
חודש אב מתוך לוח שנה שעשה הצייר מורי ורבי יוחנן סימון ע"ה עבור "מכבי" העולמית, כשהיה עוד חבר קיבוץ גן שמואל. אני חושב שהיה זה לפני מלחמת העולם השנייה
אלבום תמונות זה (מאת זאב ברקן) מוקדש למגן דוד, למקורו, לעברו, למשמעויות השונות שמיוחסות לצורתו בתרבויות שונות, ולשימושים המגוונים בהם הוא מככב. תמצאו בו אלפי תמונות של מגן דוד, הקסגרמה, חותם שלמה, טלאי צהוב. החומר שמרוכז כאן שימש להוצאה לאור של חמישה ספרים ולהצגת ארבע תערוכות אמנות
חודש אב מתוך לוח שנה שעשה הצייר מורי ורבי יוחנן סימון ע"ה עבור "מכבי" העולמית, כשהיה עוד חבר קיבוץ גן שמואל. אני חושב שהיה זה לפני מלחמת העולם השנייה
כעץ שתול על פלגי מים
מה שמעניין כאן הוא הכיתוב אתחלתא דגאולה על שטחי יהודה, שומרון והגליל
מגני דוד ולוחות הברית על גבי קופסאות גפרורים נושנות מבגדד. כל הזכויות שמורות לאברהם מגרופית. תודה לניצה ולפנזון על שהפנתה אותי לתמונות אלה
תרגום הכיתוב בערבית
בשורה העליונה כתוב יובא על ידי מיר משה. בגדד; ומתחתם, ובקטן, כתוב: מוצר רשום
מדובר ב"ריבועי קסם" שאינם דווקא ריבועים. מבנה אפשרי כזה הוא, למשל, מגן דוד המורכב מ-12 "מקומות" אשר בהם יש "לשתול" את כל 12 המספרים מ-1 עד 12 כך שסכום המספרים בכל "צלע" (היינו בכל קטע ישר בן 4 מקומות) יהיה 26. בקישור לעיל מוצגים שני פתרונות לבעיה זו.
מגן דוד על גבי ספר תורה בציורו האחרון (1879) של הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב (1856 - 1879), "יום הכיפורים". גוטליב מופיע בציור בעצמו פעם כאיש צעיר, פעם כילד, פעם כנער ופעם בכיתוב שבמרכז הציור. התמונה מועתקת מויקיפדיה. תודה לעודד ישראלי שהפנה אותי אליה.
Historia Judaica: a Journal of Studies in Jewish History, Espescially in the Legal and Economic History of the Jews, Vol. IX, 1947 , translated from German by Hilde Kisch, p. 118 ff]
שאצל הערבים דוד המלך נחשב לממציא הקעקוע
חמסה, היד של פטימה (בתו של הנביא מוחמד) בשילוב עם הקסגרמה
צולם באי היווני קאפאלוניה, התמונה מתפרסמת באדיבות
Tony Tea