סמל התיאוסופים במלבורן אוסטרליה

אבי נבון מקיבוץ להב צילם את סמל התיאוסופים ברחוב במלבורן, אוסטרליה, ובו שילוב של מגן דוד ובו סימן החיים (אנח') המצרי, ומעליו צלב הקרס.

ברכה בצורת מגן דוד בגן המנהיגים בראשון לציון

התמונה באדיבות אבישי טייכר מתוך ויקיפדיה בעברית ערך "ראשון לציון"

סמלי מגן דוד של שבתאי צבי בעיר אולצין שבמדינת מונטה נגרו

סמלי מגן דוד של שבתאי צבי בעיר אולצין שבמדינת מונטה נגרו

בהסבר לתערוכה של נחמה לבנדל - נדב בלוך "דונמה- בעקבות שבתאי צבי" בגלריה "טובה אוסמן" נכתב כי בגלריה העירונית שנמצאת בעיר אולצין שבמדינת מונטה נגרו (לשעבר חלק מיוגוסלביה) על הגבול עם אלבניה יש בקומה השלישית נישה ומעליה שני סמלי מגן דוד מסותתים באבן. לדברי המקומיים מקום זה היה מקום התכנסות של שבתאי צבי וחסידיו. שבתאי צבי הוגלה לאולצין ונקבר בה. קברו נמצא במבנה סגור ונחשב למקום קדוש.

טלאי צהוב, שריפת ספרים, הנבואה של היינריך היינה

עבודה של סבינה סעד שהוצגה ב"בית אריאלה" בתל אביב

בתערוכה:

"מי מפחד מהיינריך היינה?"

שהיא תערוכה של אגודת המאיירים בשיתוף עם בית אריאלה.

טכניקה מעורבת על בד

גודל 50*70

העבודה מתייחסת למשפט:"במקום שבו שורפים ספרים ישרפו בסוף גם בני אדם"

מתוך המחזה של היינריך היינה:"אלמנסור" (1820)
--

כל הזכויות שמורות
Sabina Saad - סבינה סעד
נייד: 052-5844597
Phone: 972-8-9410231
Moshav Ramot-Meir,76832, Israel

פרט מתוך יצירה של סבינה סעד (C) "מי מפחד מהיינריך היינה?"
סבינה כתבה לי:
כדי לעשות את העבודה לא רציתי לקלקל ספר, לכן לקחתי ספר שהיה כבר במצב לא טוב, "אי המטמון" של רוברט לואיס סטיבנסון (1883) הדבקתי את הדפים השרופים באקראי. כשגמרתי את היצירה בלט לעיני המשפט מתוך הספר "רוח נבואה ניצנצה בו!"........

נס גדול לא היה שם

שמונה סביבונים מעץ בצורת טלאי צהוב

גואש על עץ -תלת ממד

בקוטר 6; 7.5; 11,5; 13 ס"מ

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2009

לדברי סבינה

הרעיון ליצירה מקורו בסרטונים בהם מראים חיילים נאצים מצווים על יהודים לרקוד לפי רצונם ולפעמים גם יורים ברגליהם כדי לזרז אותם ולהקפיץ אותם. כמו שהסביבונים מסתובבים לפי רצונו של המחזיק בהם, כך גם היו היהודים בידם של הנאצים. כאן כתוב על אחד מהסביבונים "נס גדול לא היה שם" באופן הפוך לסביבונים של חג חנוכה שעליהם חרוטים ראשי תיבות נ.ג.ה.פ/ש (נס גדול היה פה/שם).

כאן אני מתייחסת לחלק הגדול (6,000,000 מתוך 7,000,000 יהודי אירופה) שנספו ואשר עבורם לא היה נס גדול שם (ככתוב באחד מהסביבונים). להבדיל מתמונה אחרת שלי (6,000,000) שבה אני מתייחסת לנס של ההישרדות של חלק מהיהודים בשואה.

מגני דוד משובצים בקערה

קערת עץ משובצת במגיני דוד גדולים ובתוכם משובצים מגני דוד זעירים. ככל הנראה הקערה נעשתה במחצית הראשונה של המאה ה-20. השיבוץ עשוי בעצם\שנהב וצדף. החלק המרכזי של הקערה קמור

כל הזכויות שמורות ליהושע זלוטניק 2009

מגן-דוד במכתב תודה ליוסף טרומפלדור

מגן-דוד למעלה מימין במכתב תודה והערכה שהגישו התלמידים חניכי החוג הציוני בפיאטוגורסק ליוסף טרומפלדור לרגל נסיעתו לארץ-ישראל.

התמונה מתפרסמת כאן באדיבות עודד ישראלי

מגן דוד בלב מנדרינה

מקרוב

צילום מאקרו

אני מודה לבן שלי, שיר, שגילה את המגן דוד הזה במהלך הכנת מיץ המנדרינות של הבוקר

ציורי טלאי צהוב מאת בנימין פלג

כל הזכויות שמורות לבנימין פלג 2009

המקור לסימון J בטלאי הצהוב?

בתמונה: דרכון של יהודיה מגרמניה עם האות J

התמונה באדיבות סטפני קומפורט מפליקר, אספנית הגלויות ההיסטוריות היהודיות. סטפני פרסמה אותה כי נדמה היה לה שיודעים בעולם על הבנקאים השוויצריים שגנבו את רכושם של היהודים, אבל לא כל כך יודעים על חלקם של השוויצרים בשואה. להלן מה שכתבה סטפני קומפורט מתחת לתמונה בפליקר:

"לאחר עלייתו לשלטון של משטר היטלר בגרמניה, קבוצות פרו נאציות בשווייץ הפנו את תשומת לבן ליהודים המתגוררים בשווייץ, אשר מנו 9,803 מתוך אוכלוסייה של מעל 4 מיליון.

אחר כך התחילו בתעמולה אנטישמית ובמסע גידופים, אם כי מעשי האלימות היו רק נחלתו של מיעוט קטן. היו אז שוויצרים רבים ששמחו לשמוע שקרים על היהודים. השוויצרים היו בעיצומו של משבר כלכלי וחששו מאבטלה בקנה מידה עצום כמו גם מהכוח של הרייך השלישי. פחדים תאומים אלה התערבבו כך שההתנגדות להכנסת פליטים יהודים גדלה באין מפריע. בעקבות הסיפוח הגרמני של אוסטריה ב-1938, הגיעו 3,000 יהודים אוסטרים לשווייץ, ורוב הקנטונים סירבו לקבלם.

לאחר מכן שוויץ התחילה לא לאפשר כניסת יהודים אליה, וחיילים ממשמר הגבול הגרמני סייעו בסתר ליהודים לעבור את הגבול לתוך שוויץ. ברן הציעה לברלין להנפיק אשרות כדי לשלוט במספר האזרחים הגרמנים הנכנסים לשוויץ, אך הגרמנים סירבו. המשא ומתן בין שתי המדינות הוביל את הגרמנים להסכים לסמן את "שאינם ארים" באות J . סוכם שדרכונים אלה לא יהיו בתוקף לצורך הכניסה לשוויץ אלא בליווי ויזה שוויצרית. גרמניה דרשה שוויון זכויות ודרישתה נתקבלה ונכתבה ב"פרוטוקול הסופי" אף כי העניין כולו לא פורסם בציבור. העיתונות לא קיבלה הודעה על העסקה של האות "J"שסוכמה סופית ב10 בנובמבר 1938 – ממש לאחר שהחלה הרדיפה הנרחבת של היהודים ברייך השלישי.

שוויץ הכניסה אבחנה נוספת ועדינה יותר שקבעה כי זרים "שהיו תחת איום מסיבות גזעיות בלבד" לא יהיו מוכרים כפליטים פוליטיים ולא יוכלו לתבוע זכות מקלט פוליטי. במהלך המלחמה כולה רק 29,000 יהודים הורשו באופן רשמי לשהות בשוויצריה.

הערה של בעל הבלוג, זאב ברקן:

ככל הנראה זהו המקור לאות J שהופיע לאחר מכן בטלאי הצהוב.

מגן דוד בסמל מועדון ספורט רומני שנוסד בשנת 1920

בתחילת המאה הקודמת היו ברומניה מועדוני ספורט יהודים, כמו: מכבי בוקרשט, הגיבור קלוז', (ראו תמונה, עם מגן דוד) מכבי הכוח יאשי, בר כוכבא סאטו מארה וקדימה טימישוארה.

התמונה באדיבות סטפני קומפורט מפליקר

מגן דוד בצורת כלוב

תלת ממד

33*28*45

עץ וצבעי אקריליק

--
Sabina Saad - סבינה סעד
נייד: 052-5844597
Phone: 972-8-9410231
Moshav Ramot-Meir,76832, Israel

הסימניה החדשה שלי בצורת מגן דוד

מגן דוד של יהודי קוצ'ין בהודו

קישוט לשמחת תורה

צילם: תאופיק זכריה, סופר סת"ם הודי, וכל הזכויות שמורות לו

שעון מגן דוד

הקדקודים של המגן דוד מראים את השעות הזוגיות

הזוויות שביניהם את השעות הפרדיות

גרפיטי מגן דוד בעין חנה

גרפיטי מגן דוד בעין חנה למרגלות קבר הנביא שמואל

חותם שלמה בנבי סמואל

חותם שלמה ממלוכי מעל לפתח בנין למרגלות קבר הנביא שמואל (נבי סמואל) צפונית לירושלים

מגן דוד של פועלי ציון

כרטיס חבר ביידיש של מפלגת "פועלי ציון". ככל הנראה מפולין, קרקוב

כל הזכויות שמורות לעודד ישראלי 2009

מגני דוד בפסיפס לוד

מגני דוד כמסגרת לבעלי חיים על רצפת פסיפס רומית בגודל מאה ושמונים מטרים רבועים מן המאה השלישית-רביעית לספירה שנתגלתה בלוד על ידי מרים אבישר בשנת 1996 .

למרות שלכאורה המגן דוד עשוי מקוים עגלגלים שימו לב שהוא מקיף משושה שמוקף בששה משולשים, שזו צורה שנמצאת בכל מגן דוד "ריק" שמורכב משני משולשים שווי צלעות, אלא שכאן יש דגם של סרטים קלועים המכונה בלועזית Guilloche בין המשושה לבין המשולשים.

התמונות מתפרסמות כאן באדיבות עודד ישראלי וכל הזכויות עליהן שמורות לו

מגן דוד מתנוסס על כיסוי הקטיפה של ספר תורה בציור שמן על בד שכותרתו "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" [דברים ל"ג ,ד]. הציור מבוסס על פרשת: וזאת הברכה, שנקראת בשמחת תורה. ברקע נשקף נוף ירושלים.

אהובה קליין (c)

מגן דוד על גבי הגביע של בנימין

מופיע מגן דוד על גבי הגביע של בנימין בציור שכותרתו "גילוי גביע בנימין" ואשר מבוסס על הסיפור המפורט בספר בראשית [מד, יא- יג]

הציור הוא מאת: אהובה קליין (c) [צבעי שמן על בד]

מגן דוד מסמל זוגיות

יצירה של זאק יתרו, אמן ישראלי שחי בניו יורק, שמדגישה את אחת המשמעויות המרכזיות של המגן דוד כסמל של אחדות בין הניגודים בכלל, וכסמל של אחדות הניגודים בין גבר ואישה בפרט. הכיתוב מסביב:

לא איש בלא אשה, לא אשה בלא איש ולא שניהם בלא שכינה.

כל הזכויות שמורות ל זאק יתרו 2009

גבר ואישה
בגרפיקה מקובל לאפיין גבר במשולש שקדקודו כלפי מטה
ואישה במשולש שקדקודו כלפי מעלה
וכך גם בפילוסופיה ההודית


צילם: זאב ברקן

פסל מאת יוסף תמיר (c)
 משולש שקדקודו כלפי מטה מייצג גבר

משולש שקדקודו כלפי מעלה מייצג אישה 

כל אחד לבד

פסל מאת יוסף תמיר (c)  

 משולש שקדקודו כלפי מטה מייצג גבר

משולש שקדקודו כלפי מעלה מייצג אישה 

השתלבות המשולשים

לפי הפירוש שמעניק יוסף תמיר בפסלו לאחדות הניגודים של הגבר והאישה ניתן מעתה לפרש את הפסוק על בריאת האישה [בראשית ב, כא-כב]

 כאילו הצלע נלקחה לא מבית החזה של האדם, אלא מן המשולש שמייצג את האדם, שבו יש [במגן דוד] שלש צלעות שוות. מצלע הנדסית זו  נבנה המשולש השני... רק בכיוון ההפוך.

מגני דוד בסמלי השבטים

מגני דוד מופיעים בסמלי השבטים מנשה שמעון ולוי שחקוקים בדלתות בית החולים "ביקור חולים" בירושלים (נוסד: 1925). חביב ששון הוציא את התכנון של זאב רבן לפועל. מגן דוד מופיע ביצירות רבות נוספות של זאב רבן שאת חלקן (הקטן) פרסמתי בעבר כאן בבלוג.

ישראל בזמן הגאולה

כל הזכויות שמורות לאהובה קליין שכתבה לי את הדברים הבאים:

במרכז הציור מגן הדוד ובמרכזו "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו". בצד ימין למטה ניתן לראות את דברי הנבואה מתממשים: "הנה ימים באים והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'". בצד ימין למעלה- האריה המסמל את ישראל כשהיא חזקה כמלך החיות. בצד שמאל למטה: "ארץ זבת חלב ודבש". למעלה בצד שמאל: התגשמות הנבואה:"ובנו בתים.."

ישראל הדני- הצעה לאנדרטה

כל הזכויות על תמונה זו שמורות לפסל הירושלמי ישראל הדני שהגיש בשנת 1987 הצעה (שלא מומשה) לבניית אנדרטה ללוחמים היהודיים במלחמת העולם השנייה שהאלמנט המרכזי בה בצורת מגן דוד.

היום הייתי בתערוכה של ישראל הדני בגלריה של דודו גרשטיין בת"א (שפתוחה בין התאריכים 4.9-12.10.2009) ושם יש הסבר מפורט לאנדרטה זו, ולעוד פרויקטים רבים שיצר הדני בארבעים בשנים האחרונות.

מגן ועליו צורת מגן דוד

אהובה קליין בציורה (שמן על בד) "אם אשכחך ירושלים" משחזרת את ימי התנ"ך ורואים בו מלך מברך את ירושלים, כאשר מאחוריו עומדים נגן נבל, וחייל-שומר שאוחז בידו האחת ברומח ובשנייה במגן שעליו חרותה צורת מגן דוד. זוהי המחשה של האגדה על מקור השם מגן דוד בשינוי קל: במקום שהמגן עם המגן דוד יהיה בידי המלך דוד הוא נמצא בידי השומר שלו, או של מלך מקראי אחר .

כל הזכויות שמורות לאהובה קליין 2009

מגן דוד של ישראלה אנג'ל

כל הזכויות שמורות לישראלה אנג'ל שכתבה לי את ההסבר הבא

היצירה היא חלק מסדרת קולאז'ים בשם "פיסות ירושלים". אלו יצירות עשויות על קנוס. הרקע והמוטיבים הם שילוב של ציור אקרילי ומגזרות נייר שנחתכו מנייר הדפס אקרילי שאני יוצרת לבד.

קישוט עם מגן דוד ב"בית הכנסת הגדול" בירושלים

מנורה ממדבר סהרה עם כתב חידה

כוכבים בני ששה קצוות מעל לסימני כתב מסתוריים על גבי מנורה ברברית חרוטה באבן שקנה דוד מימון בעת ששהה לאחרונה בביקור במדבר סהרה שבמרוקו. מי שיודע לפענח את הכתב הזה מוזמן לכתוב לאלי אשד שפרסם כתבה על הממצא הזה בבלוג שלו "היקום של אלי אשד".לי נדמה שאני רואה מימין את המלה "סרטן".

elieshe@zahav.net.il

http://www.notes.co.il/eshed/60481.asp

מצחף לנינגרד עם ציור של מגן דוד

פרט מתוך "דף שטיח" במצחף (קודקס) לנינגרד מתחילת המאה האחת עשרה לספירה עם ציור של מגן דוד שלא במיקרוגרפיה.

הספר יצא לאור מחדש בהוצאה מפוארת על ידי דוד גינצבורג וולדימיר סטסוף בשנת 1905

קודקס לנינגרד 1905 מגן דוד במיקרוגרפיה

מגן דוד במיקרוגרפיה
מתוך הספר

L'ornament Hebreu, Vladimir Stassof & David Gunzburg, 1905

מגן דוד במיקרוגרפיה
במצחף לנינגרד עמוד 477
שהעתקתו נסתיימה בסביבות 1008 לספירה
מוקף בעיגולים קטנים ובחצים רבים

 מגן דוד במיקרוגרפיה
במצחף לנינגרד עמוד 479
מוקף בעיגולים גדולים ובחצים רבים

מגן דוד "מלא" מקיף מלבן
במרכז של ששה חלקי עיגולים
שמאוירים במיקרוגרפיה במצחף לנינגרד עמוד 490