יום חמישי, ינואר 29, 2015

מזוזה מאגית מתקופת הגאונים

מקור התמונה: דף ממאמרו של אפטוביצר:
Aptowitzer, V., "Les noms de dieu et des anges dans la mezouza. Contributions a l'histoire de la mystique et de la cabbale", in: Revue des études juives LX (1910), 35-52

להלן פרפרזה (א) וציטוט (ב) מתוך עמוד 231 במאמר בשם "המזוזה - בין מצווה לקמיע מאת הלל אביעזר: (כתב העת: מעליות יט, תשנ"ז).

א.
לספר "הלכות גדולות" מאת הרב יהודאי גאון (757-761), (הוצאת מקיצי נרדמים) יש שני כתבי יד עיקריים: כתב יד מילאנו וכתב יד ברלין. "סידור המזוזה" המופיע בו בסוף הלכות מזוזה מופיע רק בכתב יד מילאנו. ב"סידור מזוזה" זה מצויים בחלק הפנימי של המזוזה שמות מלאכים שונים וחותמות שונות, וביניהם סימני מגן דוד למיניהם, ועוד תגים רבים ומגוונים.

ב.
 "ב - 1936 פירסם אפטוביצר מאמר בספר היובל לש. קרויס (עמודים 96-102) תחת הכותרת
"מספרות הגאונים". מדובר במספר קטעים מכתב יד הראבי"ה שיצאו לאור זו הפעם
הראשונה... מצטט הראבי"ה מתשובות הגאונים. בתשובה זו, שנכתבה כנראה ע"י רב שרירא גאון, ניתן למצוא הדרכה מפורטת לכתיבת המזוזה, והנה בחלק הפנימי מצויים שמות מלאכים, חותמות, סימונים ועוד!  הגאון מוסיף ומסביר את הטעם מאחורי כל תוספת:
י' חותמות שבהם למה - העשויים ה' זויות קרי חותם - לפי שיש בכל חותם ה' זויות, נ' כנגד נ' שערי בינה, ז' מלאכים וג' שמות ונ' זויות של ו' חותמות, הרי ס' כנגד ששים גבורים סביב לה, נ' זויות כנגד נ' יום שמיציאת מצרים עד מתן  תורה... מזוזה זו מכילה בסה"כ 15 "שמות יה", 6 שמות מלאכים, ו - 17 חותמות גיאומטריות, כל זה בתוך הטקסט המקורי של המזוזה. בנוסף, מתחת לטקסט ניתן למצוא 10 שמות מלאכים, 3 חותמות גיאומטריות ופסוקים. אפטוביצר שעסק רבות במחקרי מזוזה מגיב בהתלהבות
על הממצא וכותב "ועתה הנה אנחנו רואים שהיא מזוזה של הגאונים. והנה אחד הגאונים דורש רשימות המזוזה וחותמיה. מזה יוצא שכבר בימיו הייתה המזוזה הסודית עניין ידוע משכבר הימים, דבר פשוט ומובן מבלי פקפוק ונדנוד".


יום רביעי, ינואר 28, 2015

ביבליוגרפיה למגן דוד

שנה
א. סקירות כלליות
1902
Vajda, B., "On the History of the Shield of David" (Hungarian), in: Magyar Zsidó Szemle XVII (1900), 310-322
1907
אייזנשטיין י.ד. , אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק 1907-1913
1916
Güdemann, M., "Der>Magen David< oder Davidschild", in: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 60 (=24) (1916), 135-139
1938
Nussenblatt, T., "מגן דוד", in: YIVO-Bleter 13 (1938), 460-476
1947
Grunwald, M., "The Magen David [Translated from the German by Hilde Kisch]", in: Historia Judaica 9 (1947), 178-188
1948
Scholem, G. "מגן דוד - תולדותיו של סמל" , in: Luah Haaretz, Tel Aviv 1948-1949, 148-163
1972
Scholem, G., Art. on "Magen David", in: Encyclopedia Judaica, Vol. XI, Jerusalem 1971 ff., 687-697
1990
קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
1991
Plaut, W.G., The Magen David. How the Six-pointed Star Became an Emblem for the Jewish People, Washington D.C. 1991
1996
Oegema, G.S., The History of the Shield of David. The Birth of a Symbol
(Realms of Judaism 62). Frankfurt a/M 1996.
2000
הלל רויטר כתב בהרחבה בצרפתית בחוברת קונטרס, באפריל אלפיים, על המקורות הלא יהודיים של הסמל מנקודת מבט חרדית (אנטי ציונית).
2007
ברקן, ז. , מגן דוד שחור לבן, הוצאה פרטית, 2007. הספר מסכם את הבלוג "אלבום מגן דוד".


שנה
ב. צורת הסמל
2007
ברקן, ז. , מגן דוד שחור לבן, הוצאה פרטית, 2007
1990
קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
1990
Illuminations from Hebrew Bibles of Leningrad. Originally Published by D. / Günzburg and V. Stassoff. Facsimile of the 27 Original Large Colour Plates Accompanied by a New Introduction with 25 Additional Plates by B. Narkiss , Jerusalem 1990
1886
Gunzburg, D.; Stassof, V. L'ornement hébreux, Berlin 1905 (= Ornamentation des anciens manuscris hébreux, St. Petersburg 1886)
1974
Avrin, L., The Illumination of the Moshe ben Asher Codex of 895 C.E. , Diss. Univ. Michigan 1974


שנה
ג. שם הסמל
500
המקור הקדום ביותר לביטוי חותם שלמה נמצא בתלמוד בבלי, גיטין ס"ח, שם מובאת אגדה המספרת שלשלמה המלך הייתה טבעת חותם שבאמצעותה שלט בממלכת השדים.
500
הביטוי מגן דוד מוזכר לראשונה בתלמוד בבלי, (מסכת פסחים, דף קי"ז, ב) כשם של הפטרה
1956
Preisendanz, K., Art. on "Salomo", in: Paulys Realencyclopädie der Classischen Wissenschaft Supplement 8, Munich 1956, cols. 660-704
1997
גולדמן זאב, סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום,מאגנס תשנ"ז ע' 197 -221)
2000
אורי אופיר, כתב במחקרו (בעיתון הצופה ב - 9.5.2000. בעיתון מקור ראשון ב - ‏23/4/2004. בירחון "זמן ומקום" – באייר תשס"א) על מקורו היהודי של המגן דוד, כי בתקופת יציאת מצרים אלוהים ברא את המגן דוד במנורת המשכן. אורי אופיר הוכיח על פי מפרשים מסורתיים שהמגן דוד היה בצורת פרח שושן צחור.
1991
Klagsbald, V., "'Comme un lis entre les chardous'. De la symbolique de la fleur de lis aux origines du Magen Dawid", in: Revue des études juives CL.1-2 (January-June 1991), 133-150
1966
איילת השחר הראובני מציגה במאמרה (התפרסם בעיתון "היום" 1/7/1966: "מצמחי התנ"ך והתלמוד, השושן ומגן-דוד") תיאוריה לפיה בתקופת דוד היה המגן הקרוי על שמו עשוי מחודים שאותם היה החייל נועץ בקרקע באמצעות דריכה ברגלו בבחינת התגשמות נבואת בלעם "דרך כוכב מיעקב". לטענתה המגן דוד נבנה בצורת השושן (ליליום קנדידום)- הוא נרקיס העמקים.

שנה
ד. משמעות הסמל
1922
Grotte, A. (and H. Vorwahl), "Eine neue Hypothese über den Ursprung des Magen David" (and "Das Hakenkreuz"), in: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 66 (=30) (1922), 1-11
1934
Michaelis, J., "Das Davidschild. Ein Versuch zur Wiederauffindung des Symbolinhaltes", in: Der Morgen (1934), 80-85
1950
Wachseler, T., (טוביה וכסלר) 'המגן דוד משמעותו ומוצאו', in: Ha-Olam 26.1.50, 323-324 and 2.2.50, 339
1953
Diamant, P. I., "?כיצד הפך מגן דוד סמל היהדות" , in: Reshummot 5 (1953), 93-103
1970
כוכב הגאולה, פראנץ רוזנצווייג, ירושלים: מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, תש"ל. הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, כשטען שיש משולש בסיסי שמאפיין את מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם: אלוהים, אדם, עולם, בעוד המשולש השני מסמל את שלשת עקרונות היסוד של היהדות: בריאה התגלות וגאולה.
1987
Eder, A., The Star of David. An Ancient Symbol of Integration, Jerusalem 1987


שנה
ה. שימוש בסמל
נוצרים קופטיים
1904
J. Strzygowski, Koptische Kunst,
Catalogue general des Antiquites Egyptiennes du Musee du Cairo,
Bd. XII, Wien 1904, p. 140, 231.
מוסלמים
1994
ד"ר רחל מילשטיין, חותם שלמה, בהוצאת מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים, 1994
קבלה
2011
אידל משה, נחמיה בן שלמה הנביא על מגן דוד והשם טפטפיה: ממגיה יהודית, לקבלה מעשית, ולקבלה עיונית. תא שמע א (תשע"ב) 1-76, 2011
קבלה
2008
גרשם שלום, "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008
ציונות
1896
Herzl, Th., Der Judenstaat. Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage, 1896, reprint Berlin 1918
אנטישמיות
2001
סקירה כללית מנקודת מבט אנטישמית
 O. J. Graham, Six-Pointed Star: Its Origin and Usage, 2001.
אנטישמיות
1976
Hirsch Goldberg The Jewish Connection. NY: Stein & Day, 1976
.סקירה כללית מנקודת מבט אנטישמית

Notes
שנה
ו. סמלים נלווים
טלאי צהוב
1996
Oegema, G.S., The History of the Shield of David. The Birth of a Symbol
(Realms of Judaism 62). Frankfurt a/M 1996.
טלאי צהוב
2008
ברקן ז., אלבום הטלאי הצהוב, הוצאה פרטית, ירושלים 2008
פנטגרמה
1930
Winkler H. A., Siegel und Charaktere in der Muhammedanischen Zaubere
פנטגרמה
1918
José Leite de Vasconcelos, Signum Salomonis, 1918
דגל ישראל
1991
אליק מישורי, לקורותיו של דגל מדינת ישראל, קתדרה, 62, תשנ"ב, 1991, 155-171.
מנורה
1998
רחל ארבל,‫ בין המנורה והמגן-דוד: סמל ציוני בהתגבשותו לאור המנורה, קטלוג תערוכה, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ח, 1998, עמ' 187-190 .
מנורה
1999
Rachel Arbel In the light of the Menorah, 1999. - p. 205-209.The book concludes with a discussion of the relationship between the menorah and the Magen David, a symbol that has accompanied the menorah since the late middle Ages, sometimes even taking its place.


ממצא
שנה
ז. ממצאים אחדים
אבן גבול בווינה
1913
גרונוואלד מ., געשיכטע דער יודען אין ווין 1625-1740 , וינה 1913
אבני חופה
1991
Wiesemann, F., "Der Davidstern auf Hochzeitssteine", in: Der Davidstern. Zeichen der Schmach - Symbol der Hoffnung, Stegemann, W.: Eichmann.J. (Ed.). Dorsten 1991, 86-91
אגינה, אי ביוון
1907
Ernest Babelon, Traite des monnaies grecques et romaines. II, 1 (Paris 1907) p. 661.
בולים
1957
Tolkowsky, E., "The Magen David on Stamps", in: The Holy Land Philatelist 111.33 (July 1957), 738-739
גבעון
1973
 אפרים שטרן ארץ-ישראל בשלהי תקופת המלוכה : סקירה ארכיאולוגית, קדמוניות ו’, תשלג 1973.
מובאות שם תמונות של חרסים מגבעון מהמאה השמינית לפנה"ס ועליהם מגן דוד.
דגלי מדפיסים
1943
Yaari, A., Printer's Marks. From the Beginning of Hebrew Printing to the End of the 19th Century (Hebrew and English), Jerusalem 1943
הגניזה בקהיר
1886
Gunzburg, D.; Stassof, V. L'ornement hébreux, Berlin 1905 (= Ornamentation des anciens manuscris hébreux, St. Petersburg 1886)
הקסגרמה אטרוסקית
1929
Jeremias A., Handbuch der altorientalischen Geisteskultur, 1929, p. 196, Abb. 115.
הקסגרמה נבטית מחפירות גזר
1912
Macalister, R.A.S., The Excavations at Gezer, Vol. III, London 1912
חותם מצידון
1934
Diringer, D., Le Iscrizione antico-ebraiche Palestinesi, Florence 1934
חותמות
1987
Friedenberg, D. M., Medieval Jewish Seals from Europe , Detroit 1987
חותמות מהתקופה המינואית בכרתים
1981
Yule, Paul, Early Cretan seals: a study of chronology (Marburg studies of Pre- and Early History, Vol. 4)
Mainz 1981
כפר נחום
1916
Kohl, H.; Watzinger, C., Antike Synagogen in Galilea, Leipzig 1916
לוח זמנים
1990
קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
מגידו
1935
Herbert G. May, Material Remains of the Megiddo Cult, (Chicago 1935, p. 6.)
מצבה בטרנטום
1902
Adler, H.M., "The Jews in Southern Italy", in: Jewish Quarterly Review 14 (1902), 111-115
סמל בירה
1990
Freimark, P., "Davidschild und Brauerstern. Zur Synonymie eines Symbols", in. Jahrbuch 1990 der Gesellschaft für die Geschichte und Bibliographie des Brauwesens e.V., Berlin 1990, 49-69
פומפיי
1930
Marion Blake, The Pavements of the Roman Buildings, 1930
צרפת ובריטניה בתקופת הברונזה
1880
Dakwins William Boyd., Early Man in Britain and His Place in the Tertiary Period, London, 1880, p. 378,


יום רביעי, ינואר 21, 2015

גרפיטי אנטישמי אוסלו 1941

במקביל לטלאי הצהוב הרבו האנטישמים והנאצים בכל רחבי אירופה לצייר
מגני דוד לבנים שכאלה על חלונות ראווה של חנויות של יהודים
=
בתמונה: גרפיטי אנטישמי על חנות של יהודי באוסלו בשנת 1941
תרגום: "היהודי הטפיל תפס אותנו ביום 9 באפריל" (9 באפריל - יום הפלישה הגרמנית לנורבגיה).

הגרפיטי בצד: "פלסטין קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורבגיה"

יום ראשון, ינואר 11, 2015

מגן דוד בקערת השבעה עברית מהמאה השנייה או השלישית לספירה

,
מגן דוד - מסומן בקו אדום - על קערת השבעה מהמאה השנייה או השלישית לספירה, שנמצאה בשנת 1853 מדרום לכינרת ושימשה להגנה על ילד שטרם נולד.
תעתיק: "ובחטרה דמשה ובציצה דאהרן, כהנא רבה, ובעזקתא דשלמה ובמג[נה] דדויד, ובקופתה דמרבה אפ[ר]שת"
תרגום: "במקלו של אהרן ובציץ הכהן הגדול אהרן, ובטבעת שלמה ובמגן דוד ובמצנפת הכהן הגדול ביטאתי את המילה".
מקור: 
J. A. Montgomery, "Some Early Amulets from Palestine", Journal of the American Oriental Society, 31 (1911), p. 273
 

יום חמישי, דצמבר 25, 2014

סיגנום סלומוניס - הקדמה


סיגנום סלומוניס

(מחקר אתנוגרפי השוואתי)

מאת לייטה דה וסקונסלוס (1941- 1858)

פורסם ב  1918

תרגום מפורטוגזית (של רוב המבוא - כמה מילים או משפטים הושמטו למען הבהירות)

 ***

הסמל הנקרא סיגנום סלומוניס [חותם שלמה], הנפוץ ברוב העולם מני קדם, נהנה מחיוניות רבה באמונות ובתרבות של פורטוגל, ויש לו, בפורטוגל ומחוצה לה, צורות שונות, כמו אלה שמוצגות באיורים הבאים: 1. פנטגרמה


 2 הוא כמו איור 1 אבל במהופך:


3. הקסגרמה (כוכב בן ששת קצוות) [2]


בפורטוגל נתנו את השם "חותם שלמה מקופל" לצורות הבאות או לחלקן:


[1] פנטאלפא- פנטה משמעותה "חמש", ואלפא הוא שמה של האות הראשונה באלף-בית היווני. בפנטאלפא ניתן לראות חמש פעמים את האות אלפא. פנטאלפא היא מילה שהשתמשו בה חוקרים כמו למשל:

Chr. A. Lobeck, Aglaophamus sive de theologiae mysticae Graecorum causis, 1829, p. 1346;
Minervini, Novelle dilucidazioni sopra un antico chiodo magico, 1846, p. 23;
Le Blant & Renan, in Revue Archéolog., II, 345;
Teixeira de Aragão, Moedas de Portugal, I, 147;
Head, Historia nummorum, p. 465 (pentagon or pentalpha).

היו חוקרים שהשתמשו גם בשמות פנטגרמה, פנטגון ופוליגון בצורת כוכב. באנגליה נקראת צורה זו בשם פנטקל (ראו במילון וובסטר).

בספרי מאגיה תוכלו למצוא את הביטוי כוכב מרקורי כמו בספר  

Secrets merveilleux de la magie naturelle et cabalistique du Petit Albert,
שתורגם מלטינית בעיר ליון שבצרפת בשנת 1791


כוכב מרקורי
מתוך הספר הנ"ל


ישנם גם שמות אחרים שלא מניתי כאן


אנשים גם נתנו, בשגגה, את השם חותם שלמה לספירה הארמילרית* שאותה ניתן לראות במטבעות פורטוגזיות מסוימים מן המאות ה18 וה 19. ראו:
O Archeologo Portugues, x, 171.

הדף מתוך הכרך העשירי של  O Archeologo Portugues
המוזכר לעיל
שהוא ביטאון המוזיאון האתנולוגי של פורטוגל
בעריכת לייטה דה וסקונסלוס


*על פי ויקיפדיה ערך "הספירה הארמילרית" מדובר בדגם לספירה של כיפת השמים.

 [2] הקסאלפא מקורה במילים ביווניות הקס (שש) ואלפא. מילה נרדפת: הקסגרמה.

הקסאלפא
ציור ממוחשב מאת זאב ברקן


יום רביעי, דצמבר 17, 2014

מאמר על המגן דוד בכתב העת המאסף משנת 1885


חקרי לב ﬠל ציור המגן דוד
מאת
ישראל בהרב ידידיה יפה
ש"צ ונאמן בק"ק קאליש  

במכתב ﬠתי "הדבורה" נומר 33 שנה [ש]ﬠברה, ראיתי מאמר מן יודישע ליטרטור בלאטט ﬠל דבר ציור המגן דוד, אמר שם, כי הוא לקוח מﬠובדי האלילים הקדמונים דרודﬠנפוסס, ﬠקסﬠנפוסס למצרים, או ﬠלפﬠנפוסס להטיטאנﬠן הקדמונים אשר השתמשו בהם לﬠבודתם. לא לנו לבוא במשפט, ולהתווכח ﬠם אלה המבקרים החדשים, אשר אם רק יריחו ריח עבודה זרה במנהגי ישראל העתיקים, ימהרו ויּחליטו כי עובדי האלילים נספחו ﬠל בית יﬠקב וישמחו לעולל בעפר מנהגי ישראל, ולא זכרו את מאמרי התלמוד במס' סנהדרין ובמס' ﬠבורה זרה, כי "חוקה דכתיבא באורייתא אנן מינייהו לא גמרינן". הד"ר דוד העקסטﬠר במ"ע "הדבורה" שנה [ש]ﬠברה נומר 40 כתב להצדיק את הציור מגן דוד להﬠמידו על במתי דת ישראל, אך לא חקר עד תכליתו. פתר אותו בחידות וסימבאלען [סמלים] הפורחים באוויר. לכן אמרתי להציג גם אנכי את אשר רחש לבי, ואחשבה כי ציור המגן דוד ששת הקצוות הוא רומז לאמונת ישראל הטהורה. הן אנחנו ﬠם ה' מאמינים כי כל המציאות, בכל המרחקים הנוראים, אשר מצאו חוקרי הטבע החדשים במיקרוסקאפען וﬠל ידי טﬠלﬠסקאפען, בכל זאת המציאות והאוניפﬠרזום [העולם] הוא מוגבל
ויש לו תכלית, וכן אמרו חז"ל במס' חגיגה למה נקרא שמו של הקב"ה שדי, מפני שאמר לעולמו די, כן בשיר הייחוד ליום שלישי יאמר, "כי כל הברואים בגבול שמתם", גם המלאכים לדﬠת החכם הפילוסוף רמבמ"ן , מביאו קייזערלינג, המה מוגבלים ומורכבים מחומר וצורה, יאמר שמה, כיְ מן הנמנﬠ הוא אשר המלאך הרוחני המוגבל, יהיה ﬠרום בלא לבוש, וגם הוא עוטה מעיל ומﬠטפה (איינﬠ הילעע), והמﬠטפה הזאת היא דקה וזכה אלפי רבבות פﬠמים מדקות "האיתיר" [האתר] המרחף על המציאות והאוניפﬠרזום [העולם] , וכן הסכימו חכמי הקבלה, כעדות הרמב"ן ז"ל פ' וירא, והתורה הקדושה הודיעה לנו כי בששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, רומז על מקום וזמן מוגבלים "רוים אונד צייט" [מקום וזמן ביידיש], כי המקום והזמן המה ממאמר המצטרף "רﬠלאטיוע... [חסרה מילה...]" והמה רק כﬠצם המשיג בטבע בפילוסופיה; גדר המוגבל הוא ששת קצוות: מﬠלה, מטה, ארבﬠ רוחות הﬠולם. האמונה הזאת אמונת ישראל הטהורה היא להפך משיטה העתיקה , אשר גם קרטעזיוס [דקרט] ושפינאצא [שפינוזה] החזיקו בה לאמר, כי האל והמציאות הוא אחד בלתי גבול ותכלית, התפשטות והשכלה בלתי תכלית; אבל אמונת ישראל היא, כי ה' לבדו הוא מחויב המציאות ובלתי תכלית, וכל אשר ברא מאין ליש, יש להם גבול ותכלית, ולכן הניפו משה ואהרן את הלוויים תנופה לשׁשת הקצוות מעלה ומטה וארבע רוחות העולם, כן הניפו את הקורבנות; וכן נענועי הלולב גם עתה לשׁשת הקצוות, הכל להתנגד לשיטה הﬠתיקה. והנה בזמן שבית המקדש היה קיים לא נצרכו אז ישראל לציור מוחשי וגשמי, ציור ששת קצוות, כי הכוהנים והלוויים המה הבינו את העם והכינו לבבם אל האמונה הטהורה הזאת בהביאם קורבנותיהם , אך אחרי אשר בﬠוונינו חרב בית קדשנו, בטלו הקורבנות, ואין לנו כוהנים בעבודתם, ולכן נלחצו אז חכמי ישראל להדר את ציור הששה קצוות ציור המגן דוד, לרקום ולארוג ציור גשמי על הכלים המקודשים, וﬠם ה' ישווה לנגדם תמיד את התמונה הזאת וקראו לו "מגן דוד", למרות כי בן דוד, המלך המשיח המתואר בששה תארים קדושים ﬠל ידי ישעיהו הנביא (י"א, ב') ונחה עליו רוח ה' ,
א) רוח חכמה
ב) ובינה
ג) רוח עצה
ד) וגבורה
ה) רוח דעת
ו) ויראת ה',
הוא המשיח , ﬠוד יבוא ויגאלנו. גם לרמוז לששת הצדיקים אשר מגזע דוד המלך יצאו, כולם מעוטרים, כל אחד בששה תארים קדושים, כאשר אמרו חז"ל מס' סנהדרין דף צ"ג , ובמדרש רות רבה על הפסוק "וימד שש שעורים", ואם נצרף לזה גם לימודי חכמת הקבלה, אשר כעדות החכם מוהרנ"ך בס' מונה"ז השתמשו בה גם בזמן התנא ר' עקיבא והגנאסטיקער [הגנוסטיקאים] המה ﬠקשו את הישרה לדעתם הלא יכוון הרמז מאד, והוא כי ששת הספירות חג"ת [חסד גבורה ותפארת] נה"י [נצח, הוד, יסוד] אשר בהם ינהיג הקב"ה את עולמו להשפיﬠ ולהשגיח ﬠל המציאות על ידי ספירת המלכות, ואשר בה ועל ידה יתגלה כבוד הבורא‏ לנבראיו. היא מיוחסת, לדוד המלך, לכן קראו את התמונה הזאת בשם‎ ‎"מגן דוד". מלבד הטעם הראשון אשר גם עתה הוא ניצב כצור מעוז נגד הפאנטאיסמוס, גם היום רבים אשר נלכדו ברשתה, ועתה נוכל למצוא פשר דבר, גם לאשר הביאו בעלי אסופות, כי מסורה קדומה בפי הערביאים, אשר המלך שלמה חותמו היה ציור המגן דוד ששת הקצוות, ובכוח זה אסר באזיקים את האשמדאי מלך השדים; והיא חידה צחה ומליצה נעימה, להורות כי בכוח אמונת ישראל הטהורה הזאת, נצח את כל הדעות הנשחתות, להנחות את כולם במעגלי צדק.

 ----
הערת זאב ברקן: תודה לברוך ברנדל מספריית רשות העתיקות במוזיאון רוקפלר בירושלים וליאיר מיש ששלחו לי את המאמר הזה.  ‎ ‎ ‏‏