כל הזכויות על התמונה שייכות ל"ספרים פשוטים- ירושת יוסף" 2008
ליצירת קשר עם החנות:
מנחם 0544-257993
מתוך: מאמרו של אלכס מישורי על מקורותיו של דגל ישראל
מודעה שהתפרסמה בחודש מאי או בתחילת חודש יוני 1948, ובה נתבקש הציבור להגיש הצעות לדגל ולסמל המדינה, זכתה להיענות רבה, ובעקבותיה הגיעו לוועדה 164 הצעות. הצעתו המתומצתת של מר נסים סבאח מתל-אביב, לדוגמה, כללה מרכיבים שעתידים היו להופיע במרבית ההצעות האחרות - שני פסי תכלת, רקע לבן ומגן-דוד באמצעו ושבעה כוכבים. מהצעתו של סבאח אפשר ללמוד על מידת השתרשותו של הדגל הציוני בתודעת היישוב; קשה היה להינתק ממרכיביו המוכרים, ועל כן נכללו כולם בהצעה, ונוספו להם שבעה כוכבי הזהב של הרצל. הצעה אחרת כללה חמש וריאציות, שבהן כוכבי הזהב של הרצל מוצגים על-פני רקע כחול לבן. בחמש הווריאציות אורגנו ששת הכוכבים במעגל המקיף את הכוכב השביעי הנתון במרכז. משנתו המודרנית של הרצל מיוצגת בהן לצד המסורת היהודית המסומלת בפסי הכחול והלבן של הטלית או בשימוש באזורים של כחול ולבן, הרומזים לצבעי הטלית. בהצעה נוספת של אותו מגיש אנונימי אפשר להבחין במגמה ליצור הרמוניה בין הפן המסורתי לפן המודרני. הוא ניסה ליצור סימבוליקה מתוחכמת, המבוססת על המספר שבע. שבעת נרותיה של מנורת השבת מוכתרים בשבע 'שלהבות', המעוצבות בצורת שבעה מגיני-דוד; שבת מנוחה משולבת בשבע שעות העבודה היומיות ממשנתו של חוזה המדינה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה