הקסגרמות בין המזלות

בשנת 1496 הדפיס ניקולס לה רוז' את גלגל המזלות הזה בספר
Le grant kalendrier des Bergiers
בעיר טרוי שבצרפת
שימו לב שבין סימני המזלות מפוזרות הקסגרמות
ברצוני לציין שההקסגרמה הראשונה שאני מכיר היא מתקופת שומר, וגם שם היא מופיעה בהקשר אסטרולוגי/אסטרונומי ביחד עם קבוצת כוכבי הלכת

חולצת גולדה

הצילום של דרורה וייצמן לובשת את חולצת גולדה של נעמי הוא מספטמבר 2003, וכל הזכויות עליו שמורות לה. דרורה וייצמן כתבה לי

נעמי מיברג חברתי עשתה חולצות עם הדפסים של גולדה. אני מנסה להראות את המגן דוד הקטן המודפס בשולי השרוול. הוא נראה לי כמן קעקוע עדין ואני אוהבת את החולצה בעיקר בזכותו, למרות ואולי משום מקומו הצנוע

סמל של בעלות או סמל של פיוס

צילום מגן דוד מעל לפתח מערת הקבר של שמעון הצדיק באדיבות ענת סקילי שכתבה בבלוג שלה

בצפונה של ירושלים בשכונת שיח` ג`ראח נמצאת מערת קבורה מסוף התקופה הרומית או מתחילת התקופה הביזנטית. מסורת שראשיתה במאה ה-14 מייחסת את המערה לשמעון הצדיק. שמעון בן יוחנן הכהן שימש כהן גדול בימי בית שני, היה אחד משיירי "כנסת גדולה".שמעון הצדיק שאמר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים.במקביל להילולה, שנערכה בל"ג בעומר בקבר הרשב"י במירון, חגגו יהודי ירושלים במערת שמעון הצדיק

תודה לדובוש מכפר עזה שהפנה אותי לבלוג של ענת
להערכתי המגן דוד הזה הוא סימן לבעלות יהודית והתרסה כנגד השכנים הפלשתינאים, שנמצאים במצב של עימות מתמיד עם באי המערה היהודיים. אני די בטוח שמי שצייר את המגן דוד אינו יודע שהמגן דוד שייך למוסלמים לא פחות מאשר ליהודים, ובעצם הוא סמל של פיוס בין הדתות, אבל מדוע בכלל לנסות לשכנע את המשוכנעים
?

בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

מגן דוד על גבי מצבה של החייל יוסף ארדיטי בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה. כל הזכויות שמורות לדובוש מכפר עזה שכתב לי:

צילמתי לפני שנתיים בבית הקברות ברמלה בטקס האזכרה השנתי בנובמבר. החייל , יהודי מצרפת (אני חושב). נהרג בסוף מלחמת העולם הראשונה בישראל – פלשתינה.

ועדת קישוט

הצילום ובו מגני דוד הוא של פרט מתוך עבודה של דבורה מורג שנקראת "ועדת קישוט". הצילום מתפרסם באדיבות דבורה מורג, וכל הזכויות עליו שייכות לה.

האמנית דבורה מורג היא בעלת תואר MAC בביולוגיה. למדה במכון לאמנות בת-ים, בסאול שבדרום קוריאה ובמדרשת בית ברל. מלמדת פיסול ומיצב בקלישר.

דבורה כתבה לי:

בחרתי בחלון הזכוכית הגדול, הנשקף החוצה, כמקום התצוגה לעבודתי בתערוכה ’פרויקט שואה - 2006‘. החלון מכוסה "וויטראז'ים", מגזרות נייר שחורות שמשולבים בתוכן ניירות צלופן צבעוניים, בדומה לאסתטיקה של קישוטי חג החנוכה שהיו מקובלים בבתי הספר.

עבודתי "וועדת קישוט" בודקת את הדרך בה נחקקים דימויים וויזואליים וטקסטואליים מסוימים.

בעבודתי "ועדת קישוט" אני מתייחסת לאופן בו מתקשרים דימויים חזותיים וטקסטואליים שנחקקים בנו בצעירותנו בתווך של אסתטיקות מקובלות הנהוגות בתרבