מזוזה מאגית מתקופת הגאונים

מקור התמונה: דף ממאמרו של אפטוביצר:

Aptowitzer, V., "Les noms de dieu et des anges dans la mezouza. Contributions a l'histoire de la mystique et de la cabbale", in: Revue des études juives LX (1910), 35-52

להלן פרפרזה (א) וציטוט (ב) מתוך עמוד 231 במאמר בשם "המזוזה - בין מצווה לקמיע מאת הלל אביעזר: (כתב העת: מעליות יט, תשנ"ז).

א.

לספר "הלכות גדולות" מאת הרב יהודאי גאון (757-761), (הוצאת מקיצי נרדמים) יש שני כתבי יד עיקריים: כתב יד מילאנו וכתב יד ברלין. "סידור המזוזה" המופיע בו בסוף הלכות מזוזה מופיע רק בכתב יד מילאנו. ב"סידור מזוזה" זה מצויים בחלק הפנימי של המזוזה שמות מלאכים שונים וחותמות שונות, וביניהם סימני מגן דוד למיניהם, ועוד תגים רבים ומגוונים.

ב.

 "ב - 1936 פירסם אפטוביצר מאמר בספר היובל לש. קרויס (עמודים 96-102) תחת הכותרת

"מספרות הגאונים". מדובר במספר קטעים מכתב יד הראבי"ה שיצאו לאור זו הפעם

הראשונה... מצטט הראבי"ה מתשובות הגאונים. בתשובה זו, שנכתבה כנראה ע"י רב שרירא גאון, ניתן למצוא הדרכה מפורטת לכתיבת המזוזה, והנה בחלק הפנימי מצויים שמות מלאכים, חותמות, סימונים ועוד!  הגאון מוסיף ומסביר את הטעם מאחורי כל תוספת:

י' חותמות שבהם למה - העשויים ה' זויות קרי חותם - לפי שיש בכל חותם ה' זויות, נ' כנגד נ' שערי בינה, ז' מלאכים וג' שמות ונ' זויות של ו' חותמות, הרי ס' כנגד ששים גבורים סביב לה, נ' זויות כנגד נ' יום שמיציאת מצרים עד מתן  תורה... מזוזה זו מכילה בסה"כ 15 "שמות יה", 6 שמות מלאכים, ו - 17 חותמות גיאומטריות, כל זה בתוך הטקסט המקורי של המזוזה. בנוסף, מתחת לטקסט ניתן למצוא 10 שמות מלאכים, 3 חותמות גיאומטריות ופסוקים. אפטוביצר שעסק רבות במחקרי מזוזה מגיב בהתלהבות

על הממצא וכותב "ועתה הנה אנחנו רואים שהיא מזוזה של הגאונים. והנה אחד הגאונים דורש רשימות המזוזה וחותמיה. מזה יוצא שכבר בימיו הייתה המזוזה הסודית עניין ידוע משכבר הימים, דבר פשוט ומובן מבלי פקפוק ונדנוד".

ביבליוגרפיה למגן דוד

שנה	א. סקירות כלליות
1902	Vajda, B., "On the History of the Shield of David" (Hungarian), in: Magyar Zsidó Szemle XVII (1900), 310-322
1907	אייזנשטיין י.ד. , אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק 1907-1913
1916	Güdemann, M., "Der>Magen David< oder Davidschild", in: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 60 (=24) (1916), 135-139
1938	Nussenblatt, T., "מגן דוד", in: YIVO-Bleter 13 (1938), 460-476
1947	Grunwald, M., "The Magen David [Translated from the German by Hilde Kisch]", in: Historia Judaica 9 (1947), 178-188
1948	Scholem, G. "מגן דוד - תולדותיו של סמל" , in: Luah Haaretz, Tel Aviv 1948-1949, 148-163
1972	Scholem, G., Art. on "Magen David", in: Encyclopedia Judaica, Vol. XI, Jerusalem 1971 ff., 687-697
1990	קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
1991	Plaut, W.G., The Magen David. How the Six-pointed Star Became an Emblem for the Jewish People, Washington D.C. 1991
1996	Oegema, G.S., The History of the Shield of David. The Birth of a Symbol (Realms of Judaism 62). Frankfurt a/M 1996.
2000	הלל רויטר כתב בהרחבה בצרפתית בחוברת קונטרס, באפריל אלפיים, על המקורות הלא יהודיים של הסמל מנקודת מבט חרדית (אנטי ציונית).
2007	ברקן, ז. , מגן דוד שחור לבן, הוצאה פרטית, 2007. הספר מסכם את הבלוג "אלבום מגן דוד".

שנה	ב. צורת הסמל
2007	ברקן, ז. , מגן דוד שחור לבן, הוצאה פרטית, 2007
1990	קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
1990	Illuminations from Hebrew Bibles of Leningrad. Originally Published by D. / Günzburg and V. Stassoff. Facsimile of the 27 Original Large Colour Plates Accompanied by a New Introduction with 25 Additional Plates by B. Narkiss , Jerusalem 1990
1886	Gunzburg, D.; Stassof, V. L'ornement hébreux, Berlin 1905 (= Ornamentation des anciens manuscris hébreux, St. Petersburg 1886)
1974	Avrin, L., The Illumination of the Moshe ben Asher Codex of 895 C.E. , Diss. Univ. Michigan 1974

שנה	ג. שם הסמל
500	המקור הקדום ביותר לביטוי חותם שלמה נמצא בתלמוד בבלי, גיטין ס"ח, שם מובאת אגדה המספרת שלשלמה המלך הייתה טבעת חותם שבאמצעותה שלט בממלכת השדים.
500	הביטוי מגן דוד מוזכר לראשונה בתלמוד בבלי, (מסכת פסחים, דף קי"ז, ב) כשם של הפטרה
1956	Preisendanz, K., Art. on "Salomo", in: Paulys Realencyclopädie der Classischen Wissenschaft Supplement 8, Munich 1956, cols. 660-704
1997	גולדמן זאב, סמל השושן: מקורו, משמעותו ותולדותיו בימי קדם, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום,מאגנס תשנ"ז ע' 197 -221)
2000	אורי אופיר, כתב במחקרו (בעיתון הצופה ב - 9.5.2000. בעיתון מקור ראשון ב - ‏23/4/2004. בירחון "זמן ומקום" – באייר תשס"א) על מקורו היהודי של המגן דוד, כי בתקופת יציאת מצרים אלוהים ברא את המגן דוד במנורת המשכן. אורי אופיר הוכיח על פי מפרשים מסורתיים שהמגן דוד היה בצורת פרח שושן צחור.
1991	Klagsbald, V., "'Comme un lis entre les chardous'. De la symbolique de la fleur de lis aux origines du Magen Dawid", in: Revue des études juives CL.1-2 (January-June 1991), 133-150
1966	איילת השחר הראובני מציגה במאמרה (התפרסם בעיתון "היום" 1/7/1966: "מצמחי התנ"ך והתלמוד, השושן ומגן-דוד") תיאוריה לפיה בתקופת דוד היה המגן הקרוי על שמו עשוי מחודים שאותם היה החייל נועץ בקרקע באמצעות דריכה ברגלו בבחינת התגשמות נבואת בלעם "דרך כוכב מיעקב". לטענתה המגן דוד נבנה בצורת השושן (ליליום קנדידום)- הוא נרקיס העמקים.

שנה	ד. משמעות הסמל
1922	Grotte, A. (and H. Vorwahl), "Eine neue Hypothese über den Ursprung des Magen David" (and "Das Hakenkreuz"), in: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums 66 (=30) (1922), 1-11
1934	Michaelis, J., "Das Davidschild. Ein Versuch zur Wiederauffindung des Symbolinhaltes", in: Der Morgen (1934), 80-85
1950	Wachseler, T., (טוביה וכסלר) 'המגן דוד משמעותו ומוצאו', in: Ha-Olam 26.1.50, 323-324 and 2.2.50, 339
1953	Diamant, P. I., "?כיצד הפך מגן דוד סמל היהדות" , in: Reshummot 5 (1953), 93-103
1970	כוכב הגאולה, פראנץ רוזנצווייג, ירושלים: מוסד ביאליק ומכון ליאו בק, תש"ל. הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, כשטען שיש משולש בסיסי שמאפיין את מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם: אלוהים, אדם, עולם, בעוד המשולש השני מסמל את שלשת עקרונות היסוד של היהדות: בריאה התגלות וגאולה.
1987	Eder, A., The Star of David. An Ancient Symbol of Integration, Jerusalem 1987

	שנה	ה. שימוש בסמל
נוצרים קופטיים	1904	J. Strzygowski, Koptische Kunst, Catalogue general des Antiquites Egyptiennes du Musee du Cairo, Bd. XII, Wien 1904, p. 140, 231.
מוסלמים	1994	ד"ר רחל מילשטיין, חותם שלמה, בהוצאת מגדל דוד, המוזיאון לתולדות ירושלים, 1994
קבלה	2011	אידל משה, נחמיה בן שלמה הנביא על מגן דוד והשם טפטפיה: ממגיה יהודית, לקבלה מעשית, ולקבלה עיונית. תא שמע א (תשע"ב) 1-76, 2011
קבלה	2008	גרשם שלום, "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008
ציונות	1896	Herzl, Th., Der Judenstaat. Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage, 1896, reprint Berlin 1918
אנטישמיות	2001	סקירה כללית מנקודת מבט אנטישמית  O. J. Graham, Six-Pointed Star: Its Origin and Usage, 2001.
אנטישמיות	1976	Hirsch Goldberg The Jewish Connection. NY: Stein & Day, 1976 .סקירה כללית מנקודת מבט אנטישמית

Notes	שנה	ו. סמלים נלווים
טלאי צהוב	1996	Oegema, G.S., The History of the Shield of David. The Birth of a Symbol (Realms of Judaism 62). Frankfurt a/M 1996.
טלאי צהוב	2008	ברקן ז., אלבום הטלאי הצהוב, הוצאה פרטית, ירושלים 2008
פנטגרמה	1930	Winkler H. A., Siegel und Charaktere in der Muhammedanischen Zaubere
פנטגרמה	1918	José Leite de Vasconcelos, Signum Salomonis, 1918
דגל ישראל	1991	אליק מישורי, לקורותיו של דגל מדינת ישראל, קתדרה, 62, תשנ"ב, 1991, 155-171.
מנורה	1998	רחל ארבל,‫ בין המנורה והמגן-דוד: סמל ציוני בהתגבשותו לאור המנורה, קטלוג תערוכה, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ח, 1998, עמ' 187-190 .
מנורה	1999	Rachel Arbel In the light of the Menorah, 1999. - p. 205-209.The book concludes with a discussion of the relationship between the menorah and the Magen David, a symbol that has accompanied the menorah since the late middle Ages, sometimes even taking its place.

ממצא	שנה	ז. ממצאים אחדים
אבן גבול בווינה	1913	גרונוואלד מ., געשיכטע דער יודען אין ווין 1625-1740 , וינה 1913
אבני חופה	1991	Wiesemann, F., "Der Davidstern auf Hochzeitssteine", in: Der Davidstern. Zeichen der Schmach - Symbol der Hoffnung, Stegemann, W.: Eichmann.J. (Ed.). Dorsten 1991, 86-91
אגינה, אי ביוון	1907	Ernest Babelon, Traite des monnaies grecques et romaines. II, 1 (Paris 1907) p. 661.
בולים	1957	Tolkowsky, E., "The Magen David on Stamps", in: The Holy Land Philatelist 111.33 (July 1957), 738-739
גבעון	1973	אפרים שטרן ארץ-ישראל בשלהי תקופת המלוכה : סקירה ארכיאולוגית, קדמוניות ו’, תשלג 1973. מובאות שם תמונות של חרסים מגבעון מהמאה השמינית לפנה"ס ועליהם מגן דוד.
דגלי מדפיסים	1943	Yaari, A., Printer's Marks. From the Beginning of Hebrew Printing to the End of the 19th Century (Hebrew and English), Jerusalem 1943
הגניזה בקהיר	1886	Gunzburg, D.; Stassof, V. L'ornement hébreux, Berlin 1905 (= Ornamentation des anciens manuscris hébreux, St. Petersburg 1886)
הקסגרמה אטרוסקית	1929	Jeremias A., Handbuch der altorientalischen Geisteskultur, 1929, p. 196, Abb. 115.
הקסגרמה נבטית מחפירות גזר	1912	Macalister, R.A.S., The Excavations at Gezer, Vol. III, London 1912
חותם מצידון	1934	Diringer, D., Le Iscrizione antico-ebraiche Palestinesi, Florence 1934
חותמות	1987	Friedenberg, D. M., Medieval Jewish Seals from Europe , Detroit 1987
חותמות מהתקופה המינואית בכרתים	1981	Yule, Paul, Early Cretan seals: a study of chronology (Marburg studies of Pre- and Early History, Vol. 4) Mainz 1981
כפר נחום	1916	Kohl, H.; Watzinger, C., Antike Synagogen in Galilea, Leipzig 1916
לוח זמנים	1990	קוסטה מ., "חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד", פועלים, 1990
מגידו	1935	Herbert G. May, Material Remains of the Megiddo Cult, (Chicago 1935, p. 6.)
מצבה בטרנטום	1902	Adler, H.M., "The Jews in Southern Italy", in: Jewish Quarterly Review 14 (1902), 111-115
סמל בירה	1990	Freimark, P., "Davidschild und Brauerstern. Zur Synonymie eines Symbols", in. Jahrbuch 1990 der Gesellschaft für die Geschichte und Bibliographie des Brauwesens e.V., Berlin 1990, 49-69
פומפיי	1930	Marion Blake, The Pavements of the Roman Buildings, 1930
צרפת ובריטניה בתקופת הברונזה	1880	Dakwins William Boyd., Early Man in Britain and His Place in the Tertiary Period, London, 1880, p. 378,

הוברמן, אידה, and Ida Huberman. “Symbolism in Jewish Art Before the Emancipation and the Changes That Followed in Its Wake / סמלים באמנות היהודית לפני האמנסיפציה והשינוי בעקבותיה.” Proceedings of the World Congress of Jewish Studies / דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, ח, 1981, pp. 113–118. JSTOR, www.jstor.org/stable/23528712.

גרפיטי אנטישמי אוסלו 1941

במקביל לטלאי הצהוב הרבו האנטישמים והנאצים בכל רחבי אירופה לצייר

מגני דוד לבנים שכאלה על חלונות ראווה של חנויות של יהודים

=

בתמונה: גרפיטי אנטישמי על חנות של יהודי באוסלו בשנת 1941

תרגום: "היהודי הטפיל תפס אותנו ביום 9 באפריל" (9 באפריל - יום הפלישה הגרמנית לנורבגיה).

הגרפיטי בצד: "פלסטין קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורבגיה"

מגן דוד בקערת השבעה עברית מהמאה השנייה או השלישית לספירה

,

מגן דוד - מסומן בקו אדום - על קערת השבעה מהמאה השנייה או השלישית לספירה, שנמצאה בשנת 1853 מדרום לכינרת ושימשה להגנה על ילד שטרם נולד.

תעתיק: "ובחטרה דמשה ובציצה דאהרן, כהנא רבה, ובעזקתא דשלמה ובמג[נה] דדויד, ובקופתה דמרבה אפ[ר]שת"
תרגום: "במקלו של אהרן ובציץ הכהן הגדול אהרן, ובטבעת שלמה ובמגן דוד ובמצנפת הכהן הגדול ביטאתי את המילה".
מקור: 

J. A. Montgomery, "Some Early Amulets from Palestine", Journal of the American Oriental Society, 31 (1911), p. 273