החותם של הסולטן עבד אל קאדר- אלג'יר 1832

חותם שלמה עם כיתוב בערבית על גבי 

החותם של הסולטן עבד אל קאדר אל-ג'זאירי - אלג'יר, 1832

עבד אל קאדר היה מנהיג מרד תושבי אלג'יר נגד הקולוניאליזם של צרפת

מקור:

Project Gutenberg's L'Illustration, No. 0016, 17 Juin 1843

מטבע איזבל ספרד

שתי הקסגרמות נוצריות בחלק התחתון של מטבע זהב מתקופת איזבל השנייה, 

 (1833-1868)

הוטבע במדריד, ספרד

חותם שלמה בעיר סולטנייה שבאירן

חותם שלמה מקיף פנטגרמה ומוקף במשושה

בעיר סולטנייה אירן

בכיפת המאוזולאום של סולטן מוחמד חודה בנדה

Mohammad Khoda Bandeh

 (Oljaito)

נבנה בשנת

1312 

==

תמונת

CC

שפרסם

בפליקר

טלאי צהוב על גבי מודעה אנטישמית, צרפת, 1941

 טלאי צהוב על גבי מודעה אנטישמית, צרפת, 1941

הצייר: מ. ז'קו

כיתוב:

"היהודים רוצחים בין הצללים. הבה נסמן אותם כדי לזהות אותם! 

מגן דוד בהפגנות נגד המשטר במדינות ערב

בהפגנות נגד המשטרים השונים במדינות ערב נושאים המפגינים לעתים כרזות ועליהן דמות השליט כשמגן דוד על מצחו או על פניו או על חזהו. משמעות התופעה היא שבעיניהם השליט הוא מן השטן... כמו המגן דוד
ראו:
http://pjmedia.com/blog/anti-semitic-imagery-at-egypt-protests-draws-yawns-from-western-media/

http://www.jihadwatch.org/2011/02/libya-protesters-mark-gaddafi-with-star-of-david.html

קמע מצרית מן המאה ה 11

חותם שלמה על גבי 

קמע מצרית מן המאה ה 11

שמוצגת במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק

מגן דוד כקישוט לקתרוס

מגן דוד (שנקרא אצל המוסלמים בשם חותם שלמה) כקישוט לקתרוס (לאוטה)

מקור האיור:

Rudolf Wyssenbach 1550
Tabulaturbüch uff di lutten, Zurich 

הקתרוס הוא כלי מיתר שהתפתח מהעוד הערבי ולכן, ככל הנראה, הגיע ממנו לאירופה גם הקישוט הזה, שהיה מן הקישוטים המוסלמיים המסורתיים של העוד. ראו מגן דוד דומה לזה מאלג'יריה מסוף המאה התשע עשרה
http://orgs.usd.edu/nmm/Africa/2380/Quwaytara.html
מגני דוד דומים מופיעים בכנסיות רבות מאותה תקופה, ויתכן שהדגם הזה הגיע אליהן מן העוד. 

= =

מגני דוד (חותם שלמה) כקישוט לעוד 

מקור: כתב יד משנת 1334

Ms AF. 9, Fol. 42

שנמצא בספרייה הלאומית של וינה

מגן דוד כסמל של בירה

מגן דוד כסמל של בירה

ראו מאמר שכתבתי בנושא זה

סמל מפעל בירה שנוסד בשנת 1643 בפרנקוניה התחתית, דרום גרמניה

Wuerzburger Hofbraue

סיסמאת המפעל: להנאתך תחת כוכב המזל

מקור:

ויקיפדיה בצרפתית ערך

Étoile des brasseurs

מבשלת בירה מימי הביניים

מקור:

ויקיפדיה בצרפתית ערך

Étoile des brasseurs

לוגו של מפעל בירה בעיר שטרסבורג, בירת אזור אלזס שבצפון-מזרח צרפת.

העיר סמוכה לגבול צרפת-גרמניה, ופעמים רבות בהיסטוריה עברה העיר משלטון גרמניה לצרפת.

מקור תעשיית הבירה שסמלה מגן דוד בגרמניה. 

בשטרסבורג נמנו בעבר למעלה משמונים מפעלי בירה. 

לוגו של מפעל בירה בעיר אלזס, מזרח צרפת, משנת 1896

אלזס, כמו שטרסבורג, הייתה בעבר חלק מגרמניה.

מגן דוד בציור השוק של מרקש 1930

מגן דוד בציור השוק של מרקש משנת 1930 

מאת הציירת

Mathilde Arbey 

(1890-1966)

מצויר על אחד המגשים שבצד ימין באמצע 

סמל בירה בצרפת מן המאה התשע עשרה

בצרפת מופיע הכוכב בעל ששת הקצוות למן המאה התשע עשרה כאחד מני סמלים רבים של בירה 

ונקרא בשם

L'etoile de Brasserie

 Biere Karcher

שימו לב לעמידה היציבה על עקבים

 Biere Hatt

 Biere de L'aigle

Biere Tourtel

מסע קצר בעקבות הרעיון של חותם שלמה

שבעת הסימנים של חותם שלמה לפי ספרו של וינקלר [1]

מגן דוד מוסלמי על קמעות צפחה עם כתב קופי כולל
שבעת הסימנים של חותם שלמה לפי ספרו של וינקלר עמוד 80 [1]

שבעת הסימנים של חותם שלמה כריבוע קסם לפי ספרו של דוטה
וביניהם כוכב בן חמישה קצוות שהוחלף לאחר מכן בכוכב בן ששה קצוות

Edmond Doutté. Magie & Religion dans l'Afrique du Nord 1909, p. 156

המוסלמים השתמשו בצורת הכוכב בעל ששת הקצוות החל מן המאה השביעית לספירה, והיא נקראה אצלם בשם חותם שלמה. בשם זה נקראו גם שבעה סימנים, שאחד מהם היה בתקופות מסוימות בצורת הכוכב בעל ששת הקצוות.

וינקלר [1] כתב ספר שעוסק בנושא המאגיה באסלם והקדיש עשרות עמודים לשבעת הסימנים של חותם שלמה. הוא גם שם לב לשינויים שחלו בסמל זה לאורך הדורות.  מסתבר שתחילה הופיע במקום הראשון מימין עיגול, שמאוחר יותר התחלף בכוכב בן חמש קצוות, שמאוחר יותר התחלף בכוכב בן שש קצוות.

 וינקלר וחוקרי שבעת סימני חותם שלמה שבאו אחריו [2] הבינו שמשמעותו של חותם הזה היא השם המפורש של אלוהים שאותו אסור לבטא בקול. רעיון דומה יוחס גם בתקופות שונות ובגלגולים שונים למגן שהיה לדוד המלך ועליו שמו של השם המפורש.

לויד ד. גרהם [3]  טען במאמרו על שבעת חותמי ההתגלות הנוצריים [4] שהרעיון של שבעה חותמות משותף לאסלם לנצרות וליהדות, וכי לכל חותם שכזה קשר לכוכב מסוים או לצבע מסוים.

לשבעה החותמות האלה מקבילות במיסטיקה המזרחית ובדתות המזרחיות שבע הצ'אקרות, שלכל אחת מהן צבע משלה, מיקום מסוים בגוף האדם, אחריות על תפקוד רוחני מסוים, אחריות על תפקוד גופני מסוים, וסמל משלה. סמלה של הצ'אקרה הרביעית, צ'אקרת הלב כולל כוכב בעל ששה קצוות.  

סמלה של צ'אקרת הלב כולל כוכב בעל ששה קצוות

מקור האיור בויקיפדיה ערך "צ'אקרה"

צבעי הצ'אקרות

מקור האיור בויקיפדיה ערך "צ'אקרה"

מקורו של רעיון שבעת החותמות בשיטת מחשבה בת אלפי שנים שלפיה ישנן קבוצות של תופעות שבכל אחת מהן כל אחד מאבריהן מתאים לאחד מאברי קבוצה אחרת. כך למשל כל אחד משבעת כוכבי הלכת תואם לאחד משבעת ימי השבוע, או "שולט" עליו: יום ראשון הוא יום השמש SUN-DAY יום שני הוא יום הירח  MOON-DAY וכן הלאה. במערכת שבה יש שנים עשר איברים כמו מערכת החודשים ההתאמה היא למערכת אחרת בעלת אותו מספר איברים כמו גלגל המזלות... בדגל ארה"ב יש חמישים כוכבים וכל אחד מהם מייצג אחת מהמדינות החברות בברית זו.  

בתנ"ך ניתן לזהות רעיון זה כבר בפרק הראשון שמפרט את הקשר בין ימות השבוע לבין אירועי הבריאה. בבראשית א מט מפורט הקשר בין שמו של כל שבט לבין הברכה שלו . בחלומו של יוסף (בראשית לז, ט) נרמז הקשר בין שמות השבטים לבין גלגל המזלות: אחד עשר המזלות מייצגים את אחי יוסף, השמש את אביהם יעקב, והירח את אמם רחל -  וכל אלה משתחווים למזל השנים עשר שמייצג את יוסף.  בפרק לט בספר שמות מפורט הקשר שבין אבני החושן לבין שמות השבטים, לבין צבעי השבטים. בספר יהושע מפורט הקשר בין שמות השבטים לנחלותיהם.

ב"ספר יצירה" מפרט המחבר שורה ארוכה של התאמות שכאלה וביניהן התאמה בין חודשי השנה לבין המזלות, ובין אותיות האלפבית לבין אברי הגוף השונים. בנוסף נרמז שם [5] עניין שבע החותמות והקשר שלהן לשמו של האל: "חמש חתם רום בסוד, וקבען בשמו הגדול יהו וחתם בהן שש קצוות". [6]

==

[1] 
H. A. Winkler. Siegel und Charaktere in der Muhammedanischen Zauberei. Berlin and Leipzig, 1930.

[2] למשל
J. MoG. DAWKINS in his article The Seal of Solomon 
Journal of the Royal Asiatic Society (New Series) October 1944 76 : pp 145-150

[3]

Lloyd D. Graham,  The Seven Seals of Revelation and the Seven Classical Planets, 2010

[4] בנצרות רעיון זה מקורו בספר "חזון יוחנן" הנקרא גם בשם "ספר ההתגלות". 

[5] בפרק א משנה יא

[6]
ספר יצירה 

הקסגרמה נוצרית מנוביה

הקסגרמה נוצרית מימי הביניים (בהשפעה ביזנטית) מתנוססת בין צורות סהר על כתרו של שליט ממלכת דונגולה שבנוביה (דרום מצרים וצפון סודן). האיור הוא של ממצא מחפירות כנסיית עבד אל קדיר. הנובים התנצרו במאה השישית לספירה.

מקור: מאמר בשם
MEDIEVAL NUBIA
מאת  P.L. Shinnie
שהתפרסם בביטאון רשות העתיקות הסודנית בשנת 1954

כתבה בטלוויזיה על תערוכה בנושא הטלאי הצהוב

לינק  לסרטון  ביוטיוב על התערוכה של סבינה סעד : "הטלאי הצהוב-דיאלוג עם סמל" שנסגרה היום לאחר שהוצגה בבית יד לבנים ברחובות.

הכתבה שודרה בערוץ הוט  3

ביום חמישי ה 26.1.2012

http://www.youtube.com/watch?v=dwLg2vX4nsw

לינק לתמונות מהתערוכה:

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157628826379095/

חצי סהר ומגן דוד בעיר העתיקה בירושלים

חצי סהר וחותם שלמה בעיר העתיקה בירושלים

כחלק מסורג בפתח מסעדה מחוץ לחומות

ליד שער שכם

צילום: זאב ברקן

ייתכן שמקור סמל זה בשהרונים של מלכי מדיין עליהם מספר התנ"ך

שופטים ח  כ"א וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע קוּם אַתָּה וּפְגַע-בָּנוּ כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ וַיָּקָם גִּדְעוֹן  וַיַּהֲרֹג אֶת-זֶבַח וְאֶת-צַלְמֻנָּע וַיִּקַּח אֶת-הַשַּׁהֲרֹנִים אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶםשופטים ח  כ"ו וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע-מֵאוֹת זָהָב לְבַד מִן-הַשַּׁהֲרֹנִים וְהַנְּטִפוֹת וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן-הָעֲנָקוֹת אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם ישעיה ג  י"ח בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר ה' אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים וְהַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׁהֲרֹנִים נ.ב. מיום 17 אוקטובר 2013 להלן סהר מתחת למגן דוד שמורכב מששה מעויינים חקוק באבן בשער בית ספר לבנות,  שנמצא מול החומה הדרומית של  העיר העתיקה, כמאה מטר אחרי צומת עיר דוד.

מאמר מקיף על הקסגרמות בארמניה

http://peopleofar.wordpress.com/2012/01/14/the-six-pointed-star-of-armenia/

הסמל של שושלת חסן ג'לאליאן 

החל משנת 1214

 מתוך ויקיפדיה באנגלית ערך

House of Hasan-JalalyanS

==

הקסגרמות רבות מעטרות את הכניסה למנזר ארמני בשם
 Goshavank

מהמאה השלוש עשרה

התמונה היא מאת רפאל גומז מפליקר

 CC Image by Rafael Gomez 

להקת ציפורים בצורת מגן דוד

עיבוד ממוחשב של תמונה שפרסם בפליקר 

Pedro Moura Pinheiro

וכל הזכויות עליה שמורות לו

(c) 

2012

הקסגרמות בהודו

הקסגרמה הודית על חפיסת סיגריות בידיז

צילמה: יערה צ'רשניה

(c)

2011

הקסגרמה בתכשיט בהודו

צילמה: יערה צ'רשניה

(c)

2012

הקסגרמה הודית לחג המולד

הקסגרמה הודית לחג המולד 
שייכת להודים שאינם נוצרים
כי ההודים אוהבים לחגוג וכל סיבה טובה למסיבה 

לקראת חג המולד הראו בטלוויזיה חנות שבה מוכרים עצי אשוח גם ליהודים.
מסתבר שגם בישראל החילונית  יש פתיחות לחגיגות של עמים אחרים
ויש עוד שתי הקסגרמות קטנות כהות בפנים למעלה משני הצדדים
על הפתקים שלרוחב התמונה כתוב באנגלית: חג מולד שמח
בציור המרכזי מלכי המזרח מביאים מתנות לישו התינוק 

צילמה: יערה צ'רשניה

(c)

2011

הקסגרמה לחג המולד בהודו

מלחמת כנופיות בברזיל

הקסגרמה מוקפת בעיגול כלוגו של כנופיה בברזיל

תמונה שצילמה יערה צ'רשניה

(c)

והנה ההסבר שלה לתמונה

"anônimos" 

הוא כנראה שם של כנופיה בסאו פאולו
שנלחמת בכנופיה אחרת בשם 
ROOTS
שהמגן דוד המוקף בעיגול הוא הלוגו שלה

הם עולים על הבניינים ומציירים.

 מי שמשאיר את השם ביותר מקומות,  וביותר מקומות קשים לטיפוס -  מוכיח שהוא החזק.
גם יכול להיות שהם לא לוחמים, שהם עושים את זה ביחד... אני לא יודעת. שמתי לב שלא כתבו אחד על השני, ההפך, אחד המשיך את מה שהשני כתב....

מגן דוד כלוגו של צורפים יהודיים שפעלו בגרמניה

מגן דוד מופיע במספר חותמות זעירות המוטבעות בשולי חנוכיות וכלי כסף מעשה ידיהם של  צורפים יהודיים שפעלו בגרמניה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. אלי שטרן פרסם כמה תמונות כאלה באתר שלו שנקרא "נוטריקון" 

http://notrikon.blogspot.com/2011/11/blog-post.html