יום שבת, יוני 27, 2009

המגן דוד בראי המתימטיקה

 תודה לדובוש ששלח לי את קישורית אודות המגן דוד בראי המתימטיקה ולדן פלדמן שעזר לי להבין כי

מדובר ב"ריבועי קסם" שאינם דווקא ריבועים. מבנה אפשרי כזה הוא, למשל, מגן דוד המורכב מ-12 "מקומות" אשר בהם יש "לשתול" את כל 12 המספרים מ-1 עד 12 כך שסכום המספרים בכל "צלע" (היינו בכל קטע ישר בן 4 מקומות) יהיה 26. בקישור לעיל מוצגים שני פתרונות לבעיה זו
.

מאוריצי גוטליב

מגן דוד על גבי ספר תורה בציורו האחרון (1879) של הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב (1856 - 1879), "יום הכיפורים". גוטליב מופיע בציור בעצמו פעם כאיש צעיר, פעם כילד, פעם כנער ופעם בכיתוב שבמרכז הציור. התמונה מועתקת מויקיפדיה. תודה לעודד ישראלי שהפנה אותי אליה.

יום שישי, יוני 26, 2009

מגן עם כוכב בעל שש קצוות


גרשם שלום כתב בעמוד 29 בספרו ["מגן דוד: תולדותיו של סמל"] כי היו חוקרים שבילבלו בין הכוכב בעל שש הקצוות כמו זה שלעיל לבין צורת המגן דוד, אך המרחק אינו כה גדול בין כוכב בעל ששה קצוות שמופיע על גבי כלי הגנה צבאי שכזה לבין האפשרות שלדוד המלך אכן היה מגן ועליו כוכב בן שש קצוות. בתמונה אנו רואים את מגנו של המלך פרנקס הראשון [Pharnakes I]. מדובר במגן יווני מברונזה משנת 189 לפנה"ס שהיה שייך למלך פונטיס שבתורכיה, והוא מוצג כיום במוזיאון גטי בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
ראוי לציין שבמוזיאון המטרופוליטן בניו יורק מוצג מגן מן המאה הששית לפני הספירה ועליו ציור צבעוני של הרקולס נלחם באמזונה על גבי קערת חרס - ועליו גם כן מופיעה מעין הקסגרמה


התמונה מועתקת מויקיפדיה באדיבות
Marshall Astor

יום רביעי, יוני 24, 2009

דגל צים

דגל שבעת הכוכבים משנת 1947
ומתחתיו
דגל צי הסוחר שהיה בצבע כחול ועליו עיגול לבן עם מגן דוד כחול
התמונה מויקיפדיה ערך דגל עברי

יום שלישי, יוני 23, 2009

קעקוע של מגן דוד.jpg

באדיבות הדי אור


באדיבות הדי אור

קראתי במאמר מאת מקס גראנוואלד ( 1871 1953 ) בכתב העת

Historia Judaica: a Journal of Studies in Jewish History, Espescially in the Legal and Economic History of the Jews, Vol. IX, 1947 , translated from German by Hilde Kisch, p. 118 ff]

שאצל הערבים דוד המלך נחשב לממציא הקעקוע

יום שני, יוני 22, 2009

מגן דוד על גב מטבע מתקופת בר כוכבא

מגן דוד בקווי המתאר החיצוניים שלו (כמו בסמל צה"ל) מופיע מעל לאיור של בית המקדש בשרטוט של מטבע כסף מתקופת בר כוכבא
132-135
לספירה (אחד מני מטבעות רבים שבהם איור זה אינו מופיע) שמצאתי בספרו של שמואל רפאל (רפאלוביץ) "מטבעות היהודים" ירושלים תרע"ג
1913
עמ' קע"ה
בצד השני של המטבע המלים שנה ב לחרות ישראל ואיורי לולב ואתרוג

יום ראשון, יוני 21, 2009

חותמת של מדינת קוצין שבהודו

בעקבות הפנייה באחד מפתקי עיזבונו של גרשם שלום הגעתי לכתב עת לענייני ישראל-הודו
India and Israel, Bombay 1951 p. 23-26, The shield of David
שבו מופיע תקציר מאמרו ב"לוח הארץ", מגן דוד: תולדותיו של סמל
ושם נכתב מתחת לתמונה כי חותמת דואר זו הייתה נהוגה בנייר מכתבים רשמי של מדינת קוצ'ין

והנה עוד תמונה שמצאתי שם
מגן דוד בקישוט לשיער של אישה יהודיה

דיסק בצורת מגן דוד

בשנות ה-80 הוציאה להקת רוק אמריקאית בשם המיוחד
Gefilte Joe and the fish
תקליט בצורת מגן דויד! באנגלית זה נקרא
Shaped picture disc...
מאוד נפוץ בשנות השבעים והשמונים בארצות הברית
כל הזכויות שמורות
לבני תמרי
2009

יום חמישי, יוני 18, 2009

הקש בדלת

חמסה, היד של פטימה (בתו של הנביא מוחמד) בשילוב עם הקסגרמה

צולם באי היווני קאפאלוניה, התמונה מתפרסמת באדיבות

Tony Tea

מפליקר

אני חושב שהשילוב הזה של חמסה והקסגרמה מכוון להכפיל את יעילות הפעולה נגד עין רע
גם נדמה לי שיש לזה פוטנציאל מסחרי לא רע פה בארץ

קעקוע חמסה עם הקסגרמה


קעקוע של חמסה הקסגרמה ועין כל רואה
באדיבות חבר פליקר בשם
Shannon Archuleta

יום רביעי, יוני 17, 2009

תנך אלבה

בפתק מהעיזבון של גרשם שלום מצאתי הפנייה לספרו של קארל אוטו נורדסטרום שנתפרסם בשנת 1967 באופסלה שבשבדיה

The Duke of Alba's Castilian Bible :a study of the rabbinical features of the miniatures

בעקבות זאת מצאתי אתר אינטרנט שמוכר פקסימיליה של תנ"ך זה בלמעלה מארבעים אלף דולר ובו רואים שחזור של הכריכה והסבר מפורט על הספר.

בין מאות האיורים בכתב היד של תנ"ך אלבה (תרגום לשפה הקסטיליאנית) בולט מגן דוד שממלא את כל רוחב הכריכה. בנוסף ניתן לראות חלק ממגן דוד בצריח של טירה באחד מששת הדפים שבהם האיור ממלא את כל הדף (מתחת לכיפת זהב).

תנ"ך זה נכתב עבור לקוח נוצרי, הדוכס מאלבה, במקדה שבספרד, בידי רבי משה אראגל
בין השנים
1422
1430
בספרו של קארל אוטו נורדסטרום נכתב בהסבר לציור "יהושע כובש את העי" כי מעל לדמותו של יהושע רואים דגל (שמוחזק בידיו) ועליו שני מגני דוד, המלה שדי והמלה טטרגרמטון

יום שני, יוני 15, 2009

סמלי תנועות נוער עם מגן דוד


סמל הצופים- סיכת ההבטחה
באדיבות ניצה וולפנזון

באדיבות עודד ישראלי


באדיבות עודד ישראלי

באדיבות עודד ישראלי

באדיבות זקו

איור מגן דוד בספר תהילים משנת 1270

בעיזבונו של גרשם שלום ראיתי צילום בשחור לבן של פרק תהילים ועליו מגן דוד משולב עשוי בקו כפול
בראש הדף כתב שלום:

Ms. Parm. 1870 Cod. De Rossi 510 fol. 51 1270

כתב יד עשיר באיורים זה נמצא כיום בספריית הפלאטינה בפארמה שבאיטליה.

Giovanni Bernardo De Rossi (1742- 1831)

היה פרופסור נוצרי למדעי היהדות באוניברסיטת פארמה שהתמחה בכתבי יד של התורה.

תנ"ך ליסבון

קודקס (כתב יד כרוך בספר ולא מגולגל במגילה) תנ"ך ליסבון הועתק בידי שמואל בן שמואל איבן מוסא בשנת 1482. שלושת הכרכים של הספר נרכשו על ידי המוזיאון הבריטי בשנת 1882 ושופצו בשנת 1954. ראו תמונה של הכריכה המשופצת המרהיבה, ועליה מגן דוד עשוי מנקודות שממלאות קו כפול על רקע של מלבן ירוק שבארבע פינותיו מגני דוד נוספים. המלבן הירוק נמצא במרכז הכריכה ובפינותיה שוב ארבעה מגני דוד קטנטנים.

יום שבת, יוני 13, 2009

המספר שש המחוגה והמגן דוד

מתוך קודקס לנינגרד שפורסם בתחילת המאה ה 11 ונתגלה בגניזה בקהיר
המגן דוד מוקף בששה עיגולים ומקיף עיגול אחד. מוטיב זה מופיע מכאן ואילך גם במקומות אחרים
למשל בתנך קניקוט

מתוך:
"הספירות בחכמת הקבלה" מאת שלמה רובין, פרויקט בן יהודה
אחד הוא המספר היסודי
שניים לפי אנשי פיתגורס רמז לשטן
שלוש מספר של שלמות
ארבע מספר של קדושה- אנשי פיתגורס נשבעו בו
חמש מספר של נישואין, לפי אנשי פיתגורס
המספר שש, לפי ההקדמה לספר "צמח צדיק", כולל סגולות ודברים נפלאים, והוא שלם וקדוש בששת קדקודי המגן דוד
שבע - כמו השלוש
שמונה- אורפיאוס נשבע בו
תשע- מספר של חכמה
עשר הוא מספר קדוש לפי אנשי פיתגורס ולפי אנשי הקבלה
השנים עשר הוא מספר קדוש לפי אנשי האסטרולוגיה ולפי אנשי הקבלה

ליאונורה ליט
Leonora  Leet  
 1929–2004 
דנה בספרה  
The Universal Kabbalah, 2004
באריכות באספקטים שונים של סמל ההקסגרמה (מגן דוד).  לדבריה, למחוגה  יש רגל אחת נייחת ורגל אחת ניידת. הנייחת מרמזת תמיד אל הנקודה הגיאומטרית והנייחת אל הקו. העיגול שיוצרת המחוגה מאחד את הניגודים נקודה וקו. כשמעבירים את הרגל הנייחת אל קו העיגול ומציירים עיגול שני שהרדיוס שלו זהה לרדיוס של העיגול הראשון, ואחריו עוד עיגול שכזה ועוד עיגול, מסתבר שניתן לצייר בדיוק ששה עיגולים כאלה על היקף העיגול הראשון (ראו תמונה לעיל). עיגולים אלה חוצים את העיגול הראשון בשש נקודות, שחיבורן באמצעות קווי  סרגל יוצר מגן דוד. בספר הזוהר מפרשים את המלה בראשית שבה נפתח המקרא כשתי מילים:
ברא 
שית (שית בארמית הוא שש בעברית)
קדמה לזוהר בפירוש זה ברייתה דמעשה בראשית שחוברה במאה השמינית לספירה.
במקרא מיוחסת לאל בריאת העולם באמצעות המחוגה- למשל, איוב כו י "חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך"- פירוש רש"י: "חוק חג" - קומפ"ש בלע"ז לשון ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד) סיבבו בחול להיות לו (החול) חוק גבול עולם ולא יעבור הים אותו חוג".
משלי ח כז
: "בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום". רש"י: ""חוג" - לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיהו מד) קונפא"ש בלע"ז"   
רבי משה קורדובירו, פירוש אור יקר על בראשית א:א - מלת בראשית ירמוז כמה עניינים... ברא שית דהיינו שש קצוות עליונים נפלאים. 

מגן דוד בחותמת הנהלת הקהילה היהודית בבוצ'אץ


מגן דוד בחותמת הנהלת הקהילה היהודית בבוצ'אץ' בסביבות 1920

מתוך ויקיגניה, המיזם הגנאלוגי העברי

מגן דוד בלוגו של הכוח ווינה

תמונת מגן דוד בלוגו של הכוח ווינה
מועתקת מווקיפדיה

מגן דוד משוחח עם הכוכב האדום


בפרויקט בן יהודה התפרסם שירו של אברהם רגלסון (1981-1896) "מגן דוד". השיר בנוי כשיחה בין המגן דוד (הקסגרמה), שמסמל את ישראל, לבין הכוכב האדום (פנטגרמה שמסמלת את חמש אצבעות הפועל או את חמש היבשות המיושבות) שמייצג את רוסיה. בשיר נזכר גם סמל מגן דוד אדום: אמבולנס שנשלח על ידי הישוב היהודי כמתנה לצבא רוסיה.
השיר נכתב ביידיש בשנת 1943 ותורגם לאחר שנה לעברית תחת הכותרת
מָגֵן דָּוִד יוֹהֵב גּוֹדֶל לְכוֹכָב אָדוֹם
להלן שורות אחדות מתוך השיר:
מָגֵן דָּוִד:
רָחֲמוּ גְּשָׁמִים הַמִּדְבָּר,
וְהַחוֹלוֹת נִתְרַשְּׁפוּ פְּרָגִים וְכַלָּנִיּוֹת;
כַּפְתּוֹרֵי-זָהָב אֲשֶׁר לָאַקַצְיָה מְבַשְּׂמִים אֲוִיר-הַשָּׁרוֹן,
בְּלוֹבֶן-חַמָּה מְלֹהָט.
וְשֶׂרֶךְ אַמְבֻּלַּנְסִים, חֲתוּמֵי מָגֵן דָּוִד אָדוֹם,
עַל כְּבִישׁ אָפוֹר הוֹלֵךְ צָפוֹנָה,
דֶּרֶךְ דַּמֶּשֶׂק, דֶּרֶךְ טֶהֱרָן,
אֵלֶיךָ, כּוֹכָב אָדוֹם מֵעַל קוּיְבִּישֶׁב.
כּוֹכָב אָדוֹם:
זֹרְמוּ גְשָׁמִים, גִּשְׁמֵי-דָם, בִּשְׂדוֹת-בּוֹץ בְּקֻבַּן,
דַּם חַיָּלִים אֲדֻמִּים בַּמַּאֲבָק עִם מְתוֹעָב-אוֹיֵב...
התמונה מתפרסמת באדיבות חבר פליקר
ToxicWeb

יום שישי, יוני 12, 2009

פירמידת כיאופס והמגן דוד


פול דיאמנט, "כיצד הפך המגן דוד לסמל היהדות" בתוך רשומות, מאסף לדברי זכרונות לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל, תשי"ג עמ' 93:
ספרים רבים עוסקים במוצא סימן זה וטעמו. השערות מהשערות שונות הנובעות מתוך ידיעה ומחקר כאחד הובעו על ידי מלומדים שונים. בעשרות השנים האחרונות הוסיפו חכמים כגון גידמן גרונוולד וגרוטה חומר חשוב לבעיית מגן דוד. אין מחסור בסברות סרק. אחת מהן, ואין היא הגרועה שבהן, רואה קשר ישיר בין מגן דוד ובין העולם האין-סופי, ומשתדלת להוכיח את זה מתוך יחס המידות שבין פירמידת כיאופס לתקופת הארץ ומרחקיה מן השמש.
עמ' 93:
ד"ר אלכסנדר קיש
1848-1917
היה הראשון שכפר בקדמותו של המגן דוד כסמל יהודי
וגם הצביע על הקראי אליהו הדסי שהשתמש במגן דוד

התמונה באדיבות חבר פליקר
Paul Mannix

בית כנסת בן עזרא בקהיר

בית הכנסת בן עזרא בקהיר נוסד בשנת 882 . נקרא גם על שם הרמב"ם, כי הרמב"ם התפלל בו. נמצאה בו הגניזה ובה אלפי מסמכים מימי הביניים. שופץ לפני כשלושים שנה. התמונה שלפנינו היא מלפני השיפוץ ורואים בה מגני דוד רבים מעל ומתחת לארון הקודש ולא ברור ממתי הם. התמונה מתפרסמת באדיבות אספנית הגלויות ההיסטוריות סטפני קומפורט.

יום חמישי, יוני 11, 2009

חותם שלמה בדווי משנת 1919

צילום של גריגס שנמצא בבנק התמונות בספרייה של וונקובר, קנדה
התכשיט התחתון נושא חותם שלמה גדול מוקף בעיגול

יום רביעי, יוני 10, 2009

חותם שלמה כסמל יהודי


פנטגרמה יהודית מקשטת שבר חרס מהמאה השישית-חמישית לפנה"ס שנתגלה בחפירות בגרר
התצלום מתוך

Flinders Petrie, Gerar, London : British school of archaeology in Egypt [etc.], 1928, plate 43:10


חותם שלמה טביעת ירושלים
באדיבות דן
השם חותם שלמה מתייחס לצורת הכוכב המחומש, אך לאורך ההיסטוריה השם והצורה מופיעים בדרך כלל בצורה נפרדת. התחברותם המובהקת מתחילה רק במאה ה-18.

מקור המלה

חותם שלמה הוא השם העברי של הכוכב המחומש המוכר בעיקר בשמו היווני פנטגרמה. פנטגרמה פירושה ביוונית חמישה קווים. הביטוי חותם שלמה מתייחס למלך שלמה בן דוד, שמלך על ישראל באלף העשירי לפני הספירה.
הפנטגרמה קדמה ל"חותם שלמה"
הפנטגרמה הראשונה הידועה לחוקרים נתגלתה בכתב יתדות שומרי בחפירות בעיר אורוק שליד הנהר פרת, והיא מתוארכת לשנת 3000 לפנה"ס, כאלפיים שנה לפני תקופת מלכות שלמה בן דוד. במקביל, ההקסגרמה הראשונה נתגלתה בחותמת גליל בשומר. היא מתוארכת ל2500 לפנה"ס וקדמה לדוד המלך באלף וחמש מאות שנה.

צורת חותם שלמה בלי השם

סמל של ירושלים

"חותם שלמה" שימש כסמל של ירושלים בין השנים 300 ל-150 לפני הספירה. נמצאו פנטגרמות מוטבעות על עשרות ידיות של קנקנים; כמחצית מהן נמצאו בירושלים. את שתי הפנטגרמות הראשונות גילה רוברט מקאליסטר בתל גזר, ובזוויות של כל אחת מהן היה כיתוב שפוענח בשנת 1933 על ידי אלעזר ליפא סוקניק כ"ירשלמ".

כפר נחום - מאה שלישית

פנטגרמה גדולה נתגלתה בבית הכנסת בכפר נחום בתבליט אבן לצד סמלים רבים אחרים כמו הקסגרמה, בית המקדש, רימון, ואפילו צלב קרס.
השם "חותם שלמה" (ללא הצורה)

נרמז בתנ"ך

הביטוי "חותם שלמה" נרמז בתנ"ך: כששלמה המלך (שלו מיוחס במסורת היהודית חיבור ספר "שיר השירים") כותב בפסוק ח' ו': "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך". באופן דומה נרמז בתנ"ך הביטוי מגן דוד, כשדוד המלך (שלו מיוחס במסורת היהודית חיבור ספר "תהילים") פונה לאלוהים בכינוי "מגני" - כלומר שהאל הוא מגן דוד.
בחוברת "אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל" משנת 1998 התפרסמה כתבה בנושא "חותם שלמה" שפתחה בפסוק הנ"ל מ"שיר השירים".
גלעד ששון כתב בעבודת הדוקטור שלו ("מלך והדיוט – יחסם של חז"ל לשלמה המלך", רמת גן, תשס"ה) כי ייתכן שהמקור המקראי לכישורים המאגיים של שלמה המלך הוא הפסוק "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים" (מל"א ה, 10). ומאחר שחכמת מצרים כללה כישוף ומגיָה, ייחסו גם לשלמה חכמה זו.
בחיבור הגנוסטי "עדות האמת", שנכתב בשלהי המאה השנייה לספירה (נתגלה בספריית נאג' חמאדי שבדרום מצרים ב-1945) נכתב ששלמה בנה את ירושלים באמצעות שדים. המקור הראשון הקושר את שלמה לשליטה בשדים למטרות רפואה הוא מזמור שנמצא במערות קומראן
11QpsApa
(גלעד ששון, שם)

אצל יוספוס פלביוס- מאה ראשונה

המלים "חותם" ו "שלמה" מופיעות באותה פיסקה ב"קדמוניות היהודים", ח, ב:ה, מהדורת שליט, עמ' 272-271.
"ואלהים חנן אותו [את שלמה המלך] גם בידיעת דרך המלחמה ברוחות רעות, לתועלת ולארוכה לבני אדם. הוא גם חיבר פזמונים, בהם מקילים את המחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבעות, בהם יכולים בני אדם, שדבקו בהם רוחות רעות, לגרשם בלי שיחזרו... אופן ריפוי זה כוחו יפה ביותר אצלנו עד היום. כי ראיתי אחד אלעזר מבני עמי, ששחרר בנוכחותו של אספסינוס ובניו וכיליארכים והמון חיילים אחרים, בני אדם מרוחות שדבקו בהם. וזה היה אופן הריפוי: הוא הגיש לאפו של דבוק-הרוח טבעת, שמתחת לחותמה היה חבוי אחד השורשים מאותם שהעיר עליהם שלמה, וכשהריח החולה בה, הוציא אלעזר את הרוח דרך הנחירים. מיד נפל האיש תחתיו ואלעזר השביע את הרוח בהזכירו את שם שלמה ובאומרו את הפזמונים שחיבר, שלא תחזור לעולם אל האיש".
(גלעד ששון, שם)

אצל פילון מאלכסנדריה- 20 לפנה"ס עד 50 לספירה

ב"קדמוניות המקרא" המיוחס לפילון, חיבור יהודי שנכתב במאות הראשונות לספירה, נרמזת שליטת שלמה בשדים
(גלעד ששון, שם).
בתקופת המשנה- מאה שנייה לספירה
במדרש שיר-השירים רבה (ג, ו): על הפסוק "עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שִידָה ושִידוֹת" (קהלת ב, 8) נכתב: "תני ר' ישמעאל... עד שלא חטא שלמה היה רודה בשידים ובשידות"
בממצאים ארכיאולוגיים
"בקמעות שנמצאו בארץ ישראל, בסוריה ובלבנון, שזמנם המשוער הוא המאה השלישית לספירה, מופיע שלמה כפרש הרוכב על סוס כשבידו חנית ולמרגלותיו דמות אישה כורעת. לצד הדמות מופיע שמו של שלמה ביוונית... לדעת החוקרים, האישה מסמלת דמות שֵׁדה, כנראה לִילִית, והקמע משמש להרחקת שדים. מקורם של קמעות אלה הוא היהדות ההלניסטית שהייתה נתונה להשפעות הלניסטיות פגאניות"
(גלעד ששון, שם(.
בניפור שבבבל (בין הפרת לחידקל, מדרום-מזרח לסורא ולמחוזא) נמצאו קערות מן המאה השישית, ועליהן כתובות השבעה בארמית יהודית בבלית. השבעות אלה מיועדות לשדים שונים, וכוונת הכותבים להרחיקם מהבית ומיושביו. נמצאו נוסחי השבעה שבהם מוזכר שמו של שלמה, בייחוד טבעת החותם שלו.
(גלעד ששון, שם(.
"ספר הרזים"
נכתב ב"ספר הרזים" שנתגלה בכתבי יד מן הגניזה בקהיר ומקורו בארץ ישראל במאה השלישית או הרביעית לספירה:
"עד שעמד שלמה המלך ונגלו לו ספרי הרזים והשכיל למאד בספרי בינה ומשל בכל חפצו בכל הרוחות והפגעים המשוטטים בעולם ואסר והתיר ושלח והביא ובנה והצליח מחוכמת הספר הזה".
(עמ' 66-65) (גלעד ששון, שם).
בתקופת התלמוד
בתלמוד הבבלי במסכת גיטין דף ס"ח מסופרת באריכות אגדה על שלמה המלך ואשמדאי. בין היתר נאמר שם כי שלמה המלך נתן לבניהו בן יהוידע שלשלת שחקוק עליה שֵׁם וטבעת שחקוק עליה שֵׁם, ובאלה קשר בניהו את אשמדאי והביאו לשלמה. שלמה החזיק בו עד שגמר לבנות את בית המקדש. יום אחד שאל שלמה את אשמדאי: במה השדים גדולים מבני האדם? אמר לו: הסר ממני את השלשלת ותן לי את חותמך ואראה לך את כוחי. הסיר את השלשלת ונתן לו את החותם. בלע אשמדאי את החותם, וזרק את שלמה למרחק ארבע מאות פרסה. שלמה חזר ותבע את מלוכתו מן הסנהדרין שבירושלים. אנשי הסנהדרין נתנו לו את הטבעת ואת השלשלת שחקוק עליה השם, וכשראה זאת אשמדאי - נמלט.

חותם שלמה כשם של הקסגרמה

גרשם שלום מביא בעמ' 23 בספרו ("מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008") דוגמא לשימוש של יהודים בשם "חותם שלמה" כשם של הקסגרמה:
על גבי "קמיע לכל צער" שמופיע בכתב יד של ר' משה יונה משנת 1586 (על גבי שער הייחודים שנדפס בלבוב) מופיע ציור של הקסגרמה עם כיתוב שמתייחס אליה כאל חותם שלמה: "צריך שתיקח קלף של צבי טהור מעובד לשמור ולעשות בו ציור חותם שלמה כזה [כאן מופיע ציור ההקסגרמה] משש קצוות לבד והקווים לא יהיו קווים מדיו רק מן אותיות של השמות".
גרשם שלום כתב (שם, עמ' 37) כי בכתב יד משנת 1586 (ספריית שוקן קב' 79) מופיעות במסורת של תלמידי האר"י בצפת הוראות להכנת קמע בעל שש פינות הנקרא בשם "חותם שלמה".

בפתק אחר נכתב כי בספר "אמרי שפר" לברוך אבולעפיה מופיעה הקסגרמה בשם חותם שלמה בראשונה בספרות הקבלה.
רבי נסים חיים משה מזרחי בן המאה השמונה עשרה, ששימש כ"ראשון לציון" בירושלים, כתב בספר השאלות ותשובות שלו שנקרא אדמת קודש א, חוק או"ח סימן ה תשובה לשאלה האם מותר לומר לגוי בשבת לצייר בדיו חותם שלמה על פנים נפוחות, שכן זו סגולה בדוקה ומנוסה להקלת הכאב. ליד המלים "חותם שלמה" מופיע בספר ציור של מגן דוד.

פסקה מספר "אמרי שפר" לברוך אבולעפיה

מגן דוד כשם של פנטגרמה

בכ"י משנת 1600 מופיע הביטוי מגן דוד של חמש קצוות. "מכאן נוכחים אנו לדעת עד מה בלתי יציב היה עדיין המינוח באותם ימים".
(גרשם שלום, שם, עמ' 37)
חותם שלמה כשם של פנטגרמה
"צוואת שלמה"- מאה ראשונה
בספר "צוואת שלמה", שחובר בידי יהודי במאה הראשונה לספירה, ונערך ע"י נוצרים במאה הרביעית, נכתב (בפרק הראשון בסעיף החמישי) כי שלמה קיבל טבעת חותם קטנה מה' צבאות באמצעות המלאך מיכאל ועליה היה חותם שעליו היה חרוט כוכב מחומש, פנטאלפה (פנטגרם).
גרשם שלום כתב (שם, עמ' 37) כי בכתב יד חשוב של קבלה מעשית משנת 1530 לערך (כתב יד ששון מס; 290) נמצאות הנחיות להכנת טס ולפיהן "יש לחרוט צורת כוכב של חמש פינות הנקרא בשם סימן שלמה".
באחד הפתקים מעיזבונו כתב שבספר "שרשי השמות", ספר השימוש הידוע של קבלה מעשית, מתואר קמיע שעליו נכתב בצד אחד
אהמ
המה
מאה
ובצד השני נכתב חותם שהע"ה [שלמה המלך עליו השלום] (חותם שלמה)! מבלי לציירו- ובכן הוא ידוע בשם זה, וכנראה לא למגן דוד כיוון אלא לציור [הכוכב המחומש].
"הבחנה ברורה בין המונחים [מגן דוד וחותם שלמה] מצויה לראשונה אצל הרב האיטלקי יצחק לאמפרונטי (נפטר 1756) שבספרו האנציקלופדי פחד יצחק הוא תמה על "אותם אנשים הרושמים על בשרם קשר של שלמה ומגן דוד"
(שם עמ' 38)

ביבליוגרפיה

גיטין ס"ח
גלעד ששון (המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן), עבודת הדוקטור "מלך והדיוט – יחסם של חז"ל לשלמה המלך", רמת גן תשס"ה
קדמוניות היהודים, ספר ח, 147
גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008
פרופ' מיכאל קוסטה חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים
"חותם שלמה" בעריכת ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד 1990
José Leite de Vasconcelos, Signum Salomonis (Solomon's Seal, 1918)

יום שני, יוני 08, 2009

כוכבו של סטורן

בעקבות דחייתו של גרשם שלום באנציקלופדיה יודאיקה את התיאוריה של האשורולוגית הילדגרד לוי (1969-1903) שהמגן דוד הוא כוכבו של סטורן

וההפניה שם למאמרה

Hildegard Lewy, Origin and Significance of the Magen Dawid,

Archiv Orientalni, Vol. 18, 1950, 330-65

הלכתי לברר במה מדובר.

הילדגרד לוי מבססת את טענתה על שתי חותמות אשוריות בכתב יתדות שבאחת מהן
AO.8758

מופיע סמל ההקסגרמה לצד מנורה ובשניה

AO.8781

לצד סמלי כוכבי הלכת שחלקם מוכר לחוקרים (שמש ירח).

החותמות האלה נמצאות כיום במוזיאון הלובר בפריז.

היא מפנה לתצלום של החותמת האשורית

AO.8758

J. Lewy, Tablettes Coppadociennes, 3me serie, 3me partie (Musee de Louvre, Departement de Antiqitees Orientales, Texts Cuneinformes, Vol XXI, Paris 1937, Pl. CCXXXV, NO. 74

ולתצלום של החותמת האשורית

AO.8781

ניתן לראות שם
Pl. CCXXIII no. 48

הילדגרד לוי קושרת את האגדות המסופוטמיות על עצירת המבול על ידי אבן השתייה עם האגדה מ"אלף לילה ולילה" על שלמה המלך שכלא שד בבקבוק. להערכתה, בגלל הפקק שחותם את הבקבוק נקראת ההקסגרמה בערבית "חותם שלמה" ולכן סמל המגן דוד (שמכונה אצל הערבים בשם "חותם שלמה") מסמל שלטון על השדים.

בנוסף היא רואה תימוכין לטענתה במגן דוד שנמצא במגידו במבנה של כת עובדי כוכבים, מבנה שמתוארך למאות תשע-שמונה לפנה"ס, והיא מפנה את הקורא למאמרו של

Herbert G. May, Material Remains of the Meggido Cult, Chicago 1935, p.6, and fig. 1 on p. 7

טעונת דומות קראתי אצל או.ג'יי גרהאם, שספרו על המגן דוד הפך לכלי בידי אנטישמים לניגוח היהדות. ככל הנראה גרהאם הושפע ממאמרה של הילדגרד לוי.

למרות הנטייה לבטל טענות מעין אלה, שהמגן דוד מקורו בעבודת הכוכבים של שלמה המלך, ראוי לציין שגם בממצא חותם הגליל השומרי משנת 2500 לפנה"ס שנמצא כיום במוזיאון ברלין מופיעה הקסגרמה (הקדומה ביותר המוכרת לי) בקונטקסט אסטרונומי. בנוסף, בשפות לועזיות רבות הביטוי המקביל למגן דוד הוא כוכב דוד , למשל, STAR OF DAVID

כידוע השם של כל אחד מימות השבוע בשפות הלועזיות מושפע משם של כוכב אחר: יום ראשון SUN- DAY, שני MOOM-DAY, וכן הלאה ושבת הוא אכן SATURN-DAY, יומו של כוכב שבתאי. כך מופיעה דמות דיוקנו של סטורן גם במרכז פסיפס רומי של ימות השבוע שנמצא כיום במוזיאון ברדו שבטוניס. על פי תחילת פרק ד ב"ספר יצירה" (ספר יסוד בקבלה שחובר בין המאה השנייה לבין המאה השישית לספירה) מקורם של יום שבת ושל כוכב שבתאי באותה אות (וההתאמה נמשכת לגבי כל ימות השבוע: יום ראשון וצדק; יום שני ומאדים; יום שלישי ושמש; יום רביעי ונוגה; יום חמישי וכוכב חמה; יום ששי והירח.

לסיכום: ככל הנראה התיאוריה של הילדגרד לוי מעודדת להמשך מחקר בכיוונים שהתוותה.

דגלי המדפיסים העבריים

הגעתי לספרו של אברהם יערי ("דגלי המדפיסים העבריים", ירושלים תש"ד) בעקבות קריאת ספרו של גרשם שלום "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד 2008
יערי מביא שם כמה וכמה תצלומים של דגלי מדפיסים שכוללים את סמל המגן דוד.
מגן דוד גדול מופיע כבר בספר המודפס הראשון שנדפס באירופה המרכזית, "סדר תפילות", פראג , 1512.


הספר הודפס על ידי ששה שותפים, שהמגן דוד שבמרכז מרמז, לדעת יערי, לשמו של אחד מהם, ר׳ מאיר ב״ר דוד. בקולופון שממול לאיור זה כתבו השותפים:
 
ותשלם זאת מלאכת עבודת הקדש.
פה פרגא בק״ק המפוארה.
ותהי השלמתו בזאת הפעם.
על ידי צעירי הצאן מחוקקי צדק.
הנרשמים בשמותם.
אשר במלאכת החקיקה מחזיקים.
ובזבד טוב יזכו להזביד.
ויזכו לרעות במרעה טוב ושמן.

במעלי שבתא בערב חנו כ"ה לחדש.
שהיא צבי לכל הארצות ועטרה.
בשנת חכי כמעט רג"ע עד יעבור זעם.
אשר העיר י״י את רוחם לחזק את בדק.
איש על דגלו לבית אבותם.
אלף המגן תלוי עליו כל שלטי המחוקקים.
כל המחזיקים במגן דויד.
עם כל ישראל אחיהם ואמרו אמן.
ברוך הנותן ליעף כח.
יערי מציין שמאוחר יותר הצטרף לחבורת המדפיסים הזאת ר' מאיר ב"ר יעקב הלוי עפשטיין ומאז מתחילה להופיע בקישוטי הספרים צורת שער שבעמודו השמאלי נראה מלאך נושא מגן ובו מגן דוד. יערי מעיר שאת הצילום של השער הזה ניתן לראות אצל ח.ד. פריעדבערג, תולדות הדפוס העברי בערים אלה שבאירופה התיכונה, אנטוורפן תרצ"א טבלה ג'.
בעמ' 133 מתייחס יערי לדגלי המדפיס טוביה בן אליעזר שאצלו מופיעים לעתים לצדי המגן דוד פסוקים מתהילים שהמלה "מגן" כלולה בהם.

יום ראשון, יוני 07, 2009

בעקבות גרשם שלום בחקר המגן דוד

לגרשם שלום [1982- 1897] היה עניין גדול במגן דוד, עניין שליווה אותו במשך עשרות השנים האחרונות לחייו. הוא קרא כל ספר, כתב יד, עיתון או כתב עת שיכול היה להניח עליו את ידו, והתכתב עם מומחים בכל רחבי העולם.
בשנת 1949 פרסם ב"לוח הארץ" מאמר בשם "מגן דוד – תולדותיו של סמל". המאמר נתפרסם ללא מראי מקום, ככל הנראה במגמה להגיע לידיעת הציבור הרחב שמעבר לחוגי האקדמיה. מה גם שפרסום זה היה סמוך להחלטה על קביעת המגן דוד במרכז דגל ישראל, כאשר העניין בתולדות המגן דוד היה בשיאו. מאמר זה גרר תגובות רבות בארץ ובעולם, ושימש כמקור עיקרי שעליו מסתמכים חוקרי הכוכב בעל ששת הקצוות מאז ועד היום.
גרסא מקוצרת ומעודכנת של המאמר, אף היא ללא מראי מקום, אך עם כמה תמונות, נתפרסמה בערך על המגן דוד שפרסם גרשם שלום בשנת 1972 ב"אנציקלופדיה יודאיקה".
המאמר מ"לוח הארץ" פורסם מחדש לאחרונה (2008, בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד) עם מראי מקום שהוסיף שלמה צוקר, ספרן בספרייה הלאומית.

מקורו היהודי של המגן דוד



התמונה מתוך:
Torrey, Charles C., Semitic Epigraphical Notes,
American Oriental Society (JAOS) 1903, pp 205

גרשם שלום קבע בהחלטיות (עמ' 29 בספרו) כי המגן דוד הראשון בשימוש של יהודי הופיע בתקופת המלוכה המאוחרת (כ-600 לפנה"ס) על גבי חותם של יהושע בן עשיהו שנתגלה בצידון. קביעה זו מסתמכת על תיאור החותם בספרו של דוד דירינג'ר בעמ' 187 
Le Iscrizioni Antico-ebraiche Palestinesi
שיצא לאור בשנת 1934.
הספרן שלמה צוקר העיר בדש ספרו של שלום כי מדובר ב"פרשנות מסוימת לציור שבחותם זה". כלומר – לא כל מי שיבחן את הממצא הזה ישתכנע שמדובר במגן דוד.
הממצא הבא בתור בספרו של שלום הוא חריטה בצורת מגן דוד על אבן בקיר של מבנה במגידו מתקופת המלוכה, שאותה פוסל שלום מלשמש כראייה למקורו של המגן דוד (עמ' 29) בטענה שהצילום מטושטש כדי כך "שאפשר לייחס את הזיהוי הזה במידה רבה לדמיונם של החופרים, ולטעון שהשחזור מוטעה".
הממצא הבא בתור הוא מגן דוד שמופיע בסביבה יהודית, בבית כנסת בכפר נחום, מהמאה השניה-שלישית לספירה (עמ' 29) אך בגלל שלצדו מופיע צלב קרס מסביר שלום כי "איש לא יטען שמשום כך אפשר לראות גם בו סמל יהודי". (שם). ראוי לציין כי על פי תגליות ארכיאולוגיות צלב הקרס היה בשימוש של יהודים בעת העתיקה:
א. הארכאולוג יובל ברוך גילה באזור הר הבית שברי כרכובים ועליהם צלב קרס.
ב. צלב קרס נתגלה בבית כנסת מהמאה השלישית לספירה בעין גדי. (כיום במוזיאון רוקפלר).
ג. צלב קרס נתגלה בבית כנסת מהמאות רביעית-ששית ליד מעוז חיים.
ד. צלב קרס נתגלה בבית הכנסת בגמלא על שרידיו של עמוד שתמך כנראה את הגג.
לפיכך, ככל הנראה הממצא היהודי הראשון שמביא גרשם שלום אשר יש בו מגן דוד ללא צל של ספק הוא המגן דוד שחקוק במצבה שעל קברה של אשת ליאון בן דוד. ממצא זה מתוארך לכל המאוחר למאה השישית לספירה. המצבה נמצאת בטרנטוס שבאיטליה הדרומית.
שלום דחה את כל הניסיונות לייחס את כניסתו של המגן דוד ליהדות להשפעת ספר הזוהר שנכתב במאה ה-13, או למקובל הגדול ר' יצחק לוריא במאה ה-16, שמקורם, לדעתו, בדמיון פורה יתר על המידה. לדברי שלום (אנצ' יודאיקה) לא ברור אם המושג "מגן דוד" כציון למגן בעל כוחות מאגיים נוצר בחוגים יהודיים, או מוסלמיים (כי הקוראן מתייחס אל דוד המלך כאל הראשון שייצר כלי נשק להגנה).
ראוי לציין ששיטתו של גרשם שלום היא שיטה מדעית, אך יש לצדה גם שיטות לא-מדעיות, שמייחסות את מקורו היהודי של המגן דוד לדברים או לאישים אחרים כמו למשל:
לפסוק הראשון בספר בראשית (על פי ניתוח מספרי-נומרולוגי-גימטרי של ד"ר יצחק חיות-מן);
למנורת המשכן באוהל מועד (אורי אופיר, על פי חכמי ישראל);
לדוד המלך או לבנו שלמה (אגדות יהודיות);
לעבודת כוכבים ומזלות בתקופת שלמה, (ד"ר או. ג'י. גרהאם);
לבר כוכבא (הרב הציוני משה גסטר מלונדון);
לדוד אלרואי (אברהם פולק בספרו כזריה, תש"ג);
לדוד הראובני (ר' יוסף סמברי בספרו "דברי יוסף").
מקורו הלא יהודי של המגן דוד
גרשם שלום הבחין בין המגן דוד (היהודי) לבין צורת ההקסגרמה (הלא יהודית). במחקריו בחר להתרכז בתולדות המגן דוד בחוגי היהדות, והסתפק בהערות אגביות באשר להקסגרמה. בעמ' 29 בספרו קבע כי צורת ההקסגרמה מקורה אינו יהודי, והיא מקובלת בעמים רבים בתקופות שונות ובחוגי תרבות שונים. ב"אנצ' יודאיקה" הרחיב ופרט שממצאי מגן דוד נתגלו החל מתקופת הברונזה ברחבי העולם במחוזות מרוחקים כמו מסופוטמיה ובריטניה. "דוגמאות מתקופת הברזל מוכרות מהודו ומחצי האי האיברי, עוד מלפני הכיבוש הרומי".
הגדרת צורת הסמל
שלום הגדיר בספרו את צורת הסמל במלים הבאות: "שני משולשים הנעוצים זה בזה במהופך". בערך "מגן דוד" ב"אנציקלופדיה יודאיקה" ניסח שלום את הגדרתו מחדש: "שני משולשים שווי צלעות בעלי אותו מרכז שמונחים בכיוונים הפוכים זה לזה".
הגדרות אלה צרות מדי, שהרי בסמל צה"ל המבוסס על המגן דוד מופיעים רק קווי המתאר החיצוניים של המגן דוד בעוד שמרכזו ריק, ואילו בסמל חיל האוויר הישראלי (כמו גם בסמל צים) המבוסס אף הוא על קווי המתאר החיצוניים של המגן דוד, מופיע המגן דוד בלי הקווים הפנימיים, כשמרכזו מלא. ניתן גם להגדיר את המגן דוד כמשושה שמוקף על ידי ששה משולשים, או כשלושה מעויינים. היוונים ראו בו שש פעמים את האות אלפא וקראו לו לכן בשם הקסאלפא.
סמל של היהודים או סמל של היהדות
גרשם שלום הבחין (עמ' 28) בין המגן דוד כסמל שהיה בשימוש של יהודים לבין המגן דוד כסמל שמייצג את היהדות. כאמור, הוא זיהה את המופע הראשון של המגן דוד כסמל שהיה בשימוש של יהודים באותו חותם של יהושע בן עשיהו שנתגלה בצידון. אך מתוקף הבחנה חדשה זו הוא ניסה לענות גם על השאלה ממתי ניתן לומר שהמגן דוד מסמל את היהדות.
לדבריו (עמ' 51), ניתן לראות ניצנים לכך בדמות האלגורית שמייצגת את בית הכנסת (סינגוגה) שמופיעה באמנות הנוצרית בדרך כלל ביחד עם הדמות האלגורית של הכנסייה (אקלסיה). הדוגמה שהוא מביא היא מתוך איור לכתב יד קטלוני מן המאה ה-14 שם מופיע המגן דוד על דגל שאוחזת אותה הדמות האלגורית. שלמה צוקר בהערה לעניין זה מפנה למגן דוד שתלוי על צווארה של סינגוגה בפסל מן המאה השלוש עשרה בקתדרלת באמברג שבגרמניה.
הנגדה ברורה של מגן דוד וצלב כסמלים של שתי דתות מוצאים אנו לראשונה ב- 1656 על אבן הגבול שבין שכונת היהודים בווינה לבין הרבעים הנוצריים, אך עדיין מדובר בסמל מקומי.


[פול דיאמנט, "כיצד הפך המגן דוד לסמל היהדות" בתוך רשומות, מאסף לדברי זכרונות לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל, תשי"ג עמ' 101 מציין שצילום האבן מופיע בספרו של ד"ר מ. גרונוואלד בספרו געשיכטע דער יודען אין ווין 1625-1740"]

גרשם שלום קבע (עמ' 55-53) כי המגן דוד כסמל שמייצג את היהדות מקורו בתקופת האמנציפציה (מאה 19) והוא נובע מיצר החיקוי של הצלב הנוצרי: "הרצון להציג מעל לבית התפילה היהודי סימן היכר השווה בערכו לצלב, הוא שהעלה את המגן דוד היהודי למעמדו הרם במאה ה-19". שלמה צוקר העיר שבעצם כבר בשנת תצ"ח (1738) צייר יוסף בן דוד מלייפניק בהגדה של פסח לאחד הגבירים בעיר אלטונה את בית המקדש כשבראשו מגן דוד של זהב.
אבל ההקסגרמה איננה סמל יהודי ייחודי. במקביל להופעתה בחוגים יהודיים היא מופיעה גם בחוגי תרבות ודת אחרים:
סמל של הנוצרים
(עמ' 30) בימי הביניים הקדומים מופיעה ההקסגרמה כעיטור בכנסיות (בעיקר בספרד) במקביל להופעתה בבתי כנסת יהודיים. כמו למשל בקתדרלות של בורגוס, ולנסיה ולרידה. במאמרו ב"אנציקלופדיה יודאיקה" הוסיף שלום את המופעים הבאים:
מלכי נווארה (צפון ספרד) השתמשו בהקסגרמה בחותם שלהם במאות 11-10. לעתים קרובות השתמשו בהקסגרמה נוטריונים (נוצרים ויהודים) בספרד, צרפת, דנמרק, וגרמניה. לפעמים ציירו אותה בקווים עקומים בכנסיות ביזנטיות מוקדמות, וגם בהרבה כנסיות באירופה של ימי הביניים, כמו למשל, על אבן בכנסייה בטבריה (האבן שמורה במוזיאון העירוני שם).
(עמ' 42) "מן הראוי לציין שבימי הביניים נהגו לרוב להציב את כוכב שש הפינות באלכסון דווקא, הן כמרכיב עיטורי בכנסיות נוצריות, הן בכתבי יד עבריים. בצורתו זו מעוטר בו כס ההגמון העשוי שיש בקתדרלה של אנאניי, [שבאיטליה] שנבנתה בשנת 1226 לערך".
נוצרים (או משומדים) פיתחו מדליה בשם "מגן דוד ואברהם" (בלי צורת מגן דוד כלל), וכבר בשנת 1617 יצא קונטרס שמסביר את הסודות הנוצריים שבמדליה זו.
הדוגמא הקדומה ביותר לשימוש בהקסגרמה בחותמות מופיעה אצל נוטריון נוצרי בברצלונה בשנת 1190. לאחריה בחותמת של נוטריון נוצרי מארגוניה בשנת 1226.
סמל של המוסלמים
(עמ' 42) החל בתקופה הערבית הקדומה משמשת ההקסגרמה "כקישוט גרידא בסגנון עיטורים החביב כל כך על הערבים".
סמל של ההודים
במאמרו ב"אנצ' יודאיקה" כתב שלום כי הקסגרמות נמצאו בהודו בתקופת הברזל. (בלי לציין את המקור למידע זה)
השם מגן דוד
גרשם שלום הבחין בספרו (עמ') בין צורת המגן דוד לבין שמה. איננו יודעים מה היה שמם של המופעים הראשונים של צורת המגן דוד שהיתה בשימוש של יהודים. השאלה ששלום שואל בספרו היא מתי נתחברה צורת ההקסגרמה לשם מגן דוד. התשובה מסובכת מאד בגלל שמצד אחד צורת ההקסגרמה נקראה גם בשמות אחרים, ומצד שני השם מגן דוד נתחבר גם לצורות אחרות.
שם עצמאי (לא שם של צורה כלשהי)
שלום קבע כי מקורו של השם "מגן דוד" (בלי קשר לצורה) באגדה (עמ' 35) מימי הביניים, שמופיעה לראשונה בספר "פירוש כ"ב שמות של מטטרון" שנשתמר בכמה כתבי יד. שלום מצטט ממנו את המשפט: "לפי שמגן אחד היה לו לדוד המלך וחקוק עליו השם הגדול של ע"ב אותיות".

מקור:
ע' שמות דמטטרון - גרף, משה בן מנחם, 1650-1705

(עמ' 38) לדעת שלום אין קשר בין הכינוי של הקב"ה כ"מגן דוד" בברכת ההפטרה לבין האגדות על כוחו הסגולי של מגנו של דוד.



השם הקסגרמה כשם של צורות אחרות
לדברי שלום (עמ' 29) ששה רדיוסים היוצאים מנקודה אחת מופיעים לעתים קרובות בחותמות אשוריות, ומאוחר יותר גם בחותמות צידוניות ועבריות, "ונמצאו מחברים שטעו לראות בו הקסאגרם, למרות שמבחינה גיאומטרית מדובר כאן בתבנית שונה לגמרי".
ראוי לציין כי הקסגרמה הוא גם שמה של צורה שניתן לשרטט ברצף אחד:
Unicursal hexagram
הקסגרמה הוא גם שמה של כל אחת מששים וארבע דיאגרמות היין-יאנג שבספר התמורות הסיני הנקרא אי-צ'ינג.
בנוסף זהו גם שמה של מטבע כסף ביזנטית מן המאה השביעית לספירה שהנפיקו הקיסרים הרקליוס, קונסטאנס השני, וקונסטנטין הרביעי.
השם מגן דוד כשם של פרק ס"ז בתהילים כשהוא מצוייר בצורת מנורה
(עמ' 40-41) במקביל למסורת המקובלת, לפיה למלך דוד היה מגן ועליו חקוקה צורת הכוכב בן ששת הקדקודים, הייתה גם מסורת לפיה מגן דוד היה שמו של מזמור ס"ז בתהילים, כאשר הוא מצוייר בצורת מנורת שבעת קנים. (מספר הפסוקים שבעה כנגד קני המנורה, מספר המלים ארבעים ותשע כנגד ימי ספירת העומר, ומספר האותיות שווה על פי חישוב מסוים לשם האל). לדברי שלום, מקור ראשון למסורת זו הוא כתב יד ספרדי בענייני קבלה משנת 1394, שם נכתב כי לדוד המלך היה טס של זהב ובו היה חקוק מזמור זה בצורת מנורה, "וכאשר היה יוצא למלחמה היה מתכוון בסודו ונוצח". מנהג זה התפשט מאד במאה החמש עשרה ונהגו לתלות ציור כזה בבתי הכנסת.
השם מגן דוד כשם של משולש בודד
(עמ' 35) בספר "פירוש כ"ב שמות של מטטרון", שנשתמר בכמה כתבי יד, מדובר על אלף-בית מאגי שהרבו להשתמש בו בקמעות, המכונה בשם "כתב כוכבים" והוא מיוחס למטטרון, העליון על כל שרי המלאכים. על אחת מאותיותיו, האות נ, שצורתה V (כמו V לטינית, שלשלושת קודקודי המשולש שהיא יוצרת הוצמדו מעגלים זעירים) נאמר שהיא צורת מגן, "לפי שמגן אחד היה לו לדוד המלך, וחקוק עליו השם הגדול של ע"ב אותיות"- צירוף של שמות קדושים שבהם, לפי אגדה שנמצאת ב"בראשית רבה" מד, יט, גאל הקדוש ברוך הוא את בני ישראל ממצרים "ולעולם היה מנצח, והיה חקוק עליו מי כמוך באלים ה' – כלומר פסוק מן התורה שראשי תיבותיו מצטרפות למכב"י ו"הוריש אותו המגן עד מכב"י יהודה", גיבור מלחמת החשמונאים.
חותם שלמה כשם של הקסגרמה
(עמ 33) הכינוי "חותם שלמה מקורו "במאגיה היהודית מלפני היות האיסלאם... הכינוי קשור כמובן באגדה היהודית על שלטון המלך שלמה על השדים, ועל הטבעת שלו, שהשם המפורש היה חקוק בה, שנזכרה בתלמוד (בבלי, גיטין נח, ע"א-ע"ב) והיתה ידועה אף ליוספוס פלביוס (קדמוניות היהודים, ספר ח, 147). אחד המקורות הראשונים לסיפור על טבעת שלמה הוא הספר "צוואת שלמה", "מדריך יווני עתיק מאד למאגיה יהודית ויהודית נוצרית" (עמ' 34).
גרשם שלום מביא בספרו דוגמאות רבות לשימוש של יהודים בשם חותם שלמה כשם של הקסגרמה, למשל: על גבי "קמיע לכל צער" שמופיע בכתב יד של ר' משה יונה משנת 1586 (על גבי שער הייחודים שנדפס בלבוב) מופיע ציור של הקסגרמה עם כיתוב שמתייחס אליה כאל חותם שלמה: "צריך שתיקח קלף של צבי טהור מעובד לשמור ולעשות בו ציור חותם שלמה כזה [כאן מופיע ציור ההקסגרמה] משש קצוות לבד והקווים לא יהיו קווים מדיו רק מן אותיות של השמות". (עמ' 23).
מגן דוד כשם של פנטגרמה
(עמ' 37) בכ"י משנת 1600 מופיע הביטוי מגן דוד של חמש קצוות.
החיבור של השם מגן דוד לצורת ההקסגרמה
בדרך כלל נוהגים לייחס את הופעתו הראשונה של המגן דוד למאה ה- 12 לספירה, כי הוא מופיע בספרו של הקראי יהודה בן אליהו הדסי, (אשכול הכופר דף 92 ), אך גרשם שלום טוען שהמגן דוד שם הוא הוספה מאוחרת, ובעצם ההופעה הראשונה של המגן דוד היא ב"ספר הגבול" שנכתב על ידי נכדו של הרמב"ם במאה ה-14.
משמעות הסמל
מיד בתחילת ספרו תוקף גרשם שלום את המדענים והפובליציסטים שכל אחד דורש את משמעות הסמל על פי דמיונו: סמל היהדות; סמל הממלכתיות היהודית; סמל למלחמות מלכות בית דוד; סמל להרמוניה לשלום וסמל להתאחדות ההפכים. ב"אנצ' יודאיקה" דוחה שלום את התיאוריה של הילדגארד-לוי לפיה המגן דוד הוא סימנו של כוכב שבתאי, ואת ניסיונה לחבר אותו לאבן קדושה בירושלים שלפני דוד המלך. לדעתו המגן דוד שימש תחילה לקישוט בלבד (עמ' 28) ולא היתה לו כל משמעות. מאוחר יותר שימש כאמצעי התגוננות מאגי (עמ' 28, 36) כמו למשל במזוזות מתחילת ימה"ב עד המאה ה-14, וכן בקמעות נגד שרפות (עמ' 38) החל מהמאה ה-16.

משמעות הסמל באלכימיה
(עמ' 44) במאה ה18- משולש אחד סימל מים והשני אש, ואילו שילובם סימל את ההרמוניה שבין ההפכים.
משמעות הסמל- מלכות בית דוד
(עמ' 44) רבי אברהם חיים הכהן מניקולשבורג בספרו "ארך החיים" (הודפס בשנת 1750) דרש את המגן דוד כסמל למלכות בית דוד:
"כי הנה היה חילוק בין מגני מלכי ישראל למלכות בית דוד כי למלכי ישראל היה המגן בעל שלש קצוות כזה" [בצד מופיע ציור של משולש שקדקודו כלפי מטה] "ולמלכות בית דוד היה של ששה קצוות להורות שיש לו אחיזה במידת מלכות ומקבל שפע מן ששה קצוות ודוד הוא השביעי כזה" [בצד מופיע מתחת לציור של המשולש שקדקודו כלפי מטה ציור של מגן דוד].
סמל חזון הגאולה של השבתאים
(עמ' 51) בקמעות של ר' יהונתן אייבשיץ היו חבויים בכתב סתרים מסרים כגון: חותם משיח בן דוד שבתי ז"ל.
סמלים נרדפים
א. מנורה
מן התקופה ההלניסטית נשתמרו סמלים יהודיים במספר רב ובראשם המנורה. (עמ' 30). המנורה והאריות מייצגים סימבוליקה יהודית אמיתית, ואילו המגן דוד הוא בבחינת "זמורת זר בכרם ישראל". לדברי שלום, האריות הם סמל מאוחר, יחסית למנורה, והם מופיעים כשומרים על עץ החיים, או על ארון הקודש שבו נתונה התורה, שהיא על פי משלי ג, יח "עץ חיים למחזיקים בה". בהערה חשובה של הספרן שלמה צוקר נכתב כי ציור שכזה מופיע כבר בקטקומבות היהודיות ברומא, ועוד לפני כן בתבליט שומרי.
ב. פנטגרמה
מופיעה על "חותמות כדי שמן מן המאה החמישית לפנה"ס אשר יתכן שהיו שייכים לאוצר המקדש הירושלמי"
(עמ' 29)
ג. אריות מחזיקים את עץ החיים
(עמ' 34) תמונת שני אריות (ראו התחתית הקמע) היא במקורה מוטיב יהודי שמאוחר יותר אימצו אותו לעצמם גם הנוצרים.
השם חותם שלמה מופיע לראשונה על קמע זו שהיא מן המאה ה-6 לספירה
הקמע היא יהודית נוצרית גנוסטית והשם חותם שלמה כתוב בה ביוונית
כמה קמעות שכאלה שמורים במוזיאון הבריטי ובלנינגרד
תולדות הסמל

חריטה באבן בקיר מגידו מאה 9 לפנה"ס

חותם יהושע בן עשיהו צידון מאה 6 לפנה"ס

תבליט אבן כפר נחום מאה 2-3

כתובת על מצבה טרנטוס איטליה מאה 6

מיקרוגרפיה (דוגמאות בספרם של גינצבורג וסטסוף) מאה 11

"אשכול הכופר" של הקראי יהודה בן אליהו הדסי (הוספה מאוחרת) איסטנבול מאה 12

בית הכנסת אל טרנזיטו טולדו, ספרד מאה 13

"ספר הגבול" לר' דויד בן יהודה החסיד נכד הרמב"ן - מגן דוד נזכר לראשונה ותחתיו טפטפיה גרמניה? מאה 14

הגדת שוקן- ציור מצה ועליה מגן דוד איטליה מאה 14

על בית כנסת בודוויס, בוהמיה 14

כ"י מחזור מנהג ספרד מנורה ס"ז ותחתיה נכתב מגן דוד גרמניה מאה 14

על קירות בית כנסת בבודוויס שנתגלו בחפירות בוהמיה מאה 14

הגדת שוקן- ציור מצה ועליה מגן דוד מאה 15

"עקדת יצחק", הרב יצחק ארמה מגן דוד = תהלים ס"ז בצורת מנורה מאה 15

ספר "שורשי השמות" לר' משה זכות/ קמע מגן דוד עם טפטפיה מאה 17

קונטרס מנורת הזהב: מגן דוד=מזמור ס"ז בתהילים פראג מאה 17

המגן דוד ולא חותם שלמה הוא שם ההקסגרמה מאה 18

חותם קהילת וייסקירכן מאה 18

חותם הקהילה האשכנזית אמסטרדם מאה 18

החלו מחקרים בנושא מהות ומשמעות המגן דוד מאה 19

בחותמת של גזבר יהודי 1233

בחלון גג בית כנסת לשעבר שעומד עדיין על תלו בעיר המלין גרמניה 1250

על כיסא של בישוף בכנסיית אנאניי איטליה 1266

על בית כנסת המלין, גרמניה 1280

יוסף ג'יקטילה המקובל הראשון שמזכיר את המגן ששימש את דוד במלחמותיו (בלי הצורה) שערי צדק 1280

מוקף בעיגול על כריכת ספר לרישום הלוואות בעיירה PUIGCERDA ספרד 1286

כ"י (שמור בפריז) של המקרא עם מיקרוגרפיה של מגן דוד אשכנז 1294

על שטר אשכנז 1326

חותמו של יהושע בה"ר יצחק מרבורג 1366

חותמו של דוד ב"ר יוסף רגנסבורג 1371

כ"י: מגן דוד= מזמור ס"ז בתהילים ספרד 1394

תנ"ך אלבה תמונה של יהושע כובש את עי- על דגל קסטיליה 1423

מגן דוד=מזמור ס"ז בתהילים איטליה 1441

תנ"ך קניקוט- מיקרוגרפיה ספרד 1476

דגל עם כוכבי זהב של יהודי בודה הבירה הונגריה 1476

דגלי מדפיסים- האחים ר' דוד ור' שמואל בן נחמיאש קושטא 1493

"שושן סודות" לר' משה בן יעקב- טבעת בצורת מגן דוד (בלי תאור הצורה) קיוב 1506

סידור תפילה פראג 1512

סידור תפילות כל השנה פראג 1522

יוצרות מכל השנה פראג 1526

דגל הקהילה פראג 1527

כתב יד ששון 290 –סימן של ו קצוות הוראות למחתת קטורת יוון או טורקיה 1530

גביע שער בסגנון רנסנס בביכ"נ פנקס פראג 1535

שער ספר ארבעה טורים לר יעקב בן אשר פראג 1540

כ"י ליד שני לבבות צמודים איטליה 1550

דגלי מדפיסים של משפחת פואה איטליה 1551

כ"י ליקוטי קבלת האר"י 1586

כ"י של ר' משה יונה: הקסגרמה עם כיתוב שמתייחס אליה כאל חותם שלמה 1586

כ"י – מגן דוד של חמש קצוות 1600

מצבת דוד גאנץ פראג 1612

חותם הקהילה פראג 1627

גילוף בארון קודש בבית הכנסת של וולפה פולין 1643

חותם הקהילה ווינה 1655

אבן גבול ווינה 1656

חוקר יהדות נוצרי יוהאן כריסטוף ואגנזייל: הקסגרמהבפי יהודי גרמניה = חותם שלמה 1674

ר' יוסף סמברי בספרו "דברי יוסף" – המגן דו של דוד הראובני 1676

חותם הקהילה קרמזיר/מורביה 1690

על כתב הרבנות של אספן הספרים ר' דוד אופנהיים 1702

בכתבי פולמוס ברוח האלכימיה ויטנברג 1708

נדפס ספר רזיאל ("תולדות אדם") שמקורו עתיק ובו הוראה לצייר מגן דוד מאותיות 1720

מעיל של ספר תורה ברסלאו 1720

"סוד הטבע הנרמז במגן דוד"- ברוח האלכימיה ברלבורג גרמניה 1724

בהגדה של פסח שצייר לאחד הגבירים בעיר אלטונה יוסף בן דוד מלייפניק 1738

רבי אברהם חיים הכהן מניקולשבורג דרש את המגן דוד כסמל למלכות בית דוד 1750

פרוכת של ארון קודש ברסלאו 1751

בקמעות ר' יהונתן אייבשיץ 1752

צלחת למצות גרמניה 1770

מצבת הבעל שם מלונדון לונדון 1782

סימן ליהדות בתחריט אנטישמי 1799

דגל מדפיס של ישראל יפה מקאפוסט רוסיה 1804

מגן משפחת רוטשילד 1822

מצבות בהמבורג גרמניה 1828

"אשכול הכופר" של הקראי יהודה הדסי (הוספת המדפיס) 1836

היינריך היינה חותם במגן דוד במקום בשמו 1840

גרשון וולף כתב שיהודים חרדים מתייחסים למגן דוד לשמירה ולא כסמל לאומי ווינה 1854

"פחד יצחק" שנתחבר בידי יצחק למפרונטי: "קשר של שלמה ומגן דוד" איטליה 1871

בראש גיליון די וועלט בעריכת תיאודור הרצל 1892

פרנץ רוזנצוויג כוכב הגאולה 1921

ביבליוגרפיה

א. "סיגנום סלומוניס"
גרשם שלום כותב בספרו (עמ' 29) על המונוגרפיה של לייטה דה וסקונסלוס "סיגנום סלומוניס" שנדפסה בשנת 1918 שהיא "כמעט לא זכתה לתשומת לב" ושהיא "כוללת חומר רב ומגוון על התפשטותו של חותם שלמה [כלומר: הן הפנטגרמה והן ההקסגרמה] בתקופות שונות ובחוגי תרבות שונים, דווקא מחוץ ליהדות, הן באשר לשימושו כאמצעי התגוננות מאגי והן כקישוט בלבד".
ב. ספרו של וויליאם ולנטין
ב"סיגנום סלומוניס" מפנה וסקונסלוס לספרו של וויליאם ולנטין משנת 1911 Modern copper coins of the Muhammadan states of Turkey, Persia, Egypt, Afghanistan, Morocco, Tripoli, Tunis, etc. שממנו שאב מספר איורים, מתוך למעלה מעשרים מטבעות שעליהן מופיע הכוכב בן ששת הקצוות.
ג. ספרו של גודאינף
שלום טוען (עמ' 29) כי ההקסגרמה נעדרת לחלוטין מציורי הסמלים היהודים הרבים מן התקופה ההלניסטית כגון אלה שמביא גודאינף. יתכן שהגדרתו הצרה את הסמל כשני משולשים מהופכים הוציאה מדיונו
1. כמה וכמה תרשימים שבאותו ספר שבהם מופיעים קמעות מהתקופה היוונית רומית שעליהם כוכבים בני שש קצוות.
2. על מטבע רומית משנת 29 לפנה"ס מופיע מגן של מלך, שעליו חרוט סמל הכוכב בעל ששת הקדקודים, אלא שהמלך הזה הוא מלך רומאי, אוגוסטוס.
3. במוזיאון המסים בירושלים הוצג כוכב ירושלים מן המאות הרביעית עד הראשונה לפני הספירה, שהוא חותם בצורת מגן דוד שהוטבע על ידית חרס שנתגלתה בחפירות בקיבוץ רמת רחל בירושלים. כוכב זה מופיע לא כשני משולשים משולבים אלא כקו המתאר של ההקסגרמה המקיף רבוע קטן שנמצא במרכזו.
4. פיטרס ותירש (
Peters and Thiersch, Tombs of Marissa, p. 60) פרסמו בשנת 1905 ממצאים ממערות קבורה הלניסטיות (מן המאות השניה או השלישית לפנה"ס) מתל מרשה, שכיום הוא בתחומי הגן הלאומי של בית גוברין. הם מזכירים שם פנטגרמות והקסגרמות כמו אלה שהיו בשימוש כסימני ברכה באגודות סתר, כגון אלה של הפיתגוראים.
5. בנוסף על גבי ספל חרס יווני מן המאה השישית לפני הספירה שמוצג כיום במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק נאבק הרקולס באמזונה. ממש באמצע קרקעית הספל מתגלה מגן ועליו הקסגרמה שמקיפה שושן. מלבד ההקסגרמה הפנימית הקומפוזיציה של הציור עצמו מנסה לחקות שני משולשים שווי צלעות, כאשר האחד מורכב מהזרועות ומבהונות הרגליים של שתי הדמויות, בעוד השני מורכב מהקווים הדמיוניים המחברים את הראשים והברכיים.

ד. גינצבורג וסטסוף

(עמ' 42) "בכתבי יד מיקרוגרפיים של נוסח המסורה של התנ"ך כתובים לעתים קטעים בסגנון עיטורים החביב כל כך על הערבים כגון בעיטורים שהעתקיהם נמסרו על ידי גינבורג וסטסוף בספרם L’ORNAMENT HEBREU משנת 1905".
ראוי להוסיף כי מיקרוגרפיה היא אמנות יהודית ייחודית שהחלה בטבריה במאה התשיעית לספירה ונמשכת מאז ברציפות עד ימינו אלה. המגן דוד המיקרוגרפי, העשוי מאותיות הפסוקים של התנ"ך, מופיע מן המאה העשירית (בקודקס לנינגרד). עצם הנוכחות שלו על גבי הספר הקדוש ליהודים מעידה על הקדושה שייחסו לו, שמתבטאת גם במופעים לאין ספור על גבי תשמישי קדושה לאורך הדורות.
ה. אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד
ו. בצלאל רות, האמנות היהודית, רמת גן 1974
ז. רובנס, איקונוגרפיה יהודית
ח. פול דיאמנט, "כיצד הפך המגן דוד לסמל היהדות" בתוך רשומות, מאסף לדברי זכרונות לאתנוגרפיה ולפולקלור בישראל, תשי"ג עמ' 93 ואילך
ט. בפתק מעיזבונו מפנה שלום לספרו של פירקוביץ, אברהם בן שמואל,‫"אבני זכרון" :המאסף רשימות המצבות על קברי בני ישראל בחצי האי, ווילנא, תרל"ב. הספר אינו כולל תצלומים של מגני דוד.
י. אברהם פולק, כזריה, תש"ג
יא. צבי אבנרי, חותמות עבריים אצל יהודי אשכנז בימי הביניים דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות כרך ב תשכט ירושלים עמ' 163-169
E. Turkowski magen david on stamps the Holy Land philatelist vol III July 1957 p. 738-739
Hildegard Lewi, Archiv Orientalni, Vol. 18, 1950, 330-65
Max Grunewald, Judische mystik, in:Jahrbuch fur Judischen Volkskunde 25 (1923) p.392
Vajda, Bela, "Menora, Davidsschild und Salomos Siegel," MJV, LIX (1918), 33-42
Alfred Grotte Moantsschirt fur Geschichte und Wissenscahft des Judentums 66 (1922) p.1
Hildegard Lewy, Archiv Orientalni, Vol. 18, 1950, 330-65
Gunzburg and Stassoff, L'ornement hebraique, 1905
Heinrich Loewe, Juedischer Feuersegen, 1930)