יום חמישי, אוקטובר 23, 2014

אבא פניכל: נער מגלף מגן דוד

אבא פניכל (1906 – 1986) - נער מגלף מגן דוד
מקור התמונה: ארכיון בית לוחמי הגטאות

מגן דוד על חשמלית בגטו ורשה

מקור התמונה: ויקיפדיה ערך
Umschlagplatz


מקור התמונה:
 ארכיון בית לוחמי הגיטאות

יום שלישי, אוקטובר 21, 2014

מגן דוד כסמל אסטרלי

 הצורה של ההקסגרמה, שני משולשים השזורים זה בזה, איננה מעבירה בהכרח אסוציאציה של כוכב או של מגן או של חותם, אבל במהלך ההיסטוריה היהודים קראו לה מגן דוד, המוסלמים קראו לה חותם שלמה והנוצרים קראו לה כוכב דוד. נראה כי אנשים התחילו לצייר מגן דוד על מגנים, חותם שלמה על חותמות וכוכבים בשמי הלילה כהקסגרמות בגלל השם של הצורה ולא בגלל הצורה עצמה.

ארכיאולוגים גילו הקסגרמות ככוכבים או על גבי מגנים או על גבי חותמות, ו"ההוכחות" שלהם עזרו לחלוקת המשמעויות של ההקסגרמה לשלוש הקטגוריות העיקריות הללו, בעוד שלמעשה מדובר בצורה מופשטת, שהומצאה על ידי חכמי הגאומטריה, והמשמעות העיקרית שלה, הגנה, אינה תלויה בשום דבר פיזי.
הנה דוגמא למגן דוד כסמל אסטרלי בפרשנות ארכיאולוגית:
Herbert G. May מדווח בספרו
Material Remains of the Megiddo Cult, (Chicago 1935, p. 6.)

אודות הגילוי של מגן דוד, מהמאה התשיעית או שמינית לפני הספירה, חרות על הקיר של בית המקדש של ענת, מלכת השמיים, במגידו. פרופ' מאי מסביר כי "על פניו הדרומיות של הקיר הדרומי של חדר 340, ליד הפינה הדרום המזרחית ... חרות מגן דוד (ראה צילום מטופל לעיל). לאור האסוציאציות הדתיות של הבניין הזה, רשאי סימן זה להתפרש כסמל של אלת הפריון, שהיו לכבודה מקדשים כה רבים באזור זה. החותם המחומש של שלמה והמגן בעל ששת קודקודים של דוד הם כנראה ממוצא אסטרלי, והשורשים שלהם בפולחן הפוריות. זה מאושר בחלקו על ידי ההופעה של שני כוכבים בעלי חמישה ושישה קדקודים על לוחית-עשתורת מתל א-סאפי [פרופסור מאי מתייחס בהערתו לממצא זה לכוכב בעל שישה קדקודים שעשוי מששה קווים, לא מגן דוד, שמופיע על אותה לוחית-עשתורת מתל א-סאפי].

מקור האיור:
Bliss & Macalister, Excavations in Palestine, London, 1902, Plate 67 No. 15s


האשורולוגית הילדגרד לוי מביאה את הממצא הנ"ל ממגידו כאחת ההוכחות לטענה העיקרית שלה
כי "מגן דוד יכול לייצג רק אחד משלושה כוכבי לכת ... יופיטר מאדים או שבתאי". (במבוא למאמרה "מקור ומשמעות של מגן דוד":
Hildegard Lewy, Origin and Significance of the Magen Dawid, (Archiv Orientali, Vol. 18, 1950, 330-65)

יום ראשון, אוקטובר 19, 2014

מגן דוד על מגן

מגן דוד על מגן אקס ליבריס של אפרים משה ליליין


לכוכב המחומש (פנטגרמה) ולכוכב בעל ששת הקדקודים (הקסגרמה, מגן דוד), יש היסטוריה מקבילה, לעתים חופפת. בימי הביניים נקראו שני סמלים אלה, לעתים, בשם "חותם שלמה". שני הסמלים האלה משמשים בעיקר כסמלי הגנה. יש אגדה על מגן דוד שהיה חרוט על המגן שהגן על המלך דוד, אבל מגן דוד על מגן של לוחם מופיע אצל היהודים רק במאות האחרונות, למשל באקס ליבריס של "הצייר הציוני הראשון" אפרים משה ליליין (ראו לעיל) או בלוגו של הוצאת מערכות.

מגן דוד על מגן של הוצאת מערכות

לעומת זאת אצל היוונים הפנטגרמה נחשבה לסמל הבריאות (הגנה מפני מחלות) של הפיתגוראים, כאשר אותיות המילה בריאות ביוונית הופיעו בין קדקודיה. בנוסף הפנטגרמה הופיעה על גבי מגנים של לוחמים, כמו למשל:
פנטגרמה על מגן של לוחם יווני 
 ציור על חרס במוזיאון יווני


באתר אינטרנט שעוסק בחידת הימצאותן של מאות ואלפי פנטגרמות, באתונה בפרט וביוון בכלל, על גבי מכסים של בורות ביוב, ועל גבי אביזרים אחרים במרחב הציבורי שם, מובא ציור של סצנת לחימה בין שלושה לוחמים מעל גבי אגרטל יווני מהמאה החמישית לפני הספירה, שנמצא כיום במוזיאון הארכאולוגי של אתונה. על המגן של הלוחם שנפל מופיעה פנטגרמה מוקפת בעיגול.
איור דומה, מתוך אגרטל שנמצא במוזיאון יווני מופיע )ראו לעיל) בעמוד 306 של ספר בגרמנית משנת 1910
Weltenmantel und Himmelszelt religionsgeschichtliche Untersuchungen zur Urgeschichte des antiken Weltbildes
Published 1910 by Robert Eisler .


לפי הממצאים לעיל נדמה שההמצאה של הקשר שבין הצורה הגיאומטרית של סמל הגנה לבין כלי הנשק שנקרא מגן מקורה יווני, ושהמגן דוד על גבי מגן הוא העתק של הפנטגרמה על מגן שהייתה מוכרת ליוונים כבר במאה החמישית לפני הספירה. 

יום חמישי, אוקטובר 16, 2014

מגן דוד שהוא חותם שלמה


ביצירה שלפנינו מופיע מגן דוד אבל השם שלו נעדר. נדמה שהיוצר הכיר אותו בשם חותם שלמה, שהוא שמו הנרדף של המגן דוד, שכן המלים מן הפסוק "שימני כחותם על זרועך" (שיר השירים ח, ו) מופיעות בהבלטה ב"זווית" הימנית התחתונה, והן לקוחות, כמו כל שאר המלים שמהן מורכב האיור, מ"שיר השירים", אחד משלשת הספרים המקראיים שחיבורם מיוחס לשלמה המלך.

חותם שלמה הוא השם שבו קוראים המוסלמים למגן דוד, שנפוץ אצלם לא פחות מאשר אצל היהודים, אך לאורך ההיסטוריה ישנם גם אצל היהודים מקרים רבים שבהם מופיעה צורת מגן דוד כשהיא מלווה בטקסט שלפיו שמה הוא חותם שלמה. כמה מקרים כאלה מובאים בספרו של גרשם שלום "מגן דוד: תולדותיו של סמל", הוצאת עין חרוד, 2008. אצל הנוצרים, לעומת זאת, נקראת צורה זו בשם כוכב דוד. כך או כך כל השמות לעיל מרחיקים את השומע מן המקור הגיאומטרי של שני במשולשים המשולבים  שבולט מאד ביצירה שלפנינו, כאשר המגן דוד חסום בעיגול, וכל קדקוד שלו משמש מרכז לעיגול בעל רדיוס זהה לעיגול המרכזי. בארבע הפינות יש מעין זוויות, וכל אלה מוקפים במלבן. הקשר של צורת המגן דוד לגיאומטריה נשמר רק בשם היווני הקסגרמה שמשמעו צורה של המספר שש.
 

היצירה שלפנינו כלולה באוסף מיקרוגרפיות של בית המדרש לרבנים באמריקה, ובאתר האינטרנט שלהם הם מסבירים שהיא נוצרה בשנת 1824 על ידי ברוך בן שמריה מבריסק שבליטא או מהמבורג, עבור אהרן בן אברהם ואשתו, ריינה בת יוסף קוברין, ששמותיהם, כמו גם שמו של ברוך בן שמריה, מופיעים סביב שלשת הפרחים שבמרכז, ושהתאריך מופיע בכרונוגרם, בערך המספרי של המלים אהבת עולם.    

יום רביעי, אוקטובר 15, 2014

מגן דוד כסמל של היהדות בכתב יד משנת 1396

מגן דוד במיקרוגרפיה מאייר את פירוש רש"י לספר שמות בכתב-יד שהועתק בשנת 1396 בפסקיה

מלאכי בית אריה מסביר איור זה בעמודים  276-277 במאמר בשם
Hebrew Manuscripts and the Singularity of the Collection
 of the Biblioteca Palatina in Parma, p. 213-282

לדבריו האיור אינו נמצא שם בתפקיד קישוטי בלבד. הטקסט בספר שמות עוסק בנדודי עם ישראל במדבר שמקבילים לנדודי עם ישראל בגלות. הצייד (שבצד שמאל של האיור) שיורה חץ על המגן דוד, מסמל את הגוי הרוצה להשמיד את היהודים, אך המגן דוד מגן עליהם מפניו. 

יום שלישי, אוקטובר 14, 2014

מגן דוד בהגדת מוקטה


הגדת מוקטה היא כתב היד מראשית המאה ה 14, ספרד.
רחל ווישניצר טוענת במאמרה
Illuminated Hagaddhas, [J.Q.R. 13 (1922-1923) p, 123-218]
כי הסהר והכוכב של המורים מופיעים בכתבי יד עבריים לצד ובשילוב עם מגן דוד, עיגולים, ריבועים, ערבסקות כך שקשה לומר אם המאייר ייחס למגן דוד משמעות מסוימת.

הגדת מוקטה נקראת כך בגלל שמקורה בספרייה של פרדריק דוד מוקטה.

יום שני, אוקטובר 13, 2014

מגן דוד על קמיע להגנת קיסר אוסטרו-הונגריה

Joaneath Spicer
במאמרה
"The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen" (The Journal of the Walters Art Gallery 54 (1996): pp. 203-224, Fig 26.
מביאה צילום של מגן דוד על קמיע להגנת קיסר אוסטרו-הונגריה רודולף השני. הקמיע נוצר בין 1590 ל- 1606, ככל הנראה בקהילה היהודית של פראג, ונמצא כיום בוינה במוזיאון
Kunsthistorisches
הקמיע הוא בצורת חושן, ומופיעים בו בצד אחד פנטגרמה בתוך מגן דוד, מוקפת באותיות עבריות וצלבים יווניים, ובצד השני שנים עשר המזלות, שמות השבטים, שם הקיסר, ותפילה לשלום הקיסר. הקמיע נפתח ובתוכו יש ציור של ישו.

ממצא זה מבטא לדעת מחברת המאמר הן את המשמעות ההגנתית שייחסו למגן דוד באותה תקופה, והן את היותו סמל יהודי שמייצג את קהילת יהודי פראג. 

המגן דוד הראשון שנועד להבחין בין יהודים לנוצרים


 Joaneath Spicer
במאמרה
"The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen" (The Journal of the Walters Art Gallery 54 (1996): pp. 203-224.
מביאה ציור משנת 1607 לערך בשם "שני מלומדים" מאת הצייר ההולנדי
 Roelant Savery (1576- 1639)

שבו מופיע מגן דוד על הכתף הימנית של הדמות היושבת. לטענת מחברת המאמר מגן דוד זה נועד להבדיל בין יהודים לנוצרים. זהו גם אחד הציורים הראשונים של יהודים שמקורו בחיים עצמם, ולפיכך יש לו גם ערך של מסמך תיעודי. ממצא זה  מקדים בכמה עשרות שנים את השערות החוקרים שהמגן דוד נעשה לסמל יהודי בערך בשנת 1640. הפעם הבאה שבה מגן דוד מופיע לצורך זיהוי יהודים היא במאה העשרים, בטלאי הצהוב.