בעיית הגדרת סמל מגן דוד

פרופ' גרשם שלום הגדיר במאמרו [1] בלוח הארץ תש"ט 1948/9 את צורת הסמל במלים הבאות: "שני משולשים הנעוצים זה בזה במהופך". בערך "מגן דוד" ב"אנציקלופדיה יודאיקה" ניסח שלום את הגדרתו מחדש: "שני משולשים שווי צלעות בעלי אותו מרכז שמונחים בכיוונים הפוכים זה לזה". בעקבותיו הלכו חוקרים רבים אחרים.

הגדרות מעין אלה צרות מדי, שהרי בסמל צה"ל המבוסס על המגן דוד מופיעים רק קווי המתאר החיצוניים של המגן דוד בעוד שמרכזו ריק מקווים ומשולשיו "מחוקים". ניתן גם להגדיר את המגן דוד כמשושה שמוקף על ידי ששה משולשים, או כשלושה מעויינים [2]. היוונים ראו בו שש פעמים את האות אלפא וקראו לו לכן בשם הקסאלפא.

פרופ' מיכאל קוסטה ציין בספרו [3] שאין דרך אחת ויחידה לצייר את המגן דוד כי:

א.         המשולש שפונה מעלה עשוי להיות מונח על המשולש שפונה מטה [4]

ב.          או להפך.

ג.           המשולשים עשויים להיות משולבים בשתי צורות שונות.

בנוסף לצורות שעליהן הצביעו שלום וקוסטה ניתן לבנות מגן דוד ממגוון נרחב מאד (וככל הנראה בלתי נדלה) של צורות גיאומטריות:

א.         קוים- רק מקווים (אלכסוניים, כמו בבול המכבייה האחת עשרה שעיצב משה פרג) או מקווים עקומים כמו בפסיפס בגני תקווה בעיצוב של אריאל הירשפלד או מקוים קלועים בצורת Guilloche כמו בפסיפסים רומיים אחדים; או כדגם אינסופי שעשוי משלושה זוגות של קווים מקבילים שחותכים אלה את אלה.

ב.         משולשים - מתריסר משולשים כמו בבול עתודה של רשות הדואר מיום 07/12/1977. מעצב: מיכאל פלהיים או  מ 48 משולשים כמו במסגד יצחק ביי במקדוניה. הלוגו של מפלגת "אור" מורכב ממשולש כחול מנקודה כחולה ומקו כתום שיוצרים ביחד מגן דוד. כששה משולשים שאינם שווי צלעות (אל תהיה חו"ליגן - מדבקה מאוסף חיים שטייר).

ג.           מעוינים -מששה מעוינים, או ממעוין וארבעה משולשים. 

ד.          טרפזים - משני טרפזים ושני משולשים.

ה.          ריבוע - עם ארבעה משולשים (כמו בציור של יעקב קשמכר); מששה ריבועים בתלת ממד (מאוסף דוד גודמן).

ו.           נקודות (כמו בחותמת מארמון שלמנסר השלישי בנמרוד שבעיראק מהמאה ה 8-9 לפנה"ס); ממספר שונה של נקודות שאותו ניתן לחשב לפי הנוסחה [5]

 M = 12x (n x (n+1)/2) +1

כך שהראשון בסדרה הוא מגן דוד מ 13 נקודות; השני מ 37; השלישי מ ;73 התשיעי מ 541 (הגימטרייה של המלה ישראל). כל "נקודה" כזאת ניתן להחליף בעיגול או במשולש או בריבוע או במשושה... או במגן דוד.

ז.           עיגול-  כמשולש ושלושה עיגולים באשליה אופטית שנוצרת על ידי השלמת מידע אוטומטית של המוח. ("משולש קניצה"); כרווח שבין ששה עיגולים (למשל, מטבעות או כדורים).

ח.         פירמידות כשתי פירמידות; בתוך פירמידה (תמונה מויקיפדיה ערך "הבריגדה היהודית").

ט.         מופשט-  כדגם מופשט (למשל, פסל של Corrado Cagli שמשמש כאנדרטה לפני בית הכנסת של גטינגן שבגרמניה).

י.            תלת ממד (כמו באהילי מרכבה או בעבודת וידאו של אייל אלבז).

יא.      קוביה- מעשרות קוביות (כמו בציור של יעקב קשמכר);  מקוביה וששה משולשים (רעיון של ד"ר יצחק חיות-מן);  משלוש קוביות.

המכנה המשותף לכל מופעי המגן דוד שפורטו לעיל הוא שמדובר בצורת כוכב בעל ששה קדקודים. הגדרה זו חלה אמנם גם על סמלים אחרים (כמו הכוכב שעשוי משלושה קוים שחוצים זה את זה, או כמו הסמל הנוצרי שבנוי מהאות I מעל לאות X) אך היא עדיפה על ההגדרה הקודמת ("הרשמית"). ואכן, באנגלית אחד משמותיו הנרדפים של המגן דוד הוא ה Six-pointed Star.

---

[1]   שיצא לאחרונה מחדש בספר בשם "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בעמוד 28

[2]  כפי שהדגים ד"ר אשר אדר בספרו The star of David בהוצאת ראובן מס, 1987

[3]  חתך הזהב חותם שלמה ומגן דוד, פועלים, 1990, בעמוד 153
[4] קוסטה מצטט ממאמר בשם "המשולשים המשולבים" של ש. לוי בספר 

The Jewish Annual Vo. 11, 1948

לוי טוען שלפי התפיסה הפרסית כאשר המשולש שפונה מעלה מונח על המשולש שפונה מטה הוא מסמל את ניצחון האור על החושך, וזו תפיסה של מאבק בין ניגודים. לדעתו על המשולשים ביהדות להיות משולבים כדי לבטא את אחדות הניגודים.

[5]על פי מאמר של ד"ר יצחק חיות-מן