ידוע היטב שהלוגו
של מבשלות הבירה שמתנוסס על שלטים בפתחן (וכן על גבי שלטי בתי עסק שמוכרים בירה, על
חביות בירה, על כוסות בירה וכן הלאה) נראה בדיוק כמו המגן דוד.
במחקר של תופעה
זו בתקופה הראשונה סברו שאין קשר בין סמל זה לבין המגן דוד היהודי, כי למרות שכל מגן
דוד עשוי מששה קדקודים לא כל כוכב שיש לו ששה קדקודים הוא מגן דוד, שהרי, כידוע, יש
הקסגרמות מן הטבע כמו כוכבים, פתיתי שלג ופרחים, וכן גם הקסגרמות מלאכותיות כמו
תגי משטרה ודמקה סינית.
ד"ר ג'יי
ג'יי הירש עשה מהפכה בגישה מחקרית זו כאשר הדגיש במאמרו "הקסגרמה" [4]
כי "אלמלא האנציקלופדיה של הבונים החופשיים, ה"חיבור היהודי"
להקסגרמות על מבשלות הבירה ומעל לכניסות לבתי היין של גרמניה מעולם לא היה מתגלה.
להלן קטע שהוא מביא במאמרו מן האנציקלופדיה של הבונים החופשיים ערך "חותם
שלמה":
"בין ראשוני
המקובלים העבריים חותם שלמה היה, כמובן, קמיע, שהבטיח להגן על בעליו מפני סכנת
השריפה. בתקופות מאוחרות יותר היהודים, שעדיין האמינו ביכולות ההגנה של חותם שלמה כקמע,
הציבו אותו על חזיתות הבתים ומבשלות-הבירה שלהם, שהיו חשופות במיוחד לסכנת השריפה.
הגויים, שראו את הסמל התלוי מעל לכניסות לבתי הייצור והשיווק היהודיים של הבירה, סברו
בטעות שהמשושה, או חותם שלמה, מסמל בירה. פירוש זה אומץ על ידי פונדקים גרמניים
כסימן של בית מרזח"...
מטיאס טרום טוען
בתזה שלו [1] שהתיאור הקדום ביותר של איש שמבשל שיכר הוא משנת 1425 מן העיר נירנברג
שבגרמניה. בציור זה מופיע מגן דוד.
ראוי להזכיר כי ישנן
שתי עובדות אודות הקשר בין הקסגרמות לבין תעשיית הכוהל: הראשונה היא שג'יימס בנט
פריצ'ארד מצא בחפירותיו בגבעון שבישראל כמה הקסגרמות חרותות בידיות של כדי יין
מהמאה השמינית לפני הספירה [2]. השניה היא שארכיאולוגים גילו הקסגרמות ששימשו כסמלים
יווניים לסימון יינות בתאסוס ובקרטגו [3].
הסבר חלופי הוא שבאלכימיה
של ימי הביניים, מהתקופה של הגילדות, מקובל היה ששני המשולשים המרכיבים את ההקסגרמה
מסמלים אש (המשולש שקדקודו כלפי מעלה) ומים (המשולש שקדקודו כלפי מטה). אש ומים, למותר
לציין, הם הפכים. בהקסגרמה כל ההפכים האפשריים משתלבים ומתאחדים. ההקסגרמה היא
בראש ובראשונה סמל של אחדות ההפכים, ובמקרה שלפנינו היא מסמלת את מי האש, את
האלכוהול, ואת הברנדי.
על פי המסורת של
מבשלי הבירה סמל הגילדה שלהם בנוי מששה קדקודים (כמו המגן דוד) כדי לסמל את ששת האספקטים
של בישול הבירה: מים, צמח ההופ (המעניק לבירה טעם מריר), דגן, לתת, שמרים, ואש.
הערות:
[1] תזה [בגרמנית] עבור האוניברסיטה הטכנולוגית במינכן שכותרתה:
תיאורים היסטוריים, שלטי גילדות וסמלי בישול שיכר
[2]
The Water System of Gibeon, 1961, p. 47, 48
[3] "קדמוניות", 1973, ישראל, עמודים 2-17
[4]
Dr. J.J. Hirsh,
The Hexagram, The Shekel, vol. 14, no. 3, 1981
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה