יום שלישי, ספטמבר 16, 2014

אגרת של יהודה לייב גורדון בענין המגן דוד

Drudenfuss
תמונת CC באדיבות 
שכתבה מתחת לתמונה 
שקראה בספר שמדובר בסמל שנקרא
Sechsstern Drudenfuss


אגרות יהודה לייב גורדון, כרך שני, ורשה, דפוס גולדנברג, שנת תרנ"ה 1894
אגרת מאתים ועשרים וחמש
כ"ה א"ש תרמ"ג ספ"ב [1883]
להד"ר ש. רובין
ידידי הנכבד!
מתלמידיו של א"א [אברהם אבינו] כמוך גם אני, משתדל לכתת הפסילים ולהעביר הגלולים מקרב עמנו. זה כמה אנכי נלחם כנגד כת המשכילים המשכילים האומרים להעמיד צלם של מגן דוד על ביהכ"נ אשר עתידים אנחנו לבנות בזה. נלחמתי אתם עד כה בכה"ע בל' רוסיא ואתה [צריך להיות ועתה] אנכי עורך מאמר בלה"ק [לשון הקודש] ע"ד [על דבר] המ"ד [המגן דוד], מקורו ומוצאיו מהבלי הגוים ובואו לקהל ה'. העליתי במצודתי כי תמונת המ"ד [המגן דוד] היא היא תמונת הדרואידענפוסס שהשתמשו בה המכשפות בימי עולם, כמו שהיא נמצאת חרותה על הגעמען והאבראקאסשטיינע הנמצאים במוזעען [במוזיאון], ובספרי ישראל נזכרה התמונה הזאת ראשונה בספר רזיאל. אפס כי תמונת הדרואידענפוסס בעלת חמשה קצוות ואין בידי לבאר מי שנה אותה לבעלת ששה קצוות במחנה ישראל*, אולי יש אתך באור השאלה הזאת או בכלל הדברים הנוגעים לענין הזה ומראה מקומות בספרים המדברים על אדות [אודות] זאת אבקשך להודיעני ע"י מוקדם.
והנני ידידך ומוקירך יל"ג  
את "צפרניך" קבלתי אבל עוד לא הסתכלתי בם.

[הערת שוליים בתחתית העמוד]:
*לפי"ד [לפי דעת] החכם ר"י רייפמאן הוא בעבור שמספר ששה הוא יקר ונכבד מאד ככתוב בסוף הקדמת ס' [ספר] "צמח דוד" לד"ר גאנז, יעוי' [יעויין] ב'השחר' שנה ב' מאמרו ע"ד [על דבר] המגן דוד בכלל ומ"ש בם ה' קירכהיים בפרט. העורך.


מתוך ספר צמח דוד, פראג שנ"ב, מאת דוד גנז

יום רביעי, ספטמבר 10, 2014

עד ראייה לגילוי אבן הגבול עם המגן דוד בחפירות בוינה


מקור הצילום: בספרו של ד"ר מ. גרונוואלד בספרו געשיכטע דער יודען אין ווין 1625-1740"]

להלן ציטוט מן העיתון "מחזיקי הדת" מיום  25 פברואר 1898:
"(ווינה, ערב ראש חודש אדר). ראיתי את המציאה  אשר מצאו החופרים במעבה אדמה ברחובות המגרש לעאפאלדשטאדט להניח שם קני מאורות הגז, בקצה רחוב גראסע שיף - וקורומבוים נגלתה לעיניהם בעומק אבן שלמה, ארוכה, וראשה עגול, כעין מצבה, עליה חרותה צורת שתי וערב* מלמעלה ושנת 1656 ומחציה ולמטה ש' תט"ז לפ"ק ותחתיה צורת מגן דוד. מה הציון הלז יש לשער שהוא נעשה לשם מצר וגבול (גרענצשטיין) לסמן מושב בני ישראל לאמר: עד פה תבואו ולא תעבירון מזה, כי קרוב הוא לרחוב "אויף דער היידע" (כעת ייקרא איס ווערד) ונודע ששם היה בעת ההוא ביה"ק ליהודים (וכהנים זקנים יראי ה' עודם נזהרים מעבור דרך הרחוב הזה והקארמעליטער פלאטץ) ומשם והלאה נחשב חוץ לתחום".

* הערה: צורת שתי וערב - הכוונה לצלב של הנוצרים



יום שלישי, ספטמבר 09, 2014

מגן דוד ביצירה של ש"י עגנון

"קטנה ונמוכה הקלויז שלנו ופרוצה מכל רוחותיה, החלונות שבורים והקירות מתקלפים. אבל בחג
השבועות היא מלבבת כיער, ועל התקרה מתוחים חוטים חוטים בצורת מגן דוד, ועלים ירוקים תלויים
עליהם ומפריחים כל מיני ריחות טובים, וזגוגיות החלונות מקושטות בניירות המגוונים, מהם קלועים
בדמות ציצים ופרחים, מהם בדמות ציפרים ועופות שמים, מהם בדמות חיות ובהמות, חייכם אפילו
שר של יער לא ראה דוגמתם". (סיפור נאה מסידור תפילתי, אלו ואלו). 

יום שישי, ספטמבר 05, 2014

מקורו הגיאומטרי של סמל המגן דוד

אוקטגרמה

  חוקרים רבים משערים שמקורו של המגן דוד טבעי, מוחשי. ייתכן, הם אומרים, שמקורו בצורת הכוכב שבשמים, או בפרח בעל ששה עלים, או ב"כתר" הרימון, או בפתית השלג... אך מה שמשותף לכל הדוגמאות האלה הוא שהן אינן מורכבות משני משולשים משתלבים, שמהם נובע ייחודו של סמל זה, ומהם יונקת משמעותו העיקרית, ולכן, לדעתי, לאחר שחקרתי סמל זה ברציפות במשך חמש שנים, יש עדיפות להשערה שמקור צורתו בגיאומטריה, כלומר במופשט. אני מתאר לעצמי שמישהו, מתישהו, חילק את המעגל לשניים, ואחר כך לארבע ולשמונה. כאשר חיבר כל נקודה שנייה בקו נוצרה האוקטגרמה, שהיא צורה של שני ריבועים משולבים זה בזה (ראו בתמונה לעיל). הפעולה הזאת פשוטה כל כך שאפילו איננה מצריכה סרגל ומחוגה. השילוב של הריבועים מצא חן בעיני כל מי שראה אותו, כי יש לו מסר צלול וחד של אחדות הנפרדים, של האחדות שבריבוי, של השתלבות השניים לאחד, בבחינת "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד (בראשית ב כד)".
לאחר זמן מישהו ניסה לגלות אם יש צורות משתלבות אחרות שנוצרות מחלוקת המעגל למספרים אחרים. ואכן, כאשר חילק את המעגל לששה חלקים, וחיבר כל  נקודה שנייה בקו, נוצרה לנגד עיניו המשתאות  ההקסגרמה (המגן דוד), שהיא צורה של שני משולשים משולבים זה בזה. ההבדל בין הריבועים המשתלבים לבין המשולשים המשתלבים הוא שמשולש הוא הצורה הגיאומטרית הבסיסית ביותר, הוא אבן יסוד שממנה מורכבות צורות אחרות, כמו האטום. למסר של השתלבות הנפרדים, נוספה משמעות של השתלבות אבני היסוד, של התחלתיות, כי המורכבות מתחילה בשניים, למרות שהתנאי לקיומה הוא האחד.  


פנטגרמה

הכוכב המחומש (הפנטגרמה) והכוכב המשושה (ההקסגרמה) משמשים כסמלים בתרבויות רבות. ההיסטוריה שלהם מתנהלת בקווים  מקבילים, ולעתים קרובות הם החליפו זה את זה. אצל היהודים הם נקראו חותם שלמה ומגן דוד- אך שמות אלה מרחיקים את משמעות הסמלים האלה מן המקור הגיאומטרי שמשותף להם. לעומת זאת היוונים, שהגיאומטריה הייתה אחד מעיסוקיהם העיקריים, קראו לפנטגרמה בשם פנטאלפא, חמש אותיות אלפא (מאוחר יותר נקראה צורה זו בשם פנטנגל שמשמעו חמש זוויות). הפנטגרמה שימשה גם כסמלם של הפיתגוראים. למגן דוד קראו ביוונית הקסאלפא, שמשמעותו שש אותיות אלפא. ואכן הצורה של הכוכב המחומש מורכבת מחמש זוויות, ושל הכוכב המשושה משש זוויות. הפנטגרמה מבוססת על המחומש וההקסגרמה על המשושה. 
המחומש מחלק את 360 מעלותיו של המעגל לחמש, ומייצר סביב מרכז המעגל חמש זוויות בנות 72 מעלות כל אחת. המשושה מחלק את 360 מעלותיו של המעגל לשש, ומייצר סביב מרכז המעגל שש זוויות של 60 מעלות. המכנה המשותף לשני מספרים אלה הוא 12. כל זווית פנימית במחומש היא:
6.12=72
ואילו כל זווית במשושה היא:
5.12=60
בנוסף, כל זווית מחמש זוויות הפנטגרמה היא בת 36 מעלות שהן
36=3.12
וכל זווית משש זוויות ההקסגרמה היא בת 60 מעלות שהרי היא מורכבת משני משולשים שווי צלעות, שכל אחת מזוויותיהם היא בת 60 מעלות.


מגן דוד שבנוי משש אותיות A

האות היוונית אלפא נראית כמו האות האנגלית A ומקורה באות אל"ף הפיניקית, שהיא A ששוכבת כשראשה כלפי שמאל. כך או כך כולן נראות במו המחשה למושג הזווית, וגם כיום כאשר אנחנו רוצים להראות למישהו לאיזו זווית אנחנו מתכוונים אנחנו מחברים את זרועותיה בקו. האל"ף היא האות הראשונה באלפבית הפיניקי והעברי, וה- A היא האות הראשונה באלפבית הלטיני, ולכן הן מסמלות התחלה, וכך גם הזווית, קודמת לכל צורה הנדסית, לכל מצולע, ובאה לפני המשולש, הריבוע, המחומש, המשושה ודומיהם. פלוטרך מספר בספרו "מוראליה" (ענייני מוסר) שהיוונים קיבלו את האלפבית שלהם מפיניקי בשם קדמות (שם שמעיד אף הוא על התחלה) שהיה תושב העיר היוונית תביי.  גם בברית החדשה מופיעה האות אלפא במובן של התחלה: "אני אלפא ואומגה, ההתחלה והסוף, הראשון והאחרון" (ספר התגלויות, 22 13).
בעצם ההתחלה אצל היוונים מגולמת במספר הראשון, אחד. בגיאומטריה מקבילה לו צורת המעגל, שקראו לה ביוונית בשם מונאדה. כל המספרים הם תולדה של חיבור האחד עם עצמו שוב ושוב. החמש הוא חיבור של האחד עם עצמו ארבע פעמים. השש הוא  חיבור של האחד עם עצמו חמש פעמים. המעגל הוא סמל לשלמות ולכוליות, וחלוקתו היא המחשה לחלוקה, לפיצול ולריבוי. המצולעים המשוכללים מוקפים במעגל, שהוא מקורם. המעגל הוא גם מקורם של המגן דוד, הכוכב המחומש, והריבועים המשולבים, ואולי אפילו של הצלב, שמחלק את המעגל לארבעה חלקים שווים.
למגן דוד נלווים לעתים קרובות סמלים אחרים שמדגישים את מקורו הגיאומטרי. לעתים קרובות הוא חסום בעיגול או חוסם עיגול, חסום במשושה או חוסם משושה, משמש כמסגרת לשושן, רוזטה בת ששה "עלים", שהם תוצר של חלוקת המעגל באמצעות מחוגה לששה מעגלים שווי גודל. הדמיון בין הרוזטה הגיאומטרית  לבין פרחים בעלי ששה עלים כמו השושן הצחור, השפיע על מעצבי הסמלים להמיר לעתים את הרוזטה המופשטת בפרח המוחשי, אך לדעתי זהו פיתוח מאוחר. לעומת המגן דוד, הפנטגרמה והאוקטגרמה שמקורם גיאומטרי-מופשט באופן מובהק, סמל השושן הצחור, ה- FLEUR DE LIS, מקורו טבעי-מוחשי באופן מובהק. לשושן הצחור ל"כתר הרימון" לכוכבים, ולפתית השלג, יש לעתים קו מתאר בצורת מגן דוד (ללא הקווים שיוצרים שני משולשים משולבים), אבל זה כבר צירוף מקרים מדהים, שפותח פתח לסימול אחדות הניגודים מופשט ומוחשי.   

  

יום שני, ספטמבר 01, 2014

יום שבת, מאי 31, 2014

תערוכת מגן דוד באוניברסיטת תל אביב

ב12 ליוני תיפתח תערוכת מגן דוד בספרייה המרכזית ע"ש סורסקי באוניברסיטת תל אביב. אוצרת: רחל זיו.  

יום ראשון, מאי 18, 2014

דרושים פרטים על המגן דוד הזה




המגן דוד מסותת באבן  שמידותיה 
חמישים ס"מ גובה
שישים ס"מ אורך
ו-עשרה ס"מ עובי

עיצוב דומה במגן דוד בסקי:
https://www.flickr.com/photos/46578348@N00/204800654/

אשמח לקבל בהערה, מתחת לתמונה זו, כל מידע שיכול לעזור לזהות אם זו יצירה יהודית או מוסלמית או נוצרית, למה זה שימש, ומתי זה נוצר 
(c) 
2014