יום ראשון, דצמבר 03, 2017

חותם שלמה פנטגרמה וצלב בשער קהיר העתיקה

שער באב אל פותוח הוא אחד משלושת השערים של העיר העתיקה של קהיר שנבנו על ידי השליט הפטימי בדר אל-ג'מאלי (1074 - 1094). שער זה נבנה בשנת 1087. יש אומרים שהשליט בדר היה ארמני ולכן הביא שלושה אחים ארמנים מאדסה שבטורקיה כדי לבנות את השערים. מאידך גיסא, הארמני צ'רניקל אבו סלאח, טען כי היה אדריכל קופטי בין מעצבי השער.
מקור:
Ahmed Monir Abd-al Qader, Al-Kahera al-Fatimia. (The Catholic University of America Press, Washington D.C., 1965), p.58

כך או כך, בימינו מאד נפוץ (בעיקר בגרפיטי) עיצוב שקורא לאיחוד בין שלוש הדתות, המציג זה לצד זה את המגן דוד היהודי הסהר המוסלמי והצלב הנוצרי. מעניין לראות שכבר לפני כמעט אלף שנים היה עיצוב של המגן דוד היהודי הכוכב המחומש המוסלמי והצלב הנוצרי באחד משערי העיר הנחשבת כיום לכל כך מוסלמית - קהיר

סמלי שלש הדתות בני ימינו - צילם: זאב ברקן

 חותם שלמה פנטגרמה וצלב בשער קהיר העתיקה
צילום: יערה צ'רשניה

שער קהיר העתיקה. צילום: יערה צ'רשניה

יום שישי, נובמבר 24, 2017

מגן דוד בחלון בית הכנסת בן עזרא בקהיר

צילום של יערה צ'רשניה מלפני כמה ימים

מגן דוד בתוך צלב בחלון הכנסייה התלויה הקופטית בקהיר


צילום של יערה צ'רשניה מלפני כמה ימים

מגן דוד מהמאה השביעית עד התשיעית במוזיאון הקופטי בקהיר

איור מלפני מאה ושלוש עשרה שנים
 מגן דוד מהמאה השביעית עד התשיעית במוזיאון הקופטי בקהיר
מקור:
J. Strzygowski, Koptische Kunst, 
Catalogue general des Antiquites Egyptiennes du Musee du Cairo, 
Bd. XII, Wien 1904, p. 140, 231. 



צילום של יערה צ'רשניה מלפני כמה ימים
מגן דוד מהמאה השביעית עד התשיעית במוזיאון הקופטי בקהיר

יום שני, נובמבר 20, 2017

מגן דוד בתליון יהודה המשוחררת





בתחילת יולי 1918 עזבו את הארץ כמה מאות מתנדבים שהתגייסו לגדודים העבריים בדרכם למצריים. המתנדבים שיצאו מיפו ומהמושבות שבאזור תל אביב קיבלו לפני צאתם את דגל הגדוד מידי ד"ר חיים ויצמן. בירושלים חולקו למתנדבים מטבעות [תליונים] מכסף עבודת "בצלאל".
מטבעות אלו, אשר חתומים שנעשו בבצלאל, הם חיקוי ותשובה למטבע שטבעו הרומאים בשנים 81-79 אחרי שכבשו את א"י - "יהודה השבויה". במטבע רומי זה יושבת בת ציון השבויה כשלרגליה שלשלאות - ומשמאלה חייל רומי במדי קרב.
במטבע התיליון של "בצלאל" השבויה עומדת ומנתקת את השלשלאות אשר לרגליה והחייל הרומי שלידה ... נמצא בעמדת מנוסה. בתחתית תליון מרשים זה הכתובת "יהודה המשוחררת" ובצידו השני של התליון חקוקות סביב המילים "למתנדבים בעם" א"י תתמ"ט [הספירה למניין חורבן הבית השני]" ובמרכז התליון מגן דוד, מוקף בשבעה מגני דוד קטנים.
לפי עדויות וזיכרונות שנאספו נמצא, שבערב יציאתם של מתנדבי העיר ירושלים ערך וועד העיר מסיבת פרידה למגויסים לגדוד. באותה מסיבה נכחו נכבדי העיר והמגויסים. נשמעו ברכות ונאומים המדברים על חשיבות הגיוסים לגדוד העברי שמוקם בימים אלו, וחולקו למגויסים אגרות מוועד העיר ובהן תפילה למען המגויסים. בצירוף לאיגרת חולק לכל מתנדב תליון כסף מרשים זה. תליון כסף זה נחשב כיום בהחלט כנדיר. ונושא עמו סיפור נלווה מעניין מאותם ימים של מלחמת העולם הראשונה. 

התליון נמצא באוסף אבירם פז והוא גם זה שכתב את הסיפור  הזה. 

יום חמישי, נובמבר 16, 2017

חותם שלמה ברצפת בית חולים לחולי נפש בקהיר

עם כיתוב בערבית ובאותיות לטיניות
Elabody
ואני מתאר לעצמי שאותו דבר כתוב בערבית 
זה כנראה שם החברה שייצרה לפני כמאה שנה את מכסה הביוב הזה
כל הזכויות שמורות לצלמת: יערה צ'רשניה

וגר גור אריה יהודה עם מגן דוד


לפני מאה שנה ב9.12.1917 נכנעה ירושלים והצבא הבריטי בפיקודו של אלנבי נכנס לעיר, לפי התיעוד, יומיים אחר כך. סמל כסף יפה ומושקע זה  [מאוסף אבירם פז] מציין את אותו יום...

יום שישי, אוקטובר 27, 2017

חותם שלמה בקהיר

צילום: יערה צ'רשניה (c) 
2017


טבעות חותם שלמה בקהיר

מגן דוד בלשון הווה

הרב יהודה בוטרמן, מסביר בשיעור ווידיאו באתר האינטרנט של "הידברות", שהביטוי "מגן אברהם" הוא בלשון הווה, והדברים יפים גם לגבי המגן דוד. לא מדובר על האל שהגן פעם לפני שלושת אלפים שנה על דוד, אלא על האל שלגביו כל אחד מאתנו הוא דוד המלך הזקוק להגנה ומכאן השם מגן דוד בלשון הווה.
להלן תעתיק הקטע האמור מדברי הרב יהודה בוטרמן:


"שאלנו: מגן אברהם? בלשון הווה? היה צריך לכתוב באמת: "אשר הגן לאברהם", שפעם הוא עשה הגנה לאברהם. לא מגן אברהם כאן ועכשיו, לא מגן אברהם בפועל? התשובה: מגן אברהם בפועל כאן ועכשיו, בגלל שגם היום המלחמה מתמשכת, המלחמה של נמרוד ושל אברהם לא הסתיימה. היום כל אחד מאתנו הוא אברהם, וכל אלה שמשכנעים אותנו לא כל כך לשמור מצוות... כל אלו הם נמרוד. לכן בברכת העמידה אנחנו משבחים את הקב"ה שנותן לנו כוח להתמודד מול נמרוד". 

יום רביעי, ספטמבר 27, 2017

מגן דוד על קסדה של חייל הבריגדה בברגן בלזן

פרט מתוך כריכת התרגום לאנגלית לספרו של ידידי אבירם פז 
שעומד לצאת ממש בקרוב לאור

יום חמישי, אפריל 20, 2017

מאמר של ד״ר לאה מזור על יצירות בנושא הטלאי הצהוב מאת סבינה סעד

מהטלאי הצהוב אל הדגל: מסעה האמנותי של סבינה סעד בין כוכבים וסמלים
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית
http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2017/04/blog-post_29.html
מאמר מעודכן מנובמבר 2018 בקישור:
https://mikrarevivim.blogspot.com/2018/11/blog-post_5.html

יום רביעי, פברואר 08, 2017

יום שישי, ינואר 06, 2017

מגן דוד וחנוכייה על הר הצופים

סיפור אמיתי מאת עמי פרנק


האירוע היה בזמן שירות סדיר. בשנת 1958 בהיותי ביחידת "מצוף" 247 (מובלעת ישראלית) בהר הצופים.
בחודש דצמבר 1958, לקראת חג החנוכה, החלטנו אנשי הסגל בהר הצופים לעשות מעשה פטריוטי: בנינו מקרשי בניין מגן דוד גדול וחנוכייה. בתי מנורות ונורות חשמל "שאלנו" מחדרים בבית החולים הדסה, הצבנו את מעשה ידנו בשני מקומות גבוהים, החנוכייה על בניין רוזנבלום, ומגן דוד על בניין הספרייה הלאומית.
החשמלאי צבי חזין חיבר את הנורות למערכת החשמל, שהופעלה בלילות ע"י גנרטור, ובעיר ירושלים ראו התושבים במשך חג החנוכה את החנוכייה ומגן דוד הדולקים. בהיותי בחופשה בירושלים כשירדתי ביום רביעי עם השיירה הדו שבועית, בטיול ערב עם חברתי, אז ראיתי בגאווה את מעשה ידנו.

לימים הסתבר שהמגן דוד והחנוכייה הודלקו לעתים עד שנת 1967, כשכל פעם הדבר גרר תלונה של הירדנים לוועדת שביתת הנשק כהפרה ישראלית של ההסכמים.