התמונה היא באדיבותו של
ד"ר זאב גולדמן, מייסד מוזיאון עכו, הראה לי תמונה זו של מחיצה מכנסייה שנתגלתה בחורבת כרמל ליד חברון שעליה למעלה משמאל מגן דוד ובתוכו צלב יווני. התמונה היא מתוך
מגן דוד על מעין קוביה הונגרית
מגן דוד, כמו צלב קרס, הוא סמל הינדי קדום, ושניהם מעטרים לוחות אסטרונומיה הודיים. קשה לדעת מתי היגר המגן דוד אל מקומותינו. האם נדד על דרכי המסחר הגדולות עם היהודים שחזרו עם האימפריה הפרסית מבבל? אולי עם חייליו החוזרים של אלכסנדר מוקדון? עם היהודים הבוכרים שסחרו עם ערי התבלינים של הודו?
אמנם החוקרים והמאמינים מתארכים את הכתבים הקדומים ביותר עד אלף וחמש מאות שנה לפני הספירה המקובלת. בחומש מבואר שאברהם אבינו שיגר את בני הפילגשים עם דורונות מזרחה ומסביר רש"י שהמתנות היו שמות טומאה, אלו המאנטרות, היינו שיש בהם מעט כוח אלא שהוא נובע ממקור טומאה. בפירוש דון יצחק אברבנאל על התורה מציין שלכן קרויים הברהמינים בשם זה, קרי אברהמינים על שם אברהם אבינו. כיוון שאברהם אבינו חי כאלף שבע מאות או אלף שמונה מאות שנה לפני הספירה נראה מתאים שהידע נדד לאיטו להודו ושרידיו המשובשים הועלו על כתב כמאתיים שלוש מאות שנה אחרי ימיו
ראיתי שהשתתפת בעריכת הערך על המגן דוד וחשבתי שאולי תוכל לספר לי על ההסטוריה של המגן דוד מנקודת מבט קראיתידוע שהמגן דוד מופיע לראשונה כתיאור לצורת הכוכב המשושה בספר אשכול הכופר מאמצע המאה ה-12 לסה"נ, שנכתב על ידי החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסילפי הידוע לי גם קודקס לנינגרד מהמאה העשירית נרכש מפירקוביץ שהיה קראי ובין האיורים שם יש מגן דודהגניזה בקהיר נתגלתה ככל הידוע לי בבית כנסת קראי וגם שם מופיע מגן דודבצילום שלך של בית הכנסת במושב מצליח יש מגן דוד, מנורה וספר תורה
בכל בתי הכנסת של הקראים בארץ, משתמשים במגן דוד לקישוט בית הכנסת. כך נהגו גם במצרים לפחות ב200 השנים האחרונותבנוגע לגניזה הקהירית, מצאו שם גם חומרים קראיים וגם רבנייםהלוגו של עמותת היהדות הקראית העולמית בישראל, שמייצגת את הקראים בישראל לא כולל מגן דוד. מעניין שהסמל של ה
KJA
האמריקאי,שמבוסס על הלוגו של הקראים בארץ, כן כולל מגן דוד כתוספת. עוד מעניין לציין שבחלק מהפרסומים שלהם בחרו המחברים להשמיט את המגן דוד מהלוגו, אני חושב שמתוך תפיסה שמדובר בסמל אלילי
תושבי קשמיר אינם משתמשים בשם קשמיר, שניתן לאזור על ידי הבריטים, אלא בשם עתיק היומין "כשר" ... מסורת בקרב הקשמירים, שלהם גבול משותף עם הודו, פקיסטאן ואפגניסטן על מוצאם מעשרת השבטים. יש ספרות עניפה שנכתבה על ידי זרים. הם מכנים את עצמם בני ישראיל. נמצאו שמות כמו בית פעור, פיסגה, חשבון, הר נבו
