
אני גאה במיוחד להציג בפניכם פריט ייחודי מאוסף שלמה מוסיוף: כד זכוכית עתיק בגוון כחול, ככל הנראה מתחילת האיסלם, ועליו הקסגרמה לבנה.
כל הזכויות שמורות לשלמה מוסיוף 2008
אלבום תמונות זה (מאת זאב ברקן) מוקדש למגן דוד, למקורו, לעברו, למשמעויות השונות שמיוחסות לצורתו בתרבויות שונות, ולשימושים המגוונים בהם הוא מככב. תמצאו בו אלפי תמונות של מגן דוד, הקסגרמה, חותם שלמה, טלאי צהוב. החומר שמרוכז כאן שימש להוצאה לאור של חמישה ספרים ולהצגת ארבע תערוכות אמנות
אני גאה במיוחד להציג בפניכם פריט ייחודי מאוסף שלמה מוסיוף: כד זכוכית עתיק בגוון כחול, ככל הנראה מתחילת האיסלם, ועליו הקסגרמה לבנה.
כל הזכויות שמורות לשלמה מוסיוף 2008
התמונה של מודעה מטעם הוועד למען החייל היהודי בבריגדה משנת 1945 היא באדיבות דובוש מכפר עזה שכתב לי:
הוועד הארצי למען החייל היהודי הוקם בסוף שנות השלושים עם הקמתו של חיל הנוטרים ופעל עד אחרי מלחמת העולם שניה. את מקומו ממלא היום כבר שנים רבות "הועד למען החייל". הוועד הארצי למען החייל היהודי עסק גם בהוצאת ספרים וגם בהפצתם והענקתם, וימצאו ספרים שהסמל מודפס בהם.
חברת התקליטים קול ציון הוקמה בשנת 1946, בניהול ב. רוזנברג מנתניה, הקליטה וייצרה בנתניה. הצילום באדיבות בני תמרי.
הרקע: בד מוכן שקיבלה האמנית סבינה סעד כאשר עליו ניסיונות הדפסה של צבעים.
הציור שייך לסדרת הולכת ומתפתחת של תמונות בנושא הטלאי הצהוב והוא מתפרסם כאן לראשונה.
גודל העבודה: 20 על20 ס"מ
הרעיון הוא שלאורך ההיסטוריה יהודים נקלטו בכל מיני מדינות שלהן צבעי דגל אופייניים, וכן בכל מיני תנועות שלהן צבעים אופייניים (למשל, קומוניסטים אדומים, שוחרי איכות סביבה ירוקים) אך בעיני השלטונות הם תמיד נראו כיהודים.
כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008
ששה חורים בצורת טלאי צהוב כנגד ששת המיליונים על רקע מדי הפסים של אסירי מחנות הריכוז.
כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008
גודל 70 על 80 ס"מ
אקריליק על בד(המגני דוד גזורים בבד ומאחוריהם יש בד שחור).
דובוש מכפר עזה הציע לי לכתוב בגוגל בחיפוש התמונות מגו דוד (ו במקום ן). בדקתי. לא התלהבתי מהתמונות, אבל התלהבתי מהרעיון, כי בשביל לחפש מה שיותר מגני דוד צריך לחפש מגן דויד ומגן דוויד, לתרגם לכל שפה אפשרית ולעוות כל מלת חיפוש גם בשפות השונות- וכך עד אין סוף. אומרים שנוח אפשר לכתוב בשבע שגיאות אבל יש יותר משבע אפשרויות:
נואח,, נואך, נועח, נועך, נווח, נווך, ןווח, ןווך, נוואך, נוואח, נאח, נאך, וכמובן ניתן להוסיף שגיאות קולמוס
מוח, מואך
יהושע זלוטניק שלח לי צילום של קערה משובצת במגני דוד גדולים וקטנים השזורים זה בזה, בקוטר 31 ס"מ, שנמצאת ברשותו מעל ל-40 שנים. כל הזכויות על התמונה שייכות לו.
