בול המכבייה השלישית

מגני דוד על בול המכבייה השלישית שהופיע בתשי"א
10/01/1950

תנ"ך מרוואס

יוסף בן יהודה מרוואס סיים בשנת 1307 את כתיבת התנ"ך ואייר אותו. בסוף ספר דברים שלו יש מגן דוד בתוך עיגול שבו כל משולש מצוייר בקו כפול. יוסף בן יהודה מרוואס שייך לאסכולה הספרדית של האיור שאליה משתייך גם תנ"ך קניקוט שגם בו יש מגן דוד

למרות שאינני יכול להביא את התמונה כי אין לי רשות מבעלי זכויות היוצרים אני מפרסם פיסת מידע זו בשל חשיבותה ההסטורית

עקיבא קנט סגן, פסיפס

התמונה היא באדיבות הצייר תושב סיאטל ארה"ב, עקיבא קנט סגן, וכל הזכויות עליה שייכות לו. כותרתה: חיים ומוות בגטו
גודלה כמטר על שני מטר
הפסיפס עשוי מזכוכית צבעונית לוחות חימר קערות וכוסות
לפרטים נוספים
PO Box 1721, Seattle, WA 98111 U.S.A.
Phone: (206) 624-4154 e-mail: underwings@connectexpress.com

קשר בחבל

עיצוב מדהים של מגן דוד שעשוי מקשר בחבל על בול יובל הצופיות העברית
תאריך ההופעה
21/08/1968

סבכת חלון באיסטנבול

סבכת חלון עם מגן דוד שבתוכו מגן דוד מעוגל ומיוחד במינו בבית הכנסת בית ישראל בשכונת שישלי באיסטנבול

אביבה בייגל, אינפוזיה

טלאי צהוב על אחת מהדמויות בפרט מתוך עבודה של האמנית אביבה בייגל
התמונה היא באדיבות האמנית וכל הזכויות עליה שייכות לה
העבודה קרויה
אינפוזיה/ קשר דם
Blood connection
המיצב עשוי רשת ברזל
חוטי פלסטיק והדמויות הן מקרמיקה
והיא עוסקת בקשרים בין אנשים במה שמחבר בינהם מה הם מעניקים אחד לשני
בעיקר אם הם שייכים לאותה משפחה
גרעינית, או וגם למשפחה מורחבת - כמו עם
לכל דמות איפיון משלה, כשלאחת מהן - מגן דויד צהוב
כמאפיין אומה
המסר לא קל- הדמויות קשורות למתכת, אינן חופשיות
036478445

ניגריה הבריטית

על הדגל הכחול של ניגריה הבריטית יש עיגול אדום ועליו הקסגרמה ירוקה שבמרכזה כתר האימפריה הבריטית והמלה ניגריה באותיות לבנות. על פי אתר דגלי העולם
הקסגרמה זו היא ככל הנראה בהשפעת חותם שלמה מוסלמי
והיא שרתה את ניגריה הבריטית משנת אלף תשע מאות עד שנת אלף תשע מאות וששים

ביצת הפסחא הגדולה בעולם

מגני דוד על ביצת הפסחא הגדולה בעולם בעיירה הקנדית וגרוויל. ביצת פסחא זו היא חלק מתצוגה של תרבות אורקאינית ואחראים לה תושבי העיירה שרובם ממוצא אוקראיני. הביצה נועדה לציין מאה שנה למשטרת הרוכבים הקנדית בשנת 1974 ומאז זה אתר תיירותי מפורסם

Courtesy of striatic from Flickr

הטלאי הצהוב בפריז

לרגל הוצאת ספר חדש בהוצאת יד ושם: עיתונאי יהודי בפריז הכבושה – יומן

1940-1942 

מאת: ז'אק ביילינקי

פורסם מבוא לספר מאת רנה פוזננסקי. להלן קטע

ז'אק ביילינקי, עיתונאי, מבקר אמנות ורושם הכרוניקה של החיים היהודיים החברתיים בפריז

שלפני המלחמה, נולד באלף שמונה מאות שמונים ואחת בוויטבסק שברוסיה הלבנה והגיע לפריז באלף תשע מאות ותשע

שיטוטי הרחוב שלו ביוני ארבעים ושתיים, במטרה לאמוד את השפעות הופעתם של הטלאים הצהובים ברחובות פריז, נובעים אף הם מאותו מהלך. המשמעות שיוחסה באותם הימים לענידת הטלאי הצהוב שונה מזו שיש לה כיום, כשאנחנו יודעים, בידיעה שלאחר מעשה, מה עלה בגורלם של מי שהיו עתידים להיעצר ולהיות מגורשים למחנות. גישה הטבועה בחותם של כבוד נראתה אפוא התשובה הטובה ביותר למה שנתפס כרצון לנַוול ולהשפיל. איש לא ישתמט מן החובה, כותב ביילינקי עם פרסום התקנה המחייבת את ענידת הטלאי,ולא יחוש שום בושה על היותו יהודי

בביטויי האהדה שמקורם באוכלוסייה הפריזאית חיפש ביילינקי את האות לכישלונה של המדיניות הגרמנית, ושכח בתוך כך שהסימון הזה של האוכלוסייה היהודית הקל בעצם את מלאכתם של התליינים. ושוב הוא מדגיש את כישלונם של הגרמנים כשהוא קובע, בשנים עשר ביוני ארבעים ושתיים, שענידת הטלאי לא בודדה ככל הנראה את היהודים משאר האוכלוסייה. אך הוא יודע עד כמה היהודים פגיעים, ויודע שהמעצר אורב לפתחם. אבל האיום מיטשטש, והשקפתו שונה במעט מזו של הסופר ז'אן גֶהֶנו, הכותב ביומנו בששה עשר ביוני ארבעים ושתיים: זה שמונה ימים היהודים חייבים לשאת על בגדם את הטלאי הצהוב ולמשוך אליהם את הבוז של הציבור. הבריות לא היו מעולם כה חביבות. מפני שככל הנראה אין דבר בזוי יותר מאשר להכריח אדם להתבייש בעצמו בכל רגע נתון, ותושבי פריז יודעים זאת. תושבי פריז והיהודים חשים שהם מתעתעים באויב, מכשילים אותו בכך שהם הופכים את הבושה לכבוד. וכי לא הצמידו לטלאי הצהוב את הכינוי האירוני עיטור

?

מגני דוד עם אורגן

מגני דוד עם אורגן בבית כנסת לשעבר שהפך לכנסייה

התמונה ההיא באדיבותו של קרייג שומכר שפרסם אותה בבלוג שלו

כחלק מסדרה גדולה של צילומים של בנין בני ישורון לשעבר בניו ג'רסי שהפך לכנסייה בפטיסטית. די נדיר לראות שילוב כזה של אורגן ומגן דוד אבל בטח ניתן למצוא דברים דומים בבתי כנסת אחרים שנזנחו על ידי קהילותיהם ונרכשו על ידי כנסיות. נראה לי שמישהו יכול לעשות דוקטורט מרתק על עיצוב פנים של מבנים שעברו מדת לדת

השראה

התמונה היא באדיבותו של

 קרייג שומכר 

שפרסם ויטראז זה בבלוג שלו
כחלק מסדרה גדולה של צילומים של בנין בני ישורון לשעבר בניו ג'רסי שהפך לכנסייה בפטיסטית. בתמונה נראה אב מצביע על המלה "השראה" בעוד בנו מתפעל מקרני האור היוצאות מהטטרגרמטון
המוקף בהקסגרמה

טטרקטיס מוקף באורובורוס

כוכב בן שש קצוות בתוך טטרקטיס 

מוקף באורובורוס

באיור המדהים והגאוני של ליסה שפרסמה אותו בפליקר 

ninth_wave_designs

ובבלוג 

שלה והתירה לי לפרסם אותו גם כאן

האיור נראה כמו צילום של ספר עתיק אבל זו יצירה חדשה לחלוטין שמחקה סימנים של עתיקות ובזו גדולתה. עדות לכוחו של האיור ניתן למצוא במספר המבקרים הרב שראו אותו בפליקר

מערת המכפלה

בערבית נקראת מערת המכפלה אל-חרם אל-איבראהימי, מסגד אברהם, ויש בה מקום תפילה ליהודים וגם למוסלמים

בתמונה זו רואים

קישוט מוסלמי במערת המכפלה שכולל בחצי הקשת החיצונית שלו שורה של מגני דוד שמתקבלים כתוצאה מהשתלבות הקוים בתבנית החוזרת. במרכז הקישוט יש כוכב בן שמונה קצוות

Courtesy of tamer_shabaneh from Flickr

הדימוי הכי בולט של השואה

התמונה היא באדיבותו של

JayredS

שפרסם אותה בפליקר וכתב שם שיצר עבודה זו בפוטושופ כפרוייקט במסגרת לימודיו בהסטוריה . כל תלמיד נתבקש ליצור פוסטר שיבטא את רגשותיו כלפי אירועי השואה. הטלאי הצהוב נבחר בשל היותו הדימוי הכי בולט של השואה. המספר שש מציין את ששת המיליונים והמספר שלושה עשר את מספר היהודים שחיו באותה תקופה

דימויי שואה בשנגחאי

התמונה הנדירה הזאת של מגן דוד ובתוכו כיתוב בסינית היא באדיבותו של פן דן קה שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שיצירת אמנות זו הוצגה ביוני אלפיים ושש בגלריה שבבית כנסת בשנגחאי ובדומה לרוב העבודות שהוצגו שם היא כוללת דימויי שואה, שכן רוב יהודי עיר זו , ומדובר בכשלושים אלף, נמלטו אליה מפני הנאצים בתקופת מלחמת העולם השניה. בשנגחאי חיים כיום כאלפיים יהודים

ארובה, אי בים הקריבי

התמונה היא באדיבותו של

aruban

ארובן שפרסם אותה בפליקר וכתב לי שיוצר המגן דוד הזה הוא מגדל תאנים בארובה שתומך בישראל . כאשר רואים רק את התמונה נראה לי שקשה להעלות על הדעת מי עומד מאחוריה . אילו הייתי עתונאי היתי נוסע לראיין את מגדל התאנים הזה

מחזיק סירים

קבלתי מחזיק סירים זה בצורת מגן דוד במתנה מבתי. הוא טוב גם בשביל לצייר מגני דוד בלי סרגל ומחוגה

כרמל

ד"ר זאב גולדמן, מייסד מוזיאון עכו, הראה לי תמונה זו של מחיצה מכנסייה שנתגלתה בחורבת כרמל ליד חברון שעליה למעלה משמאל מגן דוד ובתוכו צלב יווני. התמונה היא מתוך
Abel& Barrois, Revue Biblique (RB) 1929 p. 584
יהושע שוורץ כתב בקתדרה, יד בן צבי, יוני 1991, חוברת ששים
שהוא מסתייג מהצעתו של אברהם נגב שחפר בסוסיה לזהות את כרמל עם היישוב סוסיה. נגב טען שהיתה כרמל יהודית והיתה גם כרמל נוצרית אבל יהושע שוורץ סבור שהיתה רק כרמל אחת שמוזכרת בספרו של אוזביוס, אונומסטיקון, שנכתב במאה הרביעית. בכרמל נתגלו שלש כנסיות ביזנטיות מהמאות החמישית -ששית לספירה
בשמואל א כה ב מסופר על נבל הכרמלי שהיה תושב כרמל

ריבוע עם ארבעה משולשים

התמונה היא באדיבות הצייר הצפתי יעקב קשמכר
שיצר סידרה גדולה של ציורי מגן דוד ובכל ציור הוא חושף פן לא מוכר של סמלנו הלאומי; והפעם הוא מציג אותו כריבוע עם ארבעה משולשים, ומעמיד אותו על שתי רגליים במקום על רגל אחת, כפי שאנחנו מכירים אותו בדרך כלל. המגן דוד הזה בנוי מקוביות צבעוניות שתלויות כל אחת בחלל ואינן נוגעות זו בזו
כל הזכויות שמורות ליעקב קשמכר, אלפיים ושבע
046974566
kaszema@netvision.net.il

קוביה הונגרית

מגן דוד על מעין קוביה הונגרית
צהובה, שמוקפת בעיגול, שמוקף בריבוע, ובתוכה קוביה שמוקפת במגן דוד
התמונה היא באדיבות יעקב קשמכר שמעניק למגן דוד שמוכר לנו בדרך כלל בדו ממד את הממד השלישי, מימד העומק
כל הזכויות שמורות ליעקב קשמכר
046974566
kaszema@netvision.net.il

התבוננות פנימה

התמונה היא באדיבות יעקב קשמכר, צייר וצלם צפתי יליד צרפת, שהתעמק במשמעויות הקבליות והמיסטיות של סמל יהודי זה, ויצר עשרות עבודות שמאירות אותו מזוויות שונות. ניתן להתייחס לעבודה זו גם כאל מנדלה שמעוררת להתבוננות פנימית
ליצירת קשר עם הצייר ניתן לחייג לטלפון
046974566
או לכתוב לכתובת הדואר האלקטרוני
kaszema@netvision.net.il

דלת כנסייה בבוסטון

קומפוזיציה מקסימה של כוכבים בני שש קצוות על דלת כנסייה בבוסטון

Courtesy of pollenymph from Flickr

בני קטורה והברהמינים

צור שיזף כתב במאמר מיום

20.12.01

תחת הכותרת בהודו הייאוש יותר נוח 

מגן דוד, כמו צלב קרס, הוא סמל הינדי קדום, ושניהם מעטרים לוחות אסטרונומיה הודיים. קשה לדעת מתי היגר המגן דוד אל מקומותינו. האם נדד על דרכי המסחר הגדולות עם היהודים שחזרו עם האימפריה הפרסית מבבל? אולי עם חייליו החוזרים של אלכסנדר מוקדון? עם היהודים הבוכרים שסחרו עם ערי התבלינים של הודו

?

חבל רק שצור שיזף לא צרף מראי מקום ללוחות האסטרונומיים, כי אני מחפש אחריהם ללא הצלחה מזה זמן רב

גם הטענה שהמגן דוד הגיע אלינו מהודו שנויה במחלוקת ויש הטוענים שהמגן דוד הגיע להודו באמצעותנו,למשל

הלל רויטר פרסם בצרפתית מאמר רחב היקף בבטאון קונטרס מאפריל שנת אלפיים תחת הכותרת

מגן דוד סמל יהודי

?

בעמוד ארבעים ושש, הוא משער שיתכן שהמגן דוד ניתן כאחת המתנות שנתן אברהם אבינו לבני הפילגשים קטורה והגר 

באתר של אירגון הידברות מצאתי מאמר שכותרתו על כתות ועבודת אלילים במזרח בזמננו ושם טוען המחבר

אמנם החוקרים והמאמינים מתארכים את הכתבים הקדומים ביותר עד אלף וחמש מאות שנה לפני הספירה המקובלת. בחומש מבואר שאברהם אבינו שיגר את בני הפילגשים עם דורונות מזרחה ומסביר רש"י שהמתנות היו שמות טומאה, אלו המאנטרות, היינו שיש בהם מעט כוח אלא שהוא נובע ממקור טומאה. בפירוש דון יצחק אברבנאל על התורה מציין שלכן קרויים הברהמינים בשם זה, קרי אברהמינים על שם אברהם אבינו. כיוון שאברהם אבינו חי כאלף שבע מאות או אלף שמונה מאות שנה לפני הספירה נראה מתאים שהידע נדד לאיטו להודו ושרידיו המשובשים הועלו על כתב כמאתיים שלוש מאות שנה אחרי ימיו

קראים

מגן דוד משמש את הקראים כפי שאתם יכולים לראות בתמונה של בית הכנסת הקראי במושב מצליח שמתפרסמת כאן באדיבות נריה הרואה שפרסם אותה בויקיפדיה בדף השיחה שלו שאלתי

ראיתי שהשתתפת בעריכת הערך על המגן דוד וחשבתי שאולי תוכל לספר לי על ההסטוריה של המגן דוד מנקודת מבט קראית

ידוע שהמגן דוד מופיע לראשונה כתיאור לצורת הכוכב המשושה בספר אשכול הכופר מאמצע המאה ה-12 לסה"נ, שנכתב על ידי החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי

לפי הידוע לי גם קודקס לנינגרד מהמאה העשירית נרכש מפירקוביץ שהיה קראי ובין האיורים שם יש מגן דוד

הגניזה בקהיר נתגלתה ככל הידוע לי בבית כנסת קראי וגם שם מופיע מגן דוד

בצילום שלך של בית הכנסת במושב מצליח יש מגן דוד, מנורה וספר תורה

תשובת נריה הרואה 

בכל בתי הכנסת של הקראים בארץ, משתמשים במגן דוד לקישוט בית הכנסת. כך נהגו גם במצרים לפחות ב200 השנים האחרונות

בנוגע לגניזה הקהירית, מצאו שם גם חומרים קראיים וגם רבניים

הלוגו של עמותת היהדות הקראית העולמית בישראל, שמייצגת את הקראים בישראל לא כולל מגן דוד. מעניין שהסמל של ה
KJA
האמריקאי,שמבוסס על הלוגו של הקראים בארץ, כן כולל מגן דוד כתוספת. עוד מעניין לציין שבחלק מהפרסומים שלהם בחרו המחברים להשמיט את המגן דוד מהלוגו, אני חושב שמתוך תפיסה שמדובר בסמל אלילי

הסכין שלי

מגן דוד על קת סכין למריחה

קבלתי את הסכין הזאת מהבת שלי ולכן אני משתמש בה בקביעות. קשה למצוא לי מתנה שאהיה ממש מרוצה ממנה אבל זאת בהחלט יוצאת מן הכלל

שנאת יהודים בקריקטורות נורבגיות

ארז אוריאלי במאמרו המצוין שנאת יהודים בקריקטורות נורבגיות בימינו

מביא דוגמאות רבות וביניהן כמה שבהן מופיע מגן דוד. למשל

תקשורת חילונית מפיצה רעיונות דתיים

קריקטורה מאת אינגה גרודום

18.5.2002

Grodum, Aftenposten

מגן דוד יהודי במקום כוכב בית-לחם הנוצרי מודיע לקורא כי היהדות הפכה את בית-לחם למקום יהודי. לפיכך, היהודים פועלים נגד הנוצרים הרואים בבית לחם עיר קדושה. שלושת רוכבי הגמלים מסמלים את שלושת החכמים, אשר לפי המסורת הנוצרית, חזו את הולדת ישו ובאו לבקרו בבית-לחם שמעליה זרח כוכב בית-לחם. הקריקטורה מרמזת כי על הנוצרים להפסיק את האלימות היהודית, אולם הם אינם עושים זאת. בעוד נציגים יהודים מתכחשים לעובדה שהמלחמה נגד ישראל היא מלחמת דת, קריקטורות רבות שמופצות ע"י הנוצרים והמוסלמים, מאמינים וחילוניים כאחד, מפיצות את המסר שהיהודים נלחמים נגד האיסלאם והנצרות

קריקטורה מאת פין גראף

24/1/2002

Graff, Dagbladet

הרשעות היהודית, שאותה מסמל מגן דוד הלוכד את ערפאת, נועדה לעורר זעם נוצרי. שלושת החכמים זנחו את חובתם הדתית והם רוכבים על גמליהם הרחק משם. המסר ברור: המוסלמים הם קורבנותיהם של היהודים ולנוצרים אסור לזנוח את חובתם המוסרית והדתית לסכל את מזימות היהודים

יהודי קשמיר

בספרם של הרב דהאן לוי ופרופסור פידה חסנין

THE FIFTH GOSPEL

מסופר על מוזיאון

S.P.S

בשרינגר, קשמיר, שבו יש אבן ועליה חקוק מגן דוד מוקף בעיגול ובתוכו עיגול קטן. אורך כל כנף של מגן דוד זה היא עשרים וחמישה סנטימטר. סמלים דומים נמצאו על אבנים נוספות ברחבי עמק קשמיר, והם שימשו כמעמדים לסמל הפאלוס ההודי הנקרא לינגם. המקור למידע שמופיע באותו ספר הוא

Bleazby. G.B; List of Coins & Medals in the S.P.S. Museum, Srinagar, Kashmir, pp. 1-3

ממצאים ארכיאולוגיים אלה עשויים לתרום לפתרון חידת עשרת השבטים האבודים. למשל

בן ציון יהושע במאמרו לאן נעלמו עשרת השבטים? אפגניסטן ומסורות השבטים האובדים מביא ראיון שלו עם הפתאני עות'מן עבד אל-רחים ח'אן

לדבריו

תושבי קשמיר אינם משתמשים בשם קשמיר, שניתן לאזור על ידי הבריטים, אלא בשם עתיק היומין "כשר" ... מסורת בקרב הקשמירים, שלהם גבול משותף עם הודו, פקיסטאן ואפגניסטן על מוצאם מעשרת השבטים. יש ספרות עניפה שנכתבה על ידי זרים. הם מכנים את עצמם בני ישראיל. נמצאו שמות כמו בית פעור, פיסגה, חשבון, הר נבו

צילום בחשיפה ממושכת

התמונה היא באדיבותו של

World Through A Blind Man's Eyes

שפרסם אותה בפליקר וכתב לי הסבר איך נעשתה העבודה

נעלתי את המיקוד של המצלמה והצבתי אותה על החצובה. קבעתי את הצמצם

לחמש עשרה שניות וציירתי מגן דוד על פי הדמיון

הקסגרמה על אדמת גרמניה

התמונה היא באדיבותו של

Tobischka

שפרסם אותה בפליקר בגרמנית ונאלצתי לתרגם את הטקסט שלו באמצעות בבלפיש של אלטה ויסטה 

http://babelfish.altavista.digital.com/tr

על מנת להבין שהמגן דוד הזה שנראה כעשוי מחתיכות של אבני ריצוף נמצא במתחם של עיריית ווילינגן- שוונינגן שבגרמניה.

לא ברור מי עשה את זה ומתי אבל זה נראה טוב ואם זה בגרמניה זה כבר מתחיל להיות מענין. הגעתי לתמונה זו בגלל שחיפשתי את המלה מגן דוד בגרמנית

Davidstern

בתוך סמל מיחזור

Joshuasocean
גילה את המגן דוד בתוך סמל המיחזור. האיור נעשה על ידיו. מדליק

קטר קיטור תשוש

שתי הקסגרמות גרמניות על קטר קיטור ישן בנמל פרנאגווה, בפראנה, ברזיל. היצרן של קטרים אלה אינו יהודי. המפעל נמצא במדינת הסן שבה גם יצרני הבירה נוהגים להשתמש בהקסגרמות בלוגו שלהן

Courtesy of Kaká from Flickr

כמו לוכד חלומות

הקסגרמה אדומה בתוך עיגול ירוק- כחול ממנו משתלשלים קוים שחורים - היצירה כולה נראית כמעין לוכד חלומות. חלון זה נמצא בכנסיית סנט מרי במנצ'סטר, אנגליה. כנסייה זו נוסדה בסוף המאה השמונה עשרה והיא הכנסייה הקתולית הראשונה באנגליה שלאחר הרפורמה

Courtesy of evissa from Flickr

טטרגרמטון בכנסייה נוצרית

חלון צבעוני שנעשה לכבוד הכתרתו של המלך האנגלי אדוארד השביעי שהתרחשה באמצע המאה התשע עשרה

בחלקו העליון של החלון מופיע מגן דוד ובתוכו טטרגרמטון, שם האל בן ארבע האותיות, בעברית

החלון נמצא בכנסיית סנט אן במנצ'סטר, אנגליה

Courtesy of evissa from Flickr

גרפיטי משבלונה

דגל ישראל עם המלה ישראל באנגלית על הפס הכחול העליון, עם המלים באנגלית עבור "פשוט תעשו את זה" על הפס הכחול התחתון ועם מגן דוד כחול על גבי לבן באמצע. הניסוח עמום ומותיר מרחב לפרושים סותרים

האם זו מודעת שתומכת בישראל או מתנגדת לה

האם ישראל צריכה פשוט לעשות את הטוב בעיני היוצר או שהוא סבור שישראל עושה דברים רעים ואומר את המשפט באירוניה, בהפוך על הפוך

Courtesy of Sameli from Flickr

יעקב אגם פסל הטלאי הצהוב

התמונה היא באדיבות
haccamopooly
שפרסם אותה בפליקר
זהו פסל של יעקב אגם
שמוצב בניו אורליאנס לזכר ששת המיליונים ועליו טלאי צהוב שהוא הכי גדול שאני ראיתי עד כה. הפסל מורכב מתשעה לוחות ומראה הפסל משתנה ככל שהצופה נע סביבו, כרגיל ביצירות הקינטיות של אגם

שחור על גבי לבן במוזיאון בפריס

התמונה היא באדיבותו של האמן וההסטוריון ד"ר יגאל בן נון שכתב לי

אני שולח לך צילום שצילמתי במוזיאון
Carnavalet
בפריס
של מגן דוד שהיה תלוי בראשית המאה העשרים מעל לחנות יהודית בפריס

זכוכית צבעונית רעננה

התמונה היא באדיבות אמנית הזכוכית
hojpoj
שפרסמה אותה בפליקר
כשראיתי את העבודה הזאת הרגשתי שיש כאן אמנית עם יכולת לקחת משהו שגרתי ולהאיר אותו מחדש במבט רענן
פשוט תענוג להסתכל על זה

צלב בתוך הקסגרמה

שרטוט של צלב בתוך הקסגרמה על הקיר החיצוני של המנזר היווני-אורתודוכסי שליד כנסיית הקבר בירושלים העתיקה. לא ברור מי שרטט את זה ולמה 

Courtesy of hoyasmeg from Flickr

לאונרד כהן

דורון ב. כהן פרסם שלשום בעיתון הארץ תחת הכותרת מה עשו השנים ללאונרד כהן כתבה שבה מוזכר סמל שעיצב לאונרד כהן לפני שנים רבות: מגן דוד בצורת שני לבבות משולבים. להלן הקטע מהכתבה

כהן בילה חלק ניכר משנות התשעים במנזר בודהיסטי בקליפורניה, בחסותו של מורה הזן שאליו הוא קשור כבר עשרות שנים. הוא הבהיר לא פעם שלא הפך בודהיסט, ושבעצם לא ממש התכוון ללמוד זן. הוא התעניין רק בפרקטיקה, ובקשר האישי עם המורה, והשהות במנזר לא שינתה את השקפותיו. הוא נשאר מחויב עמוקות למורשתו היהודית, כפי שניכר גם בספר הנוכחי. ממש בשעה ששורות אלה נכתבות, מסר כהן לפרסום בפורום האינטרנט העוסק ביצירתו חותם חדש שעיצב, שבו משולבות כפות ידיים נשואות בברכת כוהנים עם האות העברית שי"ן ,שדי, ועם הסמל שעיצב עוד לפני שנים רבות, מגן דוד בצורת שני לבבות משולבים. הוא קרא לו חותם הברכה להפסקת הפירוד

See: http://www.flickr.com/photos/jeffwyonch/809240859/

האגודה הישראלית לסוכרת

הלוגו של האגודה הישראלית לסוכרת מורכב מראשי התיבות של שמה אל"ף יו"ד למ"ד
שיוצרים מגן דוד שמחזק את המשמעות של המלה ישראלית
את השימוש באותיות שיוצרות מגן דוד ראינו כבר

עוד לוכד חלומות יהודי

מגן דוד בתוך מגן דוד בתוך עיגול

כבר כתבתי בעבר על לוכד חלומות יהודי, אך את האחד הזה קבלתי מבני ותליתי מעל למיטתי. על פי המסורת האינדיאנית של שבט האוג'יבווה הרשת מסננת את החלומות הרעים ורק חלומות טובים יכולים לעבור דרכה

מנסיוני זה פשוט עובד

מחאה נגד תיוג

תמונה של הדפס מגן דוד מאת חלי בן חור וכל הזכויות עליה שייכות לה
חלי בן חור סיפרה לי שכאשר יצרה הדפס זה התכוונה למחות נגד השימוש של הנאצים בסמל זה לתיוג בני אדם כאילו שהיו חפצים
חלי כתבה לי שזהו הדפס שעשתה לאחרונה בסדנה של יורם לילך
חלי נשואה לבנה של הציירת רחל בן חור שגם ציורים והדפסים שלה פרסמתי כאן
Rachel389@walla.com

פיסול בנייר

התמונה של מגן דוד על כתובה מפוסלת בנייר היא באדיבות קרני ריבלין וורונה שפרסמה אותה באתר שלה. כל הזכויות שמורות
לקרני ריבלין וורונה 2007
הנייר הומצא בסין במאה השלישית לפני הספירה וישנן עדויות לפיסול בנייר באותה ארץ החל מתחילת המאה השניה לספירה
באמנות היהודית זו הפעם הראשונה שאני נתקל במגן דוד בסוג אמנות זה

מגן דוד פרום

עבודת צילום זו שמראה מגן דוד פרום, מתפרסמת כאן באדיבותו של יגאל בן-נון וכל הזכויות עליה שייכות לו. יגאל כתב לי

אני שולח לך יצירה שלי שהוצגה בשנת 1988 במוזיאון הרצליה בתערוכת "עם בונה ארץ" אוצר רמי כהן. כמו כן היא מוצגת בימים אלה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד במסגרת יצירה שלי בוידיאו-ארט בשם "אחת מכאן ואחת מכאן", אוצרים רעיה זומר וחוני המעגל

ד"ר יגאל בן־נון
רחוב שלמה בן-יוסף 30
תל אביב
69125
036410130
yigbin@yahoo.fr

סביבון מכסף

התמונה היא באדיבות יעל הינברג שעיצבה סביבון מגן דוד ייחודי זה מכסף בעבודת יד אבל כיום הוא כבר מיוצר ממזק, סגסוגת אבץ, במפעל, ונמכר ברחבי העולם.
יעל היא מאד ורסטילית: היא צורפת, מעצבת תכשיטים, ציירת, מלמדת ציור, מנהלת סדנאות לזוגות שעומדים להתחתן אשר בהן הזוגות מעצבים את טבעת הנישואין שלהם משעווה והיא יוצקת אותן עבורם מזהב
כל הזכויות שמורות ליעל הינברג אלפיים ושבע
caspion@bezeqint.net
097485015
0544525559
מושב בני ציון

לוחות שחמט ומספרים

בתמונה נראים אסירים יהודיים במחנות המוות עם טלאי צהוב על החזה לצד דגמי לוחות שח מט שמסמלים את חיי היהודים שנדמו באותה עת לכלי שחמט והיו בלתי ניתנים להבנה
התמונה היא באדיבות הצייר בנימין פלג וכל הזכויות עליה שייכות לו
התמונה שייכת לסדרת ציורי שואה
כותרת: שואה שש

דיק בן דור שאצר תערוכה של אמנים יוצאי הולנד כתב עליו

בנימין פלג עוסק בציורים שלו בשואה רוב הזמן הוא מדגיש במספרים את אין סוף של נספים כאשר הצבע מוסיף חוזק רב ליצירה

בנימין פלג, החוויה האישית והחוויה הקולקטיבית

בתמונה מופיעות דמויות אסירים עם טלאי צהוב במחנה ריכוז. התמונה היא באדיבות הצייר בנימין פלג וכל הזכויות עליה שייכות לו
הציור שייך לסדרת ציורי שואה
כותרת: שואה ארבע
מבקרת האמנות ד"ר דליה הקר אוריון כתבה אודות הצייר

בנימין פלג הוא אמן עקבי ואותנטי. באמנותו, הכתובה והמצויירת, הוא מתעד בשפה ייחודית את חוויותיו האישיות, המשתלבות בחוויה הקולקטיבית של העם היהודי. בצורה רציונלית, ברורה ונקיה, הוא מכסה את פני השטח במשטחים צבעוניים... אמנות אבסטרקטית עם צורות ביומורפיות. בתוכם ומסביבם משולבים במידות גודל שונות: ספרות, לבנים, מבנים, דגמי לוח שח, קבוצות של דמויות סטארוטיפיות עם משולש צהוב וראשים סטארוטיפיים. אלמנטים אלה הופכים בין היתר את הציורים לייחודיים, בגלל הרובד הסמלי החוזר על עצמו

בנימין פלג, משולש צהוב

בתמונה נראים אסירים יהודיים במחנות המוות עם משולש של טלאי צהוב. התמונה היא באדיבות הצייר בנימין פלג וכל הזכויות עליה שייכות לו
התמונה שייכת לסדרת ציורי שואה
כותרת: שואה שתיים
גודל: שבעים על חמישים סנטימטר
אקריליק על בד
בנימין פלג סיפר לי שבמחנות המוות האסירים היהודיים סומנו לרוב במשולש צהוב ולא במגן דוד, כפי שאנו רואים בציור זה. לדבריו, מופיע המשולש בציוריו באופן מכוון גם כפרוק של המגן דוד

בנימין פלג, נולד באמסטרדם שבהולנד בתקופת מלה"ע השנייה. התייתם מהוריו בהיותו בן שבעה ימים  

זהות יהודית חריגה

אלמוני עם פסי קרחת בצורת מגן דוד באוטובוס בסיאטל, ארה"ב

רבים מסתפקים בכיפה, או בכתובת קעקע, כדי לציין את הזדהותם, אבל תמיד יש את הסמן הקיצוני שרוצה להיות יחיד במינו בעולם

וגם מצליח

Courtesy of GodzillaRockit from Flickr

עוד עפיפון

תמונת עפיפון מגן דוד של משפחת שביט מחולון היא באדיבותו של חנן כהן שפרסם אותה בפליקר. כבר פרסמתי תמונה של עפיפון מגן דוד בעבר אך הפעם מדובר בבחירת צבעים יותר לאומית

סוד ההשתלבות

התמונה צולמה בשוק של קולימפונג בהודו. מה שמשך אותי להתבונן בה זה שרואים בברור ובמוחשיות איך הנצרים משתלבים זה בזה כדי ליצור רשת אין סופית של מגני דוד ואיך כל אחד מהם נוצר

Courtesy of omnia from Flickr

שטר כסף איראני

מגני דוד על שטר כסף איראני מתקופת השאח שהונפק לבנקים בשנת 1974 ועורר התנגדות כך כך עזה בציבור האיראני שתוך כמה שעות נאלץ הבנק לאסוף את כל השטרות בחזרה ולאחר זמן הונפק השטר מחדש עם כוכבים בני שנים עשר קצוות במקום הכוכב בן שש הקצוות שנתפס בעיני האירנים כמגן דוד

צבי נדב רוסלר, בטי והנרי

התמונה היא באדיבות הצייר צבי נדב רוסלר וכל הזכויות עליה שייכות לו. כותרת: התמונה "בטי והנרי" - על חולצתה של בטי מתנוסס הטלאי הצהוב. התמונה היא מתוך סדרת ציורים על משפחת האמן בשואה. הציור הוא בגודל ששים על שמונים סנטימטר

מלכודת עכברים

התמונה של טלאי צהוב בצורת מלכודת עכברים היא באדיבותו של הצייר צבי נדב רוסלר וכל הזכויות עליה שמורות לו. התמונה היא בגודל של ארבעים על ארבעים סנטימטר

באתר של עיריית רעננה נכתב אודות היוצר

נולד בבלגיה באלף תשע מאות שלושים ושבע. למד גרפיקה באקדמיה לאמנות יפה באנטוורפן ועבד כמנהל המחלקה האמנותית בטלוויזיה החינוכית במשך 35 שנים. צבי למד אצל הציירים עצמון גנור, מירי נשרי, חניתה בן ז'אנו וגדי אפוטקר, והציג בתערוכות קבוצתיות ובתערוכת יחיד

יובל כספי, ערבי עם שפם סגול

בתערוכת אמנים מציירים מגן דוד שנערכה בחול המועד פסח בגלריה העירונית ביבנה הציג יובל כספי את יצירתו המרשימה "ערבי עם שפם סגול" שבה יש שרטוט דק של מגן דוד, בחיקוי לסגנון אופייני של רפי לביא, ובתוך אותו מגן דוד יש ערבי עם כפייה לבנה ושפם סגול. כדי להבין את הציור כדאי לקרוא את הראיון שערך אלי אשד עם יובל כספי לאחר שיובל כספי
הציג בגלריה טובה אוסמן תערוכה משותפת עם דרור אוסלנדר בשם "שובו של הדיקט". התערוכה היתה מחווה לרפי לביא ולאמנים אחרים. רפי לביא היה זה שהחל את הציור על דיקט באמנות הישראלית

להלן קטעים מהכתבה של אלי אשד
יובל כספי מציג סדרה של דיקטים שנעשו בהשראת עבודות של לביא, ואף מתכתבות איתן בצורה מקאברית ומשעשעת
...
בנוסף מוצגות בתערוכה גם שתי עבודות של רפי לביא בהם מופיע מגן דוד חרוט בעיפרון על רקע הדיקט הורוד
...
מה שאני עושה בתערוכה זה התכתבות הן עם האבות הרוחניים שלי והן עם האבא הביולוגי שלי שגם הוא נמצא בתערוכה

...

כשאני עושה הומאז' לרפי לביא אז זה עם הדיקט והקשקוש בעיפרון והפרצופים שמופיעים עם 

סיגריות שזה סוג של פורטרט עצמי שלו

... 

אלי אשד: מי זה הערבי הזה עם השפם הסגול שמופיע בכל מקום בתערוכה 

כספי: זה סוג של בדיחה על רפי לביא שהתערוכה האחרונה שלו נקראת בתור בדיחה "ערבי עם שפם סגול" למרות שלא היה שם שום דבר כזה. מבחינתי הערבי הזה הוא המשך לקריקטורה על מוחמד בעיתון דני שהציגה את מוחמד באופן מגוחך ויצרה בכך היסטריה במדינות ערב. גרמה להמונים להשתולל ולשרוף שגרירויות וכמעט יצרה מלחמת עולם שלישית. זה מראה את הכוח של הקריקטורה ושוב, יש כאן השאלה המוסרית של מה מותר ואסור באמנות. האם מותר לי לצייר את מוחמד ואברהם והאם מותר לי לצחוק להם או רק לתאר אותם ביראה ובכבוד. אגב, הערבי שלי תמיד כועס ומייצג את המבט של המערבי, האדם הנאור על המוסלמים. הוא מייצג את הפחד שלנו מהפונדמנטליזם המוסלמי שיבואו לרצוח אותנו ולכבוש אותנו

ראו גם אתר עם עבודות של יובל כספי

הקסגרמת כיפת השלשלת

שמעתי על ההקסגרמה שלפנינו כבר לפני כשנה אך לא הצלחתי עד כה להשיג תמונה שלה. מה שאנו רואים כאן זה משושה לבן קטן בתוך משושה שחור גדול יותר בתוך הקסגרמה "מלאה" לבנה שלצדה הקסגרמה לבנה שמופיעה רק בתווי המתאר שלה, בתוך משושה אדמדם שממוסגר במסגרת שחורה ולבנה בתוך מסגרת שחורה ולבנה. היצירה היא עתיקה אך היא נראית כחדשה

לדעתי הקסגרמה זו גורמת כאב ראש למוסלמים רבים שפוקדים את הר הבית ואינם בקיאים בהסטוריה, שכן הם ודאי תמהים מה עושה מגן דוד שהוא הסמל המרכזי של היהודים באחד המקומות הקדושים ביותר למוסלמים, ומה בכלל הוא עושה על הרצפה – מקום שכל אחד יכול לדרוך עליו ולבזות אותו

התמונה באדיבות

hoyasmeg from Flickr

פאול קור

פאול קור  (1926 - 2001)  צייר בשנת 1997 סדרה של ששה ציורים לזכר ששת המיליונים. ציורים אלה הוצגו שנה לאחר מכן בתערוכה בבנייני האומה בירושלים. הציורים הם

א משפחה יהודית שנמלטת מפני הנאצים

ב עם ילדה קטנה שמחזיקה בובה. המשפחה מגיעה למחנה השמדה

ג הילדה משליכה את הבובה 

ד הבובה נזרקת בידי הנאצים לערמה של חפצים אישיים של הנרצחים 

ה הבובה יושבת בתוך האפר מול רכבות המוות של הטרנספורטים

ו הבובה בבגדי אסירים. על כובעה טלאי צהוב. על הקרקע העשנה צומח ניצן של צמח – סימן לתקווה