חוף אלטלנה

מגן דוד כחלק מסמל עירית ת"א מופיע על גבי ציון המקום שבו אירעה פרשת אלטלנה ביוני 1948

הנערה עם הטלאי הצהוב

הנערה עם הטלאי הצהוב הוא ציור מפורסם מאד של אסתר לוריא, ציירת ארצישראלית שנקלעה לגטו קובנה בשנים 1941 עד 1944, וציירה ותיעדה שם את חיי היהודים. אסתר לוריא נולדה בלטביה בשנת 1913 ועלתה לישראל בשנת 1934. כתבתי על אסתר לוריא כבר לפני שנתיים כאשר התחלתי לאסוף תמונות של ציורי טלאי צהוב, וכעת אני מפרסם יצירת אמנות זו באדיבות ידידתי אספנית הגלויות ההיסטוריות סטפני קומפורט. 

הקסגרמה על דגל אלבני

ד"ר קלוד ווינשטיין מצרפת הפנה אותי לדגל אלבני הזה שעליו הקסגרמה לבנה ואני מודה לו על כך . הדגל נוצר בשנת 1912 כאשר אלבניה נאבקה לעצמאות משלטון התורכים. לפי ג'ואמה אולה מאתר דגלי העולם הקסגרמה זו סימלה שקתולים, אורתודוקסים ומוסלמים חיים ביחד מתחת לאותם שמיים. התמונה מועתקת מאתר האינטרנט דגלי העולם.  

מגן דוד 1955

היו זמנים

חנוכה 1955 בגן מרגלית ברחוב מוריה 20 בחיפה. התמונה בשחור-לבן, ובה מופיע על ראשו של כל ילד בנפרד מגן דוד כחלק מדגל ישראל, ובמרכז רואים מגן דוד עשוי מששה מקלות שהתפרק לו מייד לאחר הצילום.

כל הזכויות שמורות לא.ר. 2008

תכשיט חץ ומגן דוד

דובוש מכפר עזה  שלח לי את התמונה שלפניכם עם ההסבר הבא:

מספר מילים על העלמה שיינדל - סוניה, שלצוארה התכשיט של חץ ומגן דוד. היא הבת של אייזיק לייב מנוחין מגומל בילורוס ושל שרה לייבה. האמא שלה היא נכדתו של הרבי מלאדי - מנחם מנדל שניאורסון - "צמח צדק", מיסד חסידות חב"ד. אביה סוחר עשיר שסיפק תבואה לצבא הצאר, נפטר והאם החליטה לשלוח את ארבעת ילדיה , מושקה, לוי, משה ושיינדל (הצעירה מכולם) ב 1901 לירושלים, למאה שערים לגור בבית הסבא וסבתא שלהם. אחרי שהסבא  נפטר בי"ם ב 1907
האחות הבכורה מושקה - מוסיה עזרה בגידול האחות הצעירה שיינדל. לשיינדל הייתה גם משפחה ברחובות, הדוד שלה ראובן ואשתן רחל (גולדין) ואחות דודתה, יהודית, שהתחתנה עם הזאולוג ישראל אהרוני. שיינדל עברה לרחובות ואחר זמן קצר התחתנה בשידוך למורה יעקב ניימן.  ב 1911 מייד לאחר החתונה התאבדה בשתיית רעל
למשפחה קשרים משפחתיים רבים ומעניין לציין שאחיה של שיינדל משה,  (שנהג לקרוא לה שפרה. שיינדל עצמה נהגה לקרוא לעצמה סופי) הוא משה מנוחין אבא של יהודי מנוחין הכנר ושל חפציבה מנוחין. 

את התמונה של שתי האחיות צילם הצלם הארמני הידוע גראבאד קריקוריאן שהיה לו סטודיו בירושלים

התמונה צולמה בשנת 1910 

את הצילום והסיפור המעניין הזה העביר לי ידידי עודד ישראלי.

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2008 ותודות לדובוש על שהפנה אותי לתמונה ולסיפור.

מגן דוד מענפים משנת 1900

מגן דוד עשוי מענפים מופיע על גבי שער מאולתר בעבודת יד של תלמידי המדרשה העברית ביפו שבאו לרחובות לחגיגה הלאומית בפסח 1900 . על פי הכיתוב שעל התמונה המלה טיול עוד לא הייתה בשימוש ובמקומה השתמשו במלה "הלוך".

שמתי לב שמה שמאפיין מגני דוד שמצולמים מתחילת המאה שעברה בשחור לבן הוא שהם בדרך כלל עשויים ביד ועממיים ואילו רוב מגני הדוד שאנו רואים כיום הם מוצרים תעשייתיים שעוצבו בידי מומחים.

התמונה באדיבות דובוש מכפר עזה

גלוית דואר נוסטלגית

על גבי גלוית דואר, שהוכנה [בשיתוף אל על] במיוחד לרגל חג העשור, מופיע מגן דוד בתוך הסמל הישן של אל על לצד מטוס שמגיע לארץ ישראל מכיוון הים, ו"מרשה" לנו לראות את ישראל ממעוף הציפור: ארץ קטנה (לפני סיפוח השטחים) ירוקה ונקייה. על הבול תאריך: 28.05.21958

כל הזכויות שמורות לאורי מרב כמו גם להדי אור 2008

תודה לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לתמונה זו

אמנות ישראלית, החתימה של יעקב אגם

מגן דוד מופיע בחתימה של יעקב אגם. כאן הוא לקוח מתוך בול שלושים וחמש לעצמאות ישראל שיצא לאור ביום 12/04/1983 ועליו מגן דוד אחר בסגנון האמנות הקינטית. מה שמעניין הוא שהמגן דוד שבחתימה מחליף הן את האות אל"ף באנגלית והן את האות A בשפות הלטיניות. בעיני זו יצירת אמנות בזכות עצמה.

ראוי לציין שמגן דוד הופיע בתקופות מסויימות גם בחתימה של היינריך היינה וגם בחתימה של אמן התחריט הרמן סטרוק

Hermann Struck

(1876-1944)

תווית על בקבוק יין יקבי פרידמן

מגן דוד מופיע כל גבי תווית יין נושנה של יקבי פרידמן ביחד עם תעודת "דיפלומה" שקיבל המפעל בשנת 1924 מן האימפריה הבריטית.

ברקע עבודות בכרם ישראלי וחביות יין.

לא ברור מה הספרה שמונה עושה במרכז המגן דוד הזה, אך ככל הנראה משמעות  האותיות שמסביב היא פרידמן ובניו.

S. F & S (sons)

ראוי לזכור שלמגן דוד יש קשר עם תעשיית היין הישראלית עוד מהמאה השמינית לפני הספירה (על פי חרסים שנמצאו בגבעון).

בימי הביניים הופיע הכוכב בן שש הקצוות על גבי שלטי מסבאות יי"ש (ברנדי) ובירה, בעיקר בגרמניה.  

כל הזכויות שמורות לאורי מרב ולהדי אור 2008

תודה לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לתמונה זו. 

בולים משושים

מאחר ואני מחשיב את עצמי לממציא הבול בצורת מגן דוד אין פלא שקפצתי ממקומי כאשר ראיתי את הבולים האלה שהנפיקה רשות הדואר ההודית באוגוסט השנה. נרגעתי לאחר ששמעתי ממנצור חוסיין (שבבלוג שלו ראיתי את הבולים האלה) שבמקור הם היו משושים, ושהוא זה שגזר אותם בצורה שכזו. בכל אופן הבול שלי קדם - הוא מספטמבר 2007. כל הזכויות שמורות למנצור חוסיין 2008.

והנה עוד בול בצורת מגן דוד לרגל יובל מאה לבית הכנסת בסופיה בירת בולגריה

 באדיבות סטפני קומפורט:

משלחת של המקויה

מגן דוד לבן על גבי כחול (אותם צבעים כמו על הדגל הישראלי אבל בסדר הפוך) על גבי מעילי חברי משלחת המקויה המגיעים ארצה לעתים תכופות לחיזוק הקשר הרגשי העמוק שיש להם עם העם היהודי מזה שנים רבות.

כל הזכויות שמורות לזקו שצילם תמונה זו

הרצל בקיסריה

בתמונה מגן דוד מנורה ולוחות הברית מעל לראשו של חוזה המדינה

את מוזיאון ראלי הקים הארי רקנטי בקיסריה באוקטובר  1993. ליד המוזיאון פסלי שיש של אישים שתרמו להקמת המדינה: בנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, ארתור ג'יימס בלפור, הארי טרומן ודוד בן-גוריון.

צילום:  חיים שטייר

כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

ראו עוד תמונות של הרצל שצילם חיים שטייר

דוד את גוליית

כמו בגלגול נשמות נפגשים שני השמות של דוד ושל גוליית (גוליה באיטלקית) על גבי עטיפות ממתקים תוצרת איטליה.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008

אמני שבט השיפיבו מפרו

חוזה מנואל צ'מורו שלח לי  תמונות מדהימות אלה של הקסגרמות בעבודות אמנות של בני שבט השיפיבו במעלה האמזונס. בני שבט אלה מונים כשלושים וחמישה אלף נפשות, והם חיים בשלוש מאות כפרים בפרו, תוך שמירה על מסורותיהם העתיקות. 

כל הזכויות שמורות  לחוזה מנואל צ'מורו 2008

שלט הרצל

שני מגני דוד קטנים ולבנים על הרקע הכחול של השלט לזכר הרצל שניצב ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט

צילום: תמר הירדני

כל הזכויות שמורות לתמר הירדני 2008

מקור: ויקיפדיה

ג'ואניקי פפה ויטונוב צייר נוצרי בולגרי

תודותיי לרוזיצה אוריצקה-אולסון שהפנתה אותי ליצירות אמנות אלה של ג'ואניקי פפה ויטונוב, צייר נוצרי בולגרי מתחילת המאה התשע עשרה. ביצירות אלה נעשה שימוש יוצא מן הכלל בהקסגרמה הנוצרית. התמונות לקוחות מאתר של הכנסייה האורתודוכסית נוצרית בבולגריה.

קטע מרצפת פסיפס בבולגריה

הקסגרמה מהמאות השניה עד הרביעית שנחפרה בבית רומאי עשיר בעיר הרומית אוגוסטה טרייאנה שבדרום בולגריה. העיר נבנתה בשנת 109 לספירה. רצפת הפסיפס מוצגת במוזיאון האזורי להיסטוריה בסטארה זגורה.

Copyright 2008 Rossitza Ohridska-Olson - photographer (culturalrealms.typepad.com)

Copyright 2008 Vizantia Enterprises Inc. (vizantia.com)

קבוצת הרצל חוזה מדינת היהודים בפליקר

פליקר היא תוכנה לשיתוף תמונות, ואחת הדרכים לשתף תמונות היא להכליל אותן בקבוצה שעוסקת בנושא מסוים.

בנוסף לקשרים החברתיים שנוצרים כתוצאה מהעניין בנושא משותף ישנו גם יתרון כלשהו בחיפוש חומר בתוך הקבוצה, כי לעתים תכופות אנשים מכניסים לפליקר תמונות עם טקסט שאינו תואם את התמונה במאה אחוז. תמונות שבהן מופיע הרצל יכולות לא לעלות כלל בחיפוש רגיל, אבל בקבוצה שהנושא שלה הוא הרצל הבעיה הזאת פתורה מראש.

הסיבה להקמת הקבוצה היא שקבלתי מחיים שטייר כמות גדולה של תמונות שעוסקות בדימוי של הרצל, וחשבתי שהן יכולות להיות מרכז מגנטי לאנשים נוספים שהעיסוק בהרצל מלהיב אותם.

התמונה לעיל נכללת בקובץ שחיים שטייר שלח לי, וכעת גם בקבוצת הרצל חוזה מדינת היהודים בפליקר. רואים בה פלאייר למסיבת עצמאות ביום 6.5.03 באומן 17

התמונה היא מאוסף חיים שטייר ובאדיבותו

חוסר סובלנות

במקדוניה ישנו מנזר בשם לסנובו ובו על הרצפה מגן דוד משופשף (ראו בתמונה) מצעדי המבקרים במקום. הנזיר שגר שם סיפר לרוזיצה אולסון שישנם עוד שני עיגולי אבן דומים שאותם הוא מכסה בשטיחים כדי שלא ידרכו עליהם. לדבריו באמצעות הדריכה על המגן דוד מפגינים המאמינים הנוצרים את דחיית היהדות.

הנושא של השפלת היהדות באמצעות דריכה על סמלה עולה בכל פעם שההקסגרמה נמצאת על הרצפה, כמו בשער השלשלת  בהר הבית, או בשער ציון, או בויכוח סביב נעלי ואנס שבסוליותיהם קבועה צורת המגן דוד. על כל פנים מאחר והאנטישמיות כל כך גלויה ובוטה מאז ומעולם הדריכה על המגן דוד היא ממש לא חדשותית, ומוזר שהיא בכלל עולה לדיון.

Copyright 2008 Rossitza Ohridska-Olson - photographer (culturalrealms.typepad.com)
Copyright 2008 Vizantia Enterprises Inc. (vizantia.com)

הגדת הקפה

מגן דוד מופיע על גבי כריכת הגדת הקפה

 ההגדה היא משנת 1938

בהוצאת

General Foods Corporation

והיא נועדה  כנראה לקידום מכירות קפה מקסוול.

כל הזכויות שמורות לבעל ההגדה הזאת, אלפונזו, שהוא חבר בפורום האספנות.

תודות לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לתמונה זו.

אובמה, שחור על גבי לבן

ישנן כיום ציפיות משיחיות של בני הדתות העיקריות מנשיא ארה"ב ברק אובמה (התמונה באדיבות craynol מפליקר). על פי המסורת היהודית המשיח יבוא על חמור לבן, ולכן הוספתי את החמור (התמונה באדיבות hoyasmeg מפליקר).  ההקסגרמה משותפת לנוצרים מוסלמים הינדים ויהודים מזה דורי דורות מצד אחד, ומן הצד השני היא מחוברת למשמעות משיח מבית דוד ולכן הוספתי גם אותה לבגדו של הרוכב. 

ציון מדפיס מימי הביניים

הקסגרמה בשחור לבן ועליה ציטוטים מן התנ"ך, שימשה לציון עבודות של המדפיס המלכותי וויליאם פקס בין 1499 לבין 1508. האיור מועתק מספרו (באנגלית) של וויליאם רוברטס (פרויקט גוטנברג): ציוני מדפיסים, פרק בהיסטוריה של אמנות הדפוס. הספר נכתב על ידי וויליאם רוברטס ויצא לאור בשנת 1893. אני מודה למר זאב בונוביצקי שהפנה אותי להקסגרמה מעניינת זו.

לקסיקון ציוני

מגן דוד בעיצוב ייחודי מופיע על גבי עטיפת לקסיקון ציוני, ספרם של אפרים ומנחם תלמי (בנו)  שיצא לאור בהוצאת ספריית מעריב בשנת 1978. צילם את התמונה זקו וכל הזכויות עליה שמורות לו. 

אנדרטה לזכר יהודי רודס וקוס שנספו בידי הנאצים

בסיס האנדרטה לזכר אלף שש מאות וארבעה  יהודי רודס וקוס שנספו בידי הנאצים הוא בצורת מגן דוד גדול מיוחד במינו ומרשים. בנוסף חרוט מגן דוד  לבן קטן ושכיח על גבי עמוד השיש השחור. התמונה היא באדיבות "טמפלר1307" מפליקר. 

מבהיר לכהה

ארבעה מגני דוד שמגיבים לאור באופן הדרגתי כפי שצילם אותם הצייר מאיר סלומון באזור שוק הפשפשים ביפו

כל הזכויות שמורות למאיר סלומון

צלבי קרס בואראנאסי

ד"ר גלעד גלילי  מירושלים שלח לי צילום שהוא צילם בטיול שלו בואראנאסי שבהודו לפני כשנה.  גזרתי מתוך הצילום שלו את החלק הזה שבו רואים הקסגרמה מוקפת במסגרת שמאוכלסת בהמון צלבי קרס. המשמעות של שני סמלים אלה בהודו שונה לחלוטין מזו של תרבויות המערב.

תודה לדובוש שהפנה אותי לתמונה זו.

חנה סנש

אורי אופיר כתב לי:

לפני דקות סיימתי לראות בערוץ 1 בטלויזיה את הסרט על חנה סנש. היה מרתק ומכובד. בסרט סופר שהיא היתה בתאה  וכדי שיזהו מי היא, ואולי על ידי כך ייווצר קשר עם שאר האסירות היהודיות, היא ציירה מגן דוד באמצעות האבק שהיה על החלון - נקודה קטנה מלאה עוצמה!

מצבתו של הפלמחניק אליעזר ארקין

עודד ישראלי שלח אלי את צילום מצבתו של הפלמחניק אליעזר ארקין ועליה מגני דוד. אליעזר ארקין נהרג לפני מלחמת השחרור במבצע פיצוץ הראדאר בחיפה 21.7.1947  והוא קבור בבית הקברות במזכרת בתיה. הוא היה נצר לראשוני המושבה.

בשיר צ'יזבאת  

הָאֵשׁ מְפַצַּחַת זְרָדִים בִּדְמָמָה

 מופיעות המילים

נִזְכֹּר אֶת אוֹתָהּ הַזְּחִילָה לָרַדָּאר

נִזְכֹּר אֵיךְ אֶחָד לֹא חָזַר

מילים אלו מתייחסות לסיפור מותו של אליעזר ארקין. בחיפה, בכרמל, קרוב למקום נפילתו, ישנו שלט צנוע לזכרו על גדר אחד הבתים.

תודה לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לסיפור זה.

כל הזכויות על התמונה שמורות לעודד ישראלי 2008

ניצה וולפנזון כתבה לי את הדברים הבאים:

בזמן ההתקפה על הרדאר עלו הלוחמים בחשכה על ערמה של קופסאות שימורים ריקות ובגלל הרעש נתגלו ונורו על ידי הבריטים. אליעזר ארקין נפצע והפציר בחבריו שייסוגו וישאירו אותו.   כל הלילה נשאר לבדו שותת דם, ובבוקר נתגלה על ידי כלבי הבריטים, הועבר לטיפול בבית החולים רמב''ם,  ונפטר מבלי למסור סודות. נמסר לי על ידי בני המשפחה כי הם  מדי שנה באים לחיפה ומתכנסים על יד השלט ברחוב טשרניחובסקי, הסמוך למקום האירוע. גם הפרטים האחרים נמסרו לי על ידי בני המשפחה

תיעוד תגובות לרצח רבין בכיכר מלכי ישראל-תל אביב נובמבר 1995

חיים שטייר יצא בנובמבר 95 לתעד את התגובות הספונטניות של הציבור הישראלי לרצח רבין כפי שהונצחו על קירות זירת הפשע.

בצילום לעיל נראה מגן דוד לבן מתחת לסטיקר "סליחה ששתקנו" ולגרפיטי: "אתה [רבין] נולדת לשלום".
כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

ראו את סידרת הצילומים המלאה בקישורית

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157608679326292/

הפעמון של גדרה

מגן דוד על גבי הפעמון של גדרה

תודה לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לתמונה זו של הפעמון של גדרה, שבאמצעותו היו מזעיקים את התושבים בשעת הצורך. דובוש כתב לי:

הצילום הוא של יעקב שקולניק עורך "ארץ וטבע" הופיע ב"ארץ וטבע" באוגוסט 2004 במסגרת כתבה של יוסקה גרינבוים ועודד ישראלי: הרצח בגורן  על ישראל רוזמן (קאלוגר), שנפל חלל ב-1890 כששמר על הגורן בגדרה. היה הקורבן הראשון של מושבת הבילויים.  הכיתוב לצד הצילום:

"הפעמון המקורי של המושבה גדרה על רקע בית הכנסת. הפעמון ניצב ליד צריף הבילויים ברחוב הבילויים"

אגב, לידו גם מגדל המים של המושבה שנמצא מאחורי בית הכנסת.

את סריקת הצילום מתוך "טבע וארץ" שלח לי עודד ישראלי.

כל הזכויות שמורות ליעקב שקולניק 2008 

מנורת שמן ביזנטית

מנורות שמן ביזנטיות עשויות חרס מעוטרות בהקסגרמה

אלה המנורות הראשונות מסוג זה שאני מפרסם כאן.

המנורות נמנות על אוסף שלמה מוסיוף

כל הזכויות על הצילום שמורות לשלמה מוסיוף 

ועוד מנורת שמן עם הקסגרמה מאותו מקור

לוגו מגן דויד מאותיות

לוגו מגן דוד שעשוי מאותיות השם לוי, שהוא שמו הפרטי של בעל האמבולנס הפרטי הזה.  עיצוב מגני דוד מאותיות שונות הוא בבחינת תופעה מיוחדת, וניתן לראות דוגמאות רבות של עיצוב שכזה בסמלי המכביות לאורך השנים.  

שד האנטישמיות

זוהי יצירה נוספת של סבינה סעד בסדרת "דיאלוג עם טלאי צהוב".

גודל: 14*14*40

קופסה מעץ ,קפיץ,טלאי מעץ  וצבעי אקריליק. 

האנטישמיות שבדרך כלל חבויה מתפרצת מדי פעם,בצורה בלתי צפויה.. כמו הקופסאות שיוצא מהן שד. הטלאי הצהוב הוא יותר גדול מהקופסה כך שלא ניתן לחזיר אותו פנימה. על הדפנות של הקופסא מצוירים הדגלים של איטליה, צרפת, גרמניה, פולין והולנד. יש עוד מדינות אבל אין מקום על הקופסה. 

 כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008 

בול הקסגרמה מנפאל

הקסגרמה מופיעה על גבי בול שיצא לאור בשנת 1994 בנפאל. תודות לדובוש מכפר עזה ששלח לי תמונה זו. אחת המשמעויות של ההקסגרמה בנפאל היא השכלה, כפי שכבר הצגתי בבלוג זה בכמה תמונות בעבר.

דובוש שאל  בפורום של האספנים בתפוז לגבי בול זה וקיבל תשובה של אספן הבולים הותיק רון ברגר מירושלים לפיה  בול  זה הוא הרביעי בסדרת אישים מפורסמים שנפאל הנפיקה ב- 23 בדצמבר 1994.  הבול מראה את דיוקנו של חכם הדת והפילנתרופ הבודהיסטי באלאגורו שאדאנאנדה שנולד בשנת 1835 ונפטר בשנת 1916. 

שאדאנאנדה השתייך למעמד העליון של כוהני הדת הבראהמינים בנפאל, והיה בן למשפחה אמידה. הוא הקים במזרח המדינה את בתי הספר הציבוריים הראשונים שבהם הוצעה השכלה לכל.  

תודה לרון ברגר ולדובוש על ההסבר הממצה

צלבי תו בהקסגרמה

התמונה של שלושה צלבי תו בתוך הקסגרמה מתחילת המאה שעברה בקתדרלה של שפילד שבאנגליה מתפרסמת באדיבות "אוויסה" מפליקר, וכל הזכויות עליה שמורות לה. תו היא האות התשע עשרה באלף בית היווני.

איור ערבי, הקסגרמה עם שדים

הקסגרמה מופיעה על גבי אחד מדפי כתב היד בן המאה הארבע עשרה כיתאב אל בולהאן (ספר הפלאות) בהקשר של גיהנום או שדים. הספר עוסק בידעונות, באסטרולוגיה ובאסטרונומיה וחיבר אותו עבד אל חסן אל איספהני.

התמונה מועתקת מויקימדיה קומונס מהערך  כיתאב אל בולהאן והיא הועלתה לשם על ידי "פיקיי". להערכתי המתבססת על ההקשר שבו מופיע האיור -  ההקסגרמה מופיעה כאן בתור כוכב או בתור כוכב לכת. 

מטבע מפולין לזכר מרד גטו ורשה

מטבע 2 זלוטי מפולין משנת 2008 ששלח אלי גדעון מפורום האספנות "קולקט". על המטבע רואים מגן דוד עשוי מגדר תיל, וזהו מוטיב שכיח בהנצחת השואה. המטבע הופק לרגל מלאת ששים וחמש שנים למרד גטו ורשה, והוא  נמנה על סדרה של שלושה פריטים, שמהם בעוד מטבע מופיע מגן דוד על רקע קיר לבנים. 

בול ערבי עם דגם של חותם שלמה

תמונת בול ערבי עם דגם של חותם שלמה 

ששלח לי דובוש מכפר עזה וכל הזכויות עליה שמורות לו

סבינה סעד שהיא ממוצא איטלקי סיפרה לי ש"בלוני הדיבור" בקומיקס נקראים באיטלקית FUMETTO שפירושו עשן קטן. בשואה היהודים עלו השמיימה בעשן גדול. "בלוני הדיבור"  ריקים מכיוון שבאותה תקופה קולם של היהודים לא נשמע, ומכיוון שחלק מהיהודים איבדו את אמונתם באל. 

הציור ייכלל בתערוכה דיאלוג עם הטלאי הצהוב שמיועדת להיפתח בעוד כחצי שנה.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008

דיו ועפרון צבעוני על נייר

14.3X14.3 

פיראטים יהודיים

דובוש מכפר עזה הפנה את תשומת לבי לכתבה באתר מורשת לפיה בבית עלמין שנחשף לאחרונה בקינגסטון, בירת ג'מאייקה, התגלו מצבות עם מגני דוד לצד סמל הפיראטים - עצמות מוצלבות מתחת לגולגולת. בבית הקברות בעיר ברידג'טאון שבברבדוס, נמצאת מצבתו של יעקב משיח (1693), מעוטרת במגן דוד, בגולגולת צלובת עצמות, במעדר ובשעון חול. חוקרים את נושא הפיראטים היהודיים הישראלי אורי וייס והג'מייקני אד קריצלר.

בול ממרוקו משנת 1895

הבולאי ד"ר קלוד ווינשטיין מצרפת שלח לי את הבול הזה ביחד עם עוד כמה בולי מגן דוד מאותה תקופה וכתב לי את הדברים הבאים (תרגום שלי מאנגלית):

הבול מטטואן שפרסמת בבלוג שלך בשישי באפריל 2008 היה בשימוש באחד מתוך עשרים שרותי דואר מקומיים, שמתוכם תשעה עשר היו בבעלות יהודים. אותו בול נוצר במרץ 1896 בידי יהושע בנשימול מטטואן עבור צ'וואן (שבעים ק"מ משם). הבול לעיל הוא בול מקומי שנוצר בשנת 1895 בידי אהרן כהן מטנג'ר עבור ארזילה (חמישים ק"מ משם). 

בול דני משנת 1904

חותמת דואר (שניתן לשלוח רק בנוסף לבול תקני) שהוציאה רשות הדואר בדנמרק בשנת 1904 לכבוד חג המולד, והוא הראשון בעולם בסוג זה של חותמות חג המולד. תודה לגדעון מפורום האספנות "קולקט" על שהביא לי בול זה לסריקה

לוגו עמותת הקריקטוריסטים בישראל

לוגו עמותת הקריקטוריסטים בישראל "פנקום"

צילום: חיים שטייר

כל הזכויות שמורות: חיים שטייר 2008

מי אש

מתוך ויקיפדיה באנגלית ערך" אש" (ארבעת היסודות)  האיור הועלה לשם על ידי בריאן דרקסן

 באלכימיה המשולש שחודו כלפי מעלה מסמל את יסוד האש ואילו המשולש שחודו כלפי מטה מסמל את יסוד המים

מתוך ויקיפדיה באנגלית ערך" מים" (ארבעת היסודות)  האיור הועלה לשם על ידי בריאן דרקסן

 מיותר לציין שאש ומים הם ניגודים. בהקסגרמה ניגודים אלה מתאחדים ומשתלבים, ואז הם מסמלים את אחדות הניגודים. באלכימיה אחדות מסוימת זו של אש ומים נקראת מי אש, ולכן ככל הנראה היו הקסגרמות מצויירות מעל לחנויות לממכר אלכוהול עד לפני כמאה שנה

סיכה של אחות בבי"ח הדסה

סיכה של אחות בבי"ח הדסה ועליה מגן דוד

עיצוב הסיכה מזכיר כיסוי ראש שאופייני לאחיות 

כל הזכויות שמורות לאספן דויד מוראד , מפורום האספנות ב"תפוז"

מגן דוד, גלגל המזלות, חלום יוסף ונבואת בלעם

ההקבלה בין שנים עשר השבטים לבין גלגל המזלות מופיעה במקורות רבים. למשל, ב"ספר הפליאה" המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה:

והד' דגלים היו כנגד י"ב שבטים של ישראל ג' שבטים לכל דגל. וי"ב שבטים כנגד י"ב מזלות ונגד י"ב אבני אפוד

וכן במדרש תנחומא (מהדורת בובר, ויחי טז):

השבטים על סדרו של עולם הוא, מהלך היום י"ב שעות, השנה י"ב חודשים, המזלות י"ב. לפיכך כל אלו שבטי ישראל שנים עשר.

פחות ידוע לציבור אודות הקשר שבין המגן דוד לבין שנים עשר השבטים ולבין שנים עשר המזלות, ולכן מצאתי לנכון להביא בפניכם את ההגיגים הבאים:

 בחלום יוסף [1] משתחווים לו השמש (אביו) הירח (אמו) ואחד עשר הכוכבים (אחיו).

אחד עשר הכוכבים/האחים האלה מסמלים את אחד עשר השבטים, ולכן הגיוני להסיק שיוסף הוא הכוכב השנים עשר המסמל את השבט השנים עשר. לפיכך, ביחד עם השמש והירח מופיעים בחלום יוסף  ארבעה עשר כוכבים. המספר 14 בגימטרייה שקול כנגד אותיות דוד:

4+6+4

לפיכך ניתן לכנות כל אחד מארבעה עשר גרמי שמיים אלה בשם "כוכב דוד" (שתרגומו לאנגלית STAR OF DAVID שתרגומו לעברית מגן דוד).

לאחר יציאת מצרים השבטים במדבר היו מסודרים בצורת מגן דוד [2]. מגן דוד נראה כמו כוכב. לפיכך יתכן שבגלל שראה בלעם מראש ההר הגבוה במות בעל את שנים עשר השבטים הפרושים למרגלות ההר בצורת מגן דוד אמר: 

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ... ומחץ פאתי מואב

  (במדבר כד, יז).

לדעת רש"י בפסוק מנבואת בלעם "דרך כוכב מיעקב" רומז הביטוי "דרך" על קשת [3] ואילו המשכו: "ומחץ פאתי מואב" על דוד המלך. לדברי החוקר אורי אופיר פרוש רש"י זה (ופירושים דומים נוספים של גדולי ישראל) מחבר לראשונה בין המלה כוכב לבין המלה דוד. אורי אופיר מסכם ואומר: "אך זהו קשר רעיוני בלבד שאינו מצביע על צורת מגן דוד

ענין אחר

יוסף בחלומו מזהה את אביו, יעקב, עם השמש. זיהוי זה פותח פתח להסבר אסטרולוגי של הפסיפסים היהודיים בבתי הכנסת העתיקים שבמרכזם שמש (בחמת טבריה, בציפורי, בבית אלפא, בנערן), ודוחה את הפירוש ההסטורי לפיו פסיפסים אלה נוצרו עקב השפעות נוכריות. 

ליעקב נוסף לאחר מאבקו במלאך השם "ישראל". במלים אחרות עם-ישראל (העם של ישראל) הוא העם של יעקב, והוא נקרא גם "בית יעקב". יעקב הוא האב המשותף של כל מי שמשתייך לאחד השבטים, בני יעקב. המשמעות של אב היא מקור (ממנו באו השבטים) וגם דאגה (השגחה). הביטוי "אבינו שבשמים" מקבל לפי פרוש זה משמעות אסטרולוגית- אבינו יעקב הוא השמש, שהיא כוכב בשמים. אחרת, אם הכוונה לאל, קשה להסביר איך האל שנמצא בכל מקום מוגבל רק לשמים. 

- - - - - - - - - - - - - - 

 [1] בספר בראשית בפרק לז

[2] על פי מאמר של הרב ש.ז. כהנא ז"ל שמוקדש למשמעות המגן דוד ומופיע  בדף אינטרנט של "מורשת".

[3] מזל קשת? חיזוק לגרסה זו ניתן למצוא בברכת יעקב ליוסף (בראשית מט כב) בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה  עלי שור וימררהו ורבו וישטמהו  בעלי חצים: ותשב  באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל. 

דגל השומר

עמי יובל שלח לי צילום זה של דגל "השומר", שבמרכזו מגן דוד ובתוכו רקום "השומר" ביחד עם הכיתוב הבא:

צילמתי את התמונה בחול המועד סוכות  בשנה זו, בטכס זיכרון שנתי לאנשי "השומר" שנערך בבית העלמין שלהם, בכפר גלעדי. הגעתי לטכס כקרוב של בן  משפחתי (בן דוד של אבי) ישראל רומרשטיין, שנהרג מבעיטת פרד באוקטובר 1918, שבוע לפני תום מלחמת העולם הראשונה.

כל הזכויות שמורות לעמי יובל 2008

הלוואה למאה שנה

מגני דוד רבים פזורים על שטר חוב משנת 1912 להלוואה למאה שנה להספקת מים למושבה פתח תקוה. מעניין אותי אם בשנת 2112  יהיה ניתן לפדות את ההלוואה הזאת... התמונה מתפרסמת כאן באדיבותו של גדעון מפורום האספנות קולקט וכל הזכויות עליה שמורות לו.

מגן דוד סוכות 2008

מגן דוד כאחד מקישוטי הסוכה המקובלים

צילום של חיים שטייר 

וכל הזכויות עליו שמורות לו

מועדים לשמחה