סיפור אטיולוגי הוא סיפור שבא
להסביר תופעה כלשהי. דוגמה ידועה לכך היא הסיפור המקראי שמסביר שהקשת בענן היא אות
לכך שלא יהיה מבול נוסף.
במקרה של סמל המגן דוד הסיפורים
האטיולוגיים אודותיו קבעו במידה רבה את משמעויותיו, והם משמשים להסבר ההבדל שבין
משמעויותיו בתרבויות שונות.
צורת המגן דוד נקראת במסורת
היהודית במקרים רבים גם בשם חותם שלמה. אצל המוסלמים היא מוכרת רק בשם חותם שלמה.
אצל הנוצרים, לעומת זאת, נקרא הסמל בשם כוכב דוד.
גרשם שלום ייחס [1] את מקורו של
השם "מגן דוד" (בלי קשר לצורה) לאגדה מימי הביניים, שמופיעה לראשונה
בספר "פירוש כ"ב שמות של מטטרון", שבה מופיע המשפט הבא: "לפי
שמגן אחד היה לו לדוד המלך וחקוק עליו השם
הגדול של ע"ב אותיות". הייתה גם מסורת לפיה מגן דוד היה שמו של מזמור
ס"ז בתהילים, כאשר הוא מצוייר בצורת מנורת שבעת קנים. לדברי שלום, מקור ראשון
למסורת זו הוא כתב יד ספרדי בענייני קבלה משנת 1394 שבו מסופר כי לדוד המלך היה טס
של זהב ובו היה חקוק מזמור זה בצורת מנורה, "וכאשר היה יוצא למלחמה היה
מתכוון בסודו ונוצח".
משני מקורות אלה התגבשה ככל הנראה
האגדה המוכרת כיום שלפיה לדוד המלך היה מגן ועליו הייתה חקוקה צורת מגן דוד,
ובזכות מגן זה ניצח במלחמותיו. לאגדה זו הייתה השפעה רבה על המשמעות של המגן דוד
לאורך הדורות כסמל להשגחה האלוהית.
בתלמוד הבבלי מסופרת באריכות אגדה
על שלמה המלך ואשמדאי. בין היתר נאמר שם כי שלמה המלך נתן לבניהו בן יהוידע שלשלת שחקוק עליה
שֵׁם וטבעת שחקוק עליה שֵׁם, ובאלה קשר בניהו את אשמדאי והביאו לשלמה. שלמה החזיק
בו עד שגמר לבנות את בית המקדש. יום אחד שאל שלמה את אשמדאי: במה השדים גדולים
מבני האדם? אמר לו: הסר ממני את השלשלת ותן לי את חותמך ואראה לך את כוחי. לאגדה זו הייתה השפעה רבה
על המשמעות של המגן דוד לאורך הדורות כסמל לשליטה בשדים.
אצל הנוצרים נקשר "כוכב דוד" לכוכב בית לחם שמוזכר בברית
החדשה ככוכב שניווט את שלושת חכמי המזרח לבית מרי, כאשר הלכו לבשר לה על לידתו
הממשמשת ובאה של ישו, בנה, שהיה, לפי המסורת הנוצרית, מבית דוד. [3]. לאגדה זו הייתה
השפעה רבה על המשמעות של עבודת כוכבים ומזלות שייחסו חלק מהנוצרים למגן דוד.
===
הערות
[1]
גרשם שלום, "מגן דוד – תולדותיו של סמל" 2008, עמ' 35.
[2] מסכת גיטין דף ס"ח
[3]
Matthew 2:1-12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה