יום שלישי, יולי 27, 2010

טלאי צהוב או מגן דוד

טלאי צהוב או מגן דוד
צילמה לפני ימים אחדים: יעל ניצן
(c)



טלאי צהוב או מגן דוד
צילמה לפני ימים אחדים: יעל ניצן
(c)


אמנם המגן דוד השבור שבתמונות אינו צהוב, אבל מאחר והוא נמצא על גבי קירות המוזיאון היהודי בברלין, שעוסק בשואה - ברור שהכוונה לטלאי הצהוב. מבחינה זו מדובר בעיצוב ייחודי שמסתמך על ההקשר על מנת לכוון אל מעבר למה שעינינו רואות.
אדריכל: דניאל ליבסקינד.

יום שבת, יולי 17, 2010

הרעיון הציוני נכון לרגע זה

הרעיון הציוני התהפך עם הזמן
מלבן טהור לחלוד עכור
מאת רונית פרצלן
(c)


ציונות ושחיתות
עבודה של רונית פרצלן שמוצגת בתערוכת
"ראשון מגן דוד"
2-7-2010
עד
7-8-2010
בהיכל התרבות רשל"צ
אוצרת
יעל ניצן

צילום שלי

רונית שלחה לי את ההסבר הבא
העבודה הזאת מתייחסת לתהליך שעברו הציונות והסמל היהודי - המגן
דוד הפך למוזהב, החרבות מיצגות את שיני הזמן וכתובה במגיני הדוד המלה
געלט- זהב. הכסף והשחיתות החליפו את האידיאלים הגלומים בציונות ובגאולת
העם היהודי

יום שישי, יולי 16, 2010

שער הכניסה להיכן שהיה בית ספר למלאכה בנוה צדק


תמונות ששלח לי הדי אור עם הסבר שהנערים שלמדו שם עשו שער זה

מגני דוד על שער חלוד
בכניסה לבית ספר למלאכה בנוה צדק
צילם: הדי אור
(c)




מגני דוד על שער חלוד
בכניסה לבית ספר למלאכה בנוה צדק
צילם: הדי אור
(c)

יום חמישי, יולי 15, 2010

חיים שטייר - דברים לזכרו

מודעת האבל על מותו של חיים שטייר

סרקה: ניצה וולפנזון


חיים שטייר


חיים שטייר

חיים שטייר, ידידי ושותפי היקר לחקר סמל המגן דוד ולחקר השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל, הובא למנוחות ביום חמישי 8 ליולי.

במהלך ארבע השנים האחרונות פרסמתי באינטרנט אלפי תמונות ששלח אלי, חלקן צילומים של פריטים שאסף במשך שנים רבות (בנושאים כגון מגן דוד, שנות-טובות, יום העצמאות, הרצל) חלקן צילומים של "מצב האומה" כגון ההפגנה למען שייטת 13, הפעילות למען גלעד שליט, הפעילות האמנותית ברחוב מסדה בחיפה, החיים בחיפה, גרפיטי, יד ושם, בוקר יום הזיכרון לשואה, מצב הרוח הלאומי בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 בתל אביב, ככר מלכי ישראל מיד לאחר רצח רבין. בנוסף פרסמתי מקבץ קטן של עבודות גרפיות של תלמידיו באקדמיה לעיצוב ויצ"ו בחיפה, וכמה עבודות גרפיות שיצר בעצמו.

אני מודה לך, חיים שטייר, על שיתוף הפעולה הפורה בינינו, על התלהבותך המדבקת, על צניעותך, על חביבותך, על האמון שנתת בי, על העצות הטובות, על התמיכה.

יום רביעי, יולי 14, 2010

לשאלת משמעות הימצאותם של כוכבים בעלי שישה קדקודים בבתי כנסת עתיקים

מנורה לצד צלבי קרס בבית כנסת עתיק

המנורה לעיל צולמה בבית כנסת בגולן באתר בדרום רמת הגולן בשם אום אלקנטיר (אם הגשרים)

התצלום הוא של מרים בן חיים

(c)

והוא מתפרסם כאן ברשותה ובאדיבותה


ד"ר יגאל בן נון כתב לי את הדברים הבאים:

"בתצלום אפשר לראות בבירור את המנורה לצד שני צלבי קרס.

האם בגלל זה יהפכו צלבי קרס שנמצאו גם בבית כנסת וגם לצד המנורה לסמלים יהודיים?

משמעות הימצאותם של כוכבים בעלי שישה קדקודים בבתי כנסת בודדים זהה למשמעות הימצאותם של צלבי קרס בבתי כנסת עתיקים".

בהרצאה שנשא ד"ר יגאל בן נון לפני ימים אחדים, בפתיחת תערוכת "ראשון מגן דוד", הוא התייחס גם לצלב קרס שנמצא בבית הכנסת של כפר נחום לצד כמה מגני דוד וסמלים אחרים - וגם לגבי כל הסמלים האלה יפה כוחו של הטיעון שהוא מעלה, שהימצאות מגן דוד באתר ארכיאולוגי יהודי אינה הוכחה חד משמעית ליהדותו של הסמל.

עם זאת, מאחר ואין בידינו כל ראיות של ממש לגבי משמעותם של כל אותם סמלים במאות הראשונות לספירה, לא נוכל לקבוע את זרותם ליהדות באופן חד משמעי של סמלים כגון צלב קרס, מגן אמזונות, שושן, פנטגרמה, כי אז ניאלץ לשקול מחדש את זהותם היהודית של סמלים כגון גפן, רימון, מחתה ושופר, שאף הם נלווים לממצאי המגן דוד והמנורה באתרים יהודיים עתיקים.

ראוי לציין כי בהודו שימש בעת העתיקה (ומשמש עד ימינו אלה) צלב הקרס כסמל של שפע. השימוש של הנאצים בסמל זה אינו מוחק את משמעויותיו הקודמות האחרות, למרות שיהודי ששומע את הטיעון של ד"ר יגאל בן נון עלול לקבלו כנכון בגלל שיש ההתנגדות רגשית אוטומטית ליהודים ביחס לכל מופע של צלב קרס.

נציין גם שנמצאו צלבי קרס ברחבי הארץ גם באזור הר הבית, בבית כנסת מהמאה השלישית לספירה בעין גדי, בבית כנסת מהמאות רביעית-ששית ליד מעוז חיים, ובבית הכנסת בגמלא.

יום ראשון, יולי 11, 2010

כל אחד מאתנו הוא המדינה


המדינה זה אתה
יצירה של יצחק יורש
(c)
2010
שמתפרסמת כאן באדיבותו וברשותו

דמותו של המתבונן משתקפת במראה - שהיא דגל - כך שהצופה הוא גם הנצפה, ובה בעת הוא גם מחליף את סמל המגן דוד שבדגל, וממלא את מקומו במשמעות של אחריות אישית לגורל המדינה.

זהו גם פירוש אידאליסטי למשפט הציני שמיוחס ללואי הארבע עשרה

L'etat c'est moi

(המדינה זה אני)

יורש שלח אלי את ההסבר הבא:

בוצע לראשונה ב 1988 דהיינו לפני יותר מעשרים שנה, לקראת התערוכה [שלי] במוזיאון ישראל,

נרשם מדגם, שהוא מעין פטנט, והופיע ברשומות. הרעיון נכלל בספר שלי ["דגל ישראל- וריאציות על הנושא"] בעמוד 64.

ב 1988 הודפסו בדפוס משי, על גבי מראות מפרספקס, חמש גרסאות בחמישה פורמטים ובמידות שונות:

עם הטקסט: "המדינה זה אתה" ב 21 שפות:

מראה גדולה שהוצגה במוזיאון בגודל 100/150 ס“מ.

מראה בינונית שהוצגה בתערוכות שונות ומוצגת גם בראשון בגודל 48/65 ס“מ

מראה קטנה בגודל 22/30 ס“מ

גלוית דואר על מראה (בגודל 61/01 ס“מ) שנמכרה במשך שנים רבות בחנויות המוזיאון.

סיכה בגודל כ 3/4 ס“מ שנענדה על דש הבגד - שי לאורחים עם הכניסה בערב הפתיחה במוזיאון.

(בסיכה זו הייתה הכתובת בארבע שפות בלבד)

טקסט של המדינה זה אתה
יצירה של יצחק יורש
(c)
2010
שמתפרסמת כאן באדיבותו וברשותו

דגל וטלית

דגל טלית במוזיאון רשל"צ

דגל משוחזר במוזיאון לפי פאני ובלקינד

להלן תמונות והסברים ששלחה אלי ניצה וולפנזון (c)

הדגל בראשון לציון הוא הדגל הציוני הראשון עם מגן דוד ופסי תכלת שהונף בא''י, בשנת 1885. בנס ציונה הניף מיכאל הלפרין ב1891 דגל ''שאו נס ציונה'' כשהוא רכוב על גבי סוס, והנס ציונים טוענים שלהם זכות הראשוניות, למרות שזה קרה שש שנים לאחר ראשון לציון. הנס ציונים השכילו וערכו טקס מיוחד עם הנפקת בול ב- 24.6.2003 לזכר המאורע, והציבו פסל של הסוס ורוכבו עם שלט מתאים בגן ציבורי - ובתודעת הציבור נקבע שזה הדגל הראשון. משום הקשר המשפחתי שלי לדגל בראשון לציון ניסיתי להילחם בסילוף, אבל הכוחות הציבוריים גדולים ממני.

מה שמעניין הוא שדוד וולפסון, סגנו של הרצל, לא הכיר כלל את שני הדגלים הנ''ל, והציע 12 שנים יותר מאוחר, בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 את הדגל בדמות הטלית, כאילו אף אחד לא הגה את הרעיון לפניו.

אני מצרפת את תמונת הדגל העשוי מטלית שהיה מוצג במוזיאון ראשון לציון, עד שמישהו עיין במכתבו של בלקינד- שציטטה ממנו מובאת להלן - ושם לב שהוא לא כתב שהכינו דגל על טלית אלא על יריעת בד. מצורפת תמונה של הדגל המשוחזר שמוצג היום במוזיאון. אחת העובדות נתנה לי את רשותה להעתיק את התמונה מהחוברת של המוזיאון שהיא האחראית להוצאתה לאור. (גם בתמונה זו נותנים את גרסת הסיפור המשפחתי עם הטלית).

להלן ציטוט ממכתבו של מנהיג הביל''ויים ישראל בלקינד משנת 1885, כשתיאר את הכנת הדגל לחגיגות 3 שנים לראשון לציון (כמובן הרבה לפני הקונגרס הציוני הראשון):

"ואני ופני מאירוביץ' היינו טורחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו ומגן דוד של תכלת באמצע."

במכתנו של בלקינד יש תאור ארוך ומפורט של החגיגות ותהלוכת התלמידים עם הדגל שהונף על ידי רוכב על חמור בראש התהלוכה.

פאני מאירוביץ היא אחות סבי ואשתו של מנשה מאירוביץ ''אחרון הביל''ויים'' מראשון לציון. במוזיאון ראשון היה חדר לזכרו של מאירוביץ והיה בו מגן דוד ממתכת ששימש לציור הנ''ל. סיפור הדגל הזה הוליד סיפור משפחתי לפיו הדגל נעשה על טלית של אביה של פאני, זאב אברמוביץ (אני נינה שלו. היה אחד ממייסדי ראשון) ושנים ארוכות היה מוצג טלית עם מגן דוד במוזיאון... והיום מוצג דגל אחר במוזיאון.

יום שבת, יולי 10, 2010

פסל מגן דוד מאת יעל לור

פסל מגן דוד מאת יעל לור
(c)
מוצג כעת בתערוכת ראשון מגן דוד
2-7-2010
עד
7-8-2010
בהיכל התרבות בראשון לציון
אוצרת
יעל ניצן
צילום שלי

הפסל הזה נראה לי כמו גרסה ישראלית למגדל אייפל והוא בהחלט קורא לארכיטקט שיעביר אותו מן האמנות לקבלנות בניין.

יום חמישי, יולי 08, 2010

הקסגרמה במוזיאון בלד בסלובניה

הקסגרמה, ככל הנראה מהתקופה הרומית,
שמוצגת במוזיאון בלד בסלובניה
אריחים מרצפה קדומה שנמצאו בהריסות כנסייה
עשויה מששה מעויינים ועיגול

צילם: עודד ישראלי
(c) 2010)

יום שני, יולי 05, 2010

ריבוע קסם וחותם שלמה על קמע

קמע מאוסף ד"ר זאב גולדמן
צילום שלי


לדברי חבר פורום אוספים ואספנות שכינויו

pembencipolisi

מסביב : שמות מלאכים : עזראאיל = מלאך המות

בצד ימין , ולמעלה : ג'בראאיל הכוונה לגבריאל ,

משמאל מכאאיל (לא ברור) , הכוונה למיכאל ,

למטה = אצראפיל ,

בטבלה יש בין היתר הספרות 7 ו 8.

מעגלים במים

מעגלים במים
מאת ג'ני גוטשלק, ניו זילנד
(c)
-
לפני יומיים שוחחתי בטלפון עם הציירת סבינה סעד על תערוכת "ראשון מגן דוד" שעומדת להיפתח ביום חמישי. לקראת סוף השיחה אמרה סבינה שהדימוי של המגן דוד מתפשט כמו מעגלים במים. התלהבתי מהדימוי המילולי שלה, ושאלתי אותה אם ניתן לצייר דבר כזה. סבינה ענתה שעל מנת להמחיש את הרעיון מוטב שיבצע אותו אמן מחשב ולא צייר. "אם כך", שאלתי, "מה דעתך שאציע אותו לביצוע לג'ני גוטשלק, מניו זילנד?" סבינה הסכימה, וג'ני הסכימה... וזמן קצר לאחר מכן היצירה כבר נשלחה אלי, והנה היא מוצגת לפניכם.



יום שישי, יולי 02, 2010

מקורו הנוצרי של המגן דוד


בתמונה: ד"ר זאב גודלמן
בספריית מוזיאון רוקפלר בירושלים לפני כשנתיים
צילום שלי

מקורו הנוצרי של המגן דוד

סיכום התיאוריה[i] של ד"ר זאב גולדמן [1]

מאת זאב ברקן בעל הבלוג

"אלבום מגן דוד"

בעקבות מחקריו של פרופ' גרשם שלום בנושא המגן דוד ידוע לכל שסמל המגן דוד מופיע לעתים נדירות בעת העתיקה, וכי אינו מופיע כלל באמנות היהודית העתיקה. נדירות מפתיעה זו של מופעי הסמל ניתן לייחס לכך שמקורו של המגן דוד הוא, ככל הנראה, נוצרי (כפי שיוסבר להלן), ולהתנגדות היהודים לראשוני הנוצרים שיצאו מקרבם.

מדינת ישראל אימצה את סמל המגן דוד הציוני, שאימץ את המגן דוד היהודי, שמקורו בתנועה המסורתית, שאימצה אותו מן המוסלמים, שאימצו אותו מן הנוצרים הביזאנטים, שאימצו אותו מן הנוצרים הראשונים ממוצא יהודי, שנקראים בשם "כנסיית הנימולים"[ii].

ניתן לחלק את הנוצרים הראשונים לשלוש קבוצות:

א. נוצרים ממוצא יהודי

ב. נוצרים ממוצא שומרוני

ג. נוצרים ממוצא פגאני

לכל קבוצה היה סמל משלה:

א. סמלם של הנוצרים ממוצא יהודי היה מגן דוד (משולש-כפול)

ב. סמלם של הנוצרים ממוצא פגאני היה ריבוע-כפול

ג. סמלם של הנוצרים ממוצא שומרוני היה לולאה-משולשת שדומה במקצת למגן דוד אלא שקוויה מעוגלים יותר.

הנוצרים ממוצא פגאני לא קיבלו את מנהגי היהודים, כגון ברית המילה, ולכן, ככל הנראה, לא קיבלו גם את המגן דוד. הם אימצו לעצמם סמל נפרד שנוצר ככל הנראה לראשונה באנטיוכיה, שם התנצרו הפגאנים לראשונה.

גם הנוצרים ממוצא שומרוני לא קיבלו את המגן דוד, ככל הנראה בהשפעת הדת השומרונית, שמאמיניה דוחים את ספרי הנביאים והכתובים (שבהם מופיעה דמותו של המלך דוד).

הסמל של הנוצרים ממוצא שומרוני מופיע פעמים רבות בממצאים ארכיאולוגיים ברחבי ישראל[iii].

הנוצרים הראשונים היו כת נרדפת, ולכן המופעים של המגן דוד מתקופתם נדירים למדי. גילוי צורת המגן דוד על ידי השלטונות בשטח הבית או העסק יכול היה לסכן את חיי הבעלים. מצד שני יתכן שבמקרים אחדים שימש המגן דוד כסימן מזהה שהקל על חברי הדת החדשה לזהות זה את זה.

משהפכה הנצרות לדת האימפריה הרומית במאה הרביעית תפס הצלב את מקומם של סמלי שלוש הקבוצות הנ"ל, והפך בהדרגה לסמל של הנוצרים כולם, ללא קשר לדת שממנה יצאו.

עשרות מגני דוד נתגלו באיטליה[iv], רובם בפומפיי[v]. מאחר ופומפיי חרבה בשנת 79 לספירה ניתן לתארך את הולדת הסמל בין מותו של ישו בשנת 28-29 לספירה לבין תאריך זה. מאיטליה הגיע הסמל באמצעות הצבא הרומי לישראל ולמקומות אחרים ברחבי האימפריה הרומית. בישראל נתקלו הנוצרים הראשונים בהתנגדות חזקה במיוחד מצד היהודים[vi], מה שמסביר את מספרם המועט של ממצאי מגן דוד מראשית הנצרות בארץ, לעומת שפע יחסי של ממצאים מחוצה לה.

במוזיאון מונסטרו באקיליאה שבאיטליה מוצגת רצפת פסיפס מן המאה הראשונה לספירה, ועליה מגן דוד שדומה מאד לזה שנתגלה בוילה רומית מן המאה השנייה לספירה בעין יעל שבדרום ירושלים. בוילה זו שכנה, ככל הנראה, קהילה נוצרית שהשתמשה בבריכה שבמקום להטבלת המאמינים החדשים.

המגן דוד של עין יעל דומה מאד לאחד משלושה מגני דוד שנתגלו בבית הכנסת של כפר נחום. בית הכנסת של כפר נחום אינו נזכר במקורות היהודיים למרות שהיה מבנה מפואר, וזאת, ככל הנראה, משום שהיה שייך לנוצרים הראשונים, אויביהם, ומשום שנבנה על ידי קצין רומי, כפי שמסופר בברית החדשה[vii]. מאוחר יותר התפצלה הקהילה המעורבת מיהודים ונוצרים: הנוצרים הקימו לעצמם מבנה משלהם (באותה חלקה), ואילו היהודים נותרו במבנה המקורי. על אחד משלושת סמלי המגן דוד בכפר נחום ניכרים סימני השחתה שאותם סביר לייחס ליהודים שהחזיקו בבית הכנסת לאחר שנפרדו מהנוצרים. ריבוי המופעים של סמל המגן דוד בכפר נחום מעיד על חשיבותו, ועל רצונם של מקימי בית הכנסת להפיץ את הסמל.

אל המגן דוד של עין יעל נלווה סמל שנקרא מגן האמזונות (PELTA), שנלווה גם למגן דוד של כפר נחום. סמל זה נתגלה במקומות ספורים ברחבי ישראל. למשל, בסרקופג בבאר יעקב שבאזור שכם, לצד צלב יווני. מגן-אמזונות אחר נמצא חקוק על סרקופג מתחילת המאה השנייה לספירה בכפר סכנין שבגליל התחתון ולצדו כיתוב שמזהה את בעל הארון כיעקב המין (הנוצרי ממוצא יהודי).

חיזוק לטענה שהמגן דוד היה סמלם של הנוצרים הראשונים ניתן למצוא בסדרה של מגני דוד מן המאות הראשונות לספירה שנתגלו ברחבי ארץ ישראל בהקשר נוצרי מובהק[viii].

על משמעות המגן דוד בעיני הנוצרים הראשונים ניתן ללמוד ממגן דוד מיוחד במינו מן המאה הראשונה שמופיע בפסיפס שנתגלה בטוניסיה[ix]. המאה הראשונה היא תקופת-מעבר מן העת העתיקה לימי הביניים. בתקופה זו השפעת המיתולוגיה היוונית נחלשת, ובפסיפס יש לכך המחשה בעובדה שהגוף האנושי מוצג באופן חלקי ולא במלואו, כפי שהיה בתקופת השיא של השפעה זו. הפסיפס נשלט על ידי צורת המגן דוד. משובצים בו דיוקנאות אלים המייצגים את ימות השבוע, סימני גלגל המזלות שמייצגים את החודשים, וציורי חיות אחדות. ניתן ללמוד מפסיפס זה שהמגן דוד מייצג את האל ששולט על הנבראים ועל הזמן. מקום השכינה עבר במהלך הדורות מאוהל מועד לבית המקדש שבירושלים, אך עם חורבן המקדש וחורבן ירושלים, השכינה שורה, לפי תפיסת הנוצרים הראשונים, בעולם כולו. המשולש העליון במגן דוד מייצג את האל-האב ואילו התחתון את האל-הבן.


[1]

ד"ר גולדמן (אפריל 1905 - יוני 2010) הקים בשנת 1954 את מוזיאון עכו במבנה החמאם התורכי בעיר העתיקה וניהל אותו עד סוף שנות השבעים. בעשרות השנים האחרונות התגורר בבית האבות "נופים" בקריית יובל בירושלים וחקר סמלים שונים.

[i]
ראו באנגלית: http://zeevgoldmann.blogspot.com/

[ii]

לא ידוע כיצד הגיע סמל זה לידיהם, אך ידוע כי היה בשימוש כבר בתרבות השומרית לפני כחמשת אלפים שנים, וממנה התגלגל לתרבויות שונות.

[iii]

כמו כן הוא מופיע בתחילת המאה האחת עשרה בקודקס לנינגרד כשבמרכזו המלים של ברכת כוהנים.

[iv]

למשל בוילה קזלה דל רומאנה בסיציליה בפסיפסים מהמאה השנייה והרביעית

[v]
למשל, ברצפת הכניסה לשני חדרים וברצפה של כמה חדרים בבית טריטולמו כפי שמפרטת בספרה
M.E. Blake,’ The pavements of the Roman buildings of the Republic and the Early Empire’, Memoirs of the American Academy in Rome, Vol. VIII, 1930
[vi]

למשל, מסופר בברית החדשה על סקילת סטפנוס הקדוש בידי יהודים, ועל מעורבות היהודים בהסגרת ישו לרומאים

[vii]

קצין רומי נוסף שהיה מקורב לנצרות ושנזכר בברית החדשה הוא קורנליוס מקיסריה שבחצרו הטביל פטרוס המוני יהודים וגויים

[viii]

א. בעכו, לצד צלב יווני, ככל הנראה מן המאה השלישית לספירה. ראוי לציין כי ידוע מהברית החדשה שהייתה קהילת מינים בעכו כבר במאה הראשונה, ויש מסמכים שמתעדים רצף של שמונה בישופים שחיו בעכו לאחר מכן.

ב. בחירבת א- ריבה לצד צלב יווני

ג. בחירבת כרמל ליד חברון נתגלה מגן דוד שבמרכזו צלב יווני.

ד. בפסיפס מן המאה החמישית- ששית בכפר אל- מאכר שליד עכו, לצד סמלים גיאומטריים אחרים כולל צלב.

ה. ברצפת פסיפס ברוגלית שבנגב לצד סמלים גיאומטריים אחרים כולל עץ החיים.

ו. ברצפת פסיפס בכנסייה בשילה.

ז. במחיצה משיש בכנסייה בחירבת סופה שבצפון הנגב

ח. ברצפת פסיפס במנזר סנט. אבתימיוס במעלה אדומים


[ix]
ואשר מוצג כיום במוזיאון ברדו בעיר הבירה טוניס

יום חמישי, יולי 01, 2010

חוקר המגן דוד ד"ר זאב גולדמן הלך לעולמו

חוקר המגן דוד ד"ר זאב גולדמן הלך לעולמו

ד"ר זאב גולדמן (אפריל 1905 - יוני 2010) הקים בשנת 1954 את מוזיאון עכו במבנה החמאם התורכי בעיר העתיקה וניהל אותו עד סוף שנות השבעים.

בעשרות השנים האחרונות התגורר בבית האבות "נופים" בקריית יובל בירושלים וחקר סמלים יהודיים

את טיוטת מחקרו על סמל המגן דוד ניתן לקרוא באתר שלו:

http://zeevgoldmann.blogspot.com/

את מחקרו על השושן פרסם בשנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כרך יא, עמ' 197-221 כרך יב עמ' 105- 143

פרסם עם אשתו, אווה, ספר על ההיסטוריה של העם היהודי שיצא לאור בכמה מהדורות בגרמנית וגם באנגלית:

Goldmann, Eva. & Goldmann, Zeev, & Wimmer, Hedwig, 1968 A history of the Jewish people and their promised land [by] Eva Goldmann [and] Zeev Goldmann; with 79 black-and-white illustrations, 12 maps and 70 colour plates by Hed Wimmer; translated from the German by Betty Ross Thames & Hudson, London,

Israel :seine Legende und seine Geschichte

Luzern : C. J. Bucher, 1974