץ (ואף כאלה שלא גדלו בה) שלא הוצע לשושנה על ידי המתרגמים, המפרשים וחוקרי התנ"ך".

 ראו:

http://he.wikisource.org/wiki/קטגוריה:שיר_השירים_ב_א

http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=422&letter=L&search=lily

הזמנה לתערוכת יחיד של מאיר סלומון

מגן דוד צרוב באש ומים על גבי הזמנה לתערוכת יחיד של מאיר סלומון (שיצירות רבות שלו עם מגן דוד פורסמו בבלוג זה) באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה. פתיחת התערוכה 2.5.09 בשעה 13:00 . סיום 30.5.09
לא ברור אם יש לזה קשר למוטיב של אש ומים באלכימיה - שם הוא יוצר את מי האש, שסמלם הקסגרמה (ולכן היא מופיעה אולי על מבשלות בירה).

תיוג יהודים בימי הביניים שקדם לטלאי הצהוב

התמונות הבאות והכיתובים תחתיהן באדיבות פרופסור שלום צבר שטוען כי כבר בימי הביניים היו מקומות בהם חויבו היהודים לענוד סימן מזהה, בדרך כלל בצבע צהוב

תמונה זו שמראה תיוג יהודים בעיגול לבן נעשתה בשלהי המאה החמש עשרה- ראשית המאה השש עשרה בידי

Gandolfino da Roreto o Gandolfino d'Asti

מדובר בעלילת הדם של התינוק סימונינו מהעיר טרנט בצפון איטליה, שנת

1474

תמונה זו שמאפיינת את יהודה איש קריות בבגד צהוב צויירה בידי צייר הרנסאנס הגרמני הידוע מרטין שונגאואר מסביבות השנים 1480-1490 והיא מצויה במוזיאון לאמנות בעיר קולמר שבצפון צרפת

לגבי איפיון היהודים בצהוב ראו

http://jhom.com/topics/color/judas.htm

ספר משנת 1613 שמכיל חוקים באשר לתיוג יהודי פרנקפורט

בצהוב

תמונה גרמנית מימי הביניים שמראה שאפיינו את היהודים באירופה בצהוב כצבע מבזה

הדגל של הקונגרס הציוני הראשון-2

לנה האריס, אמו של מוריס האריס, שעיצב את הדגל לקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897), קבורה בבית הקברות של דאריאן בקונטיקט.

היא הייתה זו שתפרה את אותו הדגל, ובנה דאג להנציח עובדה זו בכיתוב שעל גבי המצבה

זכויות יוצרים שמורות ל:

caboose_rodeo  (from Flickr) 2009

הדגל של הקונגרס הציוני הראשון-1

מוריס האריס (ינואר 25, 1874 אוקטובר 16  1952) היה חבר ב"חובבי ציון" ויצרן דגלים בהרלם, ניו יורק. בשנת 1897 הוא עיצב את הדגל לקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ. הוא המשיך ליצר את הדגלים האלה שנים רבות לאחר מכן  עד שלבסוף מסר את הזכויות על העיצוב לחברת דגלים אמריקאית. המצבה שלו נמצאת בבית הקברות של דאריאן בקונטיקט. זכויות יוצרים שמורות ל:

caboose_rodeo  (from Flickr) 2009

פמוט לנר בצורת ארבעה מגני דוד

"נאורה" היא כלי המשמש פמוט לנר והוא מורכב מארבעה מגני דוד. הפמוט הוא יצירתו ועבודת ידו של האומן בצלאל גלעד והוא נבנה על פי הנחיותיה של תקוה גלעד מחברת הספר: "ע"ב שמות בסוד היקום – סוד המגן דוד". כל מגן דוד בפמוט פונה לכיוון אחר כאשר זה הפונה לדרום – צבעו לבן, הפונה לצפון – צבעו אדום, הפונה למזרח – צבעו ירוק והפונה למערב – צבעו שחור.

על מגני הדוד מצויים כל 72 השמות שהם ערוצי האנרגיה ביקום, אליהם אנו פונים בעזרת מדיטציה קבלית על מנת להיעזר בהם ברגעי מצוקה.

צבעי מגני הדוד ומיקומם של 72 השמות על מגני הדוד הינם על פי הקבלה. כל המידע על מגני הדוד, כוחם של 72 השמות לחזק אותנו וכיצד להשתמש בהם, מצוי בספרה של תקוה גלעד: "ע"ב שמות בסוד היקום – סוד המגן דוד".

עם הדלקת הנר ועשיית מדיטציה קבלית בכיוון הנכון ובשם הנכון נעשית המדיטציה עוצמתית יותר ומעמיקה יותר.

 כל נאורה נבנית כאמור בעבודת יד ומיועדת לאלה המעונינים לערוך מדיטציות קבליות על מנת להתחזק מבחינה רוחנית ונפשית ולשאוב מערוצי האנרגיה הללו את כוחם.

 כל הזכויות שמורות לתקוה גלעד 2009 

הטלפון של תקוה גלעד
03-9374753 
הנייד
052-3588824 
המייל 
tikva@givat-hashlosha.org.il 

הספוג של סירפינסקי-מנג'ר

ידידי דן פלדמן שלח לי קישור לאתר המתאר את הספוג של סירפינסקי-מנג'ר וכתב לי כי  באחד החתכים שלו, זה ששטח החתך שלו הוא בצורת משושה, ניתן למצוא הרבה מגני דוד בגדלים שונים (באופן תיאורטי מספרם אינסופי והם הולכים וקטנים). המראה מרשים יותר כאשר מסובבים גוף זה במרחב.

התמונה באדיבות

Fdecomite

מפליקר

מלאכים נשענים על מגן דוד

התמונה של מגן דוד בספר שירי ביאליק בשער "מגילת האש" משנת 1908 באדיבות ניצה וולפנזון

מגן דוד בספר שירי ביאליק משנת 1908

התמונה באדיבות ניצה וולפנזון שכתבה לי את הדברים הבאים:

קיבלתי מבת דודתי ספר שירי ביאליק משנת 1908 שהיה בספרייתו העשירה של סבי, שמעון בן זאב ז"ל.  בתמונה חלק מעמוד ''מגילת האש'', עם איור מגן דוד ועם חותמת של סבי. סבי היה בנו של אחד ממייסדי ראשון לציון, זאב אברמוביץ. הוא עיברת את שמו לבן-זאב בסוף המאה ה19 כאשר נסע לארה''ב ללמוד כלכלה. הוא היה גאה בשמו העברי. 

כנסיית יעקב הקדוש בירושלים

הקסגרמה מופיעה בכיפת כנסיית יעקב הקדוש ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. הכנסייה נבנתה במאה השתים עשרה והיא נקראת על שם יעקב (בן-זבדי) (סנט ג'יימס) שנמנה על שנים עשר השליחים של ישו, ואשר היה אחיו של השליח יוחנן. ידוע הקשר בין ההקסגרמה לבין שנים עשר השליחים של ישו, אך ככל הנראה במקרה מסוים זה משמעות ההקסגרמה אינה קשורה לשליחים

Picture is courtesy of surrealpenguin from Flickr

ריקוד החמה

 

מגן דוד מופיע ביצירה "ריקוד החמה מהחושך עד בריאת החמה"

טכניקה מעורבת, קרמיקה, אקריליק, פרספקס, עיבוד מחשב

 כל הזכויות שמורות למרגה פישטיין, אמנית בתחום הפיסול, הקרמיקה, בין תחומית. הוגה ואוצרת "דרך הפסלים ביער חצרים"

מען: קיבוץ חצרים (שליד באר-שבע , שכנים לבסיס חצרים)

טל' בבית ובסדנה: 08-6473520

052-5013519

פקס 08-6420098

שמלת מגני דוד

כל הזכויות שמורות לאלן חסידים רום 2009 שכתבה לי את הדברים הבאים

ציור המגן דוד מסמל את ההקרבה האימהית והאבהית, האמונה והחוסר אמונה בבורא עולם, למה נהרגים במדינתנו ובמדינות לידינו כל כך הרבה, הדגש שלי הוא לא פוליטי, אלא ראיית ערך החיים של בנינו ובנותנו אבינו וסבינו וכו'. הציור השתתף בתערוכה קבוצתית של אמני הרצליה בשנת 2002 (בקטלוג שיצא אז נתתי לציור את השם "ופרצת ימה וקדמה") והוא משתתף כעת בתערוכת המחיצה בפסטיבל ברכת החמה בצפת שאותה אוצרת רלי וסר

שעון החול

שעון החול המופיע במרכז התמונה מרמז על הזמן המוגבל של הציונות, אולי  בגלל מאפינים המופיעים בתמונה
כמו הפילוג בעם בין יהודים לחרדים המסומל בלב חצוי, או יונת השלום שנהפכה לתוכי צורח של מלחמה
הצד השמאלי מיצג את הצד היהודי, המגן דוד והנוצות הם כפתיל התכלת בטלית
אבל ההתבטאות של העם היא כשל תוכי המחקה תרביות זרות וצורח למלחמה

כל הזכויות שמורות לעדי לב

היצירה משתתפת בתערוכת המחיצה בפסטיבל ברכת החמה בצפת שאותה אוצרת רלי וסר

מגן דוד על פרסומת נושנה לסיגריות

מגן דוד על מודעה מעוררת נוסטלגיה לפרסום סיגריות של האחים מספרו בע"מ מלפני קום המדינה כמו: לטיף, יסמין,  אמיר, נרקיס, מטוסיאן. תודה לדובוש ששלח לי תמונה זו ול"גרשונוב" (עידן) שסרק את המודעה מעיתון בוסתנאי ישן והעלה אותה לפורום האספנים בתפוז

מסמך נוקב –תערוכה

ידידי הצייר בני פלג שלח לי הזמנה לתערוכה קבוצתית בשם "מסמך נוקב" שבה הוא משתתף ביחד עם יצחק בלפר, ציפי ברגלס, דני גרץ ואבי קרני.

על ההזמנה מופיע מגן דוד לבן על גבי מגן דוד צהוב.

התמונה מתפרסמת באדיבות האוצר, יואל שמוקלר, והיא תפתח במוצ"ש 2009-04-18

בבית האמנים, רח' הכרמל, שכונת אחוזות הנשיא, רחובות