
מגן דוד בתמונה מתוך ההזמנה לתערוכה
כל הזכויות שמורות לג'ניפר בר לב 2009
נמסר לי שיש מגני דוד אחדים ביצירותיה של ג'ניפר בר לב
אשר תוצגנה בבית יד לבנים רעננה רחוב אחוזה 147
הפתיחה בתשיעי לינואר 2010 בשעה 20:30
אלבום תמונות זה (מאת זאב ברקן) מוקדש למגן דוד, למקורו, לעברו, למשמעויות השונות שמיוחסות לצורתו בתרבויות שונות, ולשימושים המגוונים בהם הוא מככב. תמצאו בו אלפי תמונות של מגן דוד, הקסגרמה, חותם שלמה, טלאי צהוב. החומר שמרוכז כאן שימש להוצאה לאור של חמישה ספרים ולהצגת ארבע תערוכות אמנות

בהסבר לתערוכה של נחמה לבנדל - נדב בלוך "דונמה- בעקבות שבתאי צבי" בגלריה "טובה אוסמן" נכתב כי בגלריה העירונית שנמצאת בעיר אולצין שבמדינת מונטה נגרו (לשעבר חלק מיוגוסלביה) על הגבול עם אלבניה יש בקומה השלישית נישה ומעליה שני סמלי מגן דוד מסותתים באבן. לדברי המקומיים מקום זה היה מקום התכנסות של שבתאי צבי וחסידיו. שבתאי צבי הוגלה לאולצין ונקבר בה. קברו נמצא במבנה סגור ונחשב למקום קדוש.



בתמונה: דרכון של יהודיה מגרמניה עם האות J
התמונה באדיבות סטפני קומפורט מפליקר, אספנית הגלויות ההיסטוריות היהודיות. סטפני פרסמה אותה כי נדמה היה לה שיודעים בעולם על הבנקאים השוויצריים שגנבו את רכושם של היהודים, אבל לא כל כך יודעים על חלקם של השוויצרים בשואה. להלן מה שכתבה סטפני קומפורט מתחת לתמונה בפליקר:
"לאחר עלייתו לשלטון של משטר היטלר בגרמניה, קבוצות פרו נאציות בשווייץ הפנו את תשומת לבן ליהודים המתגוררים בשווייץ, אשר מנו 9,803 מתוך אוכלוסייה של מעל 4 מיליון.
אחר כך התחילו בתעמולה אנטישמית ובמסע גידופים, אם כי מעשי האלימות היו רק נחלתו של מיעוט קטן. היו אז שוויצרים רבים ששמחו לשמוע שקרים על היהודים. השוויצרים היו בעיצומו של משבר כלכלי וחששו מאבטלה בקנה מידה עצום כמו גם מהכוח של הרייך השלישי. פחדים תאומים אלה התערבבו כך שההתנגדות להכנסת פליטים יהודים גדלה באין מפריע. בעקבות הסיפוח הגרמני של אוסטריה ב-1938, הגיעו 3,000 יהודים אוסטרים לשווייץ, ורוב הקנטונים סירבו לקבלם.
לאחר מכן שוויץ התחילה לא לאפשר כניסת יהודים אליה, וחיילים ממשמר הגבול הגרמני סייעו בסתר ליהודים לעבור את הגבול לתוך שוויץ. ברן הציעה לברלין להנפיק אשרות כדי לשלוט במספר האזרחים הגרמנים הנכנסים לשוויץ, אך הגרמנים סירבו. המשא ומתן בין שתי המדינות הוביל את הגרמנים להסכים לסמן את "שאינם ארים" באות J . סוכם שדרכונים אלה לא יהיו בתוקף לצורך הכניסה לשוויץ אלא בליווי ויזה שוויצרית. גרמניה דרשה שוויון זכויות ודרישתה נתקבלה ונכתבה ב"פרוטוקול הסופי" אף כי העניין כולו לא פורסם בציבור. העיתונות לא קיבלה הודעה על העסקה של האות "J"שסוכמה סופית ב10 בנובמבר 1938 – ממש לאחר שהחלה הרדיפה הנרחבת של היהודים ברייך השלישי.
שוויץ הכניסה אבחנה נוספת ועדינה יותר שקבעה כי זרים "שהיו תחת איום מסיבות גזעיות בלבד" לא יהיו מוכרים כפליטים פוליטיים ולא יוכלו לתבוע זכות מקלט פוליטי. במהלך המלחמה כולה רק 29,000 יהודים הורשו באופן רשמי לשהות בשוויצריה.
הערה של בעל הבלוג, זאב ברקן:
ככל הנראה זהו המקור לאות J שהופיע לאחר מכן בטלאי הצהוב.



מגני דוד כמסגרת לבעלי חיים על רצפת פסיפס רומית בגודל מאה ושמונים מטרים רבועים מן המאה השלישית-רביעית לספירה שנתגלתה בלוד על ידי מרים אבישר בשנת 1996 .
יצירה של זאק יתרו, אמן ישראלי שחי בניו יורק, שמדגישה את אחת המשמעויות המרכזיות של המגן דוד כסמל של אחדות בין הניגודים בכלל, וכסמל של אחדות הניגודים בין גבר ואישה בפרט. הכיתוב מסביב: לא איש בלא אשה, לא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה.

כל הזכויות שמורות לאהובה קליין שכתבה לי את הדברים הבאים:
במרכז הציור מגן הדוד ובמרכזו "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו". בצד ימין למטה ניתן לראות את דברי הנבואה מתממשים: "הנה ימים באים והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'". בצד ימין למעלה- האריה המסמל את ישראל כשהיא חזקה כמלך החיות. בצד שמאל למטה: "ארץ זבת חלב ודבש". למעלה בצד שמאל: התגשמות הנבואה:"ובנו בתים.."
כל הזכויות על תמונה זו שמורות לפסל הירושלמי ישראל הדני שהגיש בשנת 1987 הצעה (שלא מומשה) לבניית אנדרטה ללוחמים היהודיים במלחמת העולם השנייה שהאלמנט המרכזי בה בצורת מגן דוד. 
אהובה קליין בציורה (שמן על בד) "אם אשכחך ירושלים" משחזרת את ימי התנ"ך ורואים בו מלך מברך את ירושלים, כאשר מאחוריו עומדים נגן נבל, וחייל-שומר שאוחז בידו האחת ברומח ובשנייה במגן שעליו חרותה צורת מגן דוד. זוהי המחשה של האגדה על מקור השם מגן דוד בשינוי קל: במקום שהמגן עם המגן דוד יהיה בידי המלך דוד הוא נמצא בידי השומר שלו, או של מלך מקראי אחר .
כל הזכויות שמורות לאהובה קליין 2009
