לאחרונה יצא לאור מחדש בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד מאמרו של פרופסור גרשם שלום על סמל המגן דוד. המאמר התפרסם במקורו ב"לוח הארץ" בשנת תש"ט. מדובר במחקר יסוד רחב היקף על תולדות סמל המגן דוד ועל משמעותו. במאמר המקורי לא הופיעו מראי מקום, ואת החיסרון הזה השלים שלמה צוקר מהמחלקה לכתבי יד בספרייה הלאומית בירושלים. פרופסור גלית חזן רוקם ערכה ואף הוסיפה על המאמר המקורי פרטים מתוך עזבונו של גרשם שלום.
להלן העניינים בהם עוסק הספר
עמ' 25-26 מהו סמל- סמל אינו חידה. הוא מביע משמעות בקיצור נמרץ ויש לו השפעה
עמ' 27-28 התקפה על החוקרים שהציעו השערות חסרות בסיס לגבי משמעות המגן דוד
עמ' 28 תולדות הציור מגן דוד ותולדות השם מגן דוד אלה שני עניינים נפרדים. אבחנה בין סמל יהודי לבין סמל של היהדות
עמ' 29 הופעות מוקדמות של המגן דוד כסמל יהודי (צידון, כפר נחום, מגידו)
עמ' 30 סמלים מתחרים- מנורה, אריות
עמ' 30 הופעותיו כעיטור נוצרי בקתדרלות
עמ' 32-30 דחיית ניסיונות לספק למגן דוד מגילת יוחסין מכובדת (בר כוכבא, האר"י)
עמ' 33 מקור הכינויים מגן דוד וחותם שלמה בקבלה המעשית היהודית שלפני היות האיסלאם (מאגיה, חותמות) ולא בקבלה בקבלה העיונית
עמ' 36-34 כיצד הוצמד השם מגן דוד לצורת ההקסגרמה
עמ' 38-36 הטשטוש בהבחנה בין מגן דוד (הקסגרמה) לחותם שלמה (פנטגרמה) במאגיה היהודית
עמ' 39-38 הצמדת האגדה על מגנו של דוד לצורת המגן דוד החלה רק מהמאה ה13
עמ' 40 מגן דוד ככינוי לסמל המנורה
עמ' 41 מגן דוד אצל בעלי הסוד: הראובני ומיסטיקנים נוצרים
עמ' 43-42 מגן דוד כקישוט בימי הביניים אצל ערבים נוצרים ויהודים
עמ' 43 ההפרדה בין הכינויים מגן דוד (הקסגרמה) וחותם שלמה (פנטגרמה) רק מן המאה ה 17
עמ' 44 מגן דוד באלכימיה- מים ואש
עמ' 46-44 כסמל משיחי אצל השבתאים
עמ' 48-46 שימוש "רשמי" בחותמות ובדפוס
עמ' 53-49 שימוש "רשמי" בפראג וממנה התפשט הסמל ברחבי אירופה
עמ' 55-53 בתקופת האמנציפציה (מאה 19) "סמל היהדות" השווה בערכו לסמל הצלב של הנוצרים
עמ' 55 מגן דוד בציונות, בשואה (טלאי צהוב) ובתקומה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה