איור של ד"ר אשר אדר
מתוך: ספר מוסר השכל : ... דרושים / מאת כהן
צדק, יוסף. נדפס בדפוס מ. אברהמ׳ס, לונדון 1878, עמוד 87-122
ובו מסביר המחבר באריכות רבה מדוע המגן דוד הוא תבנית סדר דגלי
המחנות המפורט בספר מדבר פרק ב החל מהפסוק: אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל: מִנֶּגֶד, סָבִיב
לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ.
מתוך המאמר "מגן דוד" מאת ד"ר ט. נוסנבלט, 1938
תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מפרק ג (ו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד ובמשמעות המספר שלוש
דוגמאות אחרות [לחשיבות של המספר שלוש] הן: החלוקה של בני ישראל לכוהן, לוי וישראל. בהקשר שלנו ראוי לציין שעם ישראל המחולק לשלושת החלקים האלה אמור לתפקד על ובאמצעות האדמה שלו, שהיא ישות שמסומלת על ידי המספר ארבע. זהו רמז אפשרי לכך שעם ישראל נמצא בתהליך של התפתחות מתמדת בתוך המסגרת של העולם הפיסי הקיים
בית המקדש מתחלק לשלושה חלקים: קודש הקודשים, ההיכל עם המזבח, והאולם שבו היה הסנהדרין. גם כאן, שלושת החלקים האלה שנמצאים בחצר המלבנית של בית המקדש מסמנים את אותו הרעיון. במשך ארבעים שנות השוטטות במדבר, לפני שבית המקדש נבנה בירושלים, אותו רעיון בא לידי ביטוי על ידי שנים עשר השבטים שהם ארבעה פעמים שלושה שבטים שמיקומם במחנה במזרח, בדרום, במערב, ובצפון
החלוקה של התפקידים במלכות יהודה למלך, כוהן, ונביא קדמה לדרישה של מונטסקייה מן המדינות המודרניות לחלק את כוחן לשלוש רשויות: מחוקקת מבצעת ושופטת
אמת, חופש ואחווה הם שלושת העמודים של האנושיות השפויה
כל אלה יוצרים שדות כוח ברמה הפוליטית החברתית או הרוחנית, וניתן לתאר כל אחד מן השדות האלה באמצעות משולש
בהקשר זה, יש להזכיר שהגל דיבר על תזה אנטיתזה וסינתזה, מה שמעניק לדיוננו מימד פילוסופי
אם נחזור ונתייחס לאטום של המימן ולעננים של האפשרויות השונות שיש לו, נוכל להסיק מסקנה מעניינת לגבי החברה האנושית שלנו. כיוון שכל סוג של אפשרות טבוע באטומים של המימן, כולל תבנית השש שיכולה לבסוף להיראות כגבישים של פתיתי שלג בעלי ששה קדקודים, כך גם בחברה האנושית: יש לה אב הקדמון משותף אך כל קבוצה יכולה לפתח שונות אתנית, תרבותית וכו'. כל קבוצה יכולה לפתח תבניות תרבותיות ורוחניות ספציפיות, כולל זו שמתאפיינת על ידי מגן דוד
בהמשך נעקוב אחר הרוחב והעומק של המסר של הסמל הזה וגם אחר ההשפעה שיש ויכולה להיות לו על החברה
והוא לקוח מפרק ג (ו) בספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד. פרק זה דן במשמעות המשולשים שמרכיבים את המגן דוד ובמשמעות המספר שלוש
דוגמאות אחרות [לחשיבות של המספר שלוש] הן: החלוקה של בני ישראל לכוהן, לוי וישראל. בהקשר שלנו ראוי לציין שעם ישראל המחולק לשלושת החלקים האלה אמור לתפקד על ובאמצעות האדמה שלו, שהיא ישות שמסומלת על ידי המספר ארבע. זהו רמז אפשרי לכך שעם ישראל נמצא בתהליך של התפתחות מתמדת בתוך המסגרת של העולם הפיסי הקיים
בית המקדש מתחלק לשלושה חלקים: קודש הקודשים, ההיכל עם המזבח, והאולם שבו היה הסנהדרין. גם כאן, שלושת החלקים האלה שנמצאים בחצר המלבנית של בית המקדש מסמנים את אותו הרעיון. במשך ארבעים שנות השוטטות במדבר, לפני שבית המקדש נבנה בירושלים, אותו רעיון בא לידי ביטוי על ידי שנים עשר השבטים שהם ארבעה פעמים שלושה שבטים שמיקומם במחנה במזרח, בדרום, במערב, ובצפון
החלוקה של התפקידים במלכות יהודה למלך, כוהן, ונביא קדמה לדרישה של מונטסקייה מן המדינות המודרניות לחלק את כוחן לשלוש רשויות: מחוקקת מבצעת ושופטת
אמת, חופש ואחווה הם שלושת העמודים של האנושיות השפויה
כל אלה יוצרים שדות כוח ברמה הפוליטית החברתית או הרוחנית, וניתן לתאר כל אחד מן השדות האלה באמצעות משולש
בהקשר זה, יש להזכיר שהגל דיבר על תזה אנטיתזה וסינתזה, מה שמעניק לדיוננו מימד פילוסופי
אם נחזור ונתייחס לאטום של המימן ולעננים של האפשרויות השונות שיש לו, נוכל להסיק מסקנה מעניינת לגבי החברה האנושית שלנו. כיוון שכל סוג של אפשרות טבוע באטומים של המימן, כולל תבנית השש שיכולה לבסוף להיראות כגבישים של פתיתי שלג בעלי ששה קדקודים, כך גם בחברה האנושית: יש לה אב הקדמון משותף אך כל קבוצה יכולה לפתח שונות אתנית, תרבותית וכו'. כל קבוצה יכולה לפתח תבניות תרבותיות ורוחניות ספציפיות, כולל זו שמתאפיינת על ידי מגן דוד
בהמשך נעקוב אחר הרוחב והעומק של המסר של הסמל הזה וגם אחר ההשפעה שיש ויכולה להיות לו על החברה
תגובה 1:
הוסף רשומת תגובה