יום שישי, אפריל 24, 2009

שושן צחור בתרבות מצרים העתיקה

סמל השושן הצחור היה בעת העתיקה בן לוויה של סמל המגן דוד. יתכן שהסיבה לכך היא שעלי הכותרת של השושן יוצרים במבט מלמעלה צורת מגן דוד

חשוב להבחין בין השושן בעל ששת העלים לבין השושן בהיטל צד שחושף רק שלושה עלים. שושן שכזה, שמאוחר יותר נדד לכנסייה ולחצרות מלכי אירופה בשם 
Fleur de Lis 
הופיע כבר בתרבות המצרית לפני ארבעת אלפים שנה



אבחנה חשובה לגבי צורת שושן זה ניתן למצוא במאמר (סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם, בתוך, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, מאגנס תשנ"ז ע' 198)
שכתב מורי ורעי ד"ר זאב גולדמן (שבימים אלה מלאו לו מאה וארבע שנים): "אין כוונה למסור דמות נטורליסטית של שושן. אלא הפרח מופיע כתבנית של עצם קישוטי מסוגנן. הגבעול היורד אנכית מסתיים בקצה מחודד ודומה לסיכה של תכשיט יותר מאשר לגבעול טבעי של פרח. הצורה העגולה שממנה הוא יוצא אינה דומה לצמח אלא יותר לגליל חלול מתכתי. שלושת עלעלי הציץ נראים כעלים בעלי מידות מופרזות יותר מאשר כעלעלים טבעיים. נראה בעליל שהכוונה איננה לציון צורה של פרח ממשי אלא לתכשיט מתכתי מסוגנן. התמונה מתפרסמת באדיבות
Maitri from Flickr 
מקור המלה – עברית או מצרית
אברהם אבן עזרא בהתייחסו לפסוק משיר השירים ב א ("אני חבצלת השרון שושנת העמקים") מקשר בין השם שושנה לבין המלה שש ומעריך שהסיבה לכך היא שלשושן יש ששה עלי כותרת לבנים, וגם בתוכו יש ששה סעיפים ארוכים.
בערך שושן באנציקלופדיה היהודית מופיעה טענה שמקור המלה בשפה המצרית העתיקה (ומשמעותה: לוטוס, שושן צחור, ליליום קנדידום).

זיהוי השושן

רש"י וההגאון מווילנה מפרשים שחבצלת השרון ושושנת העמקים הם שמות של אותו פרח שמופיע בצורה אחת  כאשר  הוא במישור ובצורה שונה כאשר הוא בעמק. 
לדברי פרופ' יהודה פליקס נתפרסמו מחקרים רבים מספור אודות השושנה, ו"כמעט שאין פרח נאה מצמחי הארץ (ואף כאלה שלא גדלו בה) שלא הוצע לשושנה על ידי המתרגמים, המפרשים וחוקרי התנ"ך".
 ראו:



אין תגובות: