יום ראשון, ינואר 28, 2018

מקורו הפיתגוראי של המגן דוד על פי עיתון הלאם 1907

הלאם, יום חמישי, פברואר 14, 1907

הקטע החשוב :
...וד' אנה לידי ספר רב הכמות "בקרת התלמוד" [1] להרב החכם הכולל יחזקאל בן יעקב הלוי]... בראשונה הראה לדעת כי תמונת המגן דוד כאשר עמנו כיום לא ממקום קדוש תהלך ולא ממקור ישראל מחצבתה רק האיסים שאלו אותה מכת הפיטאגאריים ואנחנו ירשנו אותה מהאיסים הלא הוא פיטאגארוס אב ופטרון לחכמת המדידה והגאומטריה שחי בתחילת בית שני...



המשך - הלאם, יום חמישי, מרץ 07, 1907

 [1]

יחזקאל בן יעקב הלוי הוא ככל הנראה ראשון חוקרי מקורו של סמל המגן דוד
להלן הקטע במקור: ביקורת התלמוד וינה 1863 עמוד 280
"והבנתי בזה דברי חז״ל בברייתא הסתומה והחתומה עד מאוד נזיר ח׳ ע״ב : "האומר: הריני נזיר. סומכוס אומר: הן אחת דיגון שתים טריגון שלש טטרגון ארבע פונטיגון חמש, ולא יותר, ופירש רש״י שהתנא משמיענו שהנזירות בכל לשון. לפיכך מורה גם הוא שהנודר בלשון יווני הרי הוא נזיר. ואני תמה מדוע נקט דווקא מספר חמש ולא יותר? ועוד מספר היווני איננו על דרך זה בהברת גון בסוף כי Gone  פירושו זווית, אבל מי שרוצה לומר אחת שתים שלש ארבע חמש, אומר אינא, דיא, טריס, טעססארא,פענטא, ולמה זה הברת גון? לכן נראה להשכיל הדבר על דרך זה: כת פיטאגאראס נהגו לתת על ידם ועל מלבושם סימן שני משולשים יחד בחמש קצוות וזה נקרא Signum pitagroeicum ובלשון אשכנז דרואידענפוס לפי שדימו שזה מציל ממחלת אלפדרוק, ויש תמונה אחרת דרואידענפוס כמגן דוד שלנו מנהג אצל הצעלטען ונוצרים על בתי יראתם [כאן בא בטקסט המקורי ציור מגן דוד] בששה קצוות, אבל אין זה כתאר ותבנית כת פיטאגאראס שאחזה את המספר בלתי שווה ובפרט מספר החמש - לפיכך אמרו בטוב טעם לחשוב חמש נזירות ע״ש חמשה זוויות כדרך שנהגו החסידים מכת זו".

יום שבת, ינואר 27, 2018

גלגולו של ציור

מעריב, יום שישי, מרץ 19, 1976

סיפור על חותם שלמה במרוקו

קאזאבלאנקה. ‭ 23‬ (סט"א) — יהודי שנהג כאן אתמול מכונית משא  גרמנית מתוצרת חברת הנשל הגרמנית, נדרש לסלק ממנה את המגן דוד, שהיא הסמל המסחרי של החברה  הזאת. ואחרי שסירב לעשות זאת נתקף על ידי ארבעה מוסלמים.  המשטרה התערבה וניסתה לאלץ אותו אף היא לסלק את הסמל. אילם  היהודי, חאמו. עמד בהתנגדותו, הוציא מטבע מרוקנית, הנושאת אף  היא מגן דוד, אמר לשוטרים: "אוריד את הכוכב הזה, מן המכונית  שלי, כאשר יוצאו המטבעות הללו מן המחזור במרוקו. אם המכונית  שלי ציונית, ציוני גם הכסף שלכם". נימוק זה שכנע את המשטרה, והיא הרפתה ממנו.

שתי פירמידות שווה מגן דוד


טעות בזיהוי מטבע עם חותם שלמה


מגן דוד בקריקטורה אנטי נאצית בעיתון ביידיש

פֿאָרװערטס, יום ראשון, אוקטובר 08, 1944
דער געלער מגן דוד וועפ שלאגען די סוואפעיסא
די דייטשען האבען געצמאונגען די אידען צו טראגען געלע מגן דוד'ס.איצט האט טשמרטשיל געלאזען וויסען,אז די אידישע בריגאדע (מיט געלע מגן דודי'ס) וועט באזעצען דייטשלאנד.

מגן דוד כסמל של כת אמריקאית

שטר כסף נושא מגן דוד  מופץ ע"י אלמונים בארה"ב

שטר כסף מוזר שעליו ציור מגן דוד וכתובת עברית הוצג בכנס המשטרה הבינלאומית ("אינטרפול"). אשר נערך לאחרונה בגרמניה. השטר הועבר בימים אלה לבדיקות במטה הארצי של משטרת ישראל. השטר נתגלה ביפאן ומאחר שמומחי ה־  *אינטרפול" לא הצליחו להגיע למסקנה משותפת בקשר לייעודו  ומוצאו הוחלט לשתף את המעבדה של משטרת ישראל.
 השטר, המודפס על נייר דומה לזה של הדולרים האמריקניים. נושא  את המספר הסידורי ‭ 5717‬ ואת הספרה ‭ 100‬ מ־4 כנפיו. באמצע השטר, על רקע השמש הזורחת, נראח גבר רוכב על סוס לבן ומחזיק  בדגל עם מגן דוד. מעל התמונה נמצאת כתובת באותיות עבריות: העולם משלים דמים דממשלה דסוס". כתובת שאינה מובנת כלל וכלל.
 כפי שנודע, הועלתה סברה. כי השטר הנו "אמצעי תשלום" פנימי  של כת אמריקנית בשם אחים בה' [1]. יתכן, שהשטר יועבר לבדיקה נוספת בארה"ב.
הערה:
להערכתי הכוונה לכת שנקראת "עדי ה'".

מגן דוד על בול פולני לכבוד פסטיבל קרקוב 1955

מגן דוד על בול פולני לכבוד פסטיבל קרקוב 1955

מגן דוד כסמל העיר קובילה בפורטוגל

מגן דוד כסמל העיר קובילה בפורטוגל

יום שישי, ינואר 26, 2018

מגן דוד שיש בה שם ה'

מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

אזהרה גדולה
Creator:          יואליש קרויס
גניזה
Description:   אזהרה לא לקנות עם מגן דוד שיש בה שם ה'
Date:   אלול תש"ל
Type:  מודעה
בית הכנסת הגדול בטוניס - בול


מקור: וויקיפדיה
בית הכנסת הגדול בטוניס

יום שני, ינואר 22, 2018

וגר זאב עם כבש ועם מגן דוד

וגר זאב עם כבש ועם מגן דוד
מתוך 
Chapters on Jewish literature, by Israel Abrahams, 1899

יום שבת, ינואר 13, 2018

מלך כוש הכתיר את רבי נחום חיים באות הכבוד חותם שלמה

"נחום חיים: ראש רבני תורקיא; נולד בשנת 1874 בעיר מגנציא באסיא הקטנה. בן עשר שנים יצא עם אבותיו לבירות, ושם למד יסודות השפה הערבית, אח״כ נכנס לישיבתו של ר׳ דוד אבו במבריא ולמד שם תלמוד ופוסקים ארבע שנים רצופות, ובצאתו קבל תעודת הישיבה. משם בא לאיזמיר לבית ספר גבוה וגמר חוק למודיו בתורקית וצרפתית, ועבר לקושטא ושמע לקח בבית הספר לתורת המשפטים. עפ״י הרב ר׳ צדוק הכהן הואיל הברון עדמונד די ראטשילד וחברת כי״ח לתמכו להכנס לבית מדרש הרבנים בפאריס, ובשנת 1896 יצא משם מוסמך בתור ״רב גדול״. וישלחהו התברה כי״ח בתור פרופיסור להיסטוריא וחכמת ישראל להסימינאר בקושטא. בשנת 1903 ׳צא ר׳ חיים נחום בשליחות התברה כי״ח לתור את ארצות כוש (אביסיניא), למען הפיץ אור על אחינו האובדים והנדחים שם וידועים בשם פלשים (עיין ערך), ועמו נלווה דרי איבערלין, ויאסף בסיורו זה ידיעות נכבדות מאד.

בתחילת מסעם התאכסנו בארמון הנעגוס מענעליק מלך כוש, והכתיר את רבי נחום באות הכבוד "חותם שלמה" (עין ערך מגן דוד) ובהפרדו ממנו מסר בידו [בחודש מרס שנת 1908] "מאמר מלכות" אשר היה לו להגנה בהתהלכו את יושבי המדינה הזרים והמוזרים ההם". 
מקור: אנציקלופדיה אוצר ישראל, איזנשטיין, 1912, עמוד 53