תרגום הקטע הבא מאנגלית לעברית נעשה באדיבות הוצאת ראובן מס
והוא לקוח מספרו של ד"ר אשר אדר: מגן דוד סמל עתיק של איחוד, שיצא לאור בשנת אלף תשע מאות שמונים ושבע. בפרסום הנוכחי הוסיף ד"ר אדר תיקונים והרחבות שאינם מופיעים במהדורה שהודפסה
אנשים חושבים לעיתים קרובות שכדי ליהנות ממערכות יחסים מספקות עם עמיתיהם די שיצייתו למצוות ואהבת לרעך כמוך. בצורה גרפית ניתן לתאר מערכת יחסים כזאת באמצעות קו שמחבר שתי נקודות, נגיד אל"ף ובי"ת, שכל אחת מהן מייצגת איש. העיצוב הזה משקף באופן הולם את המציאות הנוכחית של חיי היום יום של רוב האנשיםלעתים רחוקות שמים לב לכך שהתורה אומרת לא רקוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָאו אפילווְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךאלא מוסיפה תוספת חשובה מאוד לפסוקוְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, הלניסוח זה יש כמה השלכות : א. מילית החבור "ו" שבתחילת הפסוק מצמידה אותו לפסקה שלפניו. לכן כדי להבין באופן מלא את הדברים רצוי לקרוא את הפסוקים א עד יח של פרק יט בספר ויקרא, ובמיוחד את החלק האחרון של הפסוק האחרון הזהאֲנִי, ה'שמופיע אז כסיכום של הפסוקים הקודמיםהמונח "לרעך" מרמז ש אל"ף לא צריך רק לנסות לראות את בי"ת כרעו אלא שהוא צריך להתנהג בדרך שבי"ת יוכל לראות ולקבל אותו כרעו. כך במתן או בקבלת נדבה, וכך גם באספקטים אחרים בחיים, כמו במערכות יחסים עסקיות, יחסי עובד מעביד, וכו'ג. המונח "כמוך" כולל גם הוראה וגם הצהרה. אין מי שיכול לאהוב את זולתו יותר, או בצורה אחרת, מאשר את עצמו. ההכרה וההתכוונות למהות העצמית או לחלק האלוהי שבנו מחוללת את הגישה הנכונה ואת התנהגות הנאותה כלפי הזולתאמנם, מצוות ואהבת לרעך כפי שמחייבת התורה איננה מתייחסת למישהו מיוחד שאותו אוהבים, אלא בגישה כללית או בנטיית האופי, כאמור במשליבְּכָל-דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּאנחנו חייבים, אומרת התורה, לראות בכל זולת את הרע שלנו. לפיכך אהבת הרע האמיתית איננה מוגבלת לחבריך או לבני המשפחה, העם, או האמונה שלך. מצד שני, מישהו שאוהב או מברך את זולתו, אוהב ומברך זו זמנית גם את עצמו, מאחר ומהותם של כל בני אנוש היא שנבראו בצלם אלוהים ולכן הם בעצם אחדות אחתד. כדי להשיג מטרה זו, התורה מעלה את מערכת היחסים הפשוטה שתוארה קודם בין אל"ף לבין בי"ת מקו למשולש, בהוסיפה את המליםאֲנִי, ה'בכך התורה אומרת, בין היתר, שאהבתך לאלוהים ואהבתך לרעך אינן יכולות להיות נפרדותהמגן דוד עשוי לתאר זאת היטב באמצעות שני המשולשים שווי הצלעות שלו.ה. מצוות אהבת הרע היא אחת המצוות המעטות שאינן עוסקות רק בעשה או לא תעשה אלא מערבות גם את הלב. עלינו לזכור שהפסוק הקודם (17) אומרלא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ בִּלְבָבֶךלכן הסיום של פסוק 18אֲנִי, ה'מחבר את שני הפסוקים למצווה לאהוב את האלוהים בכל לבבך, כך שהראש והלב, השכל והרגש, מאוחדים באלוהיםכמה עיצובים גרפיים יכולים לעזור להדגים טענה זו. את יחסי האנוש האפשריים הרבים שנזכרו בתחילת פרק הזה ניתן לתאר על ידי מספר קוים שנשלחים לכיוונים אקראיים, לפי המיקום של כל אחד מהאנשים. אבל אם יחיד מיוחד (אל"ף) עושה עצמו רע לבי"ת כדוגמה לאהבה שלו לאלוהים, האנרגיה שהוא מייצר חייבת להיות מתוארת על ידי משולש. אם אנחנו מתארים גם את האנרגיה של בי"ת על ידי משולש (עושה עצמו רע לאל"ף כדוגמה לאהבה שלו לאלוהים) שני המשולשים יצטרפו באופן הרמוני במגן דוד כאשר המרכזים של כל אחד מהמשולשים חופפים, ומסמלים את מרכזיותו של המושגאֲנִי, ה'בחיים של כל אחד מהםואם כל אדם יחליף את היחס הפשוט "אני-אתה" שהוא יחוס הרגיל לעולם, כפי שהראינו בשרטוט לעיל הכמעט כאוטי למראה, ביחס "אני-אתה-אלוהים", הגזע האנושי ימצא לעצמו מרכז משותף, וכתוצאה מכך יזכה לשלום, שמחה ורווחה. לפיכך, מציאת מרכז משותף, אלוהים, יכולה לאחד את כל הגזע האנושי. עם זאת אין מדובר כאן באחידות. כל פרט ישמור על אופיו ויוכל לבטא אותו. ראו עד כמה היו שונים באופיים למשל, שלושת האבות, או משה, דוד, ישעיהו, ועמוס; או הילל ושמאי; או רבי עקיבא, אבן גבירול, והרמב"ם, או הבעל שם טוב והרב א"י הכהן קוק, או, מהעולם הלא יהודי: המלך כורש, הקיסר אשוקה, גורו ננק מייסד דת הסיקים, ג'לאל א דין רומי, המשורר הסופי, הגורו ההודי סנט קירפל סינג ואלברט שוייצר), אם נזכיר אחדים מכל אלה שמיקדו את לבם באל האחדאמנם, כל אחד משתדל בדרכו להיות דומה ככל האפשר לדמות האל, אך הוא יכול וצריך לבטא באופן מלא אספקט ספציפי של האלוהות האין סופית ולהותיר מקום לכל אחד אחר לבטא את עצמוכפי שרבי זושא אמרבשמים לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי משה רבנו, אלא מדוע לא הייתי רבי זושאאמרה מפורסמת אחרת שמדגימה טענה זו מיוחסת לרבי היללמעשה בנכרי אחד שבא לפני הלל אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור-תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא, עמוד אאמנם, עלינו ללמוד איך לאהוב כיאות כדי לא לגרום נזק, בין אם מדובר בטיפול בילדים, ביחסי נשואים, בעזרה לפצועים, או בעזרה רוחנית. מאחר והרבה ממצוות התורה מתייחסות למערכת היחסים בין אדם למקום, ברור שרבי הלל, כלל אותן בתשובתו לנכרי, וזה אומר שאפילו החלקים של התורה שעוסקים לכאורה בפולחן ובתפארת האל כוונתם לרווחה פיסית ורוחנית של המין האנושי. תפארת האל איננה במות הרשע, אלא ברווחת האנושות ובשלומההבנה זאת באה לידי ביטוי גם במצווהצדק צדק תרדוףהשאלה המתעוררת היא מדוע כתבי הקודש חוזרים על המלה צדק? רש"י, אומר בפרשנות שלו על הפסוק שהסיבה היא ששופט צריך לשקול בזהירות את טעוני שני הצדדים, התובע והנאשם. אף על פי כן, האידיאל אינו ללכת לבית משפט, וגם לא להיות מובא לבית משפט. אין לנו סיבה לחשוש מלהופיע לפני בית משפט ארצי או שמימי אם אנחנו מכבדים לא רק הזכויות שלנו אלא גם את הזכויות של השכנים שלנו.יהי ממון חברך, חביב עליך כשלךהיא אחת מן ההוראות הרבות של חז"ל בנושא זה. מצד שני, אם מיליארדי בני אנוש משלמים רק מס שפתיים כשהם מודים בקיומו של אל יחיד, בזמן שלמעשה כל אחד מהם מרוכז בענייניו או במעמדו האגואיסטי, המשולשים המסמלים יחסי אנוש ייראו מעוותים, לא מאוזנים, או מנוגדים, כי לא יהיה להם מרכז מאחד: החריגה מהמרכז היא אמנם הסיבה לכך שאפילו פעולות של אהבה לכאורה, כמו בין גבר לאישה, בין הורים לילדים, בין שכנים, או בין קבוצות פוליטיות ודתיות, מייצרות, לעיתים קרובות כל כך, ריב ומדון. באופן ברור, התיקון כרוך בהבנה הנכונה של האהבה ושל הדרכים להביע אותה. שני המשולשים שווי הצלעות מסמלים את האידיאל של אחדות ושלום בין שני אנשים שונים ( ובין כל "אני" לכל "אתה"). אחדות ושלום מושגים באמצעות התמקדות באל הבורא שרק הוא יכול אכן להיקרא בשם אהבהבהקשר זה נדון בסיסמה המאוד אופנתית ועכשווית: " עשו אהבה, לא מלחמה". הרעיון זה, ככל שהוא נשמע מודרני, מקורו באלכסנדר מקדון. בניסיון להתגבר על האיבות בנות מאות השנים בין יוון לבין פרס, הורה אלכסנדר הגדול לקציניו, אחרי שהביס את פרס, לעשות אהבה עם בנות האצולה הפרסית ואפילו להתחתן איתן. אלא שהרעיון הנחמד הזה שלו לא הצליח: לא די שרוב הגבירות הפרסיות לא חיבבו את היוונים, גם מריבות פרצו מיד על "בעיות יום יומיות" כמו ירושה; יתר על כן, האימפריה הענקית שלו התפרקה מיד אחרי מותו, ושלושת הטוענים לכתר נלחמו זה בזה; והאימפריה הסלווקית שקמה אחרי אלכסנדר הגדול התנגשה עם הנתינים היהודיים שלה על השאלה "חרויות הפרט או חיי תורה", והובסה על ידי החשמונאים
הערות ד"ר אשר אדר לפרק זה
בדרך כלל נאמר ואהבת את ואילו בויקרא יט: יח מופיע ואהבת ל שפירושו שתהיה רע לזולת. אמרה דומה יש במשל המפורסם בברית החדשה, בלוקס פרק עשירי פסוק עשרים וחמש. אהבת הרע כגישה כללית למעשה מבוטאת על ידי הניסוח של מצווה זאת. במלה ואהבת הו"ו איננה רק ו"ו החיבור אלא גם מחברת לפסוק הקודם כך שאם תנהג לפי מה שנאמר בויקרא יט: א-יז או אז וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, ה'. לנהוג כך משמע שאהבת הרע היא תהליך מתמשך. למעשה, זה ביטוי של תודעת אלוהים מתמדת. השפה העברית מבטאת זאת על ידי הסיומת ה"א במלה אהבה כאשר הה"א היא ה"א המגמה ומשמעה האפשרי הוא בכיוון לאהוב. כמוכן אריק פרום בספרו אמנות האהבה
(Unwin Books, London, ISBN 0-04-157002-2)
רואה באהבת הרע כמוך נטיית אופי (עמודים 38, 46). בגימטרייה המלה כמוך ערכה שמונים ושש- שקולה כנגד אלוהים – שמונים ושש- וגם מכאן אנחנו יכולים להסיק על הקשר הפנימי שבין המצווה לאהוב את אלוהים לבין המצווה לאהוב את הרע
ראו איוב מב: י שם משתמשים במונח רע לגבי אליפז התימני בלדדי השוחי וצופר הנעמתי שהם גויים. באופן דומה בספר שמות יא: ב המונח מוחל על מצרים. המלה רע בצרה יכולה להקרא גם כרע בפתח ולכן יתכנו גם הפירושים הבאים: כפי שהיופי הוא בעיני המתבונן כך גם הרע שאנו רואים באחרים הוא בעצם בנו. ראו משלי כז: יט. יש להתגבר על כך באמצעות פיתוח גישה של אהבה כזאת... אם מישהו בא אלינו כאויב ואנחנו אוהבים אותו, יש לקוות שנשנה את עוינותו לידידות. ראו משלי טז: ז
מעניין שהערך הנומרולוגי של "ואהבת לרעך כמוך" עולה כדי תשע מאות ושבע "ואהבת את ה' אלוהיך" – תשע מאות ושבע-. יתר על כן, המלה אהבה היא שלוש עשרה, אהבת רע הדדית היא עשרים ושש
(2x13)
שהוא גם ערך שם אלוהים
5+6+5+10
המשמעות היא שבמקום שיש אהבה הדדית אלוהים נוכח, כמובן שאהבתו נוכחת תמיד. היא רוצה לעורר את אהבתנו אליו ואל ברואיו. זה מובע באופן נפלא בתפילת שמע, "ה' אלוהינו ה' אחד" כאשר אחד זה שלוש עשרה, כמו אהבה. ניתן לפרש זאת כאלוהים הוא אהבה. זה צד אחד של המטבע או צד אחד של המגן דוד כאשר הצד השני הוא סמל לאהבת האדם , שנדרשת כדי ליצור את המגן דוד כסמל לאחדות באהבה
המילה בעברית לצדק קרובה לצדקה, נדבה, רחמים, נדיבות לב. עם מפרשים את הה"א שבסוף המלה צדקה כה"א-המגמה המשמעות היא לקראת צדק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה