הטלאי הצהוב של אברהם גרנט

אסף אוני דיווח בעיתון "הארץ" ביום 01/05/2008:

תצלומו של אברהם גרנט, כורע ברך על הדשא הרטוב של סטמפורד ברידג', בלונדון כשסרט זיכרון שחור עם טלאי צהוב חבוש על זרועו הימנית, הופיעה אתמול (חמישי) בעיתונים רבים בבריטניה. לצד ההתמקדות באבלו של שחקן צ'לסי פרנק למפארד, שאמו מתה השבוע, הזכירו העיתונים את אבלו של גרנט על משפחת אביו, שנרצחה בשואה.

למחרת כתב ארי שמאי באותו עיתון:

כמו שמוזילים את הדת, כשמשתטחים על קברי צדיקים ודורשים מבורא עולם לעזור כבר במשחק הקרוב, כך הוזיל אברם את הנצחת השואה בעונדו טלאי צהוב על הקווים... "הניצחון האמיתי שלי", שירבט אברם בטור הניצחון ב"מעריב", "הוא שכבנו של ניצול שואה אני מוביל קבוצת פאר נוצצת למשחק מכריע בליגת האלופות של אירופה, ועוד בערב יום השואה, וזה הרבה יותר חשוב אפילו מניצחון בצ'מפיונס"...למחרת כבר הספיק "המנצח אברם" לקפוץ לאושוויץ למצעד החיים, לנהל סמול טוק עם הרמטכ"ל אשכנזי, ואפילו לנאום. כל הכבוד לאברם, תוך יומיים הוא ניצח את הרייך השלישי פעמיים...

לכתבה של שמאי היו כמאתיים תגובות, וביניהן:

אברהם מרחובות:

איזו כתבה מרושעת.ישר כוח לגרנט שהעלה את המודעות.

הציוני האחרון:

אפשר בבקשה להתחיל לחיות כמו עם נורמאלי ולא כמו חבורת ניצולים על רפסודת הצלה?

עו"ד נורית אמיתי כתבה באותו יום בנענע חדשות:

ובלי טיפת מזל הסברתית ותקשורתית אי אפשר. הטיפה הזו נבעטה אתמול במגרש הכדורגל בבריטניה עת אברם גרנט שהוכיח לגם לקוראי הגרדיאן ולאוהדי הכדורגל ברחבי הגלובוס, כשהוא נושא טלאי צהוב, שהוא לא מתבייש להיות יהודי ובטח שלא ישראלי. גרנט, למי שלא צפה במשחק, האיץ בשחקנים כשהוא מנופף בידיו כשעל זרועו סרט שחור משולב בטלאי צהוב. זו התמונה ובעצם ה"עצומה" היותר משמעותית שאותה כל יהודי צריך לשאת עמו היום...