יום שבת, אוקטובר 13, 2018

טיוטה לאנתולוגיה למגן דוד


עורך: זאב ברקן (124 עמודים)

תוכן העניינים:

קטע מתוך "בקרת התלמוד"  מאת יחזקאל בן יעקב הלוי       2
"מגן דוד" מאת יעקב רייפמן 3
"חקרי לב ﬠל ציור המגן דוד" מאת ישראל בהרב ידידיה יפה מקאליש     6
מדוע נדחו סמלים חלופיים למגן דוד?        8
אגרת של יהודה לייב גורדון בעניין המגן דוד משנת 1894     9
מגן דוד בסיפור של אברהם שלום פרידברג 10
הערך "מגן דוד" באנציקלופדיה היהודית       11
"מגן דוד" מאת הרב ישראל בנדט פייבלזון     14
"מגן דוד" מאת הרב משה גסטר      16
"מגן דוד" מאת נפתלי נוסנבלט        19
מגן דוד: "תולדותיו של סמל" מאת גרשם שלום          32
שני פרקים מתוך "מגן דוד - סמל עתיק של איחוד" מאת אשר אדר          42
"סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם" מאת זאב גולדמן  53
מגן דוד כממצא ארכאולוגי מאת זאב ברקן  89
מה למגן דוד ולפיתגוראים מאת זאב ברקן  101
המגן דוד כסמל מקודש מאת זאב ברקן 108
The Jewish Origin of the Magen David by Uri Ofir           108


יום רביעי, אוקטובר 10, 2018

מגן דוד מאת ד"ר משה גסטר


כבר נשאלה שאלה זו כמה פעמים: מאין מוצאו של אותו הסמל, שני משולשים משולבים, שקוראים לו מגן-דוד? ואולם אף תשובה אחת לא מצאתי שתניח את הדעת. היﬠדרן של תעודות עתיקות ומה שרק לﬠיתים רחוקות נמצא זכר לסמל זה בספרות, הביא לידי מסקנה שמוצאו קרוב לנו בזמן מאד. ﬠם זה נשארה בלי תשובה השאלה: משום מה ניתן לסמל זה בﬠל שש הקצוות (היקסגון) השם “מגן-דוד". האומנם יש ידיים להשערה, שדווקא כזו היתה צורתו של מגן הגיבורים אשר לדוד?
והנה נמצאה צורה זו חקוקה בבניינים יותר ﬠתיקים משיכלו לשער. למשל: בשﬠר העליון של בית הכנסת העתיק בגליל, שנבנה ודאי במאה השנייה או השלישית לספירה הרגילה, וכן בקמעות עתיקות, שנמצאו בתוך ה"גניזה" במצרים. ושגם הן עתיקות מאד. ואולם לתימהוננו נמצא גם ﬠל שולי הגיליונות של מגלות-קסמים יוניים שבמוזיאום הבריטי. אלה האחרונים אמנם נכתבו גם הם באותו הזמן בﬠרך שבו נבנה בית הכנסת הגלילי (במאה השנייה או השלישית), אבל כל קמיﬠ וצירופיי-קסמים, שאנו מוצאים עכשיו ודאי שהם העתקות מכתבים כאלו יותר ﬠתיקים. הרי אין לשכוח, שהמגיה היא הבריה היותר משמרת בﬠולם. אין לשנות בקמיﬠ' בציוריה וצירופי אותיותיה, אף קוצו של יוד, אם אינם רוצים, שתפסל ותאבד את כל כחה. השינוי היותר קל בשרטוט, התרשלות כל שהיא בהעברת הקווים והתלכדותם זה לזה, כבר גורמים לביטולה הגמור של כוח השפﬠתה. נזכור נא את הפינטגון, או ציור הקסמים בﬠל חמשת הקצוות, בסף חדרו של פויסט, שלא היה מרושם כהוגן. ועל ידי כך ניתנה היכולת למפיסטו לקרוא ﬠ׳׳י השבﬠה את העכבר, שﬠוד הוסיף לטשטש את הקווים ﬠד שנטל כוחו לגמרי. יוצא, איפוא, שאם אנו מוצאים את הציור בﬠל שש הקצוות אפילו בכתבים מאוחרים של צירופי המגיה, ודאי שהוא מסור להם ממסורת יותר קדומה.
ואולם סימבולים ממין זה משמשים תמיר לתכליות שונית. קודם כל  בצורות הנדסיות כאלו הוראה לרעיונות פילוסופיים ומטפיסיים והן משמשוֹת בעיקר לכוונים מיסטיים. הם מחברים את המיסטיקה של המספרים ﬠם המיסטיקה של הצורות. כוונים אלו, שמיחסים אותם לפיתגורס, מקורם בחכמת הסוד המזרחית, שהרי פיתגורס עצמו הביאם משם ביחד ﬠם שאר תורות ולמודים שרכש לו שם. אם כבר היו חכמות אלו גם בארץ-ישראל ובמצרים ﬠוד לפני פיתגורס ובית מדרשו,-  קשה להגיד בבירור; אין זה מן הנמנע, ומה גם לאחריי שנודﬠ לנו, כי מיסיונרים בודדהים כבר ﬠברו בארצות אלו בימים קדומים והללו ודאי הביאו ﬠמם, ביחד ﬠם תורתם, גם אותם הכוונים במספרים וצורות. צריך לזכור שאותיות האלפא-ביתא משמשות גם למספרים וככה נוצרה מיסטיקה מכופלת, שﬠשתה כווניה גם באותיות וגם במספרים. אין כאן המקום לעמוד יותר ﬠל עניין זה. ﬠד כמה חדרה נטייה זו לעמקי חיי הרוח וביחוד לתוך חיי הנפש הכמוסים, אפשר לראות מתוך הספקולציה העצומה, שצמחה מסביב לְ"שם המפורש". הקבלה מממשת את הלמודים האלו במﬠשה כל כמה שהיא ﬠוסקת במשחק זה של אותיות ומספרים. בספרי האורים של הסיביליות־היהודיות, שהתקיימו במאה השנייה קודם לספירתם, כבר יש למצוא צירופי גימטריות שלמים, והבקי בספרי פילון יודﬠ כמה היה משתמש נם הוא במיסטיקה זו של המספרים. ואולם נשוב נא לענייננו ﬠ"ד ה"מגן דוד".
כל מה שנתבטא במספרים חזר- ונתבטא בצורה הנדסית. ﬠל דבר ﬠרכו של המשולש במיסטיקה הנוצרית אין מן הצורך לספר. לצורות ההנדסיות ייחסו כוח טמיר סודיי, כמו לצירופי המספרים; וכשם שאלה האחרונים שמשו יסוד להשבﬠות וכשופים, כך השתמשו לצורך זה גם בצורות סימבוליות. תיאורן בלבד כבר נחשב לסגולה, והנושא סמל כזה מובטח שינצל מכל מיני מזיקים ורוחות רﬠות- ביחוד חשוב היה בﬠל חמשת הקצוות (פינטגון) מפאת האפשריות הרבות של צירופים ממתמטיים הכלולים בו, וגם מפאת זה שאפשר לתארו במשיכת קולמוס אחת אי-נפסקת. ואולם תיאורים כאלה היו משמשים גם לקישוטים ונוי. היחס בין קישוטים וקמיﬠות הולך ומתברר יותר ויותר, כל כמה שמרחיקים להתבונן ﬠד נבכי ההיסטוריה שלהם; בהמשך הזמנים הקמיע נעשית לקישוט וגם להיפך, הקישוט מסגל לו סגולתו של קמיﬠ. דבר זה האחרון מתהווה, כשאיזה סמל משמש מתחלה ובמקורו כﬠין זיכרון וסימן לאיזו אישיות מצוינה. הסימן מעורר את דמותו של האיש או של איזה רעיון, שהוא מורה ﬠליו, בדבר שאנו רואים לרוב בחותמות של בתי אבות ושל ﬠרים ומדינות. יותר מכל אפשר לראות זאת בצורות שﬠל המטבעות, שהוצקו בזמן קדום במקומות שונים, ושיש להן תמיר בצדם האחד איזו דמות סימבולית. אין לשכוח גם כן, שאלי מצרים ויוון העתיקים היו מצוירים בדמויות מוחשיות מיוחדות. הצלב האלכסוני  (Crux Ansata) של איזיס הרי יש לו ﬠרך מיוחד; בהיותו מתחלה סמל החיים.
הוא נﬠשה לאחר זמן ובדרך  הדרגית לסמל הנצרות. אמנם רבים - אבל מעוניינים - אינם רוצים להודות בכך, אבל אמת היא. דוגמאות מﬠין זה אפשר למצוא הרבה, ﬠד אין סוף.
אנו רואים, איפוא, סמנים מתמטיים-מיסטיים, סמלים וקישוטים מיסטיים, שמשתלבים זה בזה ונכנסים זה בתחומו של זה וצורה אחת משמשת לכמה וכמה הוראות. ובדרך זו יתבאר גם מוצאו של המגן-דוד. גם הוא מיוסד על הﬠרך המשולש הזה. אין ספק שבראש וראשון היה שש־הקצוות, כמו חמש-הקצוות, משמש בעיקר לספקולציה חשבונית- סודיית. כבר מצד היותו שילוב של שני משולשים, הוא נותן מקום רחב לספקולציה כזו. ואין פלא, איפוא, שהוא מופיע בתור אות-קסמים גם במגלות של היוונים וגם בקמיﬠוח של היהודים. מתחלה אין זה קישוט, אלא סמל מגי בלבד. אבל לאחרי זמן הוא הולך ונﬠשׁה גם לקישוט ונוי, וכשם שגם שאר הדמויות ההנדסיות מצטיירות לשם הידור בראש ﬠמודי-הפאר והבניינים האמנותיים, וכמו שמשתמשים בחמש-הקצוות ובעיגול בשליבת זרי פרחים, כך משתמשים גם בשש-הקצוות לשם קישוט והידור בשﬠרי בתי הכנסיות. ואולם אין הדבר מוחלט אם אין עדיין לדמות זו גם כאן ﬠרך סימבולי, והרעיון הזה מביאנו לשימושו האחרון של סמל זה בתור "מגן-דוד".
 בדמות זו של שש-קצוות אפשר לראות גם כן סמל הכוכב, שבניגוד לחמה ולבנה, שהיו מצטיירים בדמות עיגול שלם וחצי-עיגול, היו רגילים לציירו בדמות שש קרני־אור מתפזרים מתוך נקודה מרכזית. קישורו של סמל זה לשמו של דוד נובע בלי ספק ממקור הרעיון המשיחי. בנגוד לסמליהן של שאר הדתות הורגש הצורך באיזו דמות מוחשית אחרת לאמונת המשיח, בשﬠה שתנועת הלבבות גברה והגיﬠה למרומה. כידוע, היה הכתוב "דרך ככב מיעקב" (במדבר - כ"ד, י"ז) מתפרש כבר בימי החשמונאים ﬠל המשיח המקווה. ומכאן גם אגדת הכוכב שבברית החדשה, שמקורה ודאי במסורה ﬠתיקה זו. ואולם ﬠוד ביתר שאת פירוש זה תופס מקום בימי בר-כוזיבא, שﬠל יסוד אותו הכתוב הוא מכנה ﬠצמו בר-כוכבא ולכנוי זה מסכימים גם רבי עקיבא ותלמידיו הנלהבים. והיה הדבר טבעי למדי לקשור את אותה הדמות של הכוכב לשמו של דוד, אבי אבותיו של המשיח. הכוכב נﬠשה, איפוא, לסמל המשיח, ובדרך זו נﬠשה גס למוניטין וסמל בשלטו ומגנו של דוד המלך. במלים אחרות: הכוכב המצויר במגנו של דוד הוא הסמל הלאומי של ﬠם הﬠברים בנגוד לצלב ולסמליהם של שאר הﬠמים, ﬠובדי האלילים, המצוירים בשﬠרי היכליהם והחקוקים במטבעותיהם. יתכן, איפוא, להעמידו גם בשﬠר בית הכנסת כסמל התקווה הלאומית להגיﬠ ל"דריכת הכוכב" וללכת אחריו באמונה. וכך נשמרה דמות זו בהכרת הﬠם בתור סמל לאומי, בתור זכר למגנו של דוד, מבלי ידיעה נכונה ביחס המקורי שבין הכוכב, הסמל ואישיותו של דוד. 


ﬠרכו המגי של סמל זה לא נפחת על ידי כך במאומה; שם הוא משמש לתכליות אחרות, ועל ירי זה שנקשר אל הקמיﬠ, הובטח לו קיומו ﬠד היום הזה. אני חושב שﬠל ידי חקירה השוואתית זו אפשר לחשוב את שאלת מקורו של המגן־ דוד לנפתרת. 



אני נותן כאן קטﬠ מקמיﬠ, שנמצאה ב"גניזה", ושהיא נמצאת עכשיו ברשותי. היא נכתבה אמנם, כנראה, במאה העשירית, אבל אין ספק, שאינה אלא העתק ממקור יותר קדום בכמה מאות שנה, שהרי תכנה מתאים בכל להשבﬠות הארמיות, שאנו מוצאים בכלי החרס, המתגלים בחפירות מימות המאה השנייה והשלישית.

הערה:
ד"ר משה גסטר (1856-1939) חוקר, רב הקהילה הספרדית בלונדון, ציוני, וידיד של הרצל. 
מקור: מילגרוים רימון, ראשון לינואר 1923 

יום שלישי, אוקטובר 09, 2018

מגן דוד בתכשיט היהודי בארצות האסלאם


"בצפון אפריקה נוצרו תכשיטים, במיוחד קמעות, שעוטרו במג דוד או עוצבו בצורת מגן דוד. צורה זו מופיעה גם כן על תכשיטים רבים מאיראן. למגן דוד משמעות מגית, שמקורה אינו ברור לנו, ולו שתי צורות אופייניות. האחת בעלת חמישה קדקודים (חותם שלמה), והשנייה בעלת שישה קדקודים. שתי הצורות היו כבר ידועות לעמי הקדם בארץ ישראל, בהודו, בבבל ובמצרים  כעיטור וכסמל שבכוחו לגרש כוחות מזיקים ('עין הרע'). מן המאה ה־ 11 ואילך החל השימוש במגן דוד ובחותם שלמה להתפשט עד המאה ה־17, ורק במאה ה־19 הוא נעשה לסמל היהודי המובהק. לכן סביר להניח שרוב התכשיטים המעוטרים במגן דוד שנוצרו בצפון אפריקה החל מן המאה ה־19, אך לא בהכרח כולם, נעשו בשביל יהודים".
מקור:
חסון, רחל. “בין התכשיט המוסלמי לתכשיט היהודי בארצות האסלאם. פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח
Pe'amim: Studies in  Oriental Jewry,no. 11, 1982, pp. 17–26.

רקע לתפוצתו של המגן דוד בקרב היהודים בארצות האסלאם


 "בעוד שיהודי אירופה העדיפו במאה ה-19 ובתחילת ה-20 להציב במרכז תשמישי הקדושה את לוחות הברית, נמצא שהמגן-דוד מועדף כקישוט כלי קודש דווקא בארצות האסלאם. תפוצתו של סמל זה באמנות הליטורגית של צפון אפריקה או טורקיה מעוררת תמיהה, לאור העובדה שהארצות הללו לא היו בשורה הראשונה של תפוצת ההשכלה ורעיונות האמנציפציה. מגן-דוד השתלב בתשמישי קדושה אלו בדומה לשילובם של צורות עגולות קוסמיות או של שושני הרוחות. אפשר להסיק מכך שהשתלבותו של הסמל הזה באמנות היהודית השימושית בארצות האסלאם כללה גם את מטענו המיסטי והקוסמי. בנוסף לכך, חדרה הצורה כהשפעה אירופית חדשנית והייתה לחלק מהמסורת העממית. שתי המגמות, ההמשכיות המיסטית והפולקלוריסטית והחיקוי של חדירות אירופאיות, היוו רקע לתפוצתו של המגן-דוד בקרב היהודים בארצות האסלאם".
מקור:
הוברמן, אידה, and Ida Huberman. “Symbolism in Jewish Art Before the Emancipation and the Changes That Followed in Its Wake / סמלים באמנות היהודית לפני האמנציפציה והשינוי בעקבותיה.” Proceedings of the World Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, ח, 1981, pp. 113–118. 

יום שלישי, יולי 03, 2018

קונקורדנציה ל"מגן דוד תולדותיו של סמל" מאת גרשם שלום

המאמר פורסם בלוח הארץ 1949

להלן העמודים הראשונים מתוך 351 עמודים 

ערכו: יובל קליין וזאב ברקן

אבולעפיה (1):
1) ר' אברהם אבולעפיה משווה (בסוף המאה הי"ג) את צורת הסגול בתנועות ל"סימן חצי (...)
אבות (1):
1) ספק גדול הוא, אם ידעו אבות הציונות, שעה שקיבלו עליהם את המגן-דוד כסמל תנועת התחייה בישראל, שאפשר וגם בדבר זה (...)
אביגדור (1):
1) (...) עמד על זה החוקר המנוח ר' אביגדור אפטוביצר שבירר ענייני מזוזה זו.
אבל (9):
1) סמל שהוא בחינת כתב-סתרים שאינו מובן אלא למעמיקים חקר ולדורשי רשומות, אפשר והוא עניין גדול לחובבי עתיקות או לחובבי אלגוריות מסובכות, אבל ספק (...)
2) כבודם של הדרשנים במקומו מונח, אבל אין ביניהם ובין דברי המקובלים ולא כלום.
3) המזוזה המאגית נשכחה ברבות הימים, אבל שתי הצורות של "חותם שלמה" מצויות בספרות המאגית של כל שלוש הדתות, וכל הפותח ספרי (...)
4) במקצת , כתבי היד שראיתי נשתבש הציור ונמצא או משולש אחד בלבד או הכוכב המחומש, אבל בכמה מאספים וליקוטים ישנים של קבלה מעשית מצאתי באמת קמיעות לשמירה שיש (...)
5) אבל נראה שסגולת הציור האחר של המגן-דוד הייתה "בחונה ומנוסה" יותר, עד (...)
6) בשער נמצאו כל מיני סמלים, כדי לויים, אריות וצבי, אבל מגן-דוד (...)
7) אבל בשער ספר "ארבעה טורים" שנדפס בפראג בשנת 1540, נמצא (...)
8) אבל גם אם כפייה הייתה כאן ופקודה מלמעלה, הרי (...)
9) הדגל הקדמון עצמו לא נשתמר אבל הוא נתחדש בימי הקיסר פרדינאנד וכשנתקלקל ברוב הימים, נתחדש עוד (...)
אברהם (3):
1) ר' אברהם אבולעפיה משווה (בסוף המאה הי"ג) את צורת הסגול בתנועות ל"סימן חצי (...)
2) ר' אברהם חיים הכהן מק"ק ניקולשפורג, בנו של אחד מחשובי הדרשנים השבתאים (בעל "לקט שמואל") כתב בביאורו על ס' תהילים שנדפס ראשונה בימי זקנתו בשנת 1750, בשם ס' "ארץ החיים", לגבי ביאור מזמור י"ח: "כי (...)
3) (...) עליהם נאסף עתה ע"י אברהם יערי בספר "דגלי המדפיסים העבריים".
אגדה (1):
1) דבר זה אינו בגדר אגדה והדגל נזכר אח"כ בתולדות יהודי פראג כדבר מפורסם.
אגדות (3):
1) אגדות אלו נתרחבו ונסתעפו מאוד בקרב אנשי ימי הביניים, יהודים (...)
2) (...) בימי הביניים התהלכו אגדות שונות על מגנו של דוד המלך וכוחו הסגוליי.
3) נראה שאין קשר ענייני בין הכינוי של הקב"ה כ"מגן-דוד" בברכת ההפטרה ובין אגדות אלו.
אגלא (1):
1) (...) משה אל ה' ותשקע האש", סביב למגן-דוד שבאמצעו כתוב השם אגלא, ראשי תיבות של "אתה גיבור לעולם אדני".
אדלר (1):
1) (...) ציורי המגן-דוד (לפעמים עד י"ב פעמים במזוזה אחת, וראיתי מזוזה כזאת בידי המאסף ר' אלקנה אדלר ז"ל).
אדם (5):
1) מגן דוד תולדותיו של סמל סמלים נולדים וגדלים מתוך הקרקע הפורה של הרגשת בני אדם.
2) סמל שאדם, ואף אדם העומד מבפנים ומשתתף ברגשי הציבור, יראה אותו כעין חידה הטעונה פענוח ופירוש ופירוש-לפירוש – איננו סמל הראוי (...)
3) (...) סמלי לרחשי ציבור – אף הם יוכלו לקנות מעין משמעות משנה בכוח דביקותם של בני אדם.
4) הוראה כזו נמצאת, למשל, בס' תולדות אדם, אחד הקבצים הנפוצים ביותר של קבלה (...)
5) (...) בס' רזיאל, ת"א (הוא ס' תולדות אדם) ובייחוד בעץ חיים להאר"י בשער היחודים".
אדני (2):
1) (...) סירוס אורנמנטאלי והסיקו בלי כל בדיקה שהסידור וגם הציור עצמו – על אדני קבלת האר"י הוטבעו.
2) (...) משה אל ה' ותשקע האש", סביב למגן-דוד שבאמצעו כתוב השם אגלא, ראשי תיבות של "אתה גיבור לעולם אדני".
אדרא (1):
1) הספר הוא פירוש קבלי על ה"אדרא רבא", אחד מחלקי ספר הזוהר.
או (19):
1) (...) ואיננו ממלא שליחותו, להעביר לרואה את תוכנו המיוחד של עולם מסויים, או של מסורת מסויימת, בלשון האינטואיציה ובקווים ציוריים גם יחד.
2) סמל שהוא בחינת כתב-סתרים שאינו מובן אלא למעמיקים חקר ולדורשי רשומות, אפשר והוא עניין גדול לחובבי עתיקות או לחובבי אלגוריות מסובכות, אבל ספק (...)
3) ואולי ניתן לשער כי סמלים שמחמת חוסר משמעותם במסגרת היסטורית או רוחנית מסוימת אינם ראויים כלל לשמש (...)
4) מה הן תולדותיו האמיתיות של מגן דוד זה במסורת היהודית? האם מושרש הוא בתוכה? האם היה מקובל על לבם של חוגים רחבים או מצומצמים כסמל היהדות או לכל הפחות כסמל יהודי? ואם לאו (...)
5) עד אמצע המאה התשע עשרה לא עלה על לבו של חוקר או מקובל לדרוש ולחקור את סוד משמעותו היהודית, ואין לו זכר (...)
6) גם ציור המגן-דוד או הכוכב המחומש נמצא בשורה זו.
7) (...) הונא", ועוד כמה כינויים), והשם "חותם שלמה" נתייחד אצלנו לכוכב המחומש או לשני המשולשים בלבד.
8) מוצאה של המזוזה המאגית הוא בלי ספק מבבל או מארץ-ישראל (אחד הפוסקים קורא אותה "מזוזה (...)
9) (...) והדרכה ל"פעולות" ו"ניסיונות", כגון ס' "מפתח שלמה", או הספרות על שם המכשף האגדי המפורסם ד"ר פאוסט, מוצא אותן בהקשרים שונים.
10) (...) ע"י ר' אלעזר מק"ק וורמס או אחד מתלמידיו.
11) במקצת , כתבי היד שראיתי נשתבש הציור ונמצא או משולש אחד בלבד או הכוכב המחומש, אבל בכמה מאספים וליקוטים ישנים של קבלה מעשית מצאתי באמת קמיעות לשמירה שיש (...)
12) (...) ציור מגן-דוד ובאמצעו או בצדו אותו שם טפטפיה, כגון בס' "שרשי השמות" לר' משה זכות, אנציקלופדיה מפורסמת של קבלה מעשית מן המאה הי"ז הנפוצה בכמה כתב יד.
13) היו גם נוצרים (או משומדים?) שהשתמשו בשמות אלו להנאתם ובדו פיתוחי מידליה ברוח הנצרות, אך באותיות עבריות, והפיצו (...)
14) (...) "חותם", סתם, או "חותם מבד", "חותם מביד", "חותם מבד בבתי יהבי", ואפילו "חותם אלוהי ישראל", ועוד ועוד.
15) (...) מרצונם הטוב או אם נקבעו להם ע"י השלטונות הנוצרים.
16) (...) או מתוך נימוקים של קישוט בלבד בחרו בו.
17) (...) אחר וקראו לא "מגן-דוד" אלא "מגזדרד" ר"ל "מאגיסטראט" או "שלטון העיר".
18) (...) הדבר לא הביע כלום, או רק מעט מעט, מעולמו של היהודי החרד ואינו דומה כלל לשורשים העמוקים ורוויי-התוכן שיש לו לצלב בעולמה הדתי של הנצרות.
19) באו הציונים וביקשו להחזיר העטרה ליושנה, או נכון יותר: לחדש פני האומה.
אוחז (1):
1) (...) באמת כשהוא באמצעו של מגן, שאחד הכרובים אוחז אותו בידו.
אוחזים (1):
1) (...) משפחתם הקבוע שיש בו דקל (עץ החיים?) שמגן-דוד משולב לתוך ענפיו ושני אריות אוחזים בו.
אויב (1):
1) בשנת 1506 הזכיר בעל ס' "שושן סודות" עשיית טבעת "לנצח כל אויב", וציווה ש"תהיה הטבעת עשויה (...)
אויביו (1):
1) (...) השמירה וההגנה מפני כל התקפה וזדון של אויביו, אך לא הזכיר שיהודי חרד זה מצא בו סמל ליהדותו.
אולי (3):
1) (...) לאט (אולי בהשפעת שימוש הלשון אצל הנוצרים?) מתייחד הכינוי השני לכוכב המחומש.
2) אפשר אולי לצרף לכך גם את שימושו במקצת "דגלים" של מדפיסים, (...)
3) ברדיפתם אחרי סמל שימושי ובבקשתם את החיקוי שרבים ראוהו כתיקון לשברנו, לא עלה על דעתם של בוני בתי הכנסיות החדשים, שיש כאן אולי הבדל כביר, שהסמל (...)
אומר (6):
1) זה אומר: הרי לנו כאן סמל היהדות, ר"ל של התוכן הדתי והעולם המחשבתי של אמונת הייחוד, וזה (...)
2) זה אומר: סמל למלחמות מלכות בית דוד, וזה אומר: (...)
3) פלא הוא שהנוצרי המלומד ואגנזייל שהתמחה לא מעט בענייני היהודים, אומר עוד בשנת 1674 שיהודי זמנו (בגרמניה (...)
4) (...) שמות קדושים שהמדרש אומר עליו שבכוחו נגאלו ישראל ממצרים), ותחתיו היה חקוק ה"שם" טפטפיה, משמותיו של שר הפנים.
5) יערי אומר שבני משפחה זו השתמשו ב"מגן" גם בכלי קודש בביתם ובבית הכנסת.
6) הוה אומר: הרצון להפגין מעל כתלי בתי התפילה של היהודי החדש משהו דומה לסמל הצלב, העלה את (...)
אופין (1):
1) (...) היסטוריונים הונגריים שבדגל בו קידמו יהודי אופין בשנת 1476 את מאטיאס מלך הונגריה, נקבעו שני כוכבים מחומשים דווקא, ולא מגן-דוד! אין כאן כל הכרה בערך המיוחד של המגן-דוד לייצג את כנסת ישראל לפני העולם.
אורנמנטאלי (1):
1) (...) סירוס אורנמנטאלי והסיקו בלי כל בדיקה שהסידור וגם הציור עצמו – על אדני קבלת האר"י הוטבעו.
אות (1):
1) (...) מגן-דוד, ובין שש הזוויות מבחוץ כתוב שם המנוח, אות אחת בכל זווית.
אותה (4):
1) (...) אם יש בו כדי לדבר אל הציבור החי ולעורר בו אותה התעוררות שאינה באה בדרך הסברה הגיונית והתבוננות אלא בדרך ההברקה וההארה.
2) מוצאה של המזוזה המאגית הוא בלי ספק מבבל או מארץ-ישראל (אחד הפוסקים קורא אותה "מזוזה (...)
3) (...) ומתקופת הגאונים, אך אין כיום בידנו להכריע באיזו משתי הארצות התחילו לפתח אותה בראשונה.
4) משהרבו להשתמש בצורה זו גם בסגולות וקמיעות שנעשו מקובלים מאוד על דעת ההמון (כגון אותה סגולה לשריפה (...)
אותו (17):
1) (...) את המשמעות המבוקשת – היא המכשירה אותו להיות סמל.
2) סמל שאדם, ואף אדם העומד מבפנים ומשתתף ברגשי הציבור, יראה אותו כעין חידה הטעונה פענוח ופירוש ופירוש-לפירוש – איננו סמל הראוי (...)
3) (...) פירושיהם, ומהם מדומים ודמיוניים ביותר, עם המסורת האמיתית של הסמל שאיננה ברורה להם, וכל אחד דורש אותו כמין חומר.
4) אפשר וימצאו אותו פעם בין המוטיבים המשמשים לקישוט בניינים קדמוניים, ואפילו של בתי כנסיות, אך עד עתה לא נמצא, (...)
5) (...) גם בכמה "הגדות של פסח"), והתאימו אותו באופן שרירותי לסדר של שני משולשים מהופכים ונעוצים זה בזה, ואת מלאכת הפיתוח אשר על הקערה, פיתחו בצורת מגן-דוד.
6) על כן אנו מוצאים אותו ברוב הנוסחאות המאגיות של המזוזה (...)
7) כגון אותו קמיע לכיבוי שריפה, דבר נחוץ ביותר ושווה לכל נפש, לכתוב את הפסוק "ויצעק העם אל משה (...)
8) "וכשהאדם הוא במלחמה ואויביו נלחמים עליו, יזכור אותו וינצל", וכן נאמר (...)
9) (...) ציור מגן-דוד ובאמצעו או בצדו אותו שם טפטפיה, כגון בס' "שרשי השמות" לר' משה זכות, אנציקלופדיה מפורסמת של קבלה מעשית מן המאה הי"ז הנפוצה בכמה כתב יד.
10) (...) הידוע ר' יצחק עראמה, לפיה היה מצוייר במגן דוד המלך לא הציור שאנו קוראים אותו כך, אלא מזמור ס"ז בדמות מנורה.
11) (...) התפילות המיועדות לימי הספירה כתבו אותו כך.
12) (...) אותו בכתבי יד של קבלה מעשית גם לפני גירוש ספרד.
13) (...) נודע השם מגן-דוד גם לנוצרים, ומקצת מחברים במאה הי"ז, הבקיאים בענייני היהודים, מזכירים אותו, ובפרט בגרמניה.
14) לעומת זה נמצא גם ביניהם מי שהתחיל דורש אותו כסמל של מלכות בית דוד.
15) (...) באמת כשהוא באמצעו של מגן, שאחד הכרובים אוחז אותו בידו.
16) (...) אלא גניבה וחיקוי לדגל משפחת פואה שראה אותו בדפוסים רבים ומצא חן בעיניו.
17) (...) עשה אותו רשע שקבעו לאות קלון למיליוני בני עמנו.
אותיות (1):
1) (...) בקווים רשומים, אלא לציירו מתוך שילובי אותיות של שמות קדושים מסוימים וצירופיהם.
אותם (6):
1) אין בו כל אותם סימני היכר מובהקים של הסמל האמיתי והתהוותו שמניתי בראשית דברי.
2) הרמב"ם קרא תגר על אלו שהרחיקו לכת וכתבו את השמות והחותמות לא רק מחוץ לשורות המזוזה וכנגד הריווח שבין פרשה לפרשה, אלא הכניסו אותם גם לפנים בין השורות, והם (...)
3) (...) "אותם אנשים הרושמים על בשרם קשר של שלמה ומגן דוד וכיוצא, מניין יצא להם היתר זה".
4) (...) של הציור אל השם מגן-דוד מתברר רק מתוך אותם הקמיעות שיש בהם השם טפטפיה.
5) (...) הארוכים שבקמיעות ככתב סתרים הניתן לפענוח ודרש אותם כשמות מאגיים בלי כל תוכן ריאלי.
6) (...) לא בתור דגל של המדפיס, וראוי לבדוק אותם מבחינה זו.
אותן (2):
1) (...) ואף סידרו והרצו אותן בסדר שיטתי זמן רב לפני שבעלי הקבלה המעשית נתעוררו לעשות כן.
2) (...) והדרכה ל"פעולות" ו"ניסיונות", כגון ס' "מפתח שלמה", או הספרות על שם המכשף האגדי המפורסם ד"ר פאוסט, מוצא אותן בהקשרים שונים.
אז (5):
1) (...) ע"י התוכן החי של משמעות זו – אז, ורק אז, מתגבשת משמעות זו ומתגלה בסמלים.
2) (...) המאה השבע עשרה (וגם אז רק בפראג, כאשר יתברר).
3) (...) הציור של חותם שלמה, שהיה מצוי אז במזוזות המאגיות.
4) גם הנוצרים התחילו אז להשתמש במונח זה, ונמצאו בידינו כמה קונטרסים לאטיניים וגרמניים מאותה תקופה העוסקים בהסברת עניין המגן-דוד ובדרושים אלגוריים עליו (...)
5) אם כבר אז ראו יהודי פראג בסמל את מגנו של דוד המלך, לפי מסורת (...)
אזהרה (1):
1) (...) בבתי הכנסת שלנו יש בה משום אזהרה לדרשנים הזריזים.
אח (2):
1) ואם כי אין לסמל אח ורע במצבות התקופה , הרי מופיע ציור הכוכב המחומש, ה"פאנטגרמה" (...)
2) דבר זה אינו בגדר אגדה והדגל נזכר אח"כ בתולדות יהודי פראג כדבר מפורסם.

יום שני, יולי 02, 2018

מאמריי על המגן דוד נכנסו לקטלוג הספרייה הלאומית

מאמריי על המגן דוד נכנסו לקטלוג הספרייה הלאומית ביום 28 ליוני 2018, נשלחו לכורך, ובקרוב יהיו נגישים לקוראי הספרייה על שם גרשם שלום בגבעת רם
מס' א"ק שלו ‬ 5976.813
‫ עיול ראשי ‬ ‫ ברקן, זאב (עורך) ‬
‫ כותר ‬ ‫ [אסף מאמרים על מגן דוד]. ‬
‫ מהדורה ‬ 1-4.
‫ דפוסת ‬ ‫ ירושלים : [מוציא לאור לא ידוע], תשע"ח. ‬
‫ תאורת ‬ ‫ 4 חוב’. ‬

‫ הערת תוכן ‬ ‫ 

התוכן: ‬
‫ [1] דמויות בולטות בהסטוריה של המגן דוד ‬
‫ [2]. מה למנורה ולמגן דוד ‬
‫ [3]. גרשם שלום - פתקים מעזבונו ‬
‫ [4] חותם שלמה כסמל יהודי ‬
‫ [5] מאמר חדש של פרופסור משה אידל בנושא מגן דוד ‬
‫ [6] בעית הגדרת סמל מגן דוד ‬
‫ [7] מאמר של יעקב רייפמן - ראשון (?) חוקרי המגן דוד ‬
‫ [8] מה למגן דוד ולגלגל המזלות ‬
‫ [9] צורותיו השונות של המגן דוד ‬
‫ [10] אלבום מגן דוד ‬
‫ [11] מגן דוד כסמל מקודש ‬
‫ [12] מגן דוד נקרא במקרא בשם שושן ‬
‫ [13] אינדקס לספרו של גרשם שלום על המגן דוד ‬
‫ [14] בעקבות גרשם שלום בחקר המגן דוד ‬
‫ [15] תוכן עניינים לספרו של גרשם שלום מגן דוד: תולדותיו של סמל ‬
[16] Star of David - Article by Naftali Nusenblat
[17] Magen David Article by Jacob Reifmann (1818-1895) Haschahar II Viena 1871 Translated from Hebrew by ZE’EV Barkan
‫ נושאים ‬ Jewish art and symbolism
‫ סוג חומר ‬ BOOK
‫ מספר מערכת ‬ 004713046




יום שני, אפריל 30, 2018

יום שישי, מרץ 30, 2018

משרד השיכון מקדם הצבת מגני דוד ברחבי הארץ כדי ליצור קו נוף יהודי

הרקע ליוזמה הוא ש"לאורך כבישי ושבילי ישראל נצפים בעיקר צריחי מסגדים גבוהים ובולטים אשר משפיעים על הנוף ומשווים למדינה נראות מוסלמית-נוצרית". 



תודה לידידי אלון תן-עמי שהפנה את תשומת לבי לכתבה זו שהתפרסמה אתמול בעיתון "הארץ".

להלן הצעה שלי למגן דוד על מגדל דוד: