רשימת האיורים

סמל השושן- מאמר מאת דוקטור זאב גולדמן
פרק כב ואחרון מתוך 22 פרקים

לוח I, 1, b-a   מטבע יהד עם סמל ציץ 
תלת העלים של הכוהן הגדול
והנשר מאוסף בסין, קנדה, מוצג במוזיאון ישראל, ירושלים.
אחרי 320 לפנה"ס
 (לפי Y. Meshorer,
Jewish Coins of the Second Tempel period, 
Tel Aviv  1967).

לוח I, 2, a, b   מטבע יהד עם סמל ציץ תלת העלים
של הכוהן הגדול והנשר מאוסף ד"ר ראובן הכט. 
מוזיאון אדית וראובן הכט, אוניברסיטת חיפה. צילום: ד"ר הכט.

לוח I, 3, e-a   מטבעות חשמונאים
 ימי אלכסנדר ינאי (76-103 לפנה"ס) 
(לפי Frank Sternberg A.G., Versteigerungs
 – Katalog 25-26. XI, 1991).

לוח I, 5, a, b 
    רצפות מוזאיקה עם סמלי השושן, שקמונה (חיפה), 
המאה הרביעית לספירה. צילום: פוטו שדה, חיפה.

לוח II, 1   תשלובת הסמל של מצרים המאוחדת 
מפסל סן-ויסר הראשון
(1935-1980 לפנה"ס) עם סת כאל מצרים העליונה
בצורה זואומורפית (איבקס) והורוס 
כאל מצרים התחתונה
 בצורת בז. המוזיאון בקהיר.

לוח II, 2   תשלובת הסמל של מצרים המאוחדת 
מפסל סן ויסר הראשון
 935-1980 לפנה"ס). 
שני אלי הנילוס מחזיקים את שריגי הסמל בידיהם. 
המוזיאון בקהיר (לפי H. Schaefer und W. Andred
, Kunst des Alten Orients, Berlin 1925).

לוח III, 1   שתי אומנות גרניט של תחותמס השלישי
(1450-1504 לפנה"ס) לפני חזית מקדש
 ספינת אמון בכרנך (מצרים)
עם תפרחות ציץ תלת העלים והפפירוס 
(לפי C.F. Nims, Thebes of the Pharaohs, London 1965).

לוח III, 2   לוח שנהב עם חריתה של סצנת ציד מחפירות שרוחן 
(הנגב הדרומי),
סביב 1300 לפנה"ס. פרחי לוטוס בקווי מתאר כפולים
(לפי אנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, ירושלים 1990).

לוח IV, 1   תבליט סתי הראשון מן השושלת הי"ט, מאבידוס.

1303 לפנה"ס בערך.

                        הכתרת פרעה עם אלת מצרים העליונה,
נחבת מאל-קאב, ואלת מצרים התחתונה,
אג'ו מבוטו. על אדן התבליט סדרה של שלוש 
תשלובות של מצרים המאוחדת
 (לפי C. Aldred, The Egyptians Thames
 & Hudson 1963).

לוח IV, 2   סרקופג של תות ענח'-אמון, 1352 לפנה"ס בערך.
 יצורים מכונפים מסוככים בכנפיהם על קברו של המלך
 (לפי M.J. Steve, Sur les chemins de la Bible, 1951).

לוח  V  פסל רעמסס השני יושב, השושלת הי"ט, טורינו (איטליה), מוזיאון.

                        1250 לפנה"ס בערך. סמל מצרים המאוחדת על כתפות 

כס המלכות ללא עוזרים 

(לפי H. Ranke, The Age of Ancient Egypt, Vienna 1936).

לוח V, 2   תבליט סמל של מצרים המאוחדת. מכתפת Ancient Egypt, 
Voema 1936 פסל ענק של רעמסס השני היושב. 
לוקסור (מצרים), מקדש אמון (לפי C. Barocas, Egypt, 
London 1978).

לוח VI   אמנחותפ השלישי (1379-1417 לפנה"ס) יושב באפריון.
רישום. שני עמודי עץ מצד ימין מורכבים: (א) 
כותרת ציץ התלת עלי המצרי; (ב) כותרת פרח הלוטוס.

                        תשלובת מצרים המאוחדת בין רגלי כס המלכות
 (לפי C. Desroches-Noblecourt, 
Tutankhamen, New York 1963).

לוח VII   עיטור תקרה בהרמונו של רעמסס השלישי 1166-1198 לפנה"ס),
מדינת הבו (מצרים), השושלת הכ' (1085-1200 לפנה"ס)
 (לפי P. F. Samalova, Das agyptischer Ornement, Prag 1963). 
לוח IX, 2 דוגמה דומה גם באפריז מצרי, בו פרחי הלוטוס
 מתחלפים עם פרחי
פפירוס וניצני לוטוס. חצאי עיגולים מחברים את הפרחים, 
כאשר עיגולים שלמים
 מלאים את חצאי העיגולים (השושלת ה- 14/15).

לוח VIII, 1   כותרת פרוטו-איאולית מרמת רחל, ירושלים
 (לפי Y. Shiloh, 'The Proto-Aeolic Capital and Israelite 
Ashlar Masonry', Qedem 11 [1979]).

לוח VIII, 2   מקדש קטן (חרס) מאידליון, קפריסין 
(לפי S. Moscati, The Phoenicians, Bompiani, Cataligue). 
המאה השמינית-השביעית לפנה"ס.

לוח IX, 1   תפרחת שושנים, פרסקו מבית אמניסוס (כרתים),
 580-1600 לפנה"ס, הירקליון, מוזיאון
 (לפי Sp. Marinatos & Hirmer, Crete and Mycenee.
 Thames-London 1960).

לוח IX, 2   תפרחת שושנים מן האי תרה (סנטורין),
סביב 1500 לפנה"ס. מוזיאון לאומי, אתונה.
 צילום: מוזיאון לאומי, אתונה.

לוח IX, 3   צנצנת בעיטור של שושנים פתוחים
 ושל אחרים פתוחים למחצה.
המאה החמש עשה לפנה"ס (לפי Marinatos & Hirmer)
 כמו במס' 26] הירקליון, מוזיאון המאה החמש עשרה לפנה"ס.

לוח IX, 4   צנצנת בעיטור של תפרחות שושנים פתוחים
 באופן מלא,
בעריכה של טור תפרחות זקופות, מקבילות
(סביב 1500 לפנה"ס), הירקליון, מוזיאון.

לוח X, 1, a   אפריז שנהב מארמונו של אחאב
 בשומרון, המאה התשיעית לפנה"ס.

                        ציצים מצריים תלת חלקיים לסירוגין לפרחי 
לוטוס מצומצמים. חצאי עיגולים מחברים את הפרחים 

(לפי I.W. Crowfoot and G.M. Grow foot. Early
 Ivories from Samaria, London 1938).

לוח X, 1, b   רישום של הנ"ל.

לוח X, 2   תבליט שנהב מארסלן-טאש (סוריה), 
המאה השמינית לפנה"ס.
 וזיאון מטרופוליטאני, ניו יורק. שני יצורים מכונפים מסוככים בכנפיהם
 על סמל עץ החיים הניצב ביניהם. הם מחזיקים 
בידיהם המושטות ציצים מצריים תלת עליים

                        (לפי D. Harden. 
The Phoenicians. London 1963).

לוח X, 3   אפריז שנהב, נמרוד (מסופוטמיה). 
פרחי לוטוס מצומצמים לסירוגין
לניצני לוטוס. המאה השמינית לפנה"ס. טורונטו, מוזיאון אונטריו
 (לפי M.E.L. Mallowen, 
Nimrud and its Remains, London 1966).

לוח XI, 1   תבליט שנהב מנמרוד (מסופוטמיה). 
המאה השמינית לפנה"ס.
עץ חיים (תימורה) ניצב בין שני גריפונים, שומרי העץ 
(לפי R.D. Barnett, A Catalogue of the Nimrud Ivories, 
London 1957).

לוח XI, 2   שנהב שקוף של עץ חיים (ארסלן-טאש), 
המאה השמינית לפנה"ס.
העץ מורכב משני פרחי שושן, פלמטה וולטות 
(לפי F. T. Dangin Arslan-Tash, Paris 1931).

לוח XI, 3   תבליט שנהב מנמרוד, המאה התשיעית לפנה"ס.
דמות גבר מחזיקה בידיה המושטות שריגי שיח של הציץ המצרי 
התלת חלקי 
(לפי M. E. L. Mallowan, 
Nimrud and its Remains, London 1966).

לוח XI, 4   תבליט שנהב שקוף של אריה 
כשומר של עץ חיים. נמרוד,
 המאה השמינית לפנה"ס.

                        שריגי הציץ המצרי ברקע
 (לפי M. E. L. Mallowan, ibid).

לוח XII   מנורת שיש מחמת טבריה, המאה השנייה.
מוזיאון ישראל, ירושלים. צילום המוזיאון. 
הרכב קני המנורה: רימונים ושושנים.

לוח XIII, 1   סורג של בית כנסת מן התקופה הביזנטית
 בחורבת סופה (נגב).

                        תבליט שיש בדגם של מגן דוד בתוך זר ניצחון.
 שושן בתוך מגן דוד.

                        המאה הרביעית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
 צילום: רשות העתיקות.

לוח XIII, 2            סורג שיש של כנסייה מאזור עזה. התקופה הביזאנטית, 
המאה הרביעית.

                        ארבעה שושנים מצורפים לזוויות הצלב היווני של הסורג, 
מוזיאון ישראל.

שני הסורגים הנ"ל דומים מאוד, ויתכן שיוצרו
 על ידי אותו בעל מלאכה,
אך אחד יהודי והשני נוצרי. כעין עדות נאמנה 
על המעבר הישיר
של הסמליות היהודית אל הנצרות.
 צילום: רשות העתיקות.

   מיניאטורה מהתנ"ך של קרל הקרח (תנ"ך הדוכס ויויאן).

טורס (צרפת), 851-843 לפנה"ס. המלך דוד מנגן על הנבל. 

נזרו מקושט בשושנים. דוגמה קדומה לקבלת סמל השושן באירופה

לוח XIV,

אוטה, מוכתרת בנזר שושנים, נאומבורג (גרמניה),

קתדראלה 1250/60 לספירה.

לוח XV     

על החזה סיכה בצורת מגן דוד

תמונת CC

מאת

Dirk Gently

 ©

מפליקר       

לוח XVI, 1   מה'שרטוסה זה שמפמול' לקלאוס סלוטר,
 403-1395. המלך דוד עטור בנזר שושנים.

 שושן מסוגנן כסמל עירוני של פירנצה (איטליה).

לוח XVI, 2  

תמונת CC

מאת

                                                espresso marco

 ©

מפליקר       

 מטבע ברונזה אנגלי עם הפרוטומה של ג'ורג' השישי, 

עטור בנזר שושנים.

לוח  XX 3

הגדרת המגן דוד

מגן דוד ממטבעות

צילום שלי

ברוב הספרים מוגדר המגן דוד כבנוי ממשולשים

אבל ניתן לבנות אותו מאלמנטים אחרים כגון

מעוינים קוביות נקודות כדורים קווים ואותיות

הכנסייה הפרוטסטנטית בירושלים משנת 1849

מגן דוד בכנסייה הפרוטסטנטית בירושלים ("כנסיית המשיח")

 נוסדה בשנת 1849 

בספר

G.S. Oegema, Realms of Judaism. The history of the Shield of David, the birth of a symbol

(Peter Lang, Germany, 1996)

p. 48

נאמר שיש בכנסייה זו כמה וכמה מגני דוד שמסמלים את ישו 

הכנסייה ממוקמת מול הכניסה למצודת דוד שליד שער יפו

תמונת CC מאת 

ian-w-scott

מפליקר

מגן דוד במרכז החלון האמצעי של
הכנסייה הפרוטסטנטית בירושלים
תמונת CC מאת 
ian-w-scott
מפליקר

שושן צחור מעיזבונו של ד"ר זאב גולדמן

שושן צחור מעיזבונו של ד"ר זאב גולדמן

צורת השושן מופיעה על גבי בורג זה ארבע פעמים

השושן הצחור הוא פרח שבמבט מלמעלה נראה כמגן דוד

בעל ששה עלי כותרת

כאן הוא מופיע במבט מהצד

ורואים רק שלושה עלים

הצילום שלי

ישו וסמל מגן דוד

ישו במסגרת של מגן דוד בכנסייה קתולית (סנט אגנס) באמסטרדם

הכנסייה נבנתה בין השנים 1919 - 1931

תמונת CC שהעלו לפליקר 

derek & kristi

(c)

ישו במסגרת של מגן דוד בחלון כנסייה בבאזל, מאה 18
Basel Münster.

תמונת CC של  tiexano מפליקר

(c)

ישו וסמל מגן דוד על אוטובוס של מטיף בלוס אנג'לס
תמונת CC של  waltarrrrr  מפליקר
(c)

ישו במסגרת מגן דוד
תמונת CC מויקיפדיה באנגלית ערך הקסגרמה
כנסיית סנט. ניקולא בקרוסבו, מקדוניה
Saint Nikola church in Krusevo, Macedonia

שעון אותיות בבית הכנסת באמסטרדם

שעון אותיות בצורת מגן דוד בבית הכנסת האשכנזי באמסטרדם

ברחוב זראר דו 238

בין כל שתי זוויות חיצוניות  יש מגן דוד קטן

בית הכנסת נבנה בשנת

1892

תמונת CC שהעלה לפליקר

jankie

(c)

תלמוד תורה ביפו

מגן דוד מעל לכניסה לתלמוד תורה ביפו (מימין באמצע)

וככל הנראה כחותמת על גבי התמונה (במרכז למעלה)

מקור

ויקיפדיה 

סרק תמונה זו מתוך הספר "מראה בארץ" שנדפס בשנת 1899

Nir909

(c)

פסל סנט. ג'והן מנפומוק על גשר צ'רלס בפראג

פסל סנט. ג'והן מנפומוק על גשר צ'רלס בפראג

תמונת CC

מאת

EnglishGirlAbroad

מפליקר

פסל סנט. ג'והן מנפומוק על גשר צ'רלס בפראג

St. John of Nepomuk on Charles Bridge

יצירתו (1683 ) של הפסל האוסטרי מתיאס ראוכמולר

 Rauchmüller

הילה ובה חמש צורות מגן דוד מקיפה את ראש הפסל

המרטיר סנט. ג'והן מנפומוק היה הארכיבישוף של פראג בסוף המאה הארבע עשרה 

תחילת מסעו של המגן דוד כסמל לאומי

בית כנסת מייזל פראג 1354

תמונת CC

מאת 

dawvon

מפליקר

בית כנסת מייזל פראג 1354

תמונת CC

מאת 

minxlj

מפליקר

לפי גרשם שלום בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל" עמוד 49 השימוש "הרשמי" במגן דוד החל כאן.

מקורו המקראי של המגן דוד

במחקר המדעי אודות סמל המגן דוד מקובל לחשוב [1] שמקורו אינו יהודי, ושנעשה לסמל שמייצג את העם היהודי רק בדורות האחרונים. לדברי החוקר אורי אופיר אמנם נכון שמקורו של הכוכב אינו יהודי [2], אך בכל זאת יש לו למגן דוד מקור יהודי. לדבריו [3] הופיעה צורה זו בקניה של מנורת המשכן שהיו עשויים כפתור ופרח [4]. על פי מקורות מסורתיים שונים המקרא מתכוון במלה "פרח" לפרח השושן, שהיה נפוץ בארץ ישראל בתקופת המקרא, ואשר צורתו צורת מגן דוד כאשר מסתכלים עליו מלמעלה, וצורת FLEUR DE LIS כאשר מסתכלים עליו מהצד.

גם לדעת אילת-השחר הראובני [5] השושן, שצורתו צורת מגן דוד, נבחר על ידי עם ישראל בדורות הראשונים לייצג אותו בבחינת המפואר שבפרחים שמייצג את הנבחר שבעמים.

פרח שושן צחור במבט מהצד 

בתוך המסגרת באדום:

FLEUR DE LIS

צילם: עודד ישראלי

(c) 

ממחקרו [6]של ד"ר זאב גולדמן אודות סמל השושן משתמע שמקורו של המגן דוד בציץ שהיה קבוע על מצנפתו של הכוהן הגדול, ואשר הפך לסמל של מוסד הכהונה. במקרא עצמו יש פסוקים [7] שמהם ניתן להבין שהציץ התפתח לכתר מלכות, ונעשה לסמל של מלוכה. בסופו של דבר התגלגל סמל מלוכה זה לאחד מצדי מטבע שטבע מלך יהודה אלכסנדר ינאי במאה הראשונה לפנה"ס [8]. בצד השני של המטבע סמל הנשר. מכאן ניתן להבין שכמו שהאריה הוא מלך החיות והנשר מלך העופות - כך גם השושן הוא מלך הפרחים הראוי לייצג את מוסד המלוכה. ואכן מישראל התגלגל השושן כסמל מלכות בעל שלושה עלים כ FLEUR DE LIS לבתי מלוכה באירופה, לשלטי אצילים, ולסמלי ערים. בצורתו המלאה התגלגל השושן כסמל לסמכות דתית בעל ששה העלים, ככוכב דוד,STAR OF DAVID, לחזיתות של קתדרלות וכנסיות רבות ברחבי אירופה ואמריקה.
במקרא מופיע סמל זה כציץ, שהיה העיטור השכיח ביותר בקישוטי בית המקדש של שלמה המלך, כשושן, שעיטר את עמודי יכין ובועז ואת ברכת הנחושת, וכפרח הנערץ בספר שיר השירים. אמנם המקדש הראשון נקרא על שם שלמה אבל ראוי לזכור שהמקרא מייחס את היוזמה לבניית המקדש לדוד; לפיכך נדמה שלא מקרה הוא שהמסורת היהודית קושרת את צורת הכוכב המשושה לשתי דמויות מלכותיות אלה.

תופעה מעניינת בשולי המחקר אודות מקורו של המגן דוד היא השכיחות הגבוהה של פלינדרומים הנקשרים לסמל זה, שהוא סמל סימטרי שאגפיו זהים לא רק בחלוקה לימין ולשמאל אלא גם בחלוקה של מעלה/מטה, ובחלוקה של קדימה/אחורה. וכך:

דוד - שמו של המלך שסמל זה מיוחס לו.

שש- מקור שמו של השושן, הפרח בעל ששת עלי הכותרת שצורתם צורת מגן דוד.
וו - שש כשהוא מופיע כאות עברית 

ציץ- סמל הכהונה והמלוכה היהודי

חוח – שמופיע בפסוק "כשושנה בין החוחים"( שיר השירים ב, ב)

תכונה זו שימשה וודאי כמרכיב במשמעותו המאגית של המגן דוד, שכן הוא מופיע לאורך הדורות, במקביל לכוכב בעל חמשת הקדקודים, כסמל מרכזי בקמיעות שאמורים לספק הגנה מפני כוחות הרוע מכל הכיוונים למי שנושא אותם על גופו.

תכונה מאגית שכזו הייתה גם לציץ שהגן על עם ישראל מפני כוחות הרוע ככתוב:

"ועשית ציץ זהב טהור ופיתחת עליו פיתוחי חותם קודש לה'... והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל"... (שמות כח, לו-לח [9]
גם השושן בעל שלושת העלים (Fleur de Lis) הוא צורה סימטרית שאגפיה שווים...

מסתוריות הן הדרכים בהן סמל מתגלגל לאורך התקופות, אך נדמה שיש יותר ממקריות בהתגלגלות הציץ ממצנפת הכוהן הגדול של היהודים ועד להופעת סמל המגן דוד על המצנפת של האפיפיור.

---

[1]   בעיקר עקב השפעתו המכרעת של  גרשם שלום שכתב את המחקר הבסיסי ביותר בתחום זה, מחקר שכל החוקרים שלאחריו הסתמכו עליו (מגן דוד : תולדותיו של סמל, לוח הארץ 1948/1949)
[2]  המקור של הכוכב הבינלאומי בעל ששת הקדקודים אינו ידוע. הממצא הארכיאולוגי הקדום ביותר שעליו מופיעה צורת ההקסגרמה הוא חותם גליל שומרי שמתוארך לסביבות שנת 2500 לפנה"ס ואשר מוצג במוזיאון Vorderasiatishes

במזרח ברלין 
[3]  אורי אופיר, מקורו היהודי של המגן דוד, עיתון הצופה 9.5.2000
[4]  שמות כה, לג
[5]  מצמחי התנ"ך והתלמוד השושן ומגן-דוד LILIUM CANDIDUM , עיתון "היום", 1/7/1996
[6]  זאב גולדמן, סמל השושן: מקורו משמעותו ותולדותיו בימי קדם, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, יא, עמ-  197-221
[7] שמות כט, ו: "ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת", שמ"ב, א,י; מל"ב יא, יב; תהלים פט,מ וכן שם קלב, יח.
[8] ציץ זה טבוע במטבע הישראלי העכשווי שערכו שקל אחד, שהוא העתק מן המטבע של אלכסנדר ינאי
[9]  ראוי לשים לב גם להופעת המלה "חותם" בפסוק זה מכיוון שלאורך ההסטוריה של סמל הכוכב היהודי הוא נקרא גם בשם "חותם שלמה", במקביל לכוכב בעל חמשת הקדקודים, שאף הוא נקרא באותו שם.
ראו גם את מאמרו של איתמר עצמון : "תעלומת מטבעות הנציבים" לפיו סמל זה הופיע על המטבעות שהנפיקו היהודים בתקופה הפרסית, וכן, פעמים רבות, על מטבעות החשמונאים ובאומנות הירושלמית הקדומה. 

הגנה נגד שרפות

גרשם שלום כתב בספרו (מגן דוד: תולדותיו של סמל, עמוד 38) שהחל מן המאה השש עשרה הופיע המגן דוד על קמעות נגד שרפות. ברישום לעיל מופיעה צורת מגן דוד שלוש פעמים בסמל גילדת מנקי הארובות בדרזדן שבגרמניה, מקצוע שהיה קרוב לכיבוי אש בימי הביניים, לפי  דברי מתיאטס טרום (Matthias Trum) שפרסם בשנת 2002 מחקר אודות ההקסגרמה בתעשיית הבירה, שאותו הגיש לאוניברסיטה במינכן. 

מגני דוד ביצירות של אלה עזריה-לדזרטי

 אותיות האלפבית כחלקים של מגן דוד ביצירה של אלה עזריה-לדזרטי

(c) 

התמונה מתפרסמת באדיבות היוצרת

תודה לניצה וולפנזון שיזמה פרסום זה

מגן דוד ביצירה של אלה עזריה-לדזרטי

(c) 

התמונה מתפרסמת באדיבות היוצרת

תודה לניצה וולפנזון שיזמה פרסום זה

צורת מגן דוד בתחנת רכבת בגרמניה

צורת מגן דוד בתחנת רכבת בעיר אפולדה שבטורינגייה, גרמניה, משנת 1890

תמונת CC

צילם: BrThomas

(c)

ויקיפדיה ערך Bahnhof Apolda

צורת מגן דוד בתרבויות פרה קולומביאניות

באתר של המאיה בקופן שבהונדורס

צילם: 

Cheesman, Paul R., 1921-1991

Cortesy of

Russ Taylor Supervisor of Reference Services Perry Special Collections

Brigham Young University

בני המאיה חיו באמריקה הדרומית בין 300 לבין 1200 לספירה

לא ברור אם צורת המגן דוד שנמצאה בהונדורס נוצרה באופן עצמאי או בהשפעת  המגן דוד ביבשות אחרות

שעשויה להעיד על הגעת מגלי אמריקה שקדמו לקולומבוס 
מגני דוד נוספים נתגלו באמריקה:
באוקסמל, יוקטן, מקסיקו (1000 לספירה)
בטיקאל בגוואטמלה
בקמפצ'ה במקסיקו (פורסמה אודותיו כתבה ב"הארץ" בשנת 1971)
על השימוש בתבניות עץ בצורת מגן דוד בתרבות המאיה לצורך ייצור מלח ראו:

Maya salt production and trade by Anthony P. Andrews 

1983  University of Arizona

צורת מגן דוד בלי המשולש העליון חרותה על אבן שמוצגת ב"מוזיאון החילזון" לאנתרופולוגיה ולהיסטוריה במקסיקו סיטי. לדברי הארכיאולוג הישראלי גרשון אידלשטיין מדובר בסמל הדומה למגן דוד בתרבות האצטקית, (דומה- כי אינו יודע למה הם בדיוק התכוונו). בתוך צורת המגן דוד יש חתך של  שבלול  (בספרדית corte de caracol).  סמל זה קשור לאל האש הזקן שהוא היוצר של כל הקיים, והוא סמל של יצירה.

מגן דוד נתגלה במקסיקו  של תרבות מאיה על מצבה

ולטהאם מסצ'וסטס‭).,‬ע"ץ‭—.(‬ מלומד מקסיקאי מסר אתמול בוולטהאם שבמדינת מסצ'וסטס כי על פני המאיה סטלה, מצבת אבן שנתגלתה לאחרונה במקסיקו, נמצאו סמלי מגן דוד וציורי ספינות, מסוג אלה שנתגלו על הקברים היהודיים בבית שערים. 

הדברים נאמרו על־ידי פרופסור אלכסנדר וותאנאו מאוניברסיטת ברנדייס, האיש אשר העלה את ההשערה, שאמריקה נתגלתה לראשונה על ידי ספנים מאזור הים התיכון למעלה מ־‭1,000‬ שנה לפני קולומבוס.

וותאנאו אמר, כי על פני ה"מאיה סטלה" נמצאו ציורים של עגילים מקושטים בסימלי מגן דוד. הוא ציין כי נכון אמנם שצורת העגילים היא צורה המקובלת בסגנון בני מאיה, אולם סמל המגן דוד מופיע עליהם בבירור רב, באמצעיתו של עיגול מחולק בקווים אופקיים, אשר יתכן כי נועדו לסמן מים. קישוט זה מוקף בחבל, מן הסוג שניתן לראות בספינות. הדמות העונדת את העגילים חובשת כובע דמוי סירה המזכירה במידה רבה את סירות הפאפירוס העתיקות של המצרים.

וותאנאו אומר, כי גם הסירות וגם סמלי המגן דוד מאותו סוג נמצאים בקברים שנחשפו בבית שערים, השייכים למאה ה־2 וה־3 לספירת הנוצרים.

צורת מגן דוד מוקפת בששה משושים במוזיאון בקהיר

http://www.qantara-med.org/qantara4/public/show_document.php?do_id=809&lang=en#_ftn1


קישוט מעץ טיק משנת 1211 ובמרכזו צורת מגן דוד מוקפת בששה משושים מוצג במוזיאון בקהיר


קישוט נוסף עם צורת מגן דוד מעץ טיק מתיקריט מוצג במוזיאון הלובר בפריס ומסומן שם AA 267


גם בהר הבית היה קישוט מראשית האסלם שכולל צורת מגן דוד על ספין עץ וכיום הוא מוצג במוזיאון רוקפלר