"נחום חיים: ראש רבני תורקיא; נולד בשנת
1874 בעיר מגנציא באסיא הקטנה. בן עשר שנים יצא עם אבותיו לבירות, ושם למד יסודות השפה
הערבית, אח״כ נכנס לישיבתו של ר׳ דוד אבו במבריא ולמד שם תלמוד ופוסקים ארבע שנים רצופות,
ובצאתו קבל תעודת הישיבה. משם בא לאיזמיר לבית ספר גבוה וגמר חוק למודיו בתורקית וצרפתית,
ועבר לקושטא ושמע לקח בבית הספר לתורת המשפטים. עפ״י הרב ר׳ צדוק הכהן הואיל הברון
עדמונד די ראטשילד וחברת כי״ח לתמכו להכנס לבית מדרש הרבנים בפאריס, ובשנת 1896 יצא
משם מוסמך בתור ״רב גדול״. וישלחהו התברה כי״ח בתור פרופיסור להיסטוריא וחכמת ישראל
להסימינאר בקושטא. בשנת 1903 ׳צא ר׳ חיים נחום בשליחות התברה כי״ח לתור את ארצות כוש
(אביסיניא), למען הפיץ אור על אחינו האובדים והנדחים שם וידועים בשם פלשים (עיין ערך), ועמו
נלווה דרי איבערלין, ויאסף בסיורו זה ידיעות נכבדות מאד.
בתחילת מסעם התאכסנו בארמון הנעגוס מענעליק מלך כוש, והכתיר את רבי נחום
באות הכבוד "חותם שלמה" (עין ערך מגן דוד) ובהפרדו ממנו מסר בידו [בחודש
מרס שנת 1908] "מאמר מלכות" אשר היה לו להגנה בהתהלכו את יושבי המדינה
הזרים והמוזרים ההם".
מקור: אנציקלופדיה אוצר ישראל, איזנשטיין, 1912, עמוד 53
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה