מגני דוד קופטיים

מגני דוד קופטיים במוזיאון בקהיר
מקור:

J. Strzygowski, Koptische Kunst, 

Catalogue general des Antiquites Egyptiennes du Musee du Cairo, 

Bd. XII, Wien 1904, p. 140, 231. 

מגני דוד קופטיים 
:מקור
Al. Gayet, L'art Copte, Paris 1901, p. 98

מגני דוד קופטיים במוזיאון בקהיר
Al. Gayet, L'art Copte, Paris 1901, p. 307

אבא פניכל: נער מגלף מגן דוד

אבא פניכל (1906 – 1986) - נער מגלף מגן דוד

מקור התמונה: ארכיון בית לוחמי הגטאות

מגן דוד במקום טלאי צהוב

את המגן דוד שעל החשמליות בגטו ורשה ייעדו הנאצים 
לבדל את היהודים מהנוצרים 
ולפיכך תפקידו היה זהה לתפקיד של הטלאי הצהוב
מקור התמונה: ויקיפדיה ערך

Umschlagplatz

מקור התמונה:
 ארכיון בית לוחמי הגיטאות

מגן דוד כסמל אסטרלי

 הצורה של ההקסגרמה, שני משולשים השזורים זה בזה, איננה מעבירה בהכרח אסוציאציה של כוכב או של מגן או של חותם, אבל במהלך ההיסטוריה היהודים קראו לה מגן דוד, המוסלמים קראו לה חותם שלמה והנוצרים קראו לה כוכב דוד. נראה כי אנשים התחילו לצייר מגן דוד על מגנים, חותם שלמה על חותמות וכוכבים בשמי הלילה כהקסגרמות בגלל השם של הצורה ולא בגלל הצורה עצמה.

ארכיאולוגים גילו הקסגרמות ככוכבים או על גבי מגנים או על גבי חותמות, ו"ההוכחות" שלהם עזרו לחלוקת המשמעויות של ההקסגרמה לשלוש הקטגוריות העיקריות הללו, בעוד שלמעשה מדובר בצורה מופשטת, שהומצאה על ידי חכמי הגאומטריה, והמשמעות העיקרית שלה, הגנה, אינה תלויה בשום דבר פיזי.

הנה דוגמא למגן דוד כסמל אסטרלי בפרשנות ארכיאולוגית:

Herbert G. May מדווח בספרו

Material Remains of the Megiddo Cult, (Chicago 1935, p. 6.)

אודות הגילוי של מגן דוד, מהמאה התשיעית או שמינית לפני הספירה, חרות על הקיר של בית המקדש של ענת, מלכת השמיים, במגידו. פרופ' מאי מסביר כי "על פניו הדרומיות של הקיר הדרומי של חדר 340, ליד הפינה הדרום המזרחית ... חרות מגן דוד (ראה צילום מטופל לעיל). לאור האסוציאציות הדתיות של הבניין הזה, רשאי סימן זה להתפרש כסמל של אלת הפריון, שהיו לכבודה מקדשים כה רבים באזור זה. החותם המחומש של שלמה והמגן בעל ששת קודקודים של דוד הם כנראה ממוצא אסטרלי, והשורשים שלהם בפולחן הפוריות. זה מאושר בחלקו על ידי ההופעה של שני כוכבים בעלי חמישה ושישה קדקודים על לוחית-עשתורת מתל א-סאפי [פרופסור מאי מתייחס בהערתו לממצא זה לכוכב בעל שישה קדקודים שעשוי מששה קווים, לא מגן דוד, שמופיע על אותה לוחית-עשתורת מתל א-סאפי].

מקור האיור:

Bliss & Macalister, Excavations in Palestine, London, 1902, Plate 67 No. 15s

האשורולוגית הילדגרד לוי מביאה את הממצא הנ"ל ממגידו כאחת ההוכחות לטענה העיקרית שלה

כי "מגן דוד יכול לייצג רק אחד משלושה כוכבי לכת ... יופיטר מאדים או שבתאי". (במבוא למאמרה "מקור ומשמעות של מגן דוד":

Hildegard Lewy, Origin and Significance of the Magen Dawid, (Archiv Orientali, Vol. 18, 1950, 330-65)

מגן דוד על מגן

מגן דוד על מגן אקס ליבריס של אפרים משה ליליין

לכוכב המחומש (פנטגרמה) ולכוכב בעל ששת הקדקודים (הקסגרמה, מגן דוד), יש היסטוריה מקבילה, לעתים חופפת. בימי הביניים נקראו שני סמלים אלה, לעתים, בשם "חותם שלמה". שני הסמלים האלה משמשים בעיקר כסמלי הגנה. יש אגדה על מגן דוד שהיה חרוט על המגן שהגן על המלך דוד, אבל מגן דוד על מגן של לוחם מופיע אצל היהודים רק במאות האחרונות, למשל באקס ליבריס של "הצייר הציוני הראשון" אפרים משה ליליין (ראו לעיל) או בלוגו של הוצאת מערכות.

מגן דוד על מגן של הוצאת מערכות

לעומת זאת אצל היוונים הפנטגרמה נחשבה לסמל הבריאות (הגנה מפני מחלות) של הפיתגוראים, כאשר אותיות המילה בריאות ביוונית הופיעו בין קדקודיה. בנוסף הפנטגרמה הופיעה על גבי מגנים של לוחמים, כמו למשל:

פנטגרמה על מגן של לוחם יווני 

 ציור על חרס במוזיאון יווני

באתר אינטרנט שעוסק בחידת הימצאותן של מאות ואלפי פנטגרמות, באתונה בפרט וביוון בכלל, על גבי מכסים של בורות ביוב, ועל גבי אביזרים אחרים במרחב הציבורי שם, מובא ציור של סצנת לחימה בין שלושה לוחמים מעל גבי אגרטל יווני מהמאה החמישית לפני הספירה, שנמצא כיום במוזיאון הארכאולוגי של אתונה. על המגן של הלוחם שנפל מופיעה פנטגרמה מוקפת בעיגול.

איור דומה, מתוך אגרטל שנמצא במוזיאון יווני מופיע )ראו לעיל) בעמוד 306 של ספר בגרמנית משנת 1910

Weltenmantel und Himmelszelt religionsgeschichtliche Untersuchungen zur Urgeschichte des antiken Weltbildes

Published 1910 by Robert Eisler .

מגן דוד על מגן גרמני

פורסם לראשונה בשנת 1875 בפריז

לקוח מתוך אוסף תמונות 

Liebigbilder

שהיו מצורפות לאריזות המוצרים מתמצית הבשר של

 Liebig

 שאותה המציא הכימאי הגרמני יוסטוס פון לייביג

(1803-1873)

לפי הממצאים לעיל נדמה שההמצאה של הקשר שבין הצורה הגיאומטרית של סמל הגנה לבין כלי הנשק שנקרא מגן מקורה יווני, ושהמגן דוד על גבי מגן הוא העתק של הפנטגרמה על מגן שהייתה מוכרת ליוונים כבר במאה החמישית לפני הספירה. 

מגן דוד שהוא חותם שלמה

ביצירה שלפנינו מופיע מגן דוד אבל השם שלו נעדר. נדמה שהיוצר הכיר אותו בשם חותם שלמה, שהוא שמו הנרדף של המגן דוד, שכן המלים מן הפסוק "שימני כחותם על זרועך" (שיר השירים ח, ו) מופיעות בהבלטה ב"זווית" הימנית התחתונה, והן לקוחות, כמו כל שאר המלים שמהן מורכב האיור, מ"שיר השירים", אחד משלשת הספרים המקראיים שחיבורם מיוחס לשלמה המלך.

חותם שלמה הוא השם שבו קוראים המוסלמים למגן דוד, שנפוץ אצלם לא פחות מאשר אצל היהודים, אך לאורך ההיסטוריה ישנם גם אצל היהודים מקרים רבים שבהם מופיעה צורת מגן דוד כשהיא מלווה בטקסט שלפיו שמה הוא חותם שלמה. כמה מקרים כאלה מובאים בספרו של גרשם שלום "מגן דוד: תולדותיו של סמל", הוצאת עין חרוד, 2008. אצל הנוצרים, לעומת זאת, נקראת צורה זו בשם כוכב דוד. כך או כך כל השמות לעיל מרחיקים את השומע מן המקור הגיאומטרי של שני במשולשים המשולבים  שבולט מאד ביצירה שלפנינו, כאשר המגן דוד חסום בעיגול, וכל קדקוד שלו משמש מרכז לעיגול בעל רדיוס זהה לעיגול המרכזי. בארבע הפינות יש מעין זוויות, וכל אלה מוקפים במלבן. הקשר של צורת המגן דוד לגיאומטריה נשמר רק בשם היווני הקסגרמה שמשמעו צורה של המספר שש.

 

היצירה שלפנינו כלולה באוסף מיקרוגרפיות של בית המדרש לרבנים באמריקה, ובאתר האינטרנט שלהם הם מסבירים שהיא נוצרה בשנת 1824 על ידי ברוך בן שמריה מבריסק שבליטא או מהמבורג, עבור אהרן בן אברהם ואשתו, ריינה בת יוסף קוברין, ששמותיהם, כמו גם שמו של ברוך בן שמריה, מופיעים סביב שלשת הפרחים שבמרכז, ושהתאריך מופיע בכרונוגרם, בערך המספרי של המלים אהבת עולם.    

מגן דוד כסמל של היהדות בכתב יד משנת 1396

מגן דוד במיקרוגרפיה מאייר את פירוש רש"י לספר שמות בכתב-יד שהועתק בשנת 1396 בפסקיה

מלאכי בית אריה מסביר איור זה בעמודים  276-277 במאמר בשם

Hebrew Manuscripts and the Singularity of the Collection
 of the Biblioteca Palatina in Parma, p. 213-282

לדבריו האיור אינו נמצא שם בתפקיד קישוטי בלבד. הטקסט בספר שמות עוסק בנדודי עם ישראל במדבר שמקבילים לנדודי עם ישראל בגלות. הצייד (שבצד שמאל של האיור) שיורה חץ על המגן דוד, מסמל את הגוי הרוצה להשמיד את היהודים, אך המגן דוד מגן עליהם מפניו. 

מגן דוד בהגדת מוקטה

הגדת מוקטה היא כתב היד מראשית המאה ה 14, ספרד.

רחל ווישניצר טוענת במאמרה

Illuminated Hagaddhas, [J.Q.R. 13 (1922-1923) p, 123-218]

כי הסהר והכוכב של המורים מופיעים בכתבי יד עבריים לצד ובשילוב עם מגן דוד, עיגולים, ריבועים, ערבסקות כך שקשה לומר אם המאייר ייחס למגן דוד משמעות מסוימת.

הגדת מוקטה נקראת כך בגלל שמקורה בספרייה של פרדריק דוד מוקטה.

מגן דוד על קמיע להגנת קיסר אוסטרו-הונגריה

Joaneath Spicer

במאמרה

"The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen" (The Journal of the Walters Art Gallery 54 (1996): pp. 203-224, Fig 26.

מביאה צילום של מגן דוד על קמיע להגנת קיסר אוסטרו-הונגריה רודולף השני. הקמיע נוצר בין 1590 ל- 1606, ככל הנראה בקהילה היהודית של פראג, ונמצא כיום בוינה במוזיאון

Kunsthistorisches

הקמיע הוא בצורת חושן, ומופיעים בו בצד אחד פנטגרמה בתוך מגן דוד, מוקפת באותיות עבריות וצלבים יווניים, ובצד השני שנים עשר המזלות, שמות השבטים, שם הקיסר, ותפילה לשלום הקיסר. הקמיע נפתח ובתוכו יש ציור של ישו.

ממצא זה מבטא לדעת מחברת המאמר הן את המשמעות ההגנתית שייחסו למגן דוד באותה תקופה, והן את היותו סמל יהודי שמייצג את קהילת יהודי פראג. 

המגן דוד הראשון שנועד להבחין בין יהודים לנוצרים

 Joaneath Spicer

במאמרה

"The Star of David and Jewish Culture in Prague around 1600, Reflected in Drawings of Roelandt Savery and Paulus van Vianen" (The Journal of the Walters Art Gallery 54 (1996): pp. 203-224.

מביאה ציור משנת 1607 לערך בשם "שני מלומדים" מאת הצייר ההולנדי

 Roelant Savery (1576- 1639)

שבו מופיע מגן דוד על הכתף הימנית של הדמות היושבת. לטענת מחברת המאמר מגן דוד זה נועד להבדיל בין יהודים לנוצרים. זהו גם אחד הציורים הראשונים של יהודים שמקורו בחיים עצמם, ולפיכך יש לו גם ערך של מסמך תיעודי. ממצא זה  מקדים בכמה עשרות שנים את השערות החוקרים שהמגן דוד נעשה לסמל יהודי בערך בשנת 1640. הפעם הבאה שבה מגן דוד מופיע לצורך זיהוי יהודים היא במאה העשרים, בטלאי הצהוב. 

מגן דוד בדגלי מדפיסים עבריים

מקור: דגלי המדפיסים העבריים - יערי, אברהם, 1939

דגל של האחים דוד ושמואל ן׳ נחמיאש, קוסטאנטינא, ד׳ טבת רנ״ד, 1493

יערי מעיר: [ה]מגן דוד מוקף עלים ופרחים ברוח ערבסקה... הסמל, מגן דוד. מרמז לשמו של האח הראשון: דוד". (ציור 4 בעמוד 3).

מגן אברהם כחלק מדגל המדפיס אברהם בן שבתאי הכהן, 1719 ונציה תע"ט בשער "פירוש לחמישה ספרי תהילים" (שחיבורם מיוחס לדוד המלך) (ציור 97)

בעמוד 164 יערי מעיר:

"בראש השער באמצע: דוד מנגן בכנור, רמז לדוד נעים זמירות ישראל משורר התהילים; בפינת ימין: ציור מגן דוד, ובתוכו חקוק: ״מגן אברהם / אל תירא אברם אנכי מגן לך״ ( בראשית ט״ו א׳). צורת מגן דוד הופכת אפוא כאן להיות מגן אברהם, ומרמזת לשמו של המחבר".

 מגן דוד במרכז למעלה- נמצא בספרים שנדפסו במאה ה-17 בבית הדפוס של מנשה בן ישראל באמשטרדם, או אצל בניו יוסף ושמואל (ציור 57).

מגן דוד וצלב בקעקוע מפורטוגל מן המאה ה-19

איור מספר 192 בספרו של לייטה וסקונסלוס - סיגנום סלומוניס, שמפנה למקור:

ספר על קעקועים בפורטוגל (A Tatuagem em Portugal) משנת 1892 מאת החוקר Rocha Peixoto

מגן דוד בעגיל מהמאה השש עשרה

מגן דוד מופיע בעיצוב האמצעי בשורה התחתונה

מקור: Magasin Pittoresque, 1854 , p. 24

מגן דוד במשחק שולחן רומי מן התקופה הנוצרית

איור זה של משחק שולחן רומי מן התקופה הנוצרית (ראו צלב במרכז) שנתגלה בחפירות ברומא מופיע כאיור מספר 63 בספרו של לייטה וסקונסלוס - סיגנום סלומוניס, שמפנה למקור:

Dictionary of Greek and Roman Antiquities by Anthony Rich, 1883.

Entry Abacus

בדרך כלל אבקוס הוא שם שולחן החישוב (החשבונייה) שבאמצעותו היו מחשבים סכומים בימי קדם, אבל כאן הוא שמו של משחק שולחן. 

מגן דוד שמייצג את השמש

לייטה וסקונסלוס בספרו סיגנום סלומוניס מציין כי בעמוד 250 בספר

The Evil Eye, by Frederick Thomas Elworthy, [1895]

מסופר שבתוניס נפוץ מנהג לצייר כף יד על כל אחד מזוג תופים, בעלי אופי מאגי, ומעליה לצייר סהר ו"משולש כפול", כמו באיור 108 [ראו תמונה לעיל], כאשר הסהר ממוקם מעל לאצבע המורה ומעל לאצבע האמצעית, ואילו המשולש הכפול, אשר לדעת המחבר מייצג את השמש, הוא תמיד מעל לאצבעות השלישית והרביעית. Elworthy מסיים באומרו שהציור הוא כל כך גס שקשה לומר אם היד היא ימנית או שמאלית.

וסקונסלוס מוסיף איור דומה (ראו תמונה למטה) מאלג'יריה שאותו מצא בספר על עין הרע מאת סליגמן  

 Der bõse Blick, ii, 19, e see. p. 140 by Seligmann

בעמוד 55 בכרך השני של  

Description des monuments musulmans du cabinet de M. le duc de Blacas

 By Joseph Toussaint Reinaud, 1828

מופיע מתחת לציור של מגן דוד הכיתוב הבא:

>"צורה זו נקראת על ידי המוסלמים בשם משושה [הקסגון], והיא מופיעה לעתים קרובות חרוטה על מטבעות, על אבנים ועל מונומנטים שונים... כמה חוקרים מוסלמים ראו בצורה זו רק סמל פשוט של השמש ובעצם  אובייקט אסטרולוגי.

ראו

le Traite d'Albouni, t. ii , fol. 490 recto.

היהודים, שאף הם רואים בסמל זה יתרונות גדולים, קוראים לו בשם מגן דוד. והוא מופיע גם על מבנים בהודו. ראו:

the Museaum Borgïanum by the father Paulin St. Berthélemy, pl. xxix">