צל של טלאי צהוב
צילמה רחלי רוגל וכל הזכויות שמורות לה
רחלי כתבה לי:
תערוכתי "כפתור וקרע" נפתחה במוזיאון בר דוד לאמנות יהודית ויודאיקה בקיבוץ ברעם
ביום השואה. בזמן ששהינו שם צילמנו את ההכנות לטקס המאוד מרגש. בדרכנו נקרה
זילבר לנזיני, בעלה של סול, אוצרת המוזיאון, כשהוא מוביל את הדמויות לטקס.
נס גדול היה כאן
כל הזכויות על הצילום ועל היצירה שמורות לסבינה סעד © 2010
sabinasaad AT gmail DOT com
דגל ישראל מורכב מרקע לבן, משני פסים כחולים וממגן דוד.
מעצב אמנותי שרוצה להביע את יחסו למדינה באמצעות הדגל יכול לשנות כל אחד מן המרכיבים האלה בנפרד.
הגרסה שמציעה כאן סבינה סעד משנה רק את המרכיב של המגן דוד, אבל היא משדרגת אותו מדו-ממד לתלת- ממד ומסטטי לדינמי, כי הוא יכול להסתובב.
הרעיון המקורי היה לייצר משחק כזה, אבל לאמנים קשה להיות סוחרים. הרעיון מוגש, לפיכך, כהצעה ליזם לייצר את המשחק בשיתוף פעולה עם סבינה, לקראת יום העצמאות בשנה הבאה...
להלן ההסבר של סבינה ליצירה:
טכניקה: אקריליק על עץ
גודל הדגל: 24*18קוטר הסביבון: 5.50כשגמרתי את העבודה "נס גדול לא היה שם" (סביבון בצורת טלאי צהוב) חשבתי על הנס הגדול שכן היה לנו כאשר קמה מדינת ישראל. כמו שאומרים שמדינת ישראל נולדה גם בגלל השואה - כך גם עבודתי החדשה נולדה בעיקבות העבודה ההיא על השואה.המגן דוד של הדגל הוא בצורת סביבון כמו שהמדינה:לפעמים פונה ימינה ,לפעמים שמאלה לפעמים היא בגבולותיה, לפעמים היא מחוץ לקוויה. לפעמים אנחנו מסובבים את עצמנו, ולפעמים המעצמות מסובבות אותנו... אבל תמיד תמיד ישראל היא המדינה שלנו!
ביום שישי 12 פברואר 2010 התקיים אירוע-פתיחה לתערוכת-הקבע של סבינה סעד: "דיאלוג עם סמל" (טלאי צהוב) בהיכל יהדות ווהלין, רחוב כורזין 10 גבעתיים, שבו שוכנת, מזה 35 שנה, שלוחת "יד ושם" של "המרכז להוראת השואה". מדובר בהעתקים של היצירות המקוריות, שהודבקו כשקפים לחלונות העליונים של אולם התצוגה.
האוצרת, ד"ר פרומי שחורי, מנהלת המקום, בחרה 19 מתוך 85 יצירות שיצרה סבינה במהלך השנתיים האחרונות, וסידרה אותן בקפידה משמאל לימין, כך שהן מספרות על המעבר משואה לתקומה, מאסון לתחייה.
להלן קטעים מדברים שאמרה ד"ר פרומי שחורי במהלך הטקס:
"החלונות נבחרו משום שהם מאפשרים צפייה במיצגים מבפנים ומבחוץ, אינם חשופים לפגעי מזג האוויר, ומשקיפים לחצר הפנימית.
היצירות חולקו לחמישה חלונות, כשלכל אחד נושא, ויחד הם יוצרים מכלול.
החלון הראשון מתחיל בסימן השאלה הגדול של השואה: מדוע?.
אחריו עולה שאלת המספר של הקורבנות.
החלון השני עוסק בטלאי הצהוב ובצורתו.כשסבינה טוענת בשני המיצגים שלה, שהטלאי, שצורתו כמגן דוד, לא היה להם למגן, וכשמשולשיו הופכים לרכבת, שהקרון שלה נושא את הספרה "6", אנו חשים בקונוטציה הברורה למשלוחים למוות.
התמונה הבאה עוסקת בשאלת חוסר הוודאות.
החלון המרכזי מוקדש לילדים ולבני הנוער. זהו הנושא המרכזי בימי הלמידה בשלוחה.
החלון הרביעי מציג את מדד הזוועה. תובנה של מדד הזוועה עשויה להביא יחיד ועם לשלב האבל, לקרוע קריעה, ולהתחיל להתמודד עם התקומה האישית ועם התקומה הלאומית. אולם ההתמודדות אינה חדה, יש לה שתי פנים: מאחורי הכחול של המגן דוד נמצא הטלאי, מאחורי הטלאי-השחור מבצבץ האור.
החלון האחרון הוא חלון התקומה. מתוך נר התמיד, הבוכה, צומחת תמונת התחייה של הדגל- המסר הנפלא של "עם ישראל חי", ולמרות שצל העבר מרחף, עולה [מגזע העץ המת, הכרות] נצר התחייה".
היום התפרסמה כתבה בעיתון הארץ שכותרתה: "ביקורת באוסטריה על מגזין שגייס את הטלאי הצהוב לקמפיין למען הפיטבולים" ובה מסופר על מגזין Wuff שפרסם תמונה של כלב פיטבול כשעל חזהו טלאי צהוב, במטרה לעורר פרובוקציה, ולבקר חוק חדש שמחייב את בעלי הפיטבולים לקבל אישור לגידולם. בעקבות הסקנדל הוחלף הטלאי הצהוב בסרט אדום, ומערכת העיתון התנצלה.
תודה לדובוש שהפנה אותי לכתבה זו
זו לי הפעם הראשונה בה אני רואה לוגו שמשולב בו טלאי צהוב. זהו הלוגו של מרכז המולטימדיה לחקר השואה על שם ג'ואן סורסקי -קונסטנטינר, שקשור לסינמטק בירושלים, ועוסק בסרטי שואה ובסרטי היסטוריה יהודית.
התמונה מאת זקו ©
חותם שלמה(מימין למטה הסמל השמיני) משנת 1087 בבאב אל פותוח קהיר, מצרים, ביחד עם סמלים רבים אחרים, חקוקים באבן. השער נמצא בחומת העיר העתיקה של קהיר. ממש בפינה השמאלית רואים שני צלבים. ניתן אולי להסביר זאת בכך שהמבנה מיוחס לממלוק ממוצא ארמני בשם באדר אל ג'מלי.
מגן דוד בתמונה מתוך ההזמנה לתערוכה
כל הזכויות שמורות לג'ניפר בר לב 2009
נמסר לי שיש מגני דוד אחדים ביצירותיה של ג'ניפר בר לב
אשר תוצגנה בבית יד לבנים רעננה רחוב אחוזה 147
הפתיחה בתשיעי לינואר 2010 בשעה 20:30
התמונה באדיבות אבישי טייכר מתוך ויקיפדיה בעברית ערך "ראשון לציון"
בהסבר לתערוכה של נחמה לבנדל - נדב בלוך "דונמה- בעקבות שבתאי צבי" בגלריה "טובה אוסמן" נכתב כי בגלריה העירונית שנמצאת בעיר אולצין שבמדינת מונטה נגרו (לשעבר חלק מיוגוסלביה) על הגבול עם אלבניה יש בקומה השלישית נישה ומעליה שני סמלי מגן דוד מסותתים באבן. לדברי המקומיים מקום זה היה מקום התכנסות של שבתאי צבי וחסידיו. שבתאי צבי הוגלה לאולצין ונקבר בה. קברו נמצא במבנה סגור ונחשב למקום קדוש.
