המאמר פורסם בלוח הארץ 1949
להלן העמודים הראשונים מתוך 351 עמודים
ערכו:
יובל קליין וזאב ברקן
אבולעפיה (1):
1) ר' אברהם אבולעפיה משווה
(בסוף המאה הי"ג) את צורת הסגול בתנועות ל"סימן חצי (...)
אבות (1):
1) ספק גדול הוא, אם ידעו אבות הציונות,
שעה שקיבלו עליהם את המגן-דוד כסמל תנועת התחייה בישראל, שאפשר וגם בדבר זה (...)
אביגדור (1):
1) (...) עמד על זה החוקר
המנוח ר' אביגדור אפטוביצר שבירר ענייני מזוזה זו.
אבל (9):
1) סמל שהוא בחינת
כתב-סתרים שאינו מובן אלא למעמיקים חקר ולדורשי רשומות, אפשר והוא עניין גדול לחובבי
עתיקות או לחובבי אלגוריות מסובכות, אבל ספק (...)
2) כבודם של הדרשנים
במקומו מונח, אבל אין ביניהם ובין דברי המקובלים ולא כלום.
3) המזוזה המאגית נשכחה
ברבות הימים, אבל שתי הצורות של "חותם שלמה" מצויות
בספרות המאגית של כל שלוש הדתות, וכל הפותח ספרי (...)
4) במקצת , כתבי היד
שראיתי נשתבש הציור ונמצא או משולש אחד בלבד או הכוכב המחומש, אבל בכמה
מאספים וליקוטים ישנים של קבלה מעשית מצאתי באמת קמיעות לשמירה שיש (...)
5) אבל נראה
שסגולת הציור האחר של המגן-דוד הייתה "בחונה ומנוסה" יותר, עד (...)
6) בשער נמצאו כל מיני
סמלים, כדי לויים, אריות וצבי, אבל מגן-דוד (...)
7) אבל בשער
ספר "ארבעה טורים" שנדפס בפראג בשנת 1540, נמצא (...)
8) אבל גם
אם כפייה הייתה כאן ופקודה מלמעלה, הרי (...)
9) הדגל הקדמון עצמו לא
נשתמר אבל הוא נתחדש בימי הקיסר פרדינאנד וכשנתקלקל ברוב הימים, נתחדש
עוד (...)
אברהם (3):
1) ר' אברהם אבולעפיה
משווה (בסוף המאה הי"ג) את צורת הסגול בתנועות ל"סימן חצי (...)
2) ר' אברהם חיים
הכהן מק"ק ניקולשפורג, בנו של אחד מחשובי הדרשנים השבתאים (בעל "לקט
שמואל") כתב בביאורו על ס' תהילים שנדפס ראשונה בימי זקנתו בשנת 1750, בשם ס'
"ארץ החיים", לגבי ביאור מזמור י"ח: "כי (...)
3) (...) עליהם נאסף עתה
ע"י אברהם יערי בספר "דגלי המדפיסים העבריים".
אגדה (1):
1) דבר זה אינו בגדר אגדה והדגל
נזכר אח"כ בתולדות יהודי פראג כדבר מפורסם.
אגדות (3):
1) אגדות אלו
נתרחבו ונסתעפו מאוד בקרב אנשי ימי הביניים, יהודים (...)
2) (...) בימי הביניים
התהלכו אגדות שונות על מגנו של דוד המלך וכוחו הסגוליי.
3) נראה שאין קשר ענייני
בין הכינוי של הקב"ה כ"מגן-דוד" בברכת ההפטרה ובין אגדות אלו.
אגלא (1):
1) (...) משה אל ה' ותשקע
האש", סביב למגן-דוד שבאמצעו כתוב השם אגלא, ראשי תיבות של
"אתה גיבור לעולם אדני".
אדלר (1):
1) (...) ציורי המגן-דוד
(לפעמים עד י"ב פעמים במזוזה אחת, וראיתי מזוזה כזאת בידי המאסף ר' אלקנה אדלר ז"ל).
אדם (5):
1) מגן דוד תולדותיו של
סמל סמלים נולדים וגדלים מתוך הקרקע הפורה של הרגשת בני אדם.
2) סמל שאדם, ואף אדם העומד
מבפנים ומשתתף ברגשי הציבור, יראה אותו כעין חידה הטעונה פענוח ופירוש
ופירוש-לפירוש – איננו סמל הראוי (...)
3) (...) סמלי לרחשי
ציבור – אף הם יוכלו לקנות מעין משמעות משנה בכוח דביקותם של בני אדם.
4) הוראה כזו נמצאת,
למשל, בס' תולדות אדם, אחד הקבצים הנפוצים ביותר של קבלה (...)
5) (...) בס' רזיאל,
ת"א (הוא ס' תולדות אדם) ובייחוד בעץ חיים להאר"י בשער
היחודים".
אדני (2):
1) (...) סירוס
אורנמנטאלי והסיקו בלי כל בדיקה שהסידור וגם הציור עצמו – על אדני קבלת
האר"י הוטבעו.
2) (...) משה אל ה' ותשקע
האש", סביב למגן-דוד שבאמצעו כתוב השם אגלא, ראשי תיבות של "אתה גיבור
לעולם אדני".
אדרא (1):
1) הספר הוא פירוש קבלי
על ה"אדרא רבא", אחד מחלקי ספר הזוהר.
או (19):
1) (...) ואיננו ממלא
שליחותו, להעביר לרואה את תוכנו המיוחד של עולם מסויים, או של מסורת
מסויימת, בלשון האינטואיציה ובקווים ציוריים גם יחד.
2) סמל שהוא בחינת
כתב-סתרים שאינו מובן אלא למעמיקים חקר ולדורשי רשומות, אפשר והוא עניין גדול
לחובבי עתיקות או לחובבי אלגוריות מסובכות, אבל ספק (...)
3) ואולי ניתן לשער כי
סמלים שמחמת חוסר משמעותם במסגרת היסטורית או רוחנית מסוימת אינם
ראויים כלל לשמש (...)
4) מה הן תולדותיו
האמיתיות של מגן דוד זה במסורת היהודית? האם מושרש הוא בתוכה? האם היה מקובל על
לבם של חוגים רחבים או מצומצמים כסמל היהדות או לכל
הפחות כסמל יהודי? ואם לאו (...)
5) עד אמצע המאה התשע עשרה
לא עלה על לבו של חוקר או מקובל לדרוש ולחקור את סוד משמעותו
היהודית, ואין לו זכר (...)
6) גם ציור המגן-דוד או הכוכב
המחומש נמצא בשורה זו.
7) (...) הונא",
ועוד כמה כינויים), והשם "חותם שלמה" נתייחד אצלנו לכוכב המחומש או לשני
המשולשים בלבד.
8) מוצאה של המזוזה
המאגית הוא בלי ספק מבבל או מארץ-ישראל (אחד הפוסקים קורא אותה
"מזוזה (...)
9) (...) והדרכה
ל"פעולות" ו"ניסיונות", כגון ס' "מפתח שלמה", או הספרות
על שם המכשף האגדי המפורסם ד"ר פאוסט, מוצא אותן בהקשרים שונים.
10) (...) ע"י ר'
אלעזר מק"ק וורמס או אחד מתלמידיו.
11) במקצת , כתבי היד
שראיתי נשתבש הציור ונמצא או משולש אחד בלבד או הכוכב
המחומש, אבל בכמה מאספים וליקוטים ישנים של קבלה מעשית מצאתי באמת קמיעות לשמירה
שיש (...)
12) (...) ציור מגן-דוד
ובאמצעו או בצדו אותו שם טפטפיה, כגון בס' "שרשי
השמות" לר' משה זכות, אנציקלופדיה מפורסמת של קבלה מעשית מן המאה הי"ז
הנפוצה בכמה כתב יד.
13) היו גם נוצרים (או משומדים?)
שהשתמשו בשמות אלו להנאתם ובדו פיתוחי מידליה ברוח הנצרות, אך באותיות עבריות,
והפיצו (...)
14) (...)
"חותם", סתם, או "חותם מבד", "חותם
מביד", "חותם מבד בבתי יהבי", ואפילו "חותם אלוהי
ישראל", ועוד ועוד.
15) (...) מרצונם הטוב או אם
נקבעו להם ע"י השלטונות הנוצרים.
16) (...) או מתוך
נימוקים של קישוט בלבד בחרו בו.
17) (...) אחר וקראו לא
"מגן-דוד" אלא "מגזדרד" ר"ל "מאגיסטראט" או "שלטון
העיר".
18) (...) הדבר לא הביע
כלום, או רק מעט מעט, מעולמו של היהודי החרד ואינו דומה כלל
לשורשים העמוקים ורוויי-התוכן שיש לו לצלב בעולמה הדתי של הנצרות.
19) באו הציונים וביקשו
להחזיר העטרה ליושנה, או נכון יותר: לחדש פני האומה.
אוחז (1):
1) (...) באמת כשהוא
באמצעו של מגן, שאחד הכרובים אוחז אותו בידו.
אוחזים (1):
1) (...) משפחתם הקבוע
שיש בו דקל (עץ החיים?) שמגן-דוד משולב לתוך ענפיו ושני אריות אוחזים בו.
אויב (1):
1) בשנת 1506 הזכיר בעל
ס' "שושן סודות" עשיית טבעת "לנצח כל אויב",
וציווה ש"תהיה הטבעת עשויה (...)
אויביו (1):
1) (...) השמירה וההגנה
מפני כל התקפה וזדון של אויביו, אך לא הזכיר שיהודי חרד זה מצא
בו סמל ליהדותו.
אולי (3):
1) (...) לאט (אולי בהשפעת
שימוש הלשון אצל הנוצרים?) מתייחד הכינוי השני לכוכב המחומש.
2) אפשר אולי לצרף
לכך גם את שימושו במקצת "דגלים" של מדפיסים, (...)
3) ברדיפתם אחרי סמל
שימושי ובבקשתם את החיקוי שרבים ראוהו כתיקון לשברנו, לא עלה על דעתם של בוני בתי
הכנסיות החדשים, שיש כאן אולי הבדל כביר, שהסמל (...)
אומר (6):
1) זה אומר: הרי
לנו כאן סמל היהדות, ר"ל של התוכן הדתי והעולם המחשבתי של אמונת הייחוד, וזה
(...)
2) זה אומר: סמל
למלחמות מלכות בית דוד, וזה אומר: (...)
3) פלא הוא שהנוצרי
המלומד ואגנזייל שהתמחה לא מעט בענייני היהודים, אומר עוד בשנת
1674 שיהודי זמנו (בגרמניה (...)
4) (...) שמות קדושים
שהמדרש אומר עליו שבכוחו נגאלו ישראל ממצרים), ותחתיו היה חקוק
ה"שם" טפטפיה, משמותיו של שר הפנים.
5) יערי אומר שבני
משפחה זו השתמשו ב"מגן" גם בכלי קודש בביתם ובבית הכנסת.
6) הוה אומר: הרצון
להפגין מעל כתלי בתי התפילה של היהודי החדש משהו דומה לסמל הצלב, העלה את (...)
אופין (1):
1) (...) היסטוריונים
הונגריים שבדגל בו קידמו יהודי אופין בשנת 1476 את מאטיאס מלך
הונגריה, נקבעו שני כוכבים מחומשים דווקא, ולא מגן-דוד! אין כאן כל הכרה בערך
המיוחד של המגן-דוד לייצג את כנסת ישראל לפני העולם.
אורנמנטאלי (1):
1) (...) סירוס אורנמנטאלי והסיקו
בלי כל בדיקה שהסידור וגם הציור עצמו – על אדני קבלת האר"י הוטבעו.
אות (1):
1) (...) מגן-דוד, ובין
שש הזוויות מבחוץ כתוב שם המנוח, אות אחת בכל זווית.
אותה (4):
1) (...) אם יש בו כדי
לדבר אל הציבור החי ולעורר בו אותה התעוררות שאינה באה בדרך
הסברה הגיונית והתבוננות אלא בדרך ההברקה וההארה.
2) מוצאה של המזוזה המאגית
הוא בלי ספק מבבל או מארץ-ישראל (אחד הפוסקים קורא אותה "מזוזה
(...)
3) (...) ומתקופת
הגאונים, אך אין כיום בידנו להכריע באיזו משתי הארצות התחילו לפתח אותה בראשונה.
4) משהרבו להשתמש בצורה
זו גם בסגולות וקמיעות שנעשו מקובלים מאוד על דעת ההמון (כגון אותה סגולה
לשריפה (...)
אותו (17):
1) (...) את המשמעות
המבוקשת – היא המכשירה אותו להיות סמל.
2) סמל שאדם, ואף אדם
העומד מבפנים ומשתתף ברגשי הציבור, יראה אותו כעין חידה הטעונה
פענוח ופירוש ופירוש-לפירוש – איננו סמל הראוי (...)
3) (...) פירושיהם, ומהם
מדומים ודמיוניים ביותר, עם המסורת האמיתית של הסמל שאיננה ברורה להם, וכל אחד
דורש אותו כמין חומר.
4) אפשר וימצאו אותו פעם
בין המוטיבים המשמשים לקישוט בניינים קדמוניים, ואפילו של בתי כנסיות, אך עד עתה
לא נמצא, (...)
5) (...) גם בכמה
"הגדות של פסח"), והתאימו אותו באופן שרירותי לסדר של
שני משולשים מהופכים ונעוצים זה בזה, ואת מלאכת הפיתוח אשר על הקערה, פיתחו בצורת
מגן-דוד.
6) על כן אנו מוצאים אותו ברוב
הנוסחאות המאגיות של המזוזה (...)
7) כגון אותו קמיע
לכיבוי שריפה, דבר נחוץ ביותר ושווה לכל נפש, לכתוב את הפסוק "ויצעק העם אל
משה (...)
8) "וכשהאדם הוא
במלחמה ואויביו נלחמים עליו, יזכור אותו וינצל", וכן נאמר
(...)
9) (...) ציור מגן-דוד
ובאמצעו או בצדו אותו שם טפטפיה, כגון בס' "שרשי
השמות" לר' משה זכות, אנציקלופדיה מפורסמת של קבלה מעשית מן המאה הי"ז
הנפוצה בכמה כתב יד.
10) (...) הידוע ר' יצחק
עראמה, לפיה היה מצוייר במגן דוד המלך לא הציור שאנו קוראים אותו כך,
אלא מזמור ס"ז בדמות מנורה.
11) (...) התפילות
המיועדות לימי הספירה כתבו אותו כך.
12) (...) אותו בכתבי
יד של קבלה מעשית גם לפני גירוש ספרד.
13) (...) נודע השם
מגן-דוד גם לנוצרים, ומקצת מחברים במאה הי"ז, הבקיאים בענייני היהודים,
מזכירים אותו, ובפרט בגרמניה.
14) לעומת זה נמצא גם
ביניהם מי שהתחיל דורש אותו כסמל של מלכות בית דוד.
15) (...) באמת כשהוא
באמצעו של מגן, שאחד הכרובים אוחז אותו בידו.
16) (...) אלא גניבה
וחיקוי לדגל משפחת פואה שראה אותו בדפוסים רבים ומצא חן בעיניו.
17) (...) עשה אותו רשע
שקבעו לאות קלון למיליוני בני עמנו.
אותיות (1):
1) (...) בקווים רשומים,
אלא לציירו מתוך שילובי אותיות של שמות קדושים מסוימים
וצירופיהם.
אותם (6):
1) אין בו כל אותם סימני
היכר מובהקים של הסמל האמיתי והתהוותו שמניתי בראשית דברי.
2) הרמב"ם קרא תגר
על אלו שהרחיקו לכת וכתבו את השמות והחותמות לא רק מחוץ לשורות המזוזה וכנגד
הריווח שבין פרשה לפרשה, אלא הכניסו אותם גם לפנים בין השורות,
והם (...)
3) (...) "אותם אנשים
הרושמים על בשרם קשר של שלמה ומגן דוד וכיוצא, מניין יצא להם היתר זה".
4) (...) של הציור אל השם
מגן-דוד מתברר רק מתוך אותם הקמיעות שיש בהם השם טפטפיה.
5) (...) הארוכים
שבקמיעות ככתב סתרים הניתן לפענוח ודרש אותם כשמות מאגיים בלי כל
תוכן ריאלי.
6) (...) לא בתור דגל של
המדפיס, וראוי לבדוק אותם מבחינה זו.
אותן (2):
1) (...) ואף סידרו והרצו אותן בסדר
שיטתי זמן רב לפני שבעלי הקבלה המעשית נתעוררו לעשות כן.
2) (...) והדרכה
ל"פעולות" ו"ניסיונות", כגון ס' "מפתח שלמה", או
הספרות על שם המכשף האגדי המפורסם ד"ר פאוסט, מוצא אותן בהקשרים
שונים.
אז (5):
1) (...) ע"י התוכן
החי של משמעות זו – אז, ורק אז, מתגבשת משמעות
זו ומתגלה בסמלים.
2) (...) המאה השבע עשרה
(וגם אז רק בפראג, כאשר יתברר).
3) (...) הציור של חותם
שלמה, שהיה מצוי אז במזוזות המאגיות.
4) גם הנוצרים התחילו אז להשתמש
במונח זה, ונמצאו בידינו כמה קונטרסים לאטיניים וגרמניים מאותה תקופה העוסקים
בהסברת עניין המגן-דוד ובדרושים אלגוריים עליו (...)
5) אם כבר אז ראו
יהודי פראג בסמל את מגנו של דוד המלך, לפי מסורת (...)
אזהרה (1):
1) (...) בבתי הכנסת שלנו
יש בה משום אזהרה לדרשנים הזריזים.
אח (2):
1) ואם כי אין לסמל אח ורע
במצבות התקופה , הרי מופיע ציור הכוכב המחומש, ה"פאנטגרמה" (...)
2) דבר זה אינו בגדר אגדה
והדגל נזכר אח"כ בתולדות יהודי פראג כדבר מפורסם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה