מגן דוד עם צלב בתוכו

את התמונה של שער הספר שעליו מגן דוד עם צלב בתוכו שלח לי דובוש מכפר עזה, שגם צרף את ההסבר הבא:
ידידי פרופ' אורי ביאלר מירושלים כתב ספר בשם זה. על השער מגן דוד. הוצאה לאור

Cross On The Star Of David: The Christian World In Israel's Foreign Policy, 1948-1967 (Indiana Series in Middle East Studies)
Publisher: Bloomington, IN : Indiana University Press, c2005.

עוד פרטים

http://isbndb.com/d/book/cross_on_the_star_of_david.html

אגב הספר הופיע גם בעברית בהוצ' יד בן צבי, תשס"ו אבל ללא מגן דוד בשער
שמו המלא של הספר בעברית צלב במגן דוד - העולם הנוצרי במדיניות החוץ של ישראל 1967-1948
התמונה מתפרסמת באדיבותו של פרופ' אורי ביאלר

מזוזה מהודו

טובים השניים מן האחד: שני מגני דוד על גבי מזוזה מהודו, בת למעלה ממאה שנה, שקנתה הציירת סבינה סעד בחנות עתיקות ביפו.
כל הזכויות שמורות סבינה סעד 2008

צדפים

התמונה של מגן דוד עשוי מצדפים על קיר בנין המשטרה בנוה שאנן שבחיפה מתפרסמת כאן באדיבות ניצה וולפנזון וכל הזכויות עליה שמורות לה. ניצה כתבה לדובוש מכפר עזה (ששלח לי את מכתבה, ברשותה):

הבניין על יד מגדל המים בנווה שאנן. ראיתי בניין קטן מכוסה, כנראה בגלל שיפוץ. הצצתי והצלחתי לצלם חלק מהשלט ולהבין מהו הבניין.

על השלט נכתב: רחוב הגליל 91 , בנין משטרת היישובים היהודיים שהוקמה בשנת 1936

שעשועי מצלמה

מעגל של מגני דוד שחורים על רקע לבן ועוד מגן דוד שחור במרכז - זה מה שקורה כאשר הציירת סבינה סעד משתעשעת עם המצלמה שלה
כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008
ראו עוד כמה תמונות בסדרה זו בפליקר

גור אריה יהודה

שני אריות
שני טווסים
שני דקלים
וכוכב אחד בן שש קצוות
כל הזכויות שמורות לידידתי הוותיקה דבורית בן שאול שהעניקה לי יצירה זו במתנה ואני מודה לה על כך

הקסגרמות בין המזלות

בשנת 1496 הדפיס ניקולס לה רוז' את גלגל המזלות הזה בספר
Le grant kalendrier des Bergiers
בעיר טרוי שבצרפת
שימו לב שבין סימני המזלות מפוזרות הקסגרמות
ברצוני לציין שההקסגרמה הראשונה שאני מכיר היא מתקופת שומר, וגם שם היא מופיעה בהקשר אסטרולוגי/אסטרונומי ביחד עם קבוצת כוכבי הלכת

חולצת גולדה

הצילום של דרורה וייצמן לובשת את חולצת גולדה של נעמי הוא מספטמבר 2003, וכל הזכויות עליו שמורות לה. דרורה וייצמן כתבה לי

נעמי מיברג חברתי עשתה חולצות עם הדפסים של גולדה. אני מנסה להראות את המגן דוד הקטן המודפס בשולי השרוול. הוא נראה לי כמן קעקוע עדין ואני אוהבת את החולצה בעיקר בזכותו, למרות ואולי משום מקומו הצנוע

סמל של בעלות או סמל של פיוס

צילום מגן דוד מעל לפתח מערת הקבר של שמעון הצדיק באדיבות ענת סקילי שכתבה בבלוג שלה

בצפונה של ירושלים בשכונת שיח` ג`ראח נמצאת מערת קבורה מסוף התקופה הרומית או מתחילת התקופה הביזנטית. מסורת שראשיתה במאה ה-14 מייחסת את המערה לשמעון הצדיק. שמעון בן יוחנן הכהן שימש כהן גדול בימי בית שני, היה אחד משיירי "כנסת גדולה".שמעון הצדיק שאמר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים.במקביל להילולה, שנערכה בל"ג בעומר בקבר הרשב"י במירון, חגגו יהודי ירושלים במערת שמעון הצדיק

תודה לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לבלוג של ענת
להערכתי המגן דוד הזה הוא סימן לבעלות יהודית והתרסה כנגד השכנים הפלשתינאים, שנמצאים במצב של עימות מתמיד עם באי המערה היהודיים. אני די בטוח שמי שצייר את המגן דוד אינו יודע שהמגן דוד שייך למוסלמים לא פחות מאשר ליהודים, ובעצם הוא סמל של פיוס בין הדתות, אבל מדוע בכלל לנסות לשכנע את המשוכנעים
?

בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מגן דוד על גבי מצבה של החייל יוסף ארדיטי בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. כל הזכויות שמורות לדובוש מכפר עזה שכתב לי:

צילמתי לפני שנתיים בבית הקברות ברמלה בטקס האזכרה השנתי בנובמבר. החייל , יהודי מצרפת (אני חושב). נהרג בסוף מלחמת העולם הראשונה בישראל – פלשתינה.

ועדת קישוט

הצילום ובו מגני דוד הוא של פרט מתוך עבודה של דבורה מורג שנקראת "ועדת קישוט". הצילום מתפרסם באדיבות דבורה מורג, וכל הזכויות עליו שייכות לה.

האמנית דבורה מורג היא בעלת תואר MAC בביולוגיה. למדה במכון לאמנות בת-ים, בסאול שבדרום קוריאה ובמדרשת בית ברל. מלמדת פיסול ומיצב בקלישר.

דבורה כתבה לי:

בחרתי בחלון הזכוכית הגדול, הנשקף החוצה, כמקום התצוגה לעבודתי בתערוכה ’פרויקט שואה - 2006‘. החלון מכוסה "וויטראז'ים", מגזרות נייר שחורות שמשולבים בתוכן ניירות צלופן צבעוניים, בדומה לאסתטיקה של קישוטי חג החנוכה שהיו מקובלים בבתי הספר.

עבודתי "וועדת קישוט" בודקת את הדרך בה נחקקים דימויים וויזואליים וטקסטואליים מסוימים.

בעבודתי "ועדת קישוט" אני מתייחסת לאופן בו מתקשרים דימויים חזותיים וטקסטואליים שנחקקים בנו בצעירותנו בתווך של אסתטיקות מקובלות הנהוגות בתרבותנו בכלל ובממסד החינוכי בפרט.

העבודה כוללת דימויים וטקסטים ששאלתי ממקורות שונים,הדימויים המרכיבים את העבודה ונשזרים אלו באלו:

דימויים חזותיים מוּכרים בחלקם מצילומים וסרטים אשר הם חלק מהתודעה הקולקטיבית הישראלית והיהודית (בעצם התודעה הכלל העולמית), כגון המבנה של אושוויץ-בירקנאו, דף מתוך רישום של נערה בשואה בה נראות נערות בעבודת פרך והיא כתבה למטה: "נפש בריאה בגוף בריא", דימוי הילד המרים ידיו, הפרפרים (המתייחס ל"אין פרפרים כאן"), הרכבת,

סמלים שונים: מגני דויד ככוכבים זוהרים, עיניים מצריות ועוד.

טקסטים כגון שיר הילדים: ’באה, באה הרכבת, בואו ילדים לשבת‘, ושיר החנוכה: ’באנו חושך לגרש, בידנו אור ואש, שורות משירו של פול צלאן המופיע משני צידי הדימוי המרכזי בעבודה, בהיפוך ראי. צלאן, שאמר שאחרי אושוויץ אי אפשר עוד לכתוב שירה, ובכל זאת כתב - על חוסר האפשרות של המלה להביע חוויה טראומטית כמו זו של השואה.

כל אלו מתערבבים במוחותינו ויוצרים לעיתים הקשרים חדשים, אחרים, כאלו שלא התכוונו אליהם מלכתחילה. (מי בעצם התכוון ולצורך מה?)

ביצירה חדשה של סבינה סעד, "השחור שמתחת לאור", מתגלה רקע שחור מתחת לטלאי הצהוב המחורץ. הרעיון הוא שהמשמעות המקורית של הצבע הצהוב (אור, פריחה, חיים) עוותה על ידי הנאצים, שהעניקו לו משמעות ששמורה בדרך כלל לצבע השחור (חושך, מוות). סביר להניח שהסיבה העיקרית לבחירה בצבע הצהוב עבור הטלאי הצהוב הייתה, לדעת סבינה, היותו צבע בולט על רקע הבגדים הכהים שלבשו היהודים באותה תקופה.

היצירה מושפעת מן הצייר האיטלקי לוצ'יו פונטנה שסבינה ביקרה בתערוכה שלו כשהייתה בת שתים עשרה.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008.

מרק אש

ביצירתו של מרק אש (יליד 1958 צרפת) "כולם יחד" מופיעים מגן דוד, טלאי צהוב ומשולשים שנהגו לזהות יהודים במחנות הריכוז הנאציים וכל אלה מקיפים פיסת מדים שלבשו אותם אסירים ועליה המלה אלוהים בצרפתית. כמו כן מפוזרים על גבי היצירה המספרים אחד עד שש כנגד ששת המיליונים.

מעטפה מהעיר פלסטיין בטקסס

מגן דוד מופיע על גבי מעטפה מעניינת מהעיר פלסטיין בטקסס ארה"ב שאת תמונתה שלח לי דובוש מכפר עזה. לדבריו:

המעטפה נושאת חתימה מהתאריך

29.1.1937

המיוחד בעיר הזאת שהיא התפרסמה ב

1.2.2003

בעקבות התרסקות מעבורת החלל קולומביה שבה היה גם אילן רמון. שרידי המעבורת נפלו ליד העיר.

ה"מזוזה" בצד ימין היא חותמת רגילה של דואר ארה"ב על מעטפות ואני בטוח שאין לה שום קשר למזוזה. היא נקראת באנגלית-

barrel shaped obliterator

המעטפה והחותמת הוכנו כנראה במיוחד ב-1937 כפריט "יודאיקה" (גם נשלח לאדם בשם הורביץ). להזכירך המילה אז פלשתיין (פלשתינה) היה שמה של ארץ ישראל. זאת הסיבה שהשולח הוסיף להנאתו ציור של מגן דוד וגם הדביק בנוסף לבולים האמריקאים 2 בולי מנדט מישראל (פלשתינה). אגב המעטפה נמכרה לאחרונה ב- ebay תמורת 2$ כך שאינה נחשבת לפריט יקר.

גלויות לחיילת

מגן דוד מופיע ביצירה של דרורה וייצמן, אחת מסדרה של עבודות שנקראת "גלויות לחיילת". דרורה כתבה לי:

בינואר 2003 התגייסה בתי לצה"ל ובמשך שנת היותה בקורס, מנותקת מאוד מהבית, הכנתי לה גלויות מדי יום, וזו הייתה האמנות היחידה שיכולתי לה באותה עת. האמנות וחיי היומיום דברו ביניהם גלויות. בעוד המילים סיפרו מה קורה אצלנו ו"מה נשמע בבית", הדימויים גילו תכנים שמעבר למילים. הגלויות מוצגות כאן מצד הכתובת, הבּול והדימויים, כשבצד השני בד"כ יש מלל.

גודל הגלויות: 8.5 X 15 ס"מ עד 20.5 X 16 ס"מ

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

משחק שח סיני

בחודש ספטמבר בשנת 2006 כתבתי שאני שוקל לקנות שח סיני למוזיאון הפרטי שלי של חפצים בצורת מגן דוד. השבוע קבלתי במתנה מבני שח סיני שכזה שנקנה בחוצות היוצר

הדרך האחרונה

טלאי צהוב מוצמד לחזה של חלק גדול מן הדמויות בציור הדרך האחרונה של בנימין פלג שלפנינו חלק קטן ממנו.

בנימין פלג סיפר לי שאנו רואים בציור מעגל (אינסופי) של אנשים שהולכים לקראת מותם (לכן הצבע השחור ברקע).

כל הזכויות שמורות לבנימין פלג 2008 

סדנת ציור מנדלות

התמונה של מנדלות מגן דוד היא מסדנת הציור של אופירה אוריאל בפסטיבל היושבת בגנים שנסתיימה זה עתה .

אופירה כתבה לי:

רוב הנשים היו דתיות והוקסמו מהתוצאות. הסדנה היתה שילוב של ידע לגבי משמעות הסמל [מגן דוד] ויצירה תוך כדי תפילה למציאת האיזון והשלום הפנימי שלנו.

עיטור אסורי שלטון המנדט

התמונה של עיטור אסורי שלטון המנדט שהוא בצורת חלון כלא ממנו יוצא לחופשי מגן דוד בצבע כחול מתפרסמת כאן באדיבותו של טל ענבר, שגם כתב את הערך בויקיפדיה בנושא זה. חלוקת האות על ידי משרד הביטחון החלה בשנת 1984 מקבלים אותו פעילי מחתרות שנאסרו על ידי השלטון הבריטי לתקופה של למעלה מששה חודשים. תודה לדובוש מכפר עזה שכתבה זו מתפרסמת ביוזמתו.

דוד חסדאי ז"ל

דוד חסדאי ז"ל

9 שנים לפטירתו

מהנדס בניין, צייר ומספר ישראלי.

נולד בעיירה סלאבוטה , אוקראינה, כ"ו בניסן תרע"ז

17.4.1917

דוד היה אמן בנשמתו ובלבו, אשר דרך חייו ונסיבות חייו הובילו אותו אל מחוץ לעיסוק החביב עליו : אמנות. כל חייו דומה כי ניסה לשוב על עקבותיו, לתקן את הסטייה אשר הוליכה אותו אל המחוזות הרחוקים מהנתיב שהוא האמין כי גורלו התווה לו. כילד, ניגן בכינור בתזמורת , כנער, כתב סיפורים ביידיש, כבוגר – נמשך אל הציור. באוניברסיטת מוסקבה האמינו כי נכון לו עתיד כפיזיקאי, אולם הוא התעקש על ספרות, ובתום לימודיו התיכוניים נכנס ללמוד ספרות יידיש באוניברסיטה היהודית של מוסקבה. לימודיו אלה נקטעו בראשיתם כאשר עלה בגיל 19 לארץ ישראל. בארץ למד הנדסת בניין והשתלם בציור. לאחר נישואיו השתקע בעיר רחובות ועבד שנים רבות כמהנדס בניין. ספריו מאוירים כולם על ידו:

1961 - "האדם שלא רצה להיות אדם" - י"ד סיפורים קצרים.

1964 - "המוזרים שרצו לחיות" - סיפור חיים בצל מלחמה עתידה.

1975 - " האפור והלבן" - שירה.

1975 - "מעשה במחסן"- מחזה.

1976 - "ילדי הבית המשותף".

1978 - "משרד צחוק הילדים" - ילדים המחליטים להשכין שלום בעולם באמצעות נשק הצחוק.

(קטעים מתוך לקסיקון אופק).

דוד חתר לכתיבה ייחודית, מקורית, והוא שפע רעיונות רעננים ומשופעים הומור.כצייר הציג דוד חסדאי את ציוריו במשך עשורים אחדים בתערוכות רבות, בבתי תרבות ובגלריות ברחבי הארץ ובחו"ל.

נחשב כצייר נאיבי וייחודי, הציור שימש לו כתחביב כי עיסוקו הקבוע לפרנסתו היה הנדסת בניין.

בשנים האחרונות התפנה יותר לציור והגיע להישגים. דרך יצירתו סימבולית וסיפורית, מעניינת, מלאת להט והבעה.

גישתו טבעית ובעלת ריתמוס יצירתי מיוחד.

http://www.akatar.com/9_david.htm - כתובת הדף לזכרו של דוד חסדאי בירחון הקטר.

לחץ כאן למעבר לגלריה של דוד חסדאי

שם: גבעת האהבה

תיאור: צבע שמן

שם: רחוב היהודים

תיאור: צבע שמן על דיקט

מידות: 28.5/45 ס"מ

כותפות, דרגות ואותות

מגני דוד מופיעים בכותפות, דרגות ואותות פרי יצירתה של דרורה וייצמן שכתבה לי את דברי הרקע הבאים:

מתוך תערוכתי שיר לכת

אוצר: דניאל כהנא- לוינזון

בית האמנים ע"ש זריצקי בת"א, ספטמבר 2006

בראשית הקיץ אספתי את הכותפות המתיישנות של חיילי ביתי כדי להניח עליהן עפרונות וצבעים, משל וכיתתו חרבותיהם לאתים ודרגות כותפותיהם לעטים.

רציתי להדר ולפאר, ובדרך קצת לקטר. רציתי רוח שטות, קצת להתבדר. להסיט את הנושא ממקורו הקודר. לסיים פרק, לקרוא לסדר אחר. לעשות אקט של מרידה, ובה בעת לומר תודה. מארש ניצחון למחזיקי מעמד!

פתאום התלקחה מלחמה בצפון (בדרום היא הייתה כל העת על אש קטנה). היה ברור שצריך להכין אותות חדשים, ציונים, עיטורי מופת, עליות בסולם הדרגות. עליות ומורדות במצב הרוח.

תערוכת "שיר לכת" באתר האקדמי בית ברל

http://www.beitberl.ac.il/gallery/exhibit.asp?id=103

קישור לבית האמנים

http://tinyurl.com/fq6tf

אני אוהב את הכיוון שדרורה מצביעה עליו. מעתה כל אחד יכול להרשות לעצמו לדמיין דרגות על פי טעמו וצרכיו האישיים. אני למשל מעלה בדמיוני כותפות, דרגות ואותות של צבא השלום הישראלי העתידי (שבו יתאמן כל חייל אימון פרט, אימון מחלקה, אימון פלוגה ואימון חטיבה) ועליהן המלה שלום בלי מרכאות בשפות שונות ובצבעים פסיכדליים.

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008