תמונת חותם שלמה זו מספרו של המיסטיקן אליפז לוי
Transcendental Magic
שפורסם בשנת
1896
נועדה להמחיש את תפיסת אחדות הניגודים: אור וחושך, חומר ורוח, טוב ורע. האגדה על שלמה המלך ושלטונו בשדים באמצעות טבעת החותם שלו מתאימה מאין כמוה למיסטיקנים שהתעניינו בשדים ובאפשרות לשלוט עליהם.
אליפז לוי הוא השם שבחר לעצמו המקובל הנוצרי אלפונס לואי קונסטנט
(1810-1875)
תמונת הקסגרמה זו מופיעה בפרק אודות השניות בספרו של המיסטיקן אליפז לוי, מגיה טרנסצנדנטלית
(1810-1875)
שפורסם בשנת
1896
לדבריו אחדות היקום מתגלה לנו באמצעות שתי הנקודות המנוגדות של המשולשים שבהקסגרמה. האור והצל שבשרטוטו מסמלים את התלות ההדדית שבין האור לצל, שלא היו יכולים להיראות כל אחד לבדו, כשם שהאמת אינה יכולה להתקיים בלי שניתן יהיה לטעות.
מגן דוד כסמל של שילוב בין ניגודים מופיע לדוגמה בתרשים מתוךספרו של אליפז לוי "התורה של המאגיה הגבוהה", המתאר אתהמשמעות הסמלית של הכרובים בחזון יחזקאל שבתנ"ך. המשולשיםהשחור והלבן ממלאים תפקיד דומה לחלק הכהה והבהיר בסמל הייןוהיאנג, שהבאנו בהסבר קלף הקיסר: היסוד הזכרי והיסוד הנקבישמשתלבים יחדיו. ארבע החיות המצויירות הן שור, אריה, נשרואדם, חיות המרכבה המופיעות גם בקלף העולםשני המעגלים עם הכיתובים "פיתגורס" ו"יחזקאל" רומזים לסיפורמימי הביניים, שעל פיו המתימטיקאי והמיסטיקן היווני הקדוםפיתגורס מסאמוס למד תורה מפי בן זמנו הנביא יחזקאל. פיתגורסותלמידיו ייחסו משמעויות מיסטיות למספרים השלמים, והמספר ששזכה אצלם לתשומת לב מיוחדת משום שהוא "מספר מושלם", כלומרסכום המספרים שהוא מתחלק בהם (1,2,3) שווה למספר עצמו. על פיהשקפתם של הפיתגוראים, המספרים הזוגיים הם בעלי אופי נקבי,והמספרים האי זוגיים בעלי אופי זכרי. המספר שש הוא מכפלת המספרהנקבי הראשון, שניים, במספר הזכרי הראשון שהוא שלוש...הפיתגוראים ראו אפוא במספר שש סמל של איחוד מיני ושל נישואים
אנשים חושבים לעיתים קרובות שכדי ליהנות ממערכות יחסים מספקות עם עמיתיהם די שיצייתו למצוות ואהבת לרעך כמוך. בצורה גרפית ניתן לתאר מערכת יחסים כזאת באמצעות קו שמחבר שתי נקודות, נגיד אל"ף ובי"ת, שכל אחת מהן מייצגת איש. העיצוב הזה משקף באופן הולם את המציאות הנוכחית של חיי היום יום של רוב האנשיםלעתים רחוקות שמים לב לכך שהתורה אומרת לא רקוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָאו אפילווְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךאלא מוסיפה תוספת חשובה מאוד לפסוקוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, הלניסוח זה יש כמה השלכות : א. מילית החבור "ו" שבתחילת הפסוק מצמידה אותו לפסקה שלפניו. לכן כדי להבין באופן מלא את הדברים רצוי לקרוא את הפסוקים א עד יח של פרק יט בספר ויקרא, ובמיוחד את החלק האחרון של הפסוק האחרון הזהאֲנִי, ה'שמופיע אז כסיכום של הפסוקים הקודמיםהמונח "לרעך" מרמז ש אל"ף לא צריך רק לנסות לראות את בי"ת כרעו אלא שהוא צריך להתנהג בדרך שבי"ת יוכל לראות ולקבל אותו כרעו. כך במתן או בקבלת נדבה, וכך גם באספקטים אחרים בחיים, כמו במערכות יחסים עסקיות, יחסי עובד מעביד, וכו'ג. המונח "כמוך" כולל גם הוראה וגם הצהרה. אין מי שיכול לאהוב את זולתו יותר, או בצורה אחרת, מאשר את עצמו. ההכרה וההתכוונות למהות העצמית או לחלק האלוהי שבנו מחוללת את הגישה הנכונה ואת התנהגות הנאותה כלפי הזולתאמנם, מצוות ואהבת לרעך כפי שמחייבת התורה איננה מתייחסת למישהו מיוחד שאותו אוהבים, אלא בגישה כללית או בנטיית האופי, כאמור במשליבְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּאנחנו חייבים, אומרת התורה, לראות בכל זולת את הרע שלנו. לפיכך אהבת הרע האמיתית איננה מוגבלת לחבריך או לבני המשפחה, העם, או האמונה שלך. מצד שני, מישהו שאוהב או מברך את זולתו, אוהב ומברך זו זמנית גם את עצמו, מאחר ומהותם של כל בני אנוש היא שנבראו בצלם אלוהים ולכן הם בעצם אחדות אחתד. כדי להשיג מטרה זו, התורה מעלה את מערכת היחסים הפשוטה שתוארה קודם בין אל"ף לבין בי"ת מקו למשולש, בהוסיפה את המליםאֲנִי, ה'בכך התורה אומרת, בין היתר, שאהבתך לאלוהים ואהבתך לרעך אינן יכולות להיות נפרדותהמגן דוד עשוי לתאר זאת היטב באמצעות שני המשולשים שווי הצלעות שלו.ה. מצוות אהבת הרע היא אחת המצוות המעטות שאינן עוסקות רק בעשה או לא תעשה אלא מערבות גם את הלב. עלינו לזכור שהפסוק הקודם (17) אומרלא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךלכן הסיום של פסוק 18אֲנִי, ה'מחבר את שני הפסוקים למצווה לאהוב את האלוהים בכל לבבך, כך שהראש והלב, השכל והרגש, מאוחדים באלוהיםכמה עיצובים גרפיים יכולים לעזור להדגים טענה זו. את יחסי האנוש האפשריים הרבים שנזכרו בתחילת פרק הזה ניתן לתאר על ידי מספר קוים שנשלחים לכיוונים אקראיים, לפי המיקום של כל אחד מהאנשים. אבל אם יחיד מיוחד (אל"ף) עושה עצמו רע לבי"ת כדוגמה לאהבה שלו לאלוהים, האנרגיה שהוא מייצר חייבת להיות מתוארת על ידי משולש. אם אנחנו מתארים גם את האנרגיה של בי"ת על ידי משולש (עושה עצמו רע לאל"ף כדוגמה לאהבה שלו לאלוהים) שני המשולשים יצטרפו באופן הרמוני במגן דוד כאשר המרכזים של כל אחד מהמשולשים חופפים, ומסמלים את מרכזיותו של המושגאֲנִי, ה'בחיים של כל אחד מהםואם כל אדם יחליף את היחס הפשוט "אני-אתה" שהוא יחוס הרגיל לעולם, כפי שהראינו בשרטוט לעיל הכמעט כאוטי למראה, ביחס "אני-אתה-אלוהים", הגזע האנושי ימצא לעצמו מרכז משותף, וכתוצאה מכך יזכה לשלום, שמחה ורווחה. לפיכך, מציאת מרכז משותף, אלוהים, יכולה לאחד את כל הגזע האנושי. עם זאת אין מדובר כאן באחידות. כל פרט ישמור על אופיו ויוכל לבטא אותו. ראו עד כמה היו שונים באופיים למשל, שלושת האבות, או משה, דוד, ישעיהו, ועמוס; או הילל ושמאי; או רבי עקיבא, אבן גבירול, והרמב"ם, או הבעל שם טוב והרב א"י הכהן קוק, או, מהעולם הלא יהודי: המלך כורש, הקיסר אשוקה, גורו ננק מייסד דת הסיקים, ג'לאל א דין רומי, המשורר הסופי, הגורו ההודי סנט קירפל סינג ואלברט שוייצר), אם נזכיר אחדים מכל אלה שמיקדו את לבם באל האחדאמנם, כל אחד משתדל בדרכו להיות דומה ככל האפשר לדמות האל, אך הוא יכול וצריך לבטא באופן מלא אספקט ספציפי של האלוהות האין סופית ולהותיר מקום לכל אחד אחר לבטא את עצמוכפי שרבי זושא אמרבשמים לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי משה רבנו, אלא מדוע לא הייתי רבי זושאאמרה מפורסמת אחרת שמדגימה טענה זו מיוחסת לרבי היללמעשה בנכרי אחד שבא לפני הלל אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור-תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד אאמנם, עלינו ללמוד איך לאהוב כיאות כדי לא לגרום נזק, בין אם מדובר בטיפול בילדים, ביחסי נשואים, בעזרה לפצועים, או בעזרה רוחנית. מאחר והרבה ממצוות התורה מתייחסות למערכת היחסים בין אדם למקום, ברור שרבי הלל, כלל אותן בתשובתו לנכרי, וזה אומר שאפילו החלקים של התורה שעוסקים לכאורה בפולחן ובתפארת האל כוונתם לרווחה פיסית ורוחנית של המין האנושי. תפארת האל איננה במות הרשע, אלא ברווחת האנושות ובשלומההבנה זאת באה לידי ביטוי גם במצווהצדק צדק תרדוףהשאלה המתעוררת היא מדוע כתבי הקודש חוזרים על המלה צדק? רש"י, אומר בפרשנות שלו על הפסוק שהסיבה היא ששופט צריך לשקול בזהירות את טעוני שני הצדדים, התובע והנאשם. אף על פי כן, האידיאל אינו ללכת לבית משפט, וגם לא להיות מובא לבית משפט. אין לנו סיבה לחשוש מלהופיע לפני בית משפט ארצי או שמימי אם אנחנו מכבדים לא רק הזכויות שלנו אלא גם את הזכויות של השכנים שלנו.יהי ממון חברך, חביב עליך כשלךהיא אחת מן ההוראות הרבות של חז"ל בנושא זה. מצד שני, אם מיליארדי בני אנוש משלמים רק מס שפתיים כשהם מודים בקיומו של אל יחיד, בזמן שלמעשה כל אחד מהם מרוכז בענייניו או במעמדו האגואיסטי, המשולשים המסמלים יחסי אנוש ייראו מעוותים, לא מאוזנים, או מנוגדים, כי לא יהיה להם מרכז מאחד: החריגה מהמרכז היא אמנם הסיבה לכך שאפילו פעולות של אהבה לכאורה, כמו בין גבר לאישה, בין הורים לילדים, בין שכנים, או בין קבוצות פוליטיות ודתיות, מייצרות, לעיתים קרובות כל כך, ריב ומדון. באופן ברור, התיקון כרוך בהבנה הנכונה של האהבה ושל הדרכים להביע אותה. שני המשולשים שווי הצלעות מסמלים את האידיאל של אחדות ושלום בין שני אנשים שונים ( ובין כל "אני" לכל "אתה"). אחדות ושלום מושגים באמצעות התמקדות באל הבורא שרק הוא יכול אכן להיקרא בשם אהבהבהקשר זה נדון בסיסמה המאוד אופנתית ועכשווית: " עשו אהבה, לא מלחמה". הרעיון זה, ככל שהוא נשמע מודרני, מקורו באלכסנדר מקדון. בניסיון להתגבר על האיבות בנות מאות השנים בין יוון לבין פרס, הורה אלכסנדר הגדול לקציניו, אחרי שהביס את פרס, לעשות אהבה עם בנות האצולה הפרסית ואפילו להתחתן איתן. אלא שהרעיון הנחמד הזה שלו לא הצליח: לא די שרוב הגבירות הפרסיות לא חיבבו את היוונים, גם מריבות פרצו מיד על "בעיות יום יומיות" כמו ירושה; יתר על כן, האימפריה הענקית שלו התפרקה מיד אחרי מותו, ושלושת הטוענים לכתר נלחמו זה בזה; והאימפריה הסלווקית שקמה אחרי אלכסנדר הגדול התנגשה עם הנתינים היהודיים שלה על השאלה "חרויות הפרט או חיי תורה", והובסה על ידי החשמונאים
