יום שלישי, מאי 19, 2009

אינדקס לספרו של גרשם שלום על המגן דוד

צילום פיסקה מתוך "שבעים שמות של מטטרון" מאה 13 
נדפס בשם
 "ספר החשק", למברג 1865 [עמוד 10] 


גרשם שלום, "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008

עמוד ערכים
46 אברהם יערי
49 אוסטריה
37 אוסף ששון
49 אופין
52 אוצלן
34 איטליה
51 אייבשיץ
33 איסלאם
49 אלט-ניי שול
52 אלטקונרשטאט
44 אלכימיה
52 אלפרד גרוטה
52 אמסטרדם
42 אנאניי
47 ארבעה טורים
30 ארווין גודאינאף
30 ארון הקודש
30 אריות
44 ארך החיים
36 ארץ ישראל
36 אשכול הכופר
35 אשכנז
36 בבל
48 בודוויס
41 בולוניה
30 בורגוס
31 בלה ויידא
30 בר כוכבא
27 ברית המועצות
38 ברכת ההפטרה
44 ברלבורג
52 ברסלאו
43 ברצלונה
52 גלנהאוזן
42 גרמניה
54 גרשון וולף
46 דגלי המדפיסים העבריים
42 דוד גינצבורג
41 דוד הראובני
43 דוד תיאודור להמן
53 הבעל שם מלונדון
36 הגאונים
48 הגדה
54 היינריך היינה
38 היינריך לווה
53 המבורג
36 המזוזה המאגית
34 המלך שלמה
48 המלן
28 הקסאגרם
43 וויטנברג
51 ווינה
52 וולפה
51 וייסקירכן
47 וילהמסדורף
30 ולנסיה
52 זולצבאך
29 חותם
29 חותם שלמה
29 חותמות אשוריות
29 חותמות עבריות
29 חותמות צידוניות
29 חותמות של כדי שמן
35 חסידי אשכנז
33 טבעות מאגיות
34 טורטוסה
35 טפטפיה
43 טרייר
34 טרנטוס
36 יהודה הדסי
45 יהונתן אייבשיץ
29 יהושע בן עשיהו
43 יוהאן כריסטוף ואגנזייל
43 יוסף בן חיים
39 יוסף ג'יקטילה
34 יוספוס פלביוס
47 יוצרות מכל השנה
43 יעקב בן רבי נתנאל
51 יעקב בת שבע פון טרויאנברג
30 יעקב רייפמן
47 ישראל יפה
46 כוכב הגאולה
37 כישוף
30 כנסיות
29 כפר נחום
37 כתב יד
35 כתב כוכבים
31 כתבי האר"י
45 לוחות עדות
53 לונדון
29 לייטה דה וסקונסלוס
34 לנינגרד
30 לרידה
33 מאגיה יהודית
34 מאגיה נוצרית
49 מאתיאש קורווינוס
29 מגידו
42 מגן דוד ואברהם
55 מגן דוד צהוב
42 מדליה
34 מוזיאון הבריטי
49 מורביה
36 מזוזה
36 מזוזה ירושלמית
37 מזלות
54 מזרח
40 מחזור פירנצה
35 מטטרון
44 מי אש
37 מילון בן יהודה
42 מיקרוגרפיה
35 מכבי
30 מנורה
41 מנורת הזהב
37 מפתח שלמה
54 מצבות
31 מקס גרונוולד
41 משה בן יעקב מקיוב
30 משה גסטר
28 משולשים
42 משומדים
25 משמעות
43 נוטריון
46 נחמיאש
43 נחמן בן יעקב
44 ניקולשבורג
47 סביונטה
35 סגול
31 סגולות
31 סדר קערת פסח
44 סוד הטבע הטובע
42 סטסוף
29 סיגנום סלומוניס
25 סמל
27 סמל בית דוד
27 סמל היהדות
27 סמל הממלכתיות
27 סמל הרמוניה
27 סמל התאחדות ההפכים
30 סמלים יהודיים בתקופת יווןן ורומי
32 ספירות
39 ספר הגבול
30 ספר הזוהר
35 ספר החשק
36 ספר יראים
45 ספר רזיאל
39 ספר שורשי השמות
38 ספר תולדות אדם
34 ספרד
35 ע"ב אותיות
30 עץ החיים
40 עקדת יצחק
51 פאול דיאמנט
37 פאוסט
47 פואה
54 פולין
38 פחד יצחק
27 פטיש וחרמש
35 פירוש כ"ב שמות של מטטרון
29 פנטאגרם
41 פראג
49 פרדיננד הראשון
50 פרדיננד השני
46 פרנץ רוזנצוויג
34 צוואת שלמה
45 צופן א"ת ב"ש
46 ציונות
29 צלב קרס
54 צלחת למצות
47 קאפוסט
49 קארל הרביעי
33 קבלה מעשית
33 קבלה עיונית
31 קבלת האר"י
34 קדמוניות היהודים
46 קושטא
51 קטלוניה
38 קמע נגד שרפות
31 קמעות
43 קניקוט
51 קרזמיר
52 קריגסהאבר
30 קתדרלות
36 רבי אביגדור אפטוביצר
44 רבי אברהם חיים הכהן
36 רבי אליעזר ממץ
36 רבי אלקן אדלר
49 רבי דוד אופנהיים
39 רבי דוד בן יהודה החסיד
49 רבי דוד גאנז
38 רבי יואל בעל שם מזאמושט
41 רבי יוסף סמברי
47 רבי יעקב בן אשר
45 רבי יעקב עמדן
38 רבי יצחק לאמפרונטי
30 רבי יצחק לוריא
40 רבי יצחק עראמה
45 רבי ישעיה
46 רבי מאיר ב"ר דוד
49 רבי מרדכי מייזל
39 רבי משה זכות
30 רבי עקיבא
43 רגנסבורג
49 רודולף השני
54 רוטשילד
54 רוסיה
35 רי אברהם אבולעפיה
36 רמב"ם
35 שבעים שמות של מטטרון
45 שבתאים
39 שדי
52 שוואבאך
48 שוקן
41 שושן סודות
39 שערי הצדק
45 שפת אמת ולשון זהורית
30 תהלים
45 תורת הקנאות
54 תחריט אנטישמי
55 תיאודור הרצל
34 תלמוד בבלי
37 תלמידי האר"י

האינדקס כולל רק את המופע הראשון של כל ערך

כתב כוכבים

השם "מגן דוד" מופיע במסורת היהודית לעתים בלי צורת הכוכב בעל ששת הקדקודים, לעתים כשם של ציור תהילים ס"ז בצורת מנורה, לעתים כשם של כוכב בעל חמישה קדקודים (פנטגראמה), ופעם אחת אפילו כשם של משולש בודד: גרשם שלום כתב בעמוד 35 בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008 כי בספר

"פירוש כ"ב שמות של מטטרון", שנשתמר בכמה כתבי יד, מדובר על אלף-בית מאגי שהרבו להשתמש בו בקמעות, המכונה בשם "כתב כוכבים" והוא מיוחס למטטרון , העליון על כל שרי המלאכים. על אחת מאותיותיו, האות נ, שצורתה V (כמו V לטינית, שלשלושת קודקודי המשולש שהיא יוצרת הוצמדו מעגלים זעירים) נאמר שהיא צורת מגן, :לפי שמגן אחד היה לו לדוד המלך, וחקוק עליו השם הגדול של ע"ב אותיות"- צירוף של שמות קדושים שבהם, לפי אגדה שנמצאת בבראשית רבה מד, יט, גאל הקדוש ברוך הוא את בני ישראל ממצרים "ולעולם היה מנצח, והיה חקוק עליו "מי כמוך באלים ה' – כלומר פסוק מן התורה שראשי תיבותיו מצטרפות למכב"י ו"הוריש אותו המגן עד מכב"י יהודה", גיבור מלחמת החשמונאים.

התמונה מועתקת מספר על פילוסופיית הנסתר של קורנליוס אגריפה משנת 1531 והיא הועלתה לויקיפדיה לערך

Celestial Alphabet

בידי

Nyctophilia

כתב כוכבים נקרא בקבלה גם בשמות ׳קולמוסין של מלאכים׳ ו׳כתב עיניים׳.
גם באנגלית יש לו שמות אחדים כמו:

Celestial Alphabet

Angelic writing

יום שני, מאי 18, 2009

מגן דוד מהמאה ה13 בקתדרלת לרידה שבספרד

גרשם שלום כתב בעמוד 30 בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל, בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008  כי

בעוד שנקל להדגים את הופעתו של כוכב שש הפינות בכמה וכמה כנסיות מימי-הביניים הקדומים ובעיקר בספרד, כמו למשל מעל דלתותיהן של הקתדרלות בבורגוס ולנסיה ולרידה, לא כסמל נוצרי אלא כמוטיב עיטורי גרידא – הרי כמעט שאינו מופיע בבתי כנסת או על תשמישי קדושה ופולחן יהודיים מאותם ימים

כל הזכויות על התמונה שמורות למרים

Mshadis from Flickr        

שימו לב למגן דוד שבתוך המגן דוד- מוטיב מוכר בעיקר באמנות האיסלאם - שמופיע למשל על חומת העיר העתיקה בירושלים שנבנתה בידי סולימן המפואר במאה השש עשרה (ועל בול ארכיאולוגיה ברושלים שהנפיקה רשות הדואר בשנת 1986

אריות מחזיקים מגן דוד


הדפס אבן מסוף המאה התשע עשרה - "מזרח" מעשה ידי הנרי שילה 

גרשם שלום כתב בעמוד 30 בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל", שיצא לאור לאחרונה בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, כי המנורה והאריות מייצגים סימבוליקה יהודית אמיתית, ואילו המגן דוד הוא בבחינת "זמורת זר בכרם ישראל". לדבריו, האריות הם סמל מאוחר, יחסית למנורה, והם מופיעים כשומרים על עץ החיים, או על ארון הקודש שבו נתונה התורה, שהיא על פי משלי ג, יח עץ חיים למחזיקים בה
בהערה חשובה  (ככל הנראה של הספרן שלמה צוקר)  נכתב כי ציור שכזה מופיע כבר בקטקומבות היהודיות ברומא, ועוד לפני כן בתבליט שומרי  

יום ראשון, מאי 17, 2009

תוכן עניינים לספרו של גרשם שלום מגן דוד: תולדותיו של סמל

לאחרונה יצא לאור מחדש בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד מאמרו של פרופסור גרשם שלום על סמל המגן דוד. המאמר התפרסם במקורו ב"לוח הארץ" בשנת תש"ט. מדובר במחקר יסוד רחב היקף על תולדות סמל המגן דוד ועל משמעותו.  במאמר המקורי לא הופיעו מראי מקום, ואת החיסרון הזה השלים שלמה צוקר מהמחלקה לכתבי יד בספרייה הלאומית בירושלים. פרופסור גלית חזן רוקם ערכה ואף הוסיפה על המאמר המקורי פרטים מתוך עזבונו של גרשם שלום.

להלן העניינים בהם עוסק הספר

עמ' 25-26         מהו סמל- סמל אינו חידה. הוא מביע משמעות בקיצור נמרץ ויש לו השפעה רגשית 

עמ' 27-28         התקפה על החוקרים שהציעו השערות חסרות בסיס לגבי משמעות המגן דוד

עמ' 28               תולדות הציור מגן דוד ותולדות השם מגן דוד אלה שני עניינים נפרדים. אבחנה בין סמל יהודי לבין סמל של     היהדות

עמ' 29               הופעות מוקדמות של המגן דוד כסמל יהודי (צידון, כפר נחום, מגידו)

עמ' 30               סמלים מתחרים- מנורה, אריות

עמ' 30               הופעותיו כעיטור נוצרי בקתדרלות

עמ' 32-30         דחיית ניסיונות לספק למגן דוד מגילת יוחסין מכובדת (בר כוכבא, האר"י)

עמ' 33               מקור הכינויים מגן דוד וחותם שלמה בקבלה המעשית היהודית שלפני היות האיסלאם (מאגיה, חותמות) ולא בקבלה בקבלה העיונית

עמ' 36-34         כיצד הוצמד השם מגן דוד לצורת ההקסגרמה

עמ' 38-36         הטשטוש בהבחנה בין מגן דוד (הקסגרמה) לחותם שלמה (פנטגרמה) במאגיה היהודית

עמ' 39-38         הצמדת האגדה על מגנו של דוד לצורת המגן דוד החלה רק מהמאה ה13

עמ'  40              מגן דוד ככינוי לסמל המנורה

עמ' 41               מגן דוד אצל בעלי הסוד:  הראובני ומיסטיקנים נוצרים

עמ' 43-42         מגן דוד כקישוט בימי הביניים אצל ערבים נוצרים ויהודים

עמ' 43               ההפרדה בין הכינויים מגן דוד (הקסגרמה) וחותם שלמה (פנטגרמה) רק מן המאה ה 17

עמ' 44               מגן דוד באלכימיה- מים ואש

עמ' 46-44         כסמל משיחי אצל השבתאים

עמ' 48-46         שימוש "רשמי" בחותמות ובדפוס

עמ' 53-49         שימוש "רשמי" בפראג וממנה התפשט הסמל ברחבי אירופה

עמ' 55-53         בתקופת האמנציפציה (מאה 19) "סמל היהדות" השווה בערכו לסמל הצלב של הנוצרים

עמ' 55               מגן דוד בציונות, בשואה (טלאי צהוב) ובתקומה 

יום שבת, מאי 16, 2009

חותם שלמה על מטבעות ערביים בין המאות 9-13

פרופסור גרשם שלום כותב  בספרו (מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008) על המונוגרפיה של לייטה דה וסקונסלוס "סיגנום סלומוניס" שנדפסה בשנת 1918 שהיא "כמעט לא זכתה לתשומת לב" ושהיא 

כוללת חומר רב ומגוון על התפשטותו של חותם שלמה [כלומר: הן הפנטגרמה והן ההקסגרמה] בתקופות שונות ובחוגי תרבות שונים,  דווקא מחוץ ליהדות, הן באשר לשימושו כאמצעי התגוננות מאגי והן כקישוט בלבד

"סיגנום סלומוניס" כתוב בפורטוגזית, שפה שאינני יודע, אך למרות זאת עלה בידי למצוא בתוכו הפנייה לספרו של וויליאם ולנטין משנת 1911 

Modern copper coins of the Muhammadan states of Turkey, Persia, Egypt, Afghanistan, Morocco, Tripoli, Tunis, etc.

שממנו שאב וסקונסלוס מספר איורים, מתוך למעלה מעשרים מטבעות שעליהם מופיע הכוכב בן ששת הקצוות. להלן כמה מטבעות שכאלה מן המאות 9-13:

א.      מאה תשיעית תורכיה

ב.       מאה אחת עשרה טריפולי

ג.        מאה שלוש עשרה מרוקו

ד.       אפגניסטן (מועד לא ידוע)

מגן דוד בבית כנסת בספרד שלפני גרוש היהודים

גרשם שלום טוען בספרו (מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008   עמוד 30) כי

נקל להדגים את הופעתו של כוכב שש הפינות בכמה וכמה כנסיות מימי הביניים הקדומים, ובעיקר בספרד... לא כסמל נוצרי אלא כמוטיב עיטורי גרידא- הרי כמעט שאינו מופיע בבתי כנסת או על תשמישי קדושה ופולחן יהודיים מאותם ימים. עצם הופעתו של סמל זה כעיטור בכנסיות נוצריות במקביל להופעתו בבתי כנסת יהודיים חייב לשמש אזהרה לבני השבט הנפוץ של "בני פרשנדתא- סימבולוביץ".

התמונה באדיבות

FayeB6 from Flickr

ורואים בה (בקושי) ממש מתחת לעמודי השיש מגן דוד מן המאה השתיים עשרה, בסגנון מורי, מבית הכנסת סנטה מריה לה בלנקה ברובע היהודי הישן של טולדו שבספרד. 

יום רביעי, מאי 13, 2009

צלב הקרס בממצאים ארכיאולוגיים בישראל

גרשם שלום טוען בספרו (מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד, 2008   עמוד 29) כי מאחר וכוכב בן שש קצוות (עם נקודה ברורה במרכזו) מופיע בכפר נחום לצד צלב קרס באותו אפריז "איש לא יטען שמשום כך אפשר לראות גם בו סמל יהודי". 
אמנם גרשם שלום כתב את המאמר בשנת 1949, אך מאז נתברר כי צלב הקרס שימש אצל היהודים כמוטיב מקובל באותם ימים:
א.      הארכאולוג יובל ברוך גילה באזור הר הבית שברי כרכובים ועליהם צלב קרס.
      ב.        צלב קרס נתגלה  בבית כנסת מהמאות רביעית-ששית ליד מעוז חיים
      ג.       צלב קרס נתגלה בבית כנסת מהמאה השלישית לספירה בעין גדי. (כיום במוזיאון רוקפלר).

צלב קרס בבית הכנסת בעין גדי
                                               מקור התמונה: ויקיפדיה ערך צלב קרס


ד.       צלב קרס נתגלה  בבית הכנסת בגמלא על שרידיו של עמוד שתמך  כנראה את הגג 


ה. להלן איור של צלב קרס מבית הכנסת העתיק בחורבת א-דיכה שמצפון  לכינרת (מאה חמישית לספירה)
מקור האיור:
Krauss, S. "Hexagramm und Hakenkreuz in der Synagoge", in: Das Zelt, Heft 6, Juni 1924 p. 227


 בכמה וכמה בתי כנסת עתיקים נעשה גם שימוש במוטיב אל השמש, הליוס, שגם את הופעתו בהקשר יהודי קשה למלומדים לתרץ.
בנוסף נמצאו צלבי קרס במבנים עתיקים ברחבי ישראל שאינם יהודיים:  אחדים ברצפת פסיפס של כנסייה ביזנטית בשבי ציון (בתבנית רציפה), ואחד בבית המרחץ הרומי בבית שאן.


  צלב קרס בבית המרחץ הרומי בבית שאן

מקור התמונה: ויקיפדיה ערך צלב קרס


צלב קרס בכנסייה ביזנטית בשבי ציון
מקור התמונה: ויקיפדיה ערך צלב קרס

לפי חוקרת הסמלים אליזבט גולדסמית במאות השנייה והשלישית צלב הקרס היה הצורה היחידה של צלב בשימוש על ידי הנוצרים [1]. טענה זו מחזקת את התאוריה של מורי, ד"ר זאב גולדמן, שבית הכנסת של כפר נחום היה שייך לנוצרים הראשונים ולא ליהודים.  

ראוי לשים לב להבדל שבין צלב הקרס כאשר הוא מופיע לבדו לבין הופעתו בתבנית חוזרת, ובין צלב קרס כמו בבית הכנסת בעין גדי (ראו לעיל) לבין זה של בית שאן (ראו לעיל). לטענת החוקרת אילונה סקופינסקה-לבסט רוב צלב הקרס של כפר נחום הוא בכלל מיאנדר, מוטיב קישוטי נפוץ בתרבות היוונית רומית [2]. 

==
[1]
Ancient pagan symbols by Elizabeth Edwards Goldsmith, Gale Research Co. (Detroit) p. 97)

[2] 
Skupinska-Lovset, Ilona. "Contextual Analysis of the Decorated Lintel of et-Tell." (2009).

צלב קרס שקדם לצלב הקרס ההודי

מקובל לחשוב שהנאצים אימצו את צלב הקרס ההודי, אך היום הסתבר לי שככל הנראה הם לקחו אותו מאנשי "טרויה" בעקבות תגלית של הארכיאולוג הגרמני היינריך שלימן (1822-1890) בחפירות באיזור היסרליק שבטורקיה. שלימן חיבר את צלבי הקרס הגרמניים "הטרויאניים" והאירניים לתורת הגזע הארי בספרו 

Schliemann, Heinrich , Troy and its remains, London: Murray, 1875

בתמונה רואים דיסקים מקרמיקה מאותן חפירות. דיסקים אלה מתוארכים לאלף השלישי לפני הספירה, והם ככל הנראה צלבי הקרס הקדומים ביותר שמוכרים לארכיאולוגים.

מה שמעניין הוא שההודים קיבלו את צלבי הקרס מארצות שכנות ככל הנראה הרבה מאות שנים אחרי הטרויאנים. בעניין זה ראו את ספרו הנפלא של גובלט ד'אלוויאלה משנת 1894 על התפשטותם של סמלים:

http://sacred-texts.com/sym/mosy/mosy06.htm

ראו שם גם מפה של התפשטות צלב הקרס

http://sacred-texts.com/sym/mosy/img/pl03.jpg

מפה זו בהחלט מעוררת את קנאתי ואני מקווה שביום מן הימים נוכל לשרטט מפה כזאת להתפשטות סמל המגן דוד

יום שלישי, מאי 12, 2009

פרנץ רוזנצוויג כוכב הגאולה


מגן דוד מופיע על כריכת ספרו של פרנץ רוזנצוויג כוכב הגאולה שנדפס בשנת 
1921
מגן דוד זה בנוי משני משולשים שקדקודיהם מייצגים 
אל, עולם, אדם
 בריאה, התגלות, גאולהפרופסור גרשם שלום כותב  בספרו (מגן דוד: תולדותיו של סמל, משכן לאמנות עין חרוד,  2008), עמוד 45
אין ספק שהפירוש המשיחי של הסמל היה רווח בקרב השבתאים: לא רק מגינו של דוד הוא זה, אלא גם מגינו של בן דוד! נודה ונאמר שלא מעט מן הגרוי יש כאן לבן דורנו: הפירוש המודרני של המגן-דוד כסמל הגאולה, שהנחיל גם את השם לספרו העמוק של פרנץ רוזנצוויג על היהדות  כוכב הגאולה, בצבץ ועלה אפוא בפעם הראשונה מתוך גמגומי הגאולה של השבתאים, הרמוזים בצירופי האותיות של קמעות אלו 


מגן דוד על הכריכה של המהדורה הצרפתית של כוכב הגאולה