יום שני, מאי 11, 2009

הקסגרמה כעיטור לכס הגמון מהמאה השלוש עשרה

גרשם שלום: מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008  עמוד 42:

מן הראוי לציין שבימי הביניים נהגו לרוב להציב את כוכב שש הפינות באלכסון דווקא, הן כמרכיב  עיטורי בכנסיות נוצריות, הן בכתבי יד עבריים. בצורתו זו מעוטר בו כס ההגמון העשוי שיש בקתדרלה של אנאניי, [שבאיטליה] שנבנתה בשנת 1226 לערך.

התמונה באדיבות חבר-פליקר antmoose 

הקסגרמה נקראת במסורת היהודית גם בשם מגן דוד וגם בשם חותם שלמה

על גבי "קמיע לכל צער"  מהמאה השש עשרה מופיע ציור של הקסגרמה עם כיתוב שמתייחס אליה כאל חותם שלמה:

צריך שתקח קלף של צבי טהור מעובד לשמור ולעשות בו ציור חותם שלמה כזה [כאן מופיע ציור ההקסגרמה]  משש קצוות לבד והקוים לא יהיו קוים מדיו רק מן אותיות של השמות באופן  

הטקסט לעיל מופיע בצילום של כתב ידו של גרשם שלום בספרו, מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008, עמוד 23 והוא לקוח מכתב יד של ר' משה יונה משנת 1586על גבי שער היחודים שנדפס בלבוב.

יום ראשון, מאי 10, 2009

מגן דוד על שער עיתון המגיד


מגן דוד על שער עיתון המגיד משנת 1861 ובתוכו ראשי התיבות שיל"ת
שיויתי השם לנגדי תמיד

תרבות המאיה

באוקסמל, יוקטן, מכסיקו, נתגלתה בהריסות עיר של תרבות המאיה חריטה בצורת הקסגרמה על גבי צוק סלע ותוארכה בערך לשנת אלף לספירה. ממצאים דומים נתגלו במקומות נוספים באמריקה הדרומית ועוררו גל של מחקרים על האפשרות שאמריקה נתגלתה על ידי מלחים יהודיים או בני המזרח התיכון כמה מאות שנים לפני קולומבוס. האיור נעשה בידי וויליאם הולמס והוא לקוח מספר שיצא לאור בוושינגטון בשנת 1883

Second Annual Report Of the Bureau of Ethnology for 1880-1881, pp. 174-305.

יום שישי, מאי 08, 2009

קעקוע מגן דוד ושושן צחור

אהרון אביב שלח לי הקעקוע המרשים שלו שכולל מגן דוד ושושן צחור, והסביר לי שהשושן הצחור משמש במפות ימיות ישנות כסימן לצפון, ובנוסף הוא משמש גם כסמל של ניו אורלינס, שם נולד בנו. ראוי לזכור שבמבט מלמעלה השושן הצחור נראה כמו מגן דוד מדויק. המגן דוד מסמל במסורת היהודית את ששת רוחות השמיים (שושנת הרוחות). מדוע וכיצד הפך השושן הצחור למייצג דווקא של אחד מן הכיוונים ולא של כולם ביחד? להערכתי זה קשור לאגדה הנוצרית על שלושת חכמי המזרח שניווטו את דרכם לביתו של ישו התינוק בבית לחם על פי כוכב (כוכב בית לחם - כוכב הצפון?) שהדריך אותם במסעם ועצר מלכת בהגיעם ליעד המבוקש

 יש המסבירים שהשושן הצחור משמש במפות ימיות ישנות כסימן לצפון כי זהו עיצוב מסוגנן לאות הראשונה של המלה הלטינית
Tramontana
שמשמעותה: צפון

