הלאם, יום חמישי, פברואר 14, 1907
הקטע החשוב :
הקטע החשוב :
...וד' אנה לידי ספר רב הכמות "בקרת התלמוד" [1] להרב החכם
הכולל יחזקאל בן יעקב הלוי]... בראשונה הראה לדעת כי תמונת המגן דוד כאשר עמנו כיום
לא ממקום קדוש תהלך ולא ממקור ישראל מחצבתה רק האיסים שאלו אותה מכת הפיטאגאריים
ואנחנו ירשנו אותה מהאיסים הלא הוא פיטאגארוס אב ופטרון לחכמת המדידה והגאומטריה שחי בתחילת בית שני...
המשך - הלאם, יום חמישי, מרץ 07, 1907
[1]
יחזקאל בן יעקב הלוי הוא ככל הנראה ראשון חוקרי מקורו של סמל המגן דוד
להלן הקטע במקור: ביקורת התלמוד וינה 1863 עמוד 280
"והבנתי בזה דברי חז״ל בברייתא הסתומה והחתומה עד
מאוד נזיר ח׳ ע״ב : "האומר: הריני נזיר. סומכוס אומר: הן אחת דיגון
שתים טריגון שלש טטרגון ארבע פונטיגון חמש, ולא יותר, ופירש רש״י שהתנא משמיענו שהנזירות בכל לשון. לפיכך מורה גם הוא שהנודר בלשון יווני הרי הוא נזיר. ואני תמה מדוע נקט דווקא מספר חמש ולא יותר?
ועוד מספר היווני איננו על דרך זה בהברת גון בסוף כי Gone פירושו זווית, אבל מי שרוצה לומר אחת שתים שלש ארבע חמש, אומר
אינא, דיא, טריס, טעססארא,פענטא, ולמה זה הברת גון? לכן נראה
להשכיל הדבר על דרך זה: כת פיטאגאראס נהגו לתת על ידם ועל מלבושם
סימן שני משולשים יחד בחמש קצוות וזה נקרא Signum
pitagroeicum ובלשון אשכנז דרואידענפוס לפי שדימו שזה
מציל ממחלת אלפדרוק, ויש תמונה אחרת דרואידענפוס כמגן דוד שלנו מנהג אצל הצעלטען ונוצרים
על בתי יראתם [כאן בא בטקסט המקורי ציור מגן דוד] בששה
קצוות, אבל אין זה כתאר ותבנית כת פיטאגאראס שאחזה את המספר בלתי שווה ובפרט מספר החמש
- לפיכך אמרו בטוב טעם לחשוב חמש נזירות ע״ש חמשה זוויות כדרך שנהגו החסידים מכת זו".
