גלגולי שבעת הכוכבים שהציע הרצל עבור דגל התנועה הציונית

את רעיון "דגל שבעת הכוכבים" הציע הרצל בספרו "מדינת היהודים", שיצא לאור בשנת 1896:

"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה".

הרצל הציע בנוסף את אותו רעיון בתוספת אריה במרכז המגן דוד כסמל לקונגרס הציוני.

הציור לעיל של מגן דוד (עליו ששה כוכבים וכוכב אחד מעליו) הוא מתוך יומנו של הרצל ובכתב ידו.

שימו לב ששבעת הכוכבים אינם מגני דוד. 

התמונה באדיבות ד"ר חיים גרוסמן

-

סמל העיר רמת גן בבול שעיצבו האחים גבריאל ומאקס שמיר: מגן דוד מוקף בשבעה כוכבים (לא מגני דוד) כמזכרת להצעת הרצל לדגל התנועה הציונית

-

בול לציון חמישים שנה למותו של הרצל עם שבעה כוכבים בצורת מגני דוד

הבול יצא לאור בשנת 1954

בעיצובו של ר. אראל 

באדיבות רוניק 

-

הבול "חמישים שנה לקק"ל" מציג אריה מוקף במגן דוד

עם שבעה כוכבים שלא בצורת מגני דוד 

שהציע הרצל לקונגרס הציוני הראשון

באדיבות חיים שטייר

-

בהרצליה, עיר שנקראת על שם הרצל, יש רחוב בשם שבעת הכוכבים

צילום שלי

-

מגן דוד שצייר הרצל כהצעה לסמל הקונגרס הציוני על גבי בול אוסטרי משנת 1985

הבול יצא במלאת 125 שנה להולדת הרצל

באדיבות רוניק 

סמל העיר הרצליה עם שבעה כוכבים בצורת מגני דוד 

צילום שלי

סמל חברת הספנות צים ועליו שבעה כוכבי זהב בצורת מגני דוד 

צילום שלי


הערה של ניצה וולפנזון:
שבעת הכוכבים וצורת מגן דוד סביב שער כניסה מאבן  ומגדלור יש בסמל עירית תל אביב.  את הסמל הראשון הציע נחום גוטמן

שבעה כוכבים מהם שלושה בצורת מגני דוד
צילמה ניצה וולפנזון  (c)




כמו כן בסמל נס-ציונה ישנם שבעת הכוכבים:

שבעת הכוכבים (כל אחד בעל חמישה קצוות) בסמל נס ציונה

סמלים נלווים למגן דוד

ריכוז מידע שאספתי בבלוג הזה בחמש השנים האחרונות
סמל מגן דוד מופיע לעתים קרובות לצד סמלים אחרים, או בתוכם, או כשאחד מהם מופיע בתוכו.
להלן שמות הסמלים לפי סדר אלפבית עם דוגמא או שתיים לכל סמל.

סמלים נלווים למגן דוד

א. אום - הסמל ההודי.

ב. אטום – לוגו של מכון מדעי טכנולוגי

ג. אנך - בסמל של האגודה התיאוסופית.

ד. אריה - בהצעת הרצל לסמל הקונגרס הציוני. על ארונות קודש בבתי כנסת.

ה. אשוח – הקסגרמה היא קישוט שכיח לחג המולד.

ו. ברכת כוהנים - באיור של אפרים משה ליליין.

ז. דגל- לצד דגל ארה"ב על גבי כריכת הספר "היהדות באמריקה" מאת יונתן סרנה.

ח. דיוקן - מקיף את דיוקן הרצל (כרזה מאוסף חיים שטייר). סביב ראשו של הזמר בוב מרלי בציור קיר באמסטרדם.

ט. חי – מוטיב מקובל בתכשיטים.

י. חמסה- על ידית לדלת באי היווני קאפאלוניה.

יא. יונה - בכרזה של סבינה סעד ליום ירושלים 1994.

יב. טטרקיס – סמל פיתגוראי, על גבי קלף טארוט.

יג. טלאי צהוב- על בול "משואה לתקומה" שיצא לאור בשנת 2003 בעיצובו של גדעון שגיא.

יד. ישו - בכנסייה הקתולית סנט אגנס באמסטרדם.

טו. כתר - על גבי מזוזה שצילם חיים שטייר בבית הכנסת העזוב שבקיבוץ רגבים.

טז. לב- על בול שבעים שנה לג'וינט שיצא לאור בשנת 1984. עיצוב: אריה הכט.

יז. לוחות הברית במוזיאון ראלי בקיסריה.

יח. לוטוס - בסמל של הארגון של הפילוסוף המשורר והגורו ההודי שרי אוריבינדו.

יט. מנורה - בסמל הקונגרס הציוני, וכן בקטלוג של ברטולד בעריכת יוסף צ'רקסקי, ברלין 1924.

כ. מספר- בלוגו של "פרוייקט תגלית".

כא. מעויין- על דלת כנסייה באלמרייה, אנדלוסיה, ספרד.

כב. מפת ארץ ישראל- על כריכת עיתונו של הרצל "די וועלט". וכן בקעקוע.

כג. מרדכי היהודי שרוכב על סוס בלבוש מלכות בצבע תכלת בציור של רון כהן.

כד. משולש - חרות באבן על עמוד בכניסה למקדש הודי בקרלה. וכן באמצע מגדל פעמונים לזכר מרוות'ר במרכז עיר הבירה של פקיסטן.

כה. משושה- על דלת כנסייה באלמרייה, אנדלוסיה, ספרד

כו. נפטר - תמונה של נפטר בבית קברות בארה"ב.

כז. נשר – במשרד דואר בניו יורק.

כח. סהר- בבית הגפן בחיפה, וכן בחזית בנין ישן בשכונת עין כרם בירושלים.

כט. עוגן - על חותמת משרד הדואר על ספון הספינה "קדמה" משנת 1949.

ל. עיגול- בצילום של שבעה מטבעות. וכן בתבליט ממלוכי על חומת העיר העתיקה.

לא. פלטה PELTA - "מגן האמזונות" - בפסיפסים רומיים.

לב. פנטגרמה – על סמל צלב הוורד של מסדר שחר הזהב. על מטבע מרוקאית משנת 1953.

לג. צה"ל - לצד סמלי צה"ל (מטוסים, אניות, טנקים, משה דיין, רבין, חיילים צועדים) על גבי שנות טובות.

לד. צלב - בציור של ג'ולי רץ. ב- 1656 על אבן הגבול שבין שכונת היהודים בווינה לבין הרבעים הנוצריים. על תליון. על מטבע זהב של טונגה משנת 2196. בחלון כנסיית סן מרקו במילאנו. מתקן צליבה ברישום של אהוד שחורי.

לה. צלב קרס בלוגו של התנועה התיאוסופית, וכן בכמה בתי כנסת עתיקים בישראל, ובלוגו של תנועת אננדה מרגה שנקרא בפיהם בשם פרטיק PRATIK.

לו. קוביה- בציור של יעקב קשמכר.

לז. קוף - על גבי הזמנה למסיבת יום העצמאות בשנת 1997, מאוסף חים שטייר.

לח. רוזטה –בכמה כנסיות.

לט. ריבוע קסם - בספר אלכימיה מאת אתנסיוס קירשר, אריתמולוגיה, שפורסם בשנת 1665.

מ. רימונים- על מודעה של להקת שוטי הנבואה.

מא. שבט - בויטראז בקבר מאיר בעל הנס בטבריה.

מב. שושן צחור במפות ימיות ישנות כסימן לצפון. וכן על מחיצת שיש מחורבת הכנסייה בסופה שבנגב ועל בול יובל הצופיות העברית מ- 21/08/1968.

מג. שמש - בלוגו של בית החולים הירושלמי הוותיק ביקור חולים.

מד. תג יחידה (של הנדסה קרבית) בחדר הנצחה.

מה. תורה על גבי שנה טובה מאוסף חיים שטייר. וכן על גבי מודעה שפורסמה לרגל אזכרה לבנימין וטליה כהנא.

מו. תחנת רוח בתוך מגן דוד בלוגו של אל"ה, ארגון שעוסק בעזרה סוציאלית ופסיכולוגית לעולי הולנד.

.
כמסגרת ל"דברים חשובים"

מז. טטרגרמטון - שם האל - בחזית בית כנסת בבואנוס איירס.

מח. כשר - בחותמות כשרות

מט. מזרח –בקישוט המכונה "מזרח" ומציין את מיקומה של ירושלים ביחס למתפללים

נ. צדק - המלה "צדק" - על גבי מדליה מטעם נשיא ארה"ב שהונפקה לכבוד הרברט להמן.

נא. ציון - למלה "ציון" - בירושלים, בכמה בתים מתחילת המאה הקודמת)

נב. שדי- המלה "שדי" על משקולת לנייר.

נג. שלום - למלה "שלום" על גבי הזמנה לכנס ל העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל.

נד. שם- שם של נפטר- על מצבות רבות.

נה. שנה- שנת בניין בית - בירושלים, בכמה בתים מתחילת המאה הקודמת.


כמרכיב בסמלים אחרים

נו. אגודה ישראלית לסוכרת

נז. אל על

נח. בית חולים שערי צדק

נט. גלי צה"ל

ס. דגל המדינה

סא. האגודה למען החייל

סב. הדסה

סג. ההסתדרות הציונית העולמית

סד. הלוגו הישן של המכס

סה. הסוכנות היהודית

סו. הסתדרות הרופאים הווטרינרים

סז. הפניקס- חברה לביטוח

סח. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

סט. התאחדות הרוקחים

ע. התאחדות ישראלית לברידג'

עא. התנועה ליהדות מתקדמת

עב. זק"א

עג. חיל האוויר

עד. מגן דוד אדום

עה. מכב"י

עו. מכבי האש

עז. מכבייה

עח. ממס"י

עט. מערכות – הוצאת ספרים

פ. משטרת ישראל

פא. סמלי ערים (אשקלון, בת ים, הרצליה, נתניה, רמלה, רמת גן, תל אביב-יפו)

פב. עמותת הקריקטוריסטים בישראל

פג. צים

פד. רשות האוכלוסין

פה. שק"ם

פו. תנועת הנוער עזרא

פז. תנועת הצופים

פח. תנועת כך (עם אגרוף)

פט. תנועת נאמני הר הבית (חומת העיר העתיקה בצורת מגן דוד)

מגן דוד שעשוי מצורות רדי מייד אחרות – ריכוז מידע

 ניתן לעצב מגני דוד מצורות מוכרות (Readymade) ובכך להעביר מסרים אמנותיים מסחריים או חברתיים שונים, למשל:

אורות שנושאים אנשים על גופם (באופרה נבוקו מאת ורדי באצטדיון הלאומי של צרפת)

 אותיות כמו בלוגו של ארגון עזר מציון או בציורי מיקרוגרפיה; מהאות A-שש חזרות על האות הראשונה באלף בית הלטיני. צורה זו נקראת הקסאלפא;

אצבעות (משחק חברתי)

 ארון ספרים (בבית הכנסת פטרונטו בהבנה, קובה)

גדר חיה בגן בית הכנסת הישן בקסרס, ספרד,

גפרורים (בעיצוב של דוד סוויסה)

דגים מעושנים

 דגים- סבינה סעד

השתלבות רגלי חיילים בתנוחת ירי בפסל של הילה עמרם.

זר פרחים על גבי בול יום הזיכרון לחללי צה"ל תשל"ב 1972. צייר: אליעזר ויסהוף.

חבלים (בעיצוב של דוד סוויסה)

חור בדלת

חלוקי אבן שטבועים בדשא בגן ציבורי צנוע בביאליסטוק

 יונים - סבינה סעד

לבבות (בעיצוב של דוד סוויסה)

לבנים לביטוי בנין הארץ

מאזניים (בציור של מאיר סלומון)

מזרקים (בעיצוב של דוד סוויסה)

מטוסים (במופע לכבוד יום העצמאות)

מסמרים (בעיצוב של דוד סוויסה)

מפתחות ברגים

משתי אותיות דל"ת בכתב דע"ץ; במקום אות (כמו בלוגו של יהודים למען ישו)

נרות זיכרון

סטטוסקופ (בעיצוב של דוד סוויסה)

סטיקרים של א.נ.ש.- ארגון נפגעי שכונות

ספינת מעפילים על גבי בול בעיצוב של חיימי קיבקוביץ שהונפק ב 28/04/2008.

ספרות (כמו "50" על סיכה מאוסף חיים שטייר שהופיעה לקראת יום העצמאות החמישים).

סרטים (בעיצוב של דוד סוויסה)

עלה תאנה על פסל דוד של מיכלאנג'לו (יצירה של יצחק יורש).

עניבות פרפר

עפרונות  (בעיצוב של דוד סוויסה)

עץ עם ענפים על גבי שטר ("גולדה") של עשרה ₪ שהנפיק בנק ישראל בשנת 1985

פילם אדום (בלוגו של בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות מעלה בירושלים).
טלפונים ניידים (בעיצוב של דוד סוויסה שמתמחה בתעמולה פרו ישראלית)

צנחנים (במופע לכבוד יום העצמאות)

קווי ברקוד (בעיצוב של דוד סוויסה)

קרחת בצורת מגן דוד (על ראשו של מיכאל שוסטק)

 רובים (מודעה בעיצוב של עדלי סטוק)

שובל של מטוס (במודעה שצילם חיים שטייר)

שחקניות כדורסל בפרסומת של קוקה קולה לרגל אליפות אירופה בכדורסל לנשים, בישראל 1991 (מתוך האוסף של המעצב החיפאי חיים שטייר)

שילוב ידיים של שש נשים על בול מועצת הפועלות. 05/08/1975 מעצב: אשר קלדרון.

שרוכי נעל

תרופות (בעיצוב של דוד סוויסה)

 תרמילי אקדח

לכבוד חגיגות ה-60 למדינה פרסם אורי ניב ב YNET מצגת פלאש ובה מגן דוד:

מתגלגל למעלה

כחלק מברקוד

כשעון חול

מתנדנד בערסל

כאלמנט הקופץ בשומר מסך

כמדליה

ככוכב בדגל ארה"ב

כלוגו של אל על

כסמל משיחי

כשלט האט

תחת זכוכית מגדלת

בעיית הגדרת סמל מגן דוד

פרופ' גרשם שלום הגדיר במאמרו [1] בלוח הארץ תש"ט 1948/9 את צורת הסמל במלים הבאות: "שני משולשים הנעוצים זה בזה במהופך". בערך "מגן דוד" ב"אנציקלופדיה יודאיקה" ניסח שלום את הגדרתו מחדש: "שני משולשים שווי צלעות בעלי אותו מרכז שמונחים בכיוונים הפוכים זה לזה". בעקבותיו הלכו חוקרים רבים אחרים.

הגדרות מעין אלה צרות מדי, שהרי בסמל צה"ל המבוסס על המגן דוד מופיעים רק קווי המתאר החיצוניים של המגן דוד בעוד שמרכזו ריק מקווים ומשולשיו "מחוקים". ניתן גם להגדיר את המגן דוד כמשושה שמוקף על ידי ששה משולשים, או כשלושה מעויינים [2]. היוונים ראו בו שש פעמים את האות אלפא וקראו לו לכן בשם הקסאלפא.

פרופ' מיכאל קוסטה ציין בספרו [3] שאין דרך אחת ויחידה לצייר את המגן דוד כי:

א.         המשולש שפונה מעלה עשוי להיות מונח על המשולש שפונה מטה [4]

ב.          או להפך.

ג.           המשולשים עשויים להיות משולבים בשתי צורות שונות.

בנוסף לצורות שעליהן הצביעו שלום וקוסטה ניתן לבנות מגן דוד ממגוון נרחב מאד (וככל הנראה בלתי נדלה) של צורות גיאומטריות:

א.         קוים- רק מקווים (אלכסוניים, כמו בבול המכבייה האחת עשרה שעיצב משה פרג) או מקווים עקומים כמו בפסיפס בגני תקווה בעיצוב של אריאל הירשפלד או מקוים קלועים בצורת Guilloche כמו בפסיפסים רומיים אחדים; או כדגם אינסופי שעשוי משלושה זוגות של קווים מקבילים שחותכים אלה את אלה.

ב.         משולשים - מתריסר משולשים כמו בבול עתודה של רשות הדואר מיום 07/12/1977. מעצב: מיכאל פלהיים או  מ 48 משולשים כמו במסגד יצחק ביי במקדוניה. הלוגו של מפלגת "אור" מורכב ממשולש כחול מנקודה כחולה ומקו כתום שיוצרים ביחד מגן דוד. כששה משולשים שאינם שווי צלעות (אל תהיה חו"ליגן - מדבקה מאוסף חיים שטייר).

ג.           מעוינים -מששה מעוינים, או ממעוין וארבעה משולשים. 

ד.          טרפזים - משני טרפזים ושני משולשים.

ה.          ריבוע - עם ארבעה משולשים (כמו בציור של יעקב קשמכר); מששה ריבועים בתלת ממד (מאוסף דוד גודמן).

ו.           נקודות (כמו בחותמת מארמון שלמנסר השלישי בנמרוד שבעיראק מהמאה ה 8-9 לפנה"ס); ממספר שונה של נקודות שאותו ניתן לחשב לפי הנוסחה [5]

 M = 12x (n x (n+1)/2) +1

כך שהראשון בסדרה הוא מגן דוד מ 13 נקודות; השני מ 37; השלישי מ ;73 התשיעי מ 541 (הגימטרייה של המלה ישראל). כל "נקודה" כזאת ניתן להחליף בעיגול או במשולש או בריבוע או במשושה... או במגן דוד.

ז.           עיגול-  כמשולש ושלושה עיגולים באשליה אופטית שנוצרת על ידי השלמת מידע אוטומטית של המוח. ("משולש קניצה"); כרווח שבין ששה עיגולים (למשל, מטבעות או כדורים).

ח.         פירמידות כשתי פירמידות; בתוך פירמידה (תמונה מויקיפדיה ערך "הבריגדה היהודית").

ט.         מופשט-  כדגם מופשט (למשל, פסל של Corrado Cagli שמשמש כאנדרטה לפני בית הכנסת של גטינגן שבגרמניה).

י.            תלת ממד (כמו באהילי מרכבה או בעבודת וידאו של אייל אלבז).

יא.      קוביה- מעשרות קוביות (כמו בציור של יעקב קשמכר);  מקוביה וששה משולשים (רעיון של ד"ר יצחק חיות-מן);  משלוש קוביות.

המכנה המשותף לכל מופעי המגן דוד שפורטו לעיל הוא שמדובר בצורת כוכב בעל ששה קדקודים. הגדרה זו חלה אמנם גם על סמלים אחרים (כמו הכוכב שעשוי משלושה קוים שחוצים זה את זה, או כמו הסמל הנוצרי שבנוי מהאות I מעל לאות X) אך היא עדיפה על ההגדרה הקודמת ("הרשמית"). ואכן, באנגלית אחד משמותיו הנרדפים של המגן דוד הוא ה Six-pointed Star.

---

[1]   שיצא לאחרונה מחדש בספר בשם "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בעמוד 28

[2]  כפי שהדגים ד"ר אשר אדר בספרו The star of David בהוצאת ראובן מס, 1987

[3]  חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים, 1990, בעמוד 153
[4] קוסטה מצטט ממאמר בשם "המשולשים המשולבים" של ש. לוי בספר 

The Jewish Annual Vo. 11, 1948

לוי טוען שלפי התפיסה הפרסית כאשר המשולש שפונה מעלה מונח על המשולש שפונה מטה הוא מסמל את ניצחון האור על החושך, וזו תפיסה של מאבק בין ניגודים. לדעתו על המשולשים ביהדות להיות משולבים כדי לבטא את אחדות הניגודים.

[5]על פי מאמר של ד"ר יצחק חיות-מן

חיים שטייר - דברים לזכרו

מודעת האבל על מותו של חיים שטייר

סרקה: ניצה וולפנזון

חיים שטייר

חיים שטייר

חיים שטייר, ידידי ושותפי היקר לחקר סמל המגן דוד ולחקר השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל, הובא למנוחות ביום חמישי 8 ליולי.

במהלך ארבע השנים האחרונות פרסמתי באינטרנט אלפי תמונות ששלח אלי, חלקן צילומים של פריטים שאסף במשך שנים רבות (בנושאים כגון מגן דוד, שנות-טובות, יום העצמאות, הרצל) חלקן צילומים של "מצב האומה" כגון ההפגנה למען שייטת 13, הפעילות למען גלעד שליט, הפעילות האמנותית ברחוב מסדה בחיפה, החיים בחיפה, גרפיטי, יד ושם, בוקר יום הזיכרון לשואה, מצב הרוח הלאומי בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 בתל אביב, ככר מלכי ישראל מיד לאחר רצח רבין. בנוסף פרסמתי מקבץ קטן של עבודות גרפיות של תלמידיו באקדמיה לעיצוב ויצ"ו בחיפה, וכמה עבודות גרפיות שיצר בעצמו.

אני מודה לך, חיים שטייר, על שיתוף הפעולה הפורה בינינו, על התלהבותך המדבקת, על צניעותך, על חביבותך, על האמון שנתת בי, על העצות הטובות, על התמיכה.

טקסטים פוליטיים במקום מגן דוד על דגל ישראל

המילים "פטריוט שמאלני" במקום סמל המגן דוד

המילה "שלום" במקום סמל המגן דוד

על אחד מאלפי דגלים שאוהדי שלום עכשיו תלו לצד דגל ישראל

ביום העצמאות שחלף זה עתה

לא ברור לי אם התעלול הפרסומי הזה חוקי, אבל בטח היועצים המשפטיים של שלום עכשיו בדקו היטב את חוק הדגל והסמל; השאלה היא מה חושבים על הדגל הזה היועצים המשפטיים של המתנחלים (שלהם יש דגל כתום שאינו מתחרה כלל בדגל ישראל).

צילם: חיים שטייר

(c)

הדגל הכתום של המתנחלים

צילום שלי

מגן דוד על מגן של חייל

מגן דוד על מגן של חייל עברי מתקופת מלכות בית דוד

שנה טובה מאוסף חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו

תיק דגל ישראל

תיק פטריוטי מקדם מכירת שמלות בחלון ראווה. עוד לא ראיתי מישהו שאכן הולך עם תיק כזה ברחוב אבל נראה שהיום הזה מתקרב. צילם חיים שטייר וכל הזכויות שמורות לו 2009  

קעקוע עורף איתן

חיים שטייר שלח צילום זה של קעקוע מגן דוד על העורף  ביחד עם צילום של שלט חדש עם מגן דוד ועליו הסיסמא "איתנים  בעורף – מנצחים בחזית". מה שמשותף לשני הצילומים הוא העורף האיתן שבלעדיו לא ניתן היה לראש להיות מוחזק במצב זקוף. כך או כך, נראה שהמלחמה בעזה מחזירה את החיוך לעם, וכמו בים - לאחר כל שפל או השפלה באה גאות, או גאווה.

צילום של חיים שטייר
כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

כרטיס לשנה האזרחית החדשה במזרח התיכון

חיים שטייר כתב לי את הדברים הבאים:

אתמול קבלתי 'כרטיס ברכה' לשנה האזרחית החדשה ברוח הזמן שעיצבה בוגרת שלי, נטלי יעקובי, שלמדה במחלקה לעיצוב גרפי, באקדמיה לעיצוב ויצו חיפה. אפשר לזהות שם, בין שאר המוטיבים - מגני דוד

כל הזכויות שמורות לנטלי יעקובי 2008

Happy New Year in the Middle East
by: Natalie Yackoby
studio: Natka Creative Design

הרצל בקיסריה

בתמונה מגן דוד מנורה ולוחות הברית מעל לראשו של חוזה המדינה

את מוזיאון ראלי הקים הארי רקנטי בקיסריה באוקטובר  1993. ליד המוזיאון פסלי שיש של אישים שתרמו להקמת המדינה: בנימין זאב הרצל, חיים ויצמן, ארתור ג'יימס בלפור, הארי טרומן ודוד בן-גוריון.

צילום:  חיים שטייר

כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

ראו עוד תמונות של הרצל שצילם חיים שטייר

קבוצת הרצל חוזה מדינת היהודים בפליקר

פליקר היא תוכנה לשיתוף תמונות, ואחת הדרכים לשתף תמונות היא להכליל אותן בקבוצה שעוסקת בנושא מסוים.

בנוסף לקשרים החברתיים שנוצרים כתוצאה מהעניין בנושא משותף ישנו גם יתרון כלשהו בחיפוש חומר בתוך הקבוצה, כי לעתים תכופות אנשים מכניסים לפליקר תמונות עם טקסט שאינו תואם את התמונה במאה אחוז. תמונות שבהן מופיע הרצל יכולות לא לעלות כלל בחיפוש רגיל, אבל בקבוצה שהנושא שלה הוא הרצל הבעיה הזאת פתורה מראש.

הסיבה להקמת הקבוצה היא שקבלתי מחיים שטייר כמות גדולה של תמונות שעוסקות בדימוי של הרצל, וחשבתי שהן יכולות להיות מרכז מגנטי לאנשים נוספים שהעיסוק בהרצל מלהיב אותם.

התמונה לעיל נכללת בקובץ שחיים שטייר שלח לי, וכעת גם בקבוצת הרצל חוזה מדינת היהודים בפליקר. רואים בה פלאייר למסיבת עצמאות ביום 6.5.03 באומן 17

התמונה היא מאוסף חיים שטייר ובאדיבותו

תיעוד תגובות לרצח רבין בכיכר מלכי ישראל-תל אביב נובמבר 1995

חיים שטייר יצא בנובמבר 95 לתעד את התגובות הספונטניות של הציבור הישראלי לרצח רבין כפי שהונצחו על קירות זירת הפשע.

בצילום לעיל נראה מגן דוד לבן מתחת לסטיקר "סליחה ששתקנו" ולגרפיטי: "אתה [רבין] נולדת לשלום".
כל הזכויות שמורות לחיים שטייר 2008

ראו את סידרת הצילומים המלאה בקישורית

http://www.flickr.com/photos/zeevveez/sets/72157608679326292/

לוגו עמותת הקריקטוריסטים בישראל

לוגו עמותת הקריקטוריסטים בישראל "פנקום"

צילום: חיים שטייר

כל הזכויות שמורות: חיים שטייר 2008

מגן דוד סוכות 2008

מגן דוד כאחד מקישוטי הסוכה המקובלים

צילום של חיים שטייר 

וכל הזכויות עליו שמורות לו

מועדים לשמחה

עפרונות

מגן דוד עשוי מעפרונות על גבי גלויה משנת 1985 לכבוד חמישים שנות אגודת הגרפיקאים בעיצובו של מוריס ארבל. התמונה מתפרסמת באדיבותו של חיים שטייר. הגלויה עצמה כלולה באוסף של חיים שטייר.

צלב והקסגרמות

שתי הקסגרמות וצלב מופיעים על גבי חותמת אירוע גרמנית משנת  1965. התמונה מתפרסמת באדיבותו של חיים שטייר והפריט עצמו כלול באוסף שלו. 

הכהן הגדול

מגן דוד מופיע על גבי שנה טובה נושנה מן האוסף הגדול של המעצב החיפאי חיים שטייר. על גבי התמונה אנו רואים ציור של הכהן הגדול הנושא על החזה את החושן שבו היו מקובעים האורים והתומים, שתים עשרה אבנים טובות כנגד שנים עשר השבטים. התמונה מתפרסמת כאן באדיבותו של חיים שטייר.

אודות הקשר שבין המגן דוד למזלות

בול המזלות שעל שובלו מגני דוד רבים מופיע לפנינו באדיבותו של חיים שטייר והוא נמנה על האוסף שלו. אני מודה לחיים שטייר על שהפנה את תשומת לבי לקשר שבין המזלות למגן דוד שמגולם בבול זה.  

הקשר שבין אסטרולוגיה/אסטרונומיה קדומה לבין צורת המגן דוד נרמז כבר בחותם גליל שומרי משנת 2700 לפנה"ס שבו מופיע המגן דוד כמעין שמש שמוקפת בכוכבים. 

בפסיפס רומי מן המאה השלישית לספירה שנתגלה בטוניס, ומוצג שם במוזיאון ברדו, מופיעים המזלות בתוך ומסביב להקסגרמה. 

ראו גם מסמך אסטרולוגי מתקופת הבבלים ועליו כמה הקסגרמות. המסמך נתגלה בנינוה והוא מוצג כיום בבריטיש מוזיאום בלונדון.

בספר "צוואת שלמה" (מן המאה הראשונה לספירה)  מסופר ששלמה המלך לכד שד באמצעות חותם שקיבל מן הקב"ה. באמצעות חותם זה הכריח שדים שונים לעזור לו במלאכת הקמת בית המקדש.

בפיסקה העשירית  בספר "צוואת שלמה" שואל שלמה את השד לאיזה מזל הוא כפוף  והלה עונה שהוא כפוף למזל דלי. בפסקה השבעים ושלישית מציג עצמו אחד המזלות בפני שלמה כראשון במזלות ששמו טלה.

הצורה המיוחסת לחותם שלמה היא צורת מגן דוד או צורת כוכב מחומש.

הבול יצא לאור בשנת 1961 בעיצובו של בלאושילד.