יום שני, פברואר 28, 2011

מגן דוד באמנות הישראלית - ספרון מקוון

דף השער
ראו
מתוך מאות יצירות שפרסמתי כאן בבלוג או בפליקר
בחרתי כמה  
כל אחת מהן מדגישה רובד בודד של משמעות 
מתוך העומק האינסופי של הסמל

יום שישי, פברואר 25, 2011

מגן דוד בכניסה לאכסניית השומרוני הטוב

מגן דוד בכניסה למוזיאון השומרוני הטוב 
שם מוצגת תערוכה של פסיפסים 
מטעם רשות העתיקות
וכנראה לרגל התערוכה הביאו ממצא זה שנתגלה בתל צמדי 
בין יריחו לגשר אדם
רק חבל שלא כתבו על השלט אם זה מוסלמי או יהודי או נוצרי
ומאיזו תקופה זה
צילמה : סאקרה
(c)
2011

מנזר אבטימיוס במישור אדומים

הקסגרמות בתבנית אינסופית במנזר אבטימיוס במישור אדומים
צילמה: סאקרה
(c)
2011
-



פסיפס במנזר אבטימיוס במישור אדומים
צילמה: סאקרה
(c)
2011


לכאורה סמל המגן דוד הוא יהודי, ואם מגלים אותו בחפירות בתחומי מדינת ישראל הוא אמור, לפי הנחה מוקדמת זו, להיות יהודי, אך מגני דוד יהודיים מובהקים נתגלו עד כה רק בחירבת שורה בגליל העליון, ובקבר רחל בטבריה. מתוך ממצאי מגן דוד בישראל יש רוב דווקא להקסגרמות נוצריות, כמו זו שבתצלום, שהיא אחת מני כמה הקסגרמות שהקשרן נוצרי מובהק שנתגלו בכנסייה או מנזר או בלווית צלב. סידרה זו כוללת ממצאים מעכו, מחירבת א- ריבה, מחירבת כרמל ליד חברון, מכפר אל- מאכר שליד עכו, מרוגלית שבנגב, משילה, מחירבת סופה שבצפון הנגב. בנוסף יש כמה הקסגרמות שלא ברור אם הן נוצריות כמו בעין יעל ובכפר נחום. נתגלו בארץ גם כמה ממצאים של חותם שלמה מוסלמי בהר הבית, ברמלה, ביריחו ובחברון.
מה שמיוחד בפסיפס של מנזר אבטימיוס הוא הסהר שמופיע במרכז המשושה הפנימי ומעיד על השפעה מוסלמית או על עיצוב מוסלמי של הפסיפס.
קראו עוד על מנזר אבטימיוס בפרק (באנגלית) בספרו המקוון של מורי ד"ר זאב גולדמן: 

http://zeevgoldmann.blogspot.com/2008/08/special-star-of-david-artifacts.html

יום חמישי, פברואר 24, 2011

גיאומטריה מקודשת

גיאומטריה מקודשת
ציירה:
אילת אופק
(c) 
2011
אילת אופק כתבה לי: 
הנושא בו אני מתמקדת בעבודתי הינו גיאומטריה מקודשת וציורי מים (ממש מציירת בצורה מופשטת את הצורה של מולקולת המים), שאף הם מבחינתי שייכים לקטגוריה של הגיאומטריה המקודשת. (דע אגב, שכל מולקולות המים הינן צורות שונות של ביטוי המגן דוד).
אני מאמינה שהמגן דוד הינו סמל הנושא בחובו סודות בריאה ואנרגיה של קדושה כבירה, ושחובתנו כמי שרואים את זה, להביא את זה לתודעת האנושות. זו הסיבה לכך שבחרתי להתמקד בציורים כאלו, על מנת שהרואה אותם "יישאב" לתוכם, בין אם ברמת העניין האינטלקטואלי ובין אם ברמות המעודנות יותר, המודעות והלא מודעות, של השפעת המראה על הצופה.
צירפתי את אחד מציורי ואת ההשראה לציור זה בצורת מולקולת המים:


יום רביעי, פברואר 23, 2011

הקסגרמה בימיו הראשונים של צבא ארה"ב

הקסגרמה בימיו הראשונים של צבא ארה"ב
מתנוססת בין שתי פנטגרמות על צווארון מעילו של 
גנרל ג'וזף ג'ונסטון 1807 – 1891
הצילום לכל המאוחר משנת 1865
תמונת CC מויקיפדיה ערך 
Joseph EJohnston

הקסגרמות על חולצות חברי קבוצת כדורגל סקוטית, 1877

הקסגרמות על חולצות חברי קבוצת הרינג'רס
1877
בלי כל קשר ליהדות

מגן דוד בהגדת קופנהגן משנת 1739

 מגן דוד בהגדת קופנהגן משנת 1739 
ההגדה נכתבה ואויירה על ידי  אורי פייבוש   
פרט מתוך הדף של "הא לחמא עניא"

יום שלישי, פברואר 22, 2011

מגן דוד ציוני בסמלי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה

מגן דוד גדול על זרועו של דוד בן גוריון 
כשהיה חייל בגדוד העברי
התמונה באדיבות סטפני קומפורט
(c)
=

מגן דוד  ביחד עם גור אריה הופיע על הדגל של היחידה הראשונה של הצבא היהודי בהיסטוריה המודרנית, גדוד נהגי הפרדות שהשתתף במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, החל משנת 1915. הגדודים העבריים קמו בעקבותיו, וגם בסמליהם היה שימוש נרחב במגן דוד. 



באדיבות עודד ישראלי שכתב לי:
מעין לוגו לגדוד העברי של הגרפיקאי מ' עיני ובו מגן-דוד על גבי
חלק מגלויה שנשלחה על ידי חייל בגדוד העברי
ממחנה בסביבות אלכסנדריה שבמצרים
 לאהובתו הנמצאת בבית החולים בטבריה
הגלויה הוצאה בתמוז תרע"ז
-

מגן דוד כמסגרת למלה ציון על בול הגדודים העבריים 1988 

מעצב: צבי נרקיס


סמל ביל"ו

מגן דוד מוקף בפסוקים מהתנ"ך בסמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה
למטה: ראשי התיבות של ביל"ו: "בית יעקב לכו ונלכה" מתוך הפסוק 
בֵּית יַעֲקב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה' (ישעיה ב,ה)

צילמה: תמר הירדני (c)
תמונת CC מויקיפדיה ערך ביל"ו
התנועה נוסדה בשנת 1882
שמה מורכב מראשי התיבות של הפסוק "בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה" (ישעיהו, ב', ה). 

מגן דוד כסמל של הגנה על האזרח הישראלי


כסמל של הגנה - כפי שמעידה המלה הראשונה "מגן" בביטוי "מגן דוד" - ניתן לייחס למגן דוד לצד המשמעות דתית הידועה של הגנת האל גם משמעות חילונית של הגנה על האזרח הישראלי. באופן מפתיע  מופיע מגן דוד בלוגו של ארגוני חירום ישראליים למיניהם:
      


 הגנה משרפות - סמל מכבי האש
ללא כל קשר לעובדה שהחל מן המאה השש עשרה הופיע המגן דוד על קמעות נגד שרפות
באדיבות זאקו  ©






 הגנה צבאית - סמל צה"ל
תמונת CC מויקיפדיה
-




 הגנה משטרתית -סמל משטרת ישראל
צילום שלי






הגנה רפואית - סמל מגן דוד אדום, 
הצבע האדום נבחר כמשקל נגד לצלב האדום הבינלאומי
באדיבותו של ארטיאס בוינק מפליקר  ©

יום שני, פברואר 21, 2011

מעין הקסגרמה פרה קולומביאנית ממקסיקו

אחת מכמה מעין-הקסגרמות בציור קיר
 פרה קולומביאני
מאות 2 לפנה"ס עד 8 לספירה ממקסיקו
באחד הארמונות בטיאוטיהאקן
Quetzalpapalotl 
בעיר
Teotihuacan
עיגול שעליו בנויים חמישה משולשים
במקום המשולש השישי יש ציור של רגליים
בתוך העיגול ציור של פנים
תודה לארכאולוג גרשון אדלשטיין שהפנה אותי לממצא זה
תמונת CC מאת 
Antoine Hubert 
(c)
מפליקר



 מעין-הקסגרמה מגולפת באבן על קיר חיצוני
 מהתקופה הפרה קולומביאני
מאות 2 לפנה"ס עד 8 לספירה ממקסיקו
באחד הארמונות בטיאוטיהאקן
Quetzalpapalotl 
בעיר
Teotihuacan
חמישה משולשים ובמקום השישי פתח
שממנו יוצא צוואר של מעין ציפור
תודה לארכאולוג גרשון אדלשטיין שהפנה אותי לממצא זה
תמונת CC מאת 
archer10 
(c)
מפליקר


הגדלה של פרט מהתמונה הקודמת 

יום שבת, פברואר 19, 2011

גלגולי שבעת הכוכבים שהציע הרצל עבור דגל התנועה הציונית

את רעיון "דגל שבעת הכוכבים" הציע הרצל בספרו "מדינת היהודים", שיצא לאור בשנת 1896:

"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה".
הרצל הציע בנוסף את אותו רעיון בתוספת אריה במרכז המגן דוד כסמל לקונגרס הציוני.
הציור לעיל של מגן דוד (עליו ששה כוכבים וכוכב אחד מעליו) הוא מתוך יומנו של הרצל ובכתב ידו.
שימו לב ששבעת הכוכבים אינם מגני דוד. 

התמונה באדיבות ד"ר חיים גרוסמן
-

סמל העיר רמת גן בבול שעיצבו האחים גבריאל ומאקס שמיר: מגן דוד מוקף בשבעה כוכבים (לא מגני דוד) כמזכרת להצעת הרצל לדגל התנועה הציונית
-




בול לציון חמישים שנה למותו של הרצל עם שבעה כוכבים בצורת מגני דוד
הבול יצא לאור בשנת 1954
בעיצובו של ר. אראל 
באדיבות רוניק 
-


הבול "חמישים שנה לקק"ל" מציג אריה מוקף במגן דוד
עם שבעה כוכבים שלא בצורת מגני דוד 
שהציע הרצל לקונגרס הציוני הראשון
באדיבות חיים שטייר
-

בהרצליה, עיר שנקראת על שם הרצל, יש רחוב בשם שבעת הכוכבים
צילום שלי
-

מגן דוד שצייר הרצל כהצעה לסמל הקונגרס הציוני על גבי בול אוסטרי משנת 1985
הבול יצא במלאת 125 שנה להולדת הרצל
באדיבות רוניק 

סמל העיר הרצליה עם שבעה כוכבים בצורת מגני דוד 
צילום שלי


סמל חברת הספנות צים ועליו שבעה כוכבי זהב בצורת מגני דוד 
צילום שלי


הערה של ניצה וולפנזון:
שבעת הכוכבים וצורת מגן דוד סביב שער כניסה מאבן  ומגדלור יש בסמל עירית תל אביב.  את הסמל הראשון הציע נחום גוטמן
שבעה כוכבים מהם שלושה בצורת מגני דוד
צילמה ניצה וולפנזון  (c)




כמו כן בסמל נס-ציונה ישנם שבעת הכוכבים:
שבעת הכוכבים (כל אחד בעל חמישה קצוות) בסמל נס ציונה

יום שישי, פברואר 18, 2011

מגן דוד כרקע להאנשות ביצירות ליליין

מגן דוד מופיע ברבות מיצירותיו של "הצייר הציוני הראשון" אפרים משה ליליין
(1874-1925)
כפי שכבר פרסמתי בבלוג זה

בחלק מיצירות אלה המגן דוד מופיע כרקע לבת ציון, או לחלוץ, או לעוף החול - שכולם מסמלים את תקומת העם היהודי לאחר אלפיים שנות גלות
יתכן גם שהבחירה במגן דוד כרקע לדמויות אלה מושפעת מהילות סביב ראשי הקדושים באמנות הנוצרית 
לוגו של הביטאון היהודי לאמנות

Jüdischer Künstler Verlag Phoenix
שיצא לאור בברלין בשנת
1902

באדיבות
isotype75  
מפליקר 
-
האנשה של בת ציון או של הציונות בדמות
 רועה עברית ובחיקה טלה
על רקע מגן דוד (או בתוכו)
למרגלותיה שושנים צחורות
אולי כרמז לשמה המקוצר של בעלת האקס ליבריס 
אליזבת (לילי) פרוץ 
יצירה של אפרים משה ליליין 
שגם בשמו מתחבא לו שושן צחור
ואולי שם לב ליליין לדמיון של השושן הצחור למגן דוד 
כאשר מתבוננים בו מלמעלה
יתכן גם שהושפע מציורי המדונה
שהשושן הצחור הוא מוטיב שכיח בהם

באדיבות אספן האקס ליבריס בוב וינברג
Bob Weinberg
Bookplatebob@aol.com


 חלוץ עברי כהאנשה של הציונות המעשית על רקע מגן דוד 
באדיבות זאקו (c)
-

בת ציון- האנשה של האומה היהודית על רקע מגן דוד
איור בשם שבת משנת 1900  לספר השירים 
יהודה
Juda
של
בוריס וון מינכאוזן
Börries von Münchhausen (1874 - 1945)

יום רביעי, פברואר 16, 2011

יהודה המכבי


מגן דוד כמסגרת ליהודה המכבי (לפי הכיתוב שמסביב)
על גבי צלחת לחנוכה
באדיבות אבירם פז (c) 
-

בימי הביניים התחילה להתפשט בציבור היהודי אגדה שלפיה היה לדוד המלך מגן, שעליו  התנוסס הפסוק: "מי כמוך באלם ה'" (שמות טו, יא), שראשי התיבות שלו הם "מכב"י". כך הדבר לדוגמה: בכתב היד "פירוש כ"ב שמות של מטטרון" (פארמה 1390). יהודה המכבי (המקבי) היה המנהיג הראשון מבית החשמונאים ששלטו על ממלכת יהודה בין 167-37 לפנה"ס.
יתכן שאגדה זו שימשה השראה לד"ר משה גסטר, רב הקהילה הספרדית בלונדון, ציוני, וידיד של תיאודור הרצל שטען כי:
"קישורו של סמל זה לשמו של דוד נובע בלי ספק ממקור הרעיון המשיחי... כידוע היה הכתוב "דרך כוכב מיעקב" במדבר- כ"ד: יז מתפרש כבר בימי החשמונאים על המשיח המקווה". 

מסתבר שהמשורר  יהודה ליב גורדון (1831–1892)  לא הכיר אגדה זו, או שלא רצה להכיר בה, כי לדבריו (בפיליטונים מן הסדרה "צלוחית של פלייטון"): "בספרי קדמונינו לא נמצא שום רמז  וזכר שתהיה התמונה הזאת ממקור ישׂראל ושהיתה באמת מצוירת על מגנו של דוד או על  מגנם של המכּביים, כמו שאחרים משערים". 
הציונים אימצו אגדה זו בהתלהבות, וכך, לדוגמה, מעטר ציור של אפרים משה ליליין, המכונה "הצייר הציוני הראשון", שבו מופיע מגן של חייל ועליו מגן דוד, את הכריכה של הספר "מלחמת בית חשמונאי" מאת י.ה. ייבין, (ספריית השעות תש"ג). כך גם הלוגו של אגודת הספורט מכב"י הוא מגן דוד שעשוי מן האותיות של שמה (מכבי).
אגודת הספורט מכב"י הוקמה בעקבות נאום של מקס נורדאו בנושא "יהודות השרירים" בנאומו בקונגרס הציוני השני בבזל 1898.

המלאך הציוני

המלאך הציוני

מגן דוד גדול רקום  על הלבוש של המלאך הציוני שמדרבן את היהודי לצאת מהגלות לארץ ישראל.
רקמה של מגן דוד על בד מזכירה פרוכת של ארון קודש ובכך מקדשת את הסמל.
פרט מן האיור"מהגטו לציון" מאת אפרים משה ליליין לכרזה לקונגרס הציוני החמישי בבזל 1902 
(Von Ghetto nach Zion).
המלאך הוא האנשה של הציונות. בציורים אחרים של ליליין מתחרה בו על תפקיד ההאנשה "בת ציון"
הציונים מצאו את המגן דוד אצל הדתיים (בבתי הכנסת ועל תשמישי קדושה), רוקנו אותו מתוכנו הדתי, ויצקו בו תוכן לאומי.

יום שלישי, פברואר 15, 2011

האות צדי בתוך מגן דוד- מי יודע מה זה



צלחת ומשני צדיה האות צדי בתוך מגן דוד
והפסוק 
 שמות טז, ד: "ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים"
מי שיודע מה זה מוזמן להעיר בתחתית הכתבה

אותה צלחת מרחוק


המגן דוד, האפס, והמעגל או הנקודה

מעגל בתוך ומעגלים סביב מגן דוד בכפר נחום
צילם: גבי גולדמן, בנו של ד"ר זאב גולדמן ©


מגן דוד מוקף בעיגולים ומקיף עיגול 
ציור מדרכה בחג האורות ההודי דיוואלי
צילם: בן פיבן ©

החל מן המאות הראשונות לפני הספירה מופיע המעגל בתרבויות שונות כסמל של אחדות האל.
המספר אפס הוא המצאה הודית מהמאה החמישית לספירה. האפס נכתב אז בצורת נקודה ונקרא בינדו (שהוא המילה ההינדית לנקודה). בפילוסופיה ההודית בינדו היא הנקודה שממנה החלה הבריאה והיא מסמלת את כוליות העולם [1].
הפיתגוראים אלף שנים קודם לכן, במאה החמישית לפני הספירה, קראו למעגל בשם מונאד [2] והוא ייצג אצלם את האל או את הישות הראשונה או את הכל, או את האחדות שלפני הפיצול.
המגן דוד והמעגל מופיעים יחד במגוון של אפשרויות חיבור כמו:
מגן דוד ובתוכו נקודה או מעגל
מגן דוד וסביבו נקודות
מגן דוד חסום בעיגול
מגן דוד עשוי מנקודות

העיגול העסיק לאורך שנים רבות את מורי, ד"ר זאב גולדמן, ובעזבונו ישנן דוגמאות רבות של סוגי עיגולים (או נקודות) בממצאים ארכיאולוגיים יהודיים ונוצריים קדומים, כגון גלוסקמות, סרקופגים, על חומות ירושלים, ביד אבשלום, במסגד אל אקצה, על סורגי שיש של כנסיות, על מזבחות...
להלן קטע ממאמר שלא הספיק לסיימו:
"מגוון הצורות של סמל המעגל והיקפו העצום מעידים על כך שלסמל זה, ליד כל יתר הסמלים, הייתה משמעות דתית רבה בקהל המאמינים. לעיגול, כסימן יסוד גיאומטרי של הסמל, ישנה הצורה האחידה והשלמה ביותר בין כל יתר סימני הגיאומטריה... בדת היהודית עיקרון האחדות האלוהית הוא העיקרון הראשי שהוכרז עליו בתפילה: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", ולכן סמל העיגול מהווה את ההבעה הויזואלית של האחדות האלוהית".  
-----
[1] עמוד 171 בספר
Khanna, Madhu (1979). Yantra: The Tantric Symbol of Cosmic Unity. Thames and Hudson.
[2] הערך Monad  בויקיפדיה באנגלית