פורסם באתר reader עד שהאתר הזה בוטל
=
מגן דוד הוא סמל מורכב במיוחד- יש לו
משמעויות רבות בתרבויות רבות. בימינו מתייחסים אליו כאל סמל של היהדות (סמל
פוליטי), אך בעבר ייחסו לו, בין השאר, משמעויות של הגנה, של השתלבות (פסיכולוגיה),
של איחוד בין ניגודים, של הדמיון בין מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס (פילוסופיה). בשפות
לועזיות מכונה המגן דוד בשם כוכב דוד – שם שמביא אותנו לתהות על משמעותו
האסטרולוגית של סמל זה בכלל, ועל הקשר שלו לגלגל המזלות בפרט.
הכוכב בעל ששת הקדקודים מוכר בתרבות
היהודית כמגן דוד, בתרבות רומי כהקסגרמה, בתרבות הנוצרית ככוכב של מרי או ככוכב
דוד, בתרבות המוסלמית כחותם שלמה ובתרבות הודו כינטרה. סמל זה היה ידוע כבר בשחר
ההיסטוריה. במוזיאון המזרח הקרוב העתיק במזרח ברלין מוצגים חותמי-גליל אחדים מן
האלף השלישי לפנה"ס ועליהם צורות של כוכבים בעלי מספר שונה של קדקודים (ששה,
שבעה, שמונה ויותר). כוכבים אלה מופיעים שם בהקשר אסטרולוגי-אסטרונומי. ביניהם
נמצא גם עיגול שמוקף בששה משולשים ונראה כמו מגן דוד. מאותה תרבות ומאותה מסגרת
זמן ישנם ממצאים ארכיאולוגיים שונים שמוכיחים שהשומרים הכירו גם את גלגל המזלות
[1]. המגן דוד וגלגל המזלות התפתחו מאז במקביל ובנפרד, לאורך הדורות, אך במקרים
אחדים הצטלבו דרכיהם. להלן מספר דוגמאות:
בתוניס, במוזיאון ברדו, נמצאת רצפת
פסיפס מן המאה השלישית לספירה שנתגלתה בחפירות באתר ביר חנה ליד זגואן שבמרכז תוניס.
הפסיפס מציג מסגרת גדולה של מגן דוד שבמרכזה מוצגים שבעה קיסרים רומיים שמייצגים
את ימי השבוע, או את כוכבי הלכת. סביבם החיות המקודשות להם: זאב, נשר, יונה, סוס,
שור ותיש. סביבן - גלגל המזלות. לדברי ד"ר רחל מילשטיין: "פסיפס תוניסאי
זה הוא הדוגמה היחידה שבה ההקסגרמה והכוכבים משתלבים לכלל קומפוזיציה בעלת משמעות
סמלית". [2] יוצר פסיפס זה מציע את צורת המגן דוד כסמל גיאומטרי של מפת
השמים.
על פי המסורת היהודית לאחר יציאת מצרים
היו השבטים במדבר מסודרים בצורת מגן דוד [3]. בספרים רבים ניתן למצוא הקבלה בין
שנים עשר השבטים לבין שנים עשר המזלות. למשל, ב"ספר הפליאה", המיוחס
לרבי נחוניה בן הקנה, מובא התיאור המקראי של סדר חניית השבטים במדבר (לפיו היו אלה
מסודרים בארבעה מחנות ולכל מחנה היה דגל משלו) בתוספת ההשוואה: "כנגד
י"ב מזלות ונגד י"ב אבני אפוד"; וכן במדרש תנחומא (מהדורת בובר,
ויחי טז): "השבטים על סדרו של עולם הוא, מהלך היום י"ב שעות, השנה
י"ב חודשים, המזלות י"ב. לפיכך כל אלו שבטי ישראל שנים עשר".
מובאות אלה מדגישות את המכנה המשותף המספרי שבין המגן דוד לבין גלגל המזלות: במגן
דוד ישנם ששה קדקודים, אך ביניהם יש גם ששה קדקודי זוויות וביחד שתים עשרה נקודות
(כמספר המזלות). בנוסף, את ששת המשולשים של המגן דוד ניתן לקפל פנימה, כך שכנגד כל
משולש חיצוני ישנו משולש פנימי, וביחד- תריסר משולשים.
בספר "צוואת שלמה" (מן המאה
הראשונה לספירה) מסופר ששלמה המלך לכד שד באמצעות חותם (חותם שלמה על פי המסורת
הוא כוכב בן חמש או שש קצוות) שקיבל מן הקב"ה. באמצעות חותם זה הכריח שדים
שונים לעזור לו במלאכת הקמת בית המקדש. בפסקה העשירית בספר זה שואל שלמה את השד
לאיזה מזל הוא כפוף והלה עונה שהוא כפוף למזל דלי. בפסקה השבעים ושלישית מציג עצמו
אחד המזלות בפני שלמה כראשון במזלות ששמו טלה.
בספרי אלכימיה מתקופת ימי הביניים
מופיעות הקסגרמות לעתים תכופות כמייצגות של כוכבי לכת. למשל, באיור מתוך ספר שפרסם
יוהן דניאל מיילוס בשנת 1618 מצויירת במרכז שמש מוקפת בהקסגרמה, שמוקפת בארבעה
עיגולים, שעל החיצוני שבהם תריסר המזלות. בהקסגרמה זו מוקצה משולש נפרד לכל אחד
מששת סימני כוכבי הלכת שמקיפים את השמש. המבנה הכללי של איור זה מזכיר מאד את
המבנה הכללי של הפסיפס מביר חנה שהוזכר לעיל, למרות שמפרידות ביניהם כשלוש עשרה
מאות שנים.
בקתדרלה של קולון שבגרמניה מוצג פסל של
הבתולה מרים עם זר של שתים עשרה הקסגרמות שמייצגות את המזלות. הפסל נוצר בשנת
1749. סביר להניח שאת ההשראה ליצירה זו שאב האמן מן הפסוק הראשון בספר יוחנן פרק
י"ב: "ואות גדול נראה בשמים: אישה אשר השמש לבושה, והירח תחת רגליה, ועל
ראשה עטרת שנים עשר כוכבים" [4]
[1] Donald A.
Mackenzie, Myths of Babylonia And Assyria, 1915, project Gutenberg, Chapter
XIII- Astrology and Astronomy.
[2] בעמוד 37 בספר חותם שלמה בעריכת
ד"ר רחל מילשטיין בהוצאת מגדל דוד המוזיאון לתולדות ירושלים.
[3] על פי מאמר של הרב ש.ז. כהנא
ז"ל שמוקדש למשמעות המגן דוד ומופיע בדף אינטרנט של "מורשת".
[4] בתרגומו של פראנץ דעליטש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה