מוריס האריס (ינואר 25, 1874 אוקטובר 16 1952) היה חבר ב"חובבי ציון" ויצרן דגלים בהרלם, ניו יורק. בשנת 1897 הוא עיצב את הדגל לקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ. הוא המשיך ליצר את הדגלים האלה שנים רבות לאחר מכן עד שלבסוף מסר את הזכויות על העיצוב לחברת דגלים אמריקאית. המצבה שלו נמצאת בבית הקברות של דאריאן בקונטיקט. זכויות יוצרים שמורות ל:
caboose_rodeo (from Flickr) 2009
"נאורה" היא כלי המשמש פמוט לנר והוא מורכב מארבעה מגני דוד. הפמוט הוא יצירתו ועבודת ידו של האומן בצלאל גלעד והוא נבנה על פי הנחיותיה של תקוה גלעד מחברת הספר: "ע"ב שמות בסוד היקום – סוד המגן דוד". כל מגן דוד בפמוט פונה לכיוון אחר כאשר זה הפונה לדרום – צבעו לבן, הפונה לצפון – צבעו אדום, הפונה למזרח – צבעו ירוק והפונה למערב – צבעו שחור.
על מגני הדוד מצויים כל 72 השמות שהם ערוצי האנרגיה ביקום, אליהם אנו פונים בעזרת מדיטציה קבלית על מנת להיעזר בהם ברגעי מצוקה.
צבעי מגני הדוד ומיקומם של 72 השמות על מגני הדוד הינם על פי הקבלה. כל המידע על מגני הדוד, כוחם של 72 השמות לחזק אותנו וכיצד להשתמש בהם, מצוי בספרה של תקוה גלעד: "ע"ב שמות בסוד היקום – סוד המגן דוד".
עם הדלקת הנר ועשיית מדיטציה קבלית בכיוון הנכון ובשם הנכון נעשית המדיטציה עוצמתית יותר ומעמיקה יותר.
כל נאורה נבנית כאמור בעבודת יד ומיועדת לאלה המעונינים לערוך מדיטציות קבליות על מנת להתחזק מבחינה רוחנית ונפשית ולשאוב מערוצי האנרגיה הללו את כוחם.
כל הזכויות שמורות לתקוה גלעד 2009
הטלפון של תקוה גלעד
03-9374753
הנייד
052-3588824
המייל
tikva@givat-hashlosha.org.il
ידידי דן פלדמן שלח לי קישור לאתר המתאר את הספוג של סירפינסקי-מנג'ר וכתב לי כי באחד החתכים שלו, זה ששטח החתך שלו הוא בצורת משושה, ניתן למצוא הרבה מגני דוד בגדלים שונים (באופן תיאורטי מספרם אינסופי והם הולכים וקטנים). המראה מרשים יותר כאשר מסובבים גוף זה במרחב.
התמונה באדיבות
Fdecomite
מפליקר
התמונה באדיבות ניצה וולפנזון שכתבה לי את הדברים הבאים:
קיבלתי מבת דודתי ספר שירי ביאליק משנת 1908 שהיה בספרייתו העשירה של סבי, שמעון בן זאב ז"ל. בתמונה חלק מעמוד ''מגילת האש'', עם איור מגן דוד ועם חותמת של סבי. סבי היה בנו של אחד ממייסדי ראשון לציון, זאב אברמוביץ. הוא עיברת את שמו לבן-זאב בסוף המאה ה19 כאשר נסע לארה''ב ללמוד כלכלה. הוא היה גאה בשמו העברי.
הקסגרמה מופיעה בכיפת כנסיית יעקב הקדוש ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים. הכנסייה נבנתה במאה השתים עשרה והיא נקראת על שם יעקב (בן-זבדי) (סנט ג'יימס) שנמנה על שנים עשר השליחים של ישו, ואשר היה אחיו של השליח יוחנן. ידוע הקשר בין ההקסגרמה לבין שנים עשר השליחים של ישו, אך ככל הנראה במקרה מסוים זה משמעות ההקסגרמה אינה קשורה לשליחים
מגן דוד מופיע ביצירה "ריקוד החמה מהחושך עד בריאת החמה"
טכניקה מעורבת, קרמיקה, אקריליק, פרספקס, עיבוד מחשב
כל הזכויות שמורות למרגה פישטיין, אמנית בתחום הפיסול, הקרמיקה, בין תחומית. הוגה ואוצרת "דרך הפסלים ביער חצרים"
מען: קיבוץ חצרים (שליד באר-שבע , שכנים לבסיס חצרים)
טל' בבית ובסדנה: 08-6473520
052-5013519
פקס 08-6420098
ציור המגן דוד מסמל את ההקרבה האימהית והאבהית, האמונה והחוסר אמונה בבורא עולם, למה נהרגים במדינתנו ובמדינות לידינו כל כך הרבה, הדגש שלי הוא לא פוליטי, אלא ראיית ערך החיים של בנינו ובנותנו אבינו וסבינו וכו'. הציור השתתף בתערוכה קבוצתית של אמני הרצליה בשנת 2002 (בקטלוג שיצא אז נתתי לציור את השם "ופרצת ימה וקדמה") והוא משתתף כעת בתערוכת המחיצה בפסטיבל ברכת החמה בצפת שאותה אוצרת רלי וסר
ידידי הצייר בני פלג שלח לי הזמנה לתערוכה קבוצתית בשם "מסמך נוקב" שבה הוא משתתף ביחד עם יצחק בלפר, ציפי ברגלס, דני גרץ ואבי קרני.
על ההזמנה מופיע מגן דוד לבן על גבי מגן דוד צהוב.
התמונה מתפרסמת באדיבות האוצר, יואל שמוקלר, והיא תפתח במוצ"ש 2009-04-18
בבית האמנים, רח' הכרמל, שכונת אחוזות הנשיא, רחובות
כוכב בן שש קצוות שממנו יוצאת קרן אור ולצדו עץ חג המולד ושושן צחור מתקופת האפיפיור ליאו השמיני
בסוף המאה התשע עשרה
Picture is courtesy of edavepitman from Flickr
ציור קיר באולם ביקב של כרמל מזרחי בראשוןבצילום המקהלה של ראשון עם דגלבצד ימין בציור מצויירת הבת של הצייר שעזרה לו לצייר את הפרוייקט הזהניצה וולפנזון העירה את הדברים המאלפים הבאים
סבא שלי, שמעון בן זאב ז''ל ניגן בתזמורת בטרומבון ובזמן האחרון נמצאו התווים שניגן לפיהם, ובגלל הטעות של מקהלה במקום תזמורת אספר לכם סיפור מעניין: שמעתי מפי אדם מבוגר מאוד יליד ראשון לציון שהוריו היו ידידים של אליעזר בן יהודה והוא נהג לבקרם בביתם בראשון. מנהלי האורקסטרה של ראשון בקשו מבן יהודה שיקבע מילה עברית במקום אורקסטרה. בביקור בראשון השאיר בן יהודה פתק כי האורקסטרה תיקרא מקהלה, כי היא אוספת קהל בזמן נגינתה . וכמו כן הציע שלחבורה ששרה שירים יחד יקראו תזמורת כי הם עוסקים בזמר, זימרה. הפתק הועבר למנשה מאירוביץ' (אחרון הבילו''יים), שהיה צריך ללכת לחזרה עם האורקסטרה, כדי שימסור למנהלים. הוא שכח את הפתק בבית ומסר את המסר של בן יהודה בע''פ אך בצורה הפוכה. כלומר, אמר שהאורקססטרה תהיה תזמורת וחבורת הזמר תהיה מקהלה. כאשר נודע הדבר לבן יהודה הוא כעס מאוד, אך התרצה כאשר הבין שהשמות האלה כבר נפוצו בכל הישוב והתקבלו , וכבר לא היה כדאי לשנות
לפי התפישה התבניתית הנקוטה בידינו, המספרים המובאים, או הרמוזים, בטכסט המקראי המילולי מספקים מבני עומק (אינפרסטרוקטורה) מעין-אדריכליים לציון המשמעות השלמה, או התבניתית, של הטכסט. בתפיסה זו יש לכל מספר ערך סגולי וסמלי משלו, כמייצג עקרון יסוד של ההוויה[ii]. למשל, העיקרון המספרי שמוזכר במקרא "על שלושה... ועל ארבעה"
(משלי ל, 18; עמוס א-ב)
רומז גם לערך העקרוני של השלוש ושל הארבע, שעל כל אחד מהם ניתן לבנות מטפיזיקה ותיאולוגיה שלמה (ראה השילוש בנצרות, ובפילוסופיה אצל הגל). שלוש (והמספרים המשולשים בכלל) הוא סמל למשולש והוא עקרון דינמי. ארבע (והמספרים המרובעים בכלל) הוא סמל לרבוע ולכן למבנה ולעיקרון היציבות. התבוננות בטכסט המקראי[iii] מראה כי חוקים חשובים מוכתבים בפסקאות שמספר האותיות בהן הוא מספר מרובע, וכאשר השגת הקביעות חשובה ביותר, מספר האותיות הוא מספר קובייתי (מעוקב).
נסקור כאן ראשית את הופעתה מבראשית של התבנית האופיינית של "הכוכב המשושה" הוא ה"מגן דוד" כסמל לחכמה האלוהית, נעקוב אחרי הופעות נוספות שלה ומשמעותן ונראה כיצד תבנית זו מופיעה יחד עם השם "ישראל". עם תובנה זו נציג את מערך תריסר שבטי ישראל הנסקרים בפרשת "ויחי" בצורה חשובה נוספת, המייצגת את השלמות של ישראל - מערך שמות השבטים של החושן שלבש הכוהן הגדול על לבו ביום הכיפורים בקודש הקדשים. בהמשך נראה כיצד תבנית זו הופיעה במהלך ההיסטוריה ועד לדגל ישראל ומהווה את החותם של ספר בראשית וסמל לתכלית האנושית.
א – עוד על המספרים של פרשת בראשית
ראינו כבר ששני המספרים המושלמים הראשונים – 6 ו-28 - נרמזים במספריהן של אותיות המילה הראשונה "בראשית" (6) ושל אותיות הפסוק הראשון "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (28). נוסיף עתה כי שני מספרים אלו (וכל המספרים המושלמים) הם גם "מספרים משולשים". הנוסחה הכללית של מספרים משולשים
M היא M = n(n+1)/2,
כאשר n הוא מספר השורות. המספר המשולש הראשון הוא שלוש (1 + 2 = 3) ולו שתי שורות. שש הוא המספר השני
(1 + 2 + 3 = 6)
ולו 3 שורות. 28 הוא המשולש השישי, ולו 7 שורות
(1 + 2 + 3 + 4 + 5 + 7 + 7 = 28).
כבר בראשית התבוננותנו אנו רואים כי יש קשר בין מעשי בראשית לבין המשולשים.
כאשר ניתחנו את ספר בראשית (וכללנו אזכורים ל"ספר יצירה") בלט השימוש החשוב והחוזר של הספרות שלוש ושבע בעיצוב כל עלילות ספר בראשית. סידורן של 6 האותיות של המילה הראשונה ושל 28 האותיות של הפסוק הראשון כמשולשים - מעלה מני ובי את מספרי-היסוד של בראשית: 3 ו-7.
להלן סידור אותיות המילה הראשונה במערך משולש של שלוש שורות (איור א' 1), כאשר עוד 4 שורות בסיס משלימות מכילות את 22 האותיות. משמאל מערך משולש של שבע שורות המכיל את כל הפסוק הראשון (איור א' 2).
[i] בעבודה זו הסתייעתי גם בממצאיהם של הרב שמואל יניב "צפונות בתורה", ה'תשמ"ז, ושל Vernon Jenkins באתר http://www.otherbiblecode.com. (אמנם ללא התייחסויותיו של האחרון ליוונית של ה"ברית החדשה" ואל משיחה).
[ii] Michael Schneider: “A Beginner's Guide to Constructing the Universe: Mathematical Archetypes of Nature, Art, and Science”, Harper Paperbacks, 1995.
איור א' 1 איור א' 2
נפנה עתה אל הערך הגימטראי של כל שבע המילים המרכיבות את הפסוק הראשון בבראשית -
בראשית 913 + ברא 203 + אלהים 86 + את 401
+ השמים 395 + ואת 407 + הארץ 296 = 2,701
הערך הגימטראי של הפסוק הראשון מצטרף אפוא לסכום של 2,701.
במספר 2,701 חבויות כמה תכונות מיוחדות. הוא המכפלה של שני מספרים המורכבים מאותם מספרי-בראשית החשובים, 3 ו-7, דהיינו גם 37 וגם 73 -
7 X 73 = 2,701.
כלומר, מספר זה מיוצג בתאיו של מלבן שרוחבו 73 טורים וגובהו 37 שורות.
אבל 2,701 הוא גם "מספר משולש" בן 73 שורות
בנוסחה הנ"ל
(73 x (73+1) / 2 = 2,701).
כלומר, באותיות הפסוק הראשון של בראשית יש בו-זמנית גם עיקרון שילוש וגם עיקרון הריבוע. תובנה זו מתאשרת בתכונה מעניינת ומשמעותית - שלשתי הצורות הגיאומטריות הנוצרות מן המספר 2,701 - המלבן והמשולש - יש אותו היקף:
216
(2 X (72+36) 216 == 3 X 72
המספר 216 הוא גם המספר המעוקב של 6
6 X 6 X 6 = 216
כלומר, הסמל לאחדות עקרונות הבריאה שבמספר 2,701 מוקף בכל מקרה באותו מקיף שהוא גם קוביה – כלומר קבוע ויציב במיוחד. נשוב לחשיבותו של המספר 216 בסעיף הבא, וכאן - בעודנו מנתחים את המספר 37 - נזכור גם את עקרון המספרים המעוקבים ואת התפישה התלת-ממדית הכרוכה בו.
הייצוג הגיאומטרי המיוחד המשותף לשני המספרים 37 ו-73 הוא צורה של כוכב משושה; צורה הידועה כ"מגן דוד" ומוכרת כיום בכל העולם כסמלה של ישראל. מספרים אלו הם "מספרים כוכביים" שהם סדרה מיוחדת של מספרים, שהראשון בהם הוא 13, השני 37 והשלישי - 73. הנוסחה הכללית למספר יחידות M בכוכב משושה מסדרת n היא:
M = 12x (n x (n+1)/2) +1
כדי לזכור מספרים מיוחדים אלה, נשייך להם מושגים בעלי אותן גימטריות:
13 היא הגימטרייה של המילים "אחד" ו"אהבה". המספר 13 מציין את 13 מידות הרחמים, ולכן (לפי הקדמת ספר הזוהר) הוא "השושנה של י"ג עלים" המייצגת את כנסת ישראל.
37 היא הגימטרייה של "הבל". המקובלים דרשו, כי מאמר קהלת "הבל הבלים (אמר קהלת) הבל הבלים הכל הבל" שבו נמנים לפחות שבעה הבלים (למשל, ילקוט שמעוני לקהלת), מלמד על ההבלים שמהם נברא כל העולם[i] - שהרי הבריאה נעשתה בהבל-פיו של הדיבר האלוהי: "ויאמר אלהים יהי ... ויהי ...". אולי כמו טבעות עשן - הבל הדיבר האלוהי יצא בצורה של מגני דוד![ii] וכיוון שהמספר 37 הוא הגימטרייה של "הבל", הרי הוא כמובן גם הגימטרייה של "הלב" בה' הידיעה, כמו גם של "להב"[iii].
73 היא הגימטרייה של המילה "חכמה", שנאמר "יהוה בחכמה יסד-ארץ כונן שמים בתבונה" (משלי ג, 19). (ואילו סכום המספרים הסידוריים (מ-1 ועד 22), של אותיות "חכמה" (8 + 11 + 13 + 5) הוא 37!)
37 הוא גם "מספר משושה" (hexagonal number), וככזה הוא גם "מספר משלים" (gnomon).
37 הוא התוספת משלם אחד למשנהו בתפישה התלת-ממדית – התוספת מקוביה של 3 יחידות (3X3X3=27) לקוביה של 4 יחידות (4X4X4=64) שהרי 64 = 27 + 37.
[i] ראה זוהר: שמות י/ב, לט/א, נט/א, מז/ב, סתרי תורה דף קמו/ב, רעיא מהימנא דף קכג/ב, אדרא זוטא דף רצא/ב.
[ii] בבראשית (ב, 7), החייאת האדם היא בנפיחת ההבל האלוהי שהוא "נשמת חיים": "וייצר יהוה אלהים את-האדם עפר מן-האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה".
[iii] השוואת דבר-ה' לאש נמצאת במקרא: "הלוא כה דברי כאש נאם-יהוה" (ירמיה כג, 29).
הכוכב המשושה הוא מעין הירוגליף (דיאגרמה סמלית). תבנית המשושה הפנימי של הכוכב מציינת השלכה דו-ממדית של דמות קוביה – סמל לקטע העולם התלת-ממדי, שבו אנו פועלים ושכיווניו הם קדימה-אחורה, ימינה-שמאלה, מעלה-מטה. הכוכב המשושה הוא סמל ליכולתה של הקוביה לנוע בחלל תלת-ממדי, בששה כיוונים ניצבים (מזרח-מערב, צפון-דרום, מעלה-מטה), כמרחפת בשש כנפיים משולשות (של ששת המשולשים המקיפים את דמות הקוביה) - ראה איור ח' 2 להלן.
המספר 37 מתאר לכן קוביה של 3X3X3 = 27 (שחזיתה בציור הוא משושה של 19) הנישאת על ידי שש כנפיים של שלוש (וביחד ח"י) הנותנות לה תנועה (אצל המקובלים, שש המידות של חסד, דין, תפארת, נצח, הוד, יסוד - ששת כיווני הרוח ("ו' קצוות") בעולם היצירה). בהתייחסות לאיסלאם, הכוכב המשושה הוא סמל "הכעבה המעופפת" של אחרית הימים, במונחים מעין-קבליים מודרניים, זה מתאר של "המרכבה".
ראינו כי למספר 37 תכונות סגוליות מיוחדות. והנה, כפולותיו של המספר 37 חוזרות ומופיעות הרבה בגימטראות של מילות הפסוקים הראשונים בבראשית ושל אותיותיהם:
"בראשית ברא אלהים את השמים" 1998 = 54 X 37
"ואת" 407 = 11 X 37
"הארץ" 296 = 8 X 37
(וכמובן, בכך פתחנו - "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" 2,701 = 73 X 37)
"היתה תהו ובהו וחשך" 1,184 = 32 X 37
"ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא אלהים את" 1,517 = 41 X 37
"האור כי טוב" 259 = 7 X 37
(ויבדל) "אלהים בין" 148 = 4 X 37
"החשך" 333 = 9 X 37
"ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" 2,331 = 63 X 37.
המספר 37 מאפיין במיוחד את הנוכחות של אותו הבל/רוח אלהים:
"ורוח אלהים מרחפת על פני המים" 1,369 = 37X37! נוכל לכן לקבל אפילו ייצוג גרפי של "רוח אלהים מרחפת על פני המים" (איור ד') בצורת קונסטלציה כוכבית-משושה של 37 כוכבים-משושים של 37 אלמנטים ("הבל").
גם אם ניקח כמה צירופי מילים המתקשרות יחד, אף שאינן כתובות בסמיכות, נוכל לקבל:
"בראשית - אלהים" 999 = 27 X 37
"ברא - את השמים" 999 = 27 X 37
"בראשית - את" 1,314 = 18 X 37
"אלהים - השמים" 481 = 13 X 37
וכן, המספר הכוכבי הבא "ברא אלהים - השמים ואת הארץ" 1387 = 19 X 73
סיכום ביניים: נוכל לייצג את הערך של 28 האותיות של הפסוק הראשון בבראשית - 2,701 = 37 X 73 לא רק במלבן או במשולש, אלא גם בתבנית פרקטלית[i] של קונסטלציה כוכבית-משושה המורכבת בעצמה מכוכבים-משושים - הן כקונסטלציה של 37 כוכבים-משושים של 73 כל אחד (סמל "חכמה"), והן כקונסטלציה של 73 כוכבים-משושים של 37 (איור ה') או של 73 משלימים מקוביית שלושה לקוביית ארבעה (איור ו').
[i] אמנם ניתן לטעון שמספרים ותבניות פרקטליות התגלו רק במאה העשרים. אך חלוץ הפרקטלים, מנדלברוט, הגדיר את הגיאומטריה הפרקטלית כגיאומטריה המהותית של הטבע (וכזכור "טבע" ="אלהים" בגימטרייה) הקיימת לכן מבראשית. מחקרים הראו תבניות פרקטליות ביצירות ששאפו להתקרב לטבע (כגון הסימפוניות של גוסטב מאהלר).
ב – הופעת הכוכב המשושה בירושלם ובסיפור העקדה
בהמשך ספר בראשית, נרמזת לראשונה ירושלם בפרשת "לך-לך", בשם "שלם", המשתמע משמו של "מלכיצדק מלך שלם". והנה הגימטרייה של "שלם" 370, וכמובן 370 = 10 X 37. הכפילה בעשר משמשת להעצמת תכונת המספר, שהוא כאן 37. אותו מספר-כוכבי שכה הרבה לאפיין את מאמרות בראשית, נעוץ בשם העיר "שלם" ובתכונה שהיא אמורה לייצג בעולם.
כפי שהזכרנו כבר בפרשת "וירא", המדרש גורס שגילו של יצחק בעקדה היה 37 שנים. כך שגם בעקדה חבוי ונרמז אותו מספר או כוכב משושה אופייני של 37, כסימן למקומה של ירושלים בתבנית הכוללת של ספר בראשית.
המשלים את ה"שלם" ליצירת המושג והמקום "ירושלם" (ככתבו בתנ"ך) הוא "ירו" שעניינו מופיע במסקנה של ספור העקדה. ספור-היראה הנורא של העקדה מסתיים בראייה "ויקרא אברהם שם-המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה" (כב, 14). מ"יראה" (216) נגזרת "ירו" של תחילת שמה של ירושלם (וגם פרשת "וירא", שמה עצמו הוא בגימטרייה 216).
הערך הגימטראי של "ירו" הוא 216. נתקלנו במספר זה ככורך ומקיף את 28 אותיות בראשית. 216 שווה לשש בחזקה שלישית (מעוקב/קובייתי). כזכור, שש הוא המספר המושלם הראשון ומספר האותיות במילה "בראשית". גם שתי הצורות המייצגות את 2,701 (סכום הגימטריות של אותיות הפסוק הראשון) – הן המלבן והן המשולש – היקפן הוא 216. יתר על כן – 216 הוא מספר קובייתי מיוחד – הוא המספר הקובייתי השווה לסכום שלושת המספרים הקובייתיים הקודמים לו:
3x3x3 + 4x4x4 + 5x5x5 = 27 + 64 + 125 = 216 = 6x6x6
השם "ירושלם" ניתן להבנה כהבטחה לחיבור של ראיה (בראשית כב, 14) ושל השלם – "יראה-שלם". לפי תהילים (קכב, 4-5) "ירושלם הבנויה כעיר שחברה-לה יחדו: ששם עלו שבטים שבטי-יה עדות לישראל להדות לשם יהוה". העדות לראיה זו מתבצעת בירושלם "כי שם עלו שבטים, שבטי-יה, עדות לישראל" - כאשר רואים את "ישראל" השלם, על מלוא שבטיו עולים יחדיו.
ציון: השם הנרדף במקרא ל"ירושלם" הוא "ציון". הגימטרייה של "ציון" היא 156 = 12 X 13. כלומר, "ציון" היא המאחדת את התכונות של התריסר (השבטים) והשלושה עשר (מידות הרחמים האלוהיות וסמל "כנסת ישראל"). ניתן לייצג את "ציון" כקונסטלציה של 12 כוכבים של 13 כ"א - או כקונסטלציה של 13 כוכבים משושים – איור ו' (בדומה למדי לקונסטלציה של כוכבים מחומשים בחותם הגדול של בת-בריתנו ארה"ב, הנמצא גם על שטר הדולר, יחד עם עוד הרבה התייחסויות לעיקרון ה-13 – איור ז').
ג - כוכבו של ישראל (ו"ישראל" כאישיות, כעם וכארץ)
הישות האמורה לבצע ולהדגים בעולם את "ירו-שלם" היא "ישראל". והנה, גם היא מאופיינת בתבנית הכוכבית-המשושה.
הגימטרייה של המילה "ישראל" היא 541 (י10 + ש300 + ר200 + א1 + ל30 = 541).
541 הוא "המספר הכוכבי" התשיעי[i]. יתר על כן – גובהו, כלומר מספר השורות של הכוכב המשושה הנבנה מ-541, הוא 37 – שהוא "המספר הכוכבי" השני. (זאת גם זאת: רוחבו של הכוכב המשושה המכיל 541 הוא 28 – המספר המושלם השני וסכום האותיות בפסוק הראשון בבראשית. ואולי זוהי הכוונה במאמר "ישראל עלו במחשבה"[ii] עוד בראשית הבריאה.)
הבה נתבונן בתבנית הכוכב המשושה, אשר ראינוהו עולה כבר מהפסוק הראשון של "בראשית" ומהשם "ישראל".
בהיקף של צורה זו, ה"מגן דוד", יש 12 פינות ו-12 צלעות, והיא מחלקת את השלם – המעגל – (לא רק ל-6 אלא גם) ל-12 קטעים שווים, כמעמד השבטים.
אם נשאיר את היחידה שבמרכז פתוחה כמעבר להשראה האלוהית מממדים שמעבר, מונה הסמל של "ישראל" 540 יחידות. אותן 540 נחלקות ל-12 משולשים שווים בני 9 שורות ו-45 יחידות כל אחד (איור ח' 1). 45, כידוע, היא הגימטרייה של "אדם" ושל "שם התיקון" האלוהי י'וד ה'א ו'או ה'ה.
אך אם נתבונן עוד (איור ח' 2) בתבנית המגן-הדוד המסמל את "ישראל" (541), הרי המשושה הפנימי שלו, שאורך צלעותיו 10 יחידות מסמל (על משטח דו-ממדי) את הקוביה הסמלית המובהקת - של האלף (10 X 10 X 10) - וששת המשולשים מציינים את ששת הכיוונים האפשריים לתנועת הקוביה במרחב.
ד – סדר השבטים ומספרי שמותם בחושן
החושן אמנם אינו מופיע בספר בראשית אלא בספר שמות, אולם ההתבוננות בו תאפשר לתפוש בכלל ובפירוט את מכלול השבטים שבו דנה פרשת "ויחי".
הגימטרייה של המילה "חושן" (בכתיב מלא) היא 364 - מספר שנודעת לו חשיבות יתרה. כת ים המלח, למשל, ראתה בלוח שנה של 364, שבו בדיוק 52 שבועות, אות לסדר האלוהי-שמימי שיש להשליטו עלי אדמות דרך המחזור הפולחני של עבודת הקודש – אפילו במחיר של הפרדות למעשה מהיהדות המתהווה. [i]
364 הוא מכפלה של המספר הכוכבי הראשון 13 ("אחד") במספר המושלם 28 (כ"ח). 364 הוא י"ד פעמים 26 (הויה), וכן הוא 4 פעמים 91, שהוא עצמו גם מספר משולש (מדרגה 13) וגם מספר משושה ומכפלה של המספרים החשובים 7 ו-13.[ii]
פעולתו החשובה של החושן היא בהיותו "חושן משפט". והנה, בעוד השם "ישראל" מיוצג באמצעות כוכב משושה מדרגה תשיעית, הרי צמד המילים "חושן משפט" נותן לנו בגימטרייה את המספר 793, שהוא המספר הכוכבי האחד-עשר ("חושן" 364 + "משפט" 429; וכן, לפי נוסחת מספרי הכוכב, 793 = 1 + 66 X 12 ואילו 66 עצמו הוא מספר משולש). מעניין גם כי המספר 793 הוא בגימטרייה גם "תשבץ", והחושן אכן היה מעשה תשבץ של אבנים טובות המציינות את שבטי ישראל. נוכל לתאר גם את המספרים הכוכביים כמקננים או משובצים זה בתוך זה. כאשר הכוכב של "ישראל"
(541) משובץ בתוך הכוכב של "חושן משפט" (793), נותר תחום מקיף של 541 – 793 = 252, ואילו 252 הוא המכפלה של שלושת המספרים 3 X 7 X 12, אשר - לפי ספר יצירה - הם מרכיבי העולם.[iii] כמו שהצגנו כוכב של 541 יחידות כתריסר משולשים מקיפים ויחידה פנימית על-ממדית, כך ניתן להציג גם את 793 כנקודה פנימית ומקיף של 792. הדוגמא הבסיסית של מקיף היא היקף העיגול – π – שהקירוב השכיח שלה הוא 22/7 - והנה 792 / 22 X 7 = 252.
בדיוננו בפרשת "ויחי" הצגנו כבר 14 סדרים שונים של השבטים המצוינים באותם ששה-עשר מקומות בתורה שבהם נמנו השבטים בשמותם. אך יש עוד סדר, שלם יותר, שלא נכתב במפורש, אך נרמז בספר שמות (כח, 9-21), בענייני החושן והאפוד. תריסר השבטים מיוצגים באמצעות תריסר האבנים היקרות של החושן המנויות בשמותיהן, "והאבנים תהיין על-שמת בני-ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על-שמו תהיין לשני עשר שבט" (כח, 21). שמות השבטים וסדרם לא פורשו כאן, אך כנראה נרמזו – על- פי תכונות האבנים – ליודעי דבר. אך בתיאור האפוד, שהיו בו שתי אבנים ועליהן נחרטו שמות השבטים, ששה ששה, שגם הם לא פורשו בשמותיהם, נאמר "ולקחת את-שתי אבני-שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל: ששה משמתם על האבן האחת ואת-שמות הששה הנותרים על-האבן השנית כתולדתם" (כח, 9-10). כלומר, הסדר הוא לפי סדר לידתם, ונראה שכך הוא גם הסדר בהמשך, בעניין החושן.
[i] ראה ר. אליאור, "מקדש ומרכבה". ירושלים, הוצאת מאגנס תשס"ד.
[ii] כך שניתן לייצג 364 בקונסטלציה משולשת של 28 כוכבי 13 (סמל לכנסת ישראל), ואת 91 כקונסטלציה משושה של כוכבים אלו; וכן להפך – ייצוג 364 בכוכב 13 של משולשי 28, וייצוג 91 ככוכב של 13 משושים של 7.
[iii] או ביתר דיוק, בפירוש גיאומטרי של ספר יצירה, אלו הסימטריות הבסיסיות של העולם.
בשנת 1934, משפחת אלכסנדר, שכללה את סבי, פאול לאופולד, סבתי מרגרטה, דודי האנס, את אמי האני, ברחה מלייפציג שבגרמניה. הם ברחו למילאנו שבאיטליה ושם נשארו עד שב 1939 עצרו את סבי. אחרי חודש בבית המעצר סאן-ויטורה העבירו אותו למחנה הריכוז שבפראמונטי שבקאלאבריה בדרום איטליה. כעבור שלוש שנים הועבר לפאנצ'ולו שבאזור טרויזו. יתר בני המשפחה הצטרפו אליו ב1943, בחושבם כי המלחמה הסתיימה מאחר והאיטלקים נכנעו לבעלות הברית... אבל הגרמנים פלשו לאיטליה והמשפחה נאלצה למצוא מקום מסתור. תחילה הם הסתתרו בעליית הגג של משפחת טסרו, ואחר כך בעליית הגג של גיסתם אוליביה. אחרי שהגרמנים מיקמו את המטה הכללי שלהם בקרבת מקום, המשפחה הקטנה, בעזרת הכומר דון ג'וספה כזרין, מצאה מקלט במקדש של המדונה דל קאראואג'יו, בו נשארה עד סוף המלחמה, וכך שרדואני, סבינה סעד, הבת של האני אלכסנדר, חיה בישראל, יש לי ארבע ילדים: קוקי, איתי, נועה ואליאל. מהם יש לי ששה נכדים. בן דודי רוברטו, הבן של האנס, חי בשוויץ והוא אב לשני ילדים: יונה ואליענהפאול לאופולד אלכסנדר 1893-1967מרגרטה אלכסנדר 1896-1952
דגל מהו? כלונס עם חתיכת בד
?
אם קיים סמל שעורר מאז ומתמיד רחשי לב בקרב המוני היהודים ושהובן תמיד – הרי זה המגן דוד
מתוך מאמר מרתק בשם
נשלח אל מרחב לא ידוע
מאת גליה בר אור