מטבע ועליה הקסגרמה של הבונים החופשיים.
המטבע הייתה בשימוש של סניף הר סיני 212 בטורונטו שבקנדה. למטה מימין ארון הקודש. למטה משמאל אבן פינה. למעלה משמאל המקדש בירושלים. במרכז משמאל כלי עבודה של בנאי. במרכז משה רבנו עם עשרת הדברות. הבונים החופשיים מייחסים את תחילת תנועתם לשלמה המלך (הבונה החופשי הראשון) שבנה את בית המקדש. ההקסגרמה מנקודת מבטם היא חותם שלמה.
מדליה סופר-פטריוטית ועליה מגן דוד עם מפת ארץ ישראל ועם המלים אני נשבע שלא אעזוב את הארץ.
בעז קרצ'מר מקיבוץ צאלים, מוזיאון "מורשת צאן ברזל" שלח לי תמונה זו וכל הזכויות עליה שייכות לו. במוזיאון מוצגות עבודות מתכת מתחילת המאה שעברה ועד ימינו שהראשונות שבהן מבית המלאכה הירושלמי של שמואל קרצ'מר, סבו של בעז, שהיה היצרן העיקרי של מדליות מטבעות וסמלים במדינת ישראל.
המלים טובה הארץ מאד מאד לקוחות מדברי יהושע וכלב בפרשת המרגלים שבספר "במדבר". למרות שהמדליה ענתיקה המלים "אני נשבע שלא אעזוב את הארץ" אקטואליות מאד, ולאור הנטישה של החילוניים את ירושלים הייתי שמח לרכוש מדליה דומה עם התחייבות שלא לעזוב את ירושלים.
דובוש מכפר עזה, תורם ותיק לאתר אינטרנט זה, שלח לי תמונה של מגן דוד
עשוי מגדר תיל שמופיעה על גבי העטיפה הקדמית של הספר "הנהגה במילכוד" וכתב לי את הדברים הבאים:
מצאתי בביתי, בספרייתי הפרטית את הספר "הנהגה במילכוד" מאת דינה פורת. יצא בהוצ' ספרית אופקים/ עם עובד 1986 עיצוב העטיפה : שמעון זנדהאוז. כותרת משנה לשם הספר - הישוב נוכח השואה 1942 - 1945. על הכריכה האחורית כתוב: "ספר הנוגע בעצב הרגיש ביותר בזיכרון ההיסטורי שלנו: שאלת תגובתם של הישוב בארץ והנהגתו לשואה באירופה בעצם התרחשותה.
מחקר אמיץ וחסר פניות,מפורט ומתועד"... בספר 580 עמודים. והוא מס.131 בספרי ספרית אופקים. שמו באנגלית
Dina Porat / An Entangled Leadership The Yishuv & the Holocaust, 1942-1945
שאלתי את האחראית לענייני זכויות יוצרים בהוצ' עם עובד. תשובתה הברורה והחד משמעית - אין שום מניעה להעלות לבלוג באינטרנט את צילום העטיפה המלא של הספר תוך ציון שהספר יצא בהוצ' עם עובד
(אגב, זה ברור כי זה מופיע כחלק מתמונת שער הספר).
בתמונה לעיל הצעה להוספת אריה לעיצוב דגל ישראל שהוגשה למועצת המדינה הזמנית בשנת 1947 וכידוע לכל לא נתקבלה.
הצעה זו תאמה במידת מה את דעת חיים וויצמן , למשל, שהציע
לשמור על הסמל הישן [המגן דוד] בתוספת גור אריה יהודה המחזיק באחת מכפיו את לוחות הברית. כמו התנ"ך, אין בזה משום קלריקליזם אלא שאני מאמין שזהו יסוד התרבות האנושית
הצעה זו תאמה במידת מה גם את דעת ברודצקי שהציע להוסיף למגן דוד כסמל הציונות אריה או שניים כסמל למדינת ישראל.
כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008
ליצירת קשר עם החנות:
מנחם 0544-257993
מגני דוד בולטים ביצירתה של עמילי גלבמן "שלושה בנים" שמוצגת בימים אלו במוזיאון חוצות יפו העתיקה בכיכר קדומים מתחת לגלריה של אילנה גור. היצירה הוצגה לראשונה ב"צוללת הצהובה" ב-מרץ 2007 כשעוד הייתה תקווה לחזרתם של שלושת השבויים בחיים. היצירה מוצגת כתפילה לחזרתם של גלעד שליט, רון ארד, ושבויים נוספים. כל הזכויות שמורות לעמילי גלבמן 2008.
מגן דוד בפלונטר של חגיגות השישים - התמונה צולמה על ידי חיים שטייר וכל הזכויות עליה שמורות לו. לדעתו הלוגו המעודכן שעיצבה מאיה צרפתי, מבטא את הפלונטר של המצב במדינה ביום הולדתה השישים.
התמונה צולמה בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב גרפי באקדמיה ויצו לעיצוב, בחיפה, בה הוא מרצה והיא מתפרסמת כאן באישורה של היוצרת/הסטודנטית/הבוגרת מאיה צרפתי.
להלן הסברה ליצירה:
חגיגות השישים לישראל התקיימו השנה במסגרת תקציבית של מאה מליון שקלים. אזרחים רבים בישראל התנגדו להוצאת סכום כה משמעותי דווקא על ארועי יום העצמאות ולא על תחומים חשובים יותר במדינה. העבודה עוסקת באופי האירועים עצמם ובבזבוז המופגן של הכסף שהיו מנותקים (לדעתי) מהמציאות העכשווית בישראל.
מגן דוד מופיע על גבי מעיל לספר תורה שמוצע למכירה בחנות "ספרים פשוטים- ירושת יוסף". ליצירת קשר עם החנות:
מנחם 0544-257993
כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים" 2008
"שליטיכם נעלבים כאשר משווים אותם לנאצים --- אך מה מסמל צלב הקרס יותר מכל? אף אתם תודו בכך - הסימן הטמא הזה מסמל רצח יהודים. --- שאלו נא את עצמכם, מה ממלאת בריטניה בדור הזה, לאחר שהושמד רוצח היהודים מברלין? האין בריטניה המדינה היחידה בעולם הרוצחת בתור מדינה- יהודים? האין חיילי בריטניה רוצחים כיום יהודים בירושלים ובסודאן, בארץ ישראל ובאירופה? האין היא מחזיקה רבבות יהודים במחנות ריכוז? --- צלב קרס ענק מכסה את גופך ונכנס לנשמתך -- אך כשם שנשבר צלב הקרס הנאצו-גרמני, כך יישבר צלב הקרס הנאצו בריטי. האלוהים שעזר לדוד להפיל את גלית, הוא שיעזור לנושאי מגן דוד לנצח את נושאי צלב הקרס."
כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008
ליצירת קשר עם החנות:
מנחם 0544-257993
מתוך: הספרייה של מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית
דוד צבי פנקס מ"המזרחי" אמר: "סבורני, שמוצדק העיקרון שיהא הבדל ניכר בין דגל המדינה ובין דגל התנועה הציונית. אין אנו יכולים להתרחק לא משני הצבעים תכלת-לבן ולא ממגן דוד. וכדי שאפשר יהא לקבל את ההחלטה, הייתי רוצה לקרב את העניין ללבו של חברי מר ורהפטיג ולומר לו, שדמות שבעת הכוכבים היא דמות מגן דוד, וזה עשוי לקיים את הקשר שלנו עם הסמל מגן דוד". (מועצת המדינה הזמנית 15 ביולי (1948... ב-7 ביוני 1948 בישיבת הממשלה הזמנית הוסיף משה שפירא מהפועל המזרחי נימוק בעל משמעות רגשית עמוקה: "שבעה מגני דוד - ערכם פחות ממגן דוד אחד. מגן דוד היה הסמל שלנו במשך אלפי שנים והפך למסורת. כאשר היטלר רצה לפגוע בנו-השתמש במגן דוד כאמצעי לכך". לעומת סמל המגן דוד היו שראו בסמל שבעת הכוכבים סמל זר, חסר עומק רגשי וחווייתי, שאינו מעורר הזדהות אסוציאטיבית עמוקה, ולא מייצג מובהק של העם היהודי. לסוגיית ההזדהות התייחס גם דוד בן גוריון בישיבת הממשלה הזמנית ב-11 ביולי, 1948. "בנוגע למגן דוד - יש פלוגתא אם זה סמל קדום או לא קדום. לדעתי לא חשוב כל כך אם זה קדום. אין שום סמל אחר הנחשב אצל היהודים והגויים כסמל יהודי כמו המגן דוד. וזה נכס. אבל רק מגן דוד אחד. לא יכול להיות יותר מאחד. יותר מאחד איננו מגן דוד- זה דבר זר שאיננו אומר כלום. שבעה מגני דוד זה דבר זר."
שר העלייה והבריאות משה שפירא ממפלגת הפועל המזרחי, אמר בישיבת הממשלה הזמנית ב-15 ביולי 1948:
"אין חילוקי דעות שהסמל הלאומי שלנו הוא מגן דוד, אך מגן דוד זה יכול להיות אחד בלבד. שבעה מגני דוד הרי זה פחות בהרבה מאחד. יכול להיות שיש כאן רעיון יפה מאד על שבע שעות עבודה ביום; יכול מישהו לחלום גם על שש שעות עבודה ביום, ואז נצטרך להסביר לכל גוי, שיש לנו שבעה מגני-דוד ולא שישה, מפני שהעיקרון שלנו הוא שבע שעות עבודה... אנו צריכים שכל איש יראה במגן דוד את המגן דוד ולא את הכוכב, גם יהודי יראה זאת כך וגם גוי".
כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008
ליצירת קשר עם החנות:
מנחם 0544-257993
מתוך: מאמרו של אלכס מישורי על מקורותיו של דגל ישראל
מודעה שהתפרסמה בחודש מאי או בתחילת חודש יוני 1948, ובה נתבקש הציבור להגיש הצעות לדגל ולסמל המדינה, זכתה להיענות רבה, ובעקבותיה הגיעו לוועדה 164 הצעות. הצעתו המתומצתת של מר נסים סבאח מתל-אביב, לדוגמה, כללה מרכיבים שעתידים היו להופיע במרבית ההצעות האחרות - שני פסי תכלת, רקע לבן ומגן-דוד באמצעו ושבעה כוכבים. מהצעתו של סבאח אפשר ללמוד על מידת השתרשותו של הדגל הציוני בתודעת היישוב; קשה היה להינתק ממרכיביו המוכרים, ועל כן נכללו כולם בהצעה, ונוספו להם שבעה כוכבי הזהב של הרצל. הצעה אחרת כללה חמש וריאציות, שבהן כוכבי הזהב של הרצל מוצגים על-פני רקע כחול לבן. בחמש הווריאציות אורגנו ששת הכוכבים במעגל המקיף את הכוכב השביעי הנתון במרכז. משנתו המודרנית של הרצל מיוצגת בהן לצד המסורת היהודית המסומלת בפסי הכחול והלבן של הטלית או בשימוש באזורים של כחול ולבן, הרומזים לצבעי הטלית. בהצעה נוספת של אותו מגיש אנונימי אפשר להבחין במגמה ליצור הרמוניה בין הפן המסורתי לפן המודרני. הוא ניסה ליצור סימבוליקה מתוחכמת, המבוססת על המספר שבע. שבעת נרותיה של מנורת השבת מוכתרים בשבע 'שלהבות', המעוצבות בצורת שבעה מגיני-דוד; שבת מנוחה משולבת בשבע שעות העבודה היומיות ממשנתו של חוזה המדינה.