מייסד תנועת הצופים רוברט באדן פאול כתב בשנת 1924 שכאשר המציא את סמל התנועה (בשנת 1897) בחר בשושן הצחור, כי זהו סמל של שלום וטוהר. סמל זה היה בשימוש בהודו העתיקה במשמעות של חיים ותחייה, ובמצרים העתיקה כסמל של האל הורוס - אלפיים שנה לפני הולדת ישו  
השושן הצחור מייצג גם את כיוון הצפון במצפן והוא פונה ישר למעלה כי הצופים הראשונים היו סיירים שיכלו למצוא את דרכם בארץ זרה
שלושת חלקי השושן הצחור מייצגים גם את שלוש שבועות הצופה
 באדן פאול אימץ גם את צלב הקרס (בשנת 1911) כסמל של אחווה בין הצופים, והורה לצופים לגשת לכל מי שנושא סמל זה ולהציע לו עזרה. מאחר וסמל צופים זה קדם לצלב הקרס הנאצי מעניין לחקור אם מעצבי הסמלים הנאצים הושפעו ממנו או ישירות מן המקור ההודי 
(משמעות המלה סווסטיקה בסנסקריט היא שגשוג)

מגן דוד עשוי מלבנים

ביטוי כפול לאותו רעיון ולא ברור אם היוצרים השפיעו זה על זה
 

לבנות ולהבנות - מגן דוד עשוי מלבנים שצילמתי ביולי בשנה שעברה


בונים מדינה - מגן דוד ששלח לי היום זקו וכל הזכויות על התמונה שמורות לו

יום חמישי, מאי 07, 2009

קוביות משחק בצורת מגן דוד

באדיבות שרון פזנר מפליקר

קריגמי מגן דוד

קריגמי זה כמו אוריגמי אבל מותר לעשות חתכים בנייר
באדיבות שרון פזנר מפליקר

סמל שושן צחור בתוך מגן דוד

התמונה ובה סמל שושן צחור בתוך מגן דוד מתפרסמת באדיבותו של עודד ישראלי שכתב לי כי 
הסמל הוא על מצבתם של שלושה מחניכי "השומר הצעיר", שנהרגו בשנת 1942 בסופו של מסע למצדה בהתפוצצות רימון בעין-גדי. המצבה נמצאת בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקווה.

באסון הנורא נהרגו ששה חניכים וחניכה ואתם מלווה-מאבטח שהצטרף למסע הפסח למצדה. אחד המדריכים היה נתן יונתן

יום ראשון, מאי 03, 2009

ספסלים צהובים

 מכתב מעודד ישראלי
מצאתי בספר "הביתה" [מחבר: אסף ענברי. הוצאת ידיעות/ספרים, עמוד 108] את השורות הבאות
. . . בדרך מלונדון עברנו בברלין, ולקחתי את הילדים לגן חיות, להראות להם שדובים יש לא רק בסיפור. היו שם, מול הכלובים, ספסלים רגילים, וספסלים צהובים. ליהודים. איך ידעתי שהספסלים הצהובים הם ליהודים, שלוימלה? כי ניגש אלי גרמני מאוד מנומס והסביר לי בצורה מאוד מנומסת 
המחבר לא תיארך את האירוע. להערכתי היה זה בתחילת שנות השלושים

יום שבת, מאי 02, 2009

מה לצוענים ולמגן דוד

מרינה גרוסלרנר כתבה במוסף הארץ

 1.5.09 תחת הכותרת
ביקור במערות הפלמנקו של הצוענים הוותיקים באנדלוסיה
פעם בשנה, בשבוע הקדוש של הקתולים, הם יוצאים לתהלוכה ססגונית... היציאה מרשימה וחגיגית: סמל האירוע הוא מגן דוד ומתנוסס בכל מקום - על בגדי המשתתפים, על הנס הנישא בראש התהלוכה, ואפילו על גלימת הקטיפה הכחולה של מריה של הצוענים הרקומה במגיני דוד מוזהבים. המגן-דוד הוא גם סמלו של מנזר עתיק ומסתורי שמתנוסס בנקודה הגבוהה ביותר בסקרומונטה, בצמוד לחומה המורית העתיקה, מוקף בנוף פרא.
יש כמה סברות למקור הסמל. הראשונה טוענת שאין כל קשר בינו ובין היהדות ושמדובר בסמל פגני עתיק שמקורו בהודו או במצרים העתיקה. השנייה טוענת שאחרי צו הגירוש שהוצא נגד המוסלמים והיהודים שסירבו להתנצר, הפך המגן-דוד לסמל שהצוענים שימרו לזכר שכניהם מימים עברו. כך או כך, הצוענים של סקרומונטה רואים היום במגן-דוד את סמלם, ומרגישים קשר עמוק למוסלמים וליהודים. בכל רחבי אנדלוסיה תוכלו למשל לראות פוסטרים עם ידו של קמרון דה לה איסלה המנוח, מגדולי זמרי הפלמנקו של המאה העשרים, עם קעקוע של סהר ומגן דוד זה לצד זה.
תודה לידידי הטובים דובוש ואהוד שהפנו אותי לכתבה זו

יום חמישי, אפריל 30, 2009

משפחת בורגר ומשפחת וויס


דניאלה קלאוזנר כתבה לי שציירה את מפת הונגריה, ועליה פרפרים שנושאים את שמות בני משפחת אמה שנספו בשואה
מעל למפה מצויירים פרפרים עם מגני דוד שנושאים את שמות בני המשפחה שניצלו ועלו ארצה 

כל הזכויות שמורות לדניאלה קלאוזנר 2009

יום רביעי, אפריל 29, 2009

תיק דגל ישראל

תיק פטריוטי מקדם מכירת שמלות בחלון ראווה. עוד לא ראיתי מישהו שאכן הולך עם תיק כזה ברחוב אבל נראה שהיום הזה מתקרב. צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו 2009  

יום שלישי, אפריל 28, 2009

לוגו ישן של חברת תיירות

תמונת מגן דוד עם עוגנים משנותיה הראשונות של המאה הקודמת על גבי לוגו של חברת תיירות בשם אקספרס ארצי-ישראלי מתפרסמת כאן באדיבות זקו  וכל הזכויות עליה שמורות לו

מצבה עם כיתוב בתוך מגן דוד

עודד ישראלי שלח לי לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל את התמונה לעיל עם ההסבר המצורף להלן 
זוהי מצבתו של העגלון האחרון שעזב את מנחמיה באפריל
 1920
     תושבי המושבה פונו ליבנאל. בדרך הוא נרצח ונקבר ביבנאל
זו המצבה מיבנאל. בשנת
 2000
 הוא הועבר לפי בקשת המשפחה מיבנאל למנחמיה והעתיקו את הטכסט למצבה החדשה

יום ראשון, אפריל 26, 2009

חמסה מהתקופה העותומנית

 חמסה מהתקופה העותומנית שמצא חיים כהן באתר עתיק הנמצא בתחום השטחים המעובדים אצלם במושב. החמסה מעוטרת ב"מגן דוד" בתוך חצי סהר במקום כוכב הנמצא שם, בדרך כלל. הסמל הוא סמל עותומני מוכר הנמצא גם בתוך הדגל התורכי (כוכב בתוך חצי סהר). מעל יש כתובת בערבית - "מברוך", כלומר, מבורך או גם מזל טוב.

כל הזכויות שמורות לחיים כהן ותודה לו על התמונה וההסבר ולניצה וולפנזון על שהפנתה אותי אליו

יום שישי, אפריל 24, 2009

שושן צחור בתרבות מצרים העתיקה

סמל השושן הצחור היה בעת העתיקה בן לוויה של סמל המגן דוד. יתכן שהסיבה לכך היא שעלי הכותרת של השושן יוצרים במבט מלמעלה צורת מגן דוד

חשוב להבחין בין השושן בעל ששת העלים לבין השושן בהיטל צד שחושף רק שלושה עלים. שושן שכזה, שמאוחר יותר נדד לכנסייה ולחצרות מלכי אירופה בשם 
Fleur de Lis 
הופיע כבר בתרבות המצרית לפני ארבעת אלפים שנה



אבחנה חשובה לגבי צורת שושן זה ניתן למצוא במאמר (סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם, בתוך, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, מאגנס תשנ"ז ע' 198)
שכתב מורי ורעי ד"ר זאב גולדמן (שבימים אלה מלאו לו מאה וארבע שנים): "אין כוונה למסור דמות נטורליסטית של שושן. אלא הפרח מופיע כתבנית של עצם קישוטי מסוגנן. הגבעול היורד אנכית מסתיים בקצה מחודד ודומה לסיכה של תכשיט יותר מאשר לגבעול טבעי של פרח. הצורה העגולה שממנה הוא יוצא אינה דומה לצמח אלא יותר לגליל חלול מתכתי. שלושת עלעלי הציץ נראים כעלים בעלי מידות מופרזות יותר מאשר כעלעלים טבעיים. נראה בעליל שהכוונה איננה לציון צורה של פרח ממשי אלא לתכשיט מתכתי מסוגנן. התמונה מתפרסמת באדיבות
Maitri from Flickr 
מקור המלה – עברית או מצרית
אברהם אבן עזרא בהתייחסו לפסוק משיר השירים ב א ("אני חבצלת השרון שושנת העמקים") מקשר בין השם שושנה לבין המלה שש ומעריך שהסיבה לכך היא שלשושן יש ששה עלי כותרת לבנים, וגם בתוכו יש ששה סעיפים ארוכים.
בערך שושן באנציקלופדיה היהודית מופיעה טענה שמקור המלה בשפה המצרית העתיקה (ומשמעותה: לוטוס, שושן צחור, ליליום קנדידום).

זיהוי השושן

רש"י וההגאון מווילנה מפרשים שחבצלת השרון ושושנת העמקים הם שמות של אותו פרח שמופיע בצורה אחת  כאשר  הוא במישור ובצורה שונה כאשר הוא בעמק. 
לדברי פרופ' יהודה פליקס נתפרסמו מחקרים רבים מספור אודות השושנה, ו"כמעט שאין פרח נאה מצמחי הארץ (ואף כאלה שלא גדלו בה) שלא הוצע לשושנה על ידי המתרגמים, המפרשים וחוקרי התנ"ך".
 ראו:



יום חמישי, אפריל 23, 2009

הזמנה לתערוכת יחיד של מאיר סלומון


מגן דוד צרוב באש ומים על גבי הזמנה לתערוכת יחיד של מאיר סלומון (שיצירות רבות שלו עם מגן דוד פורסמו בבלוג זה) באגף לאמנות עכשווית במוזיאון חניתה. פתיחת התערוכה 2.5.09 בשעה 13:00 . סיום 30.5.09
לא ברור אם יש לזה קשר למוטיב של אש ומים באלכימיה - שם הוא יוצר את מי האש, שסמלם הקסגרמה (ולכן היא מופיעה אולי על מבשלות בירה).

יום שבת, אפריל 18, 2009

תיוג יהודים בימי הביניים שקדם לטלאי הצהוב

התמונות הבאות והכיתובים תחתיהן באדיבות פרופסור שלום צבר שטוען כי כבר בימי הביניים היו מקומות בהם חויבו היהודים לענוד סימן מזהה, בדרך כלל בצבע צהוב


תמונה זו שמראה תיוג יהודים בעיגול לבן נעשתה בשלהי המאה החמש עשרה- ראשית המאה השש עשרה בידי
Gandolfino da Roreto o Gandolfino d'Asti
מדובר בעלילת הדם של התינוק סימונינו מהעיר טרנט בצפון איטליה, שנת
1474


תמונה זו שמאפיינת את יהודה איש קריות בבגד צהוב צויירה בידי צייר הרנסאנס הגרמני הידוע מרטין שונגאואר מסביבות השנים 1480-1490 והיא מצויה במוזיאון לאמנות בעיר קולמר שבצפון צרפת
לגבי איפיון היהודים בצהוב ראו


ספר משנת 1613 שמכיל חוקים באשר לתיוג יהודי פרנקפורט
בצהוב



תמונה גרמנית מימי הביניים שמראה שאפיינו את היהודים באירופה בצהוב כצבע מבזה

יום חמישי, אפריל 16, 2009

הדגל של הקונגרס הציוני הראשון-2

לנה האריס, אמו של מוריס האריס, שעיצב את הדגל לקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897), קבורה בבית הקברות של דאריאן בקונטיקט.

היא הייתה זו שתפרה את אותו הדגל, ובנה דאג להנציח עובדה זו בכיתוב שעל גבי המצבה

זכויות יוצרים שמורות ל:

caboose_rodeo  (from Flickr) 2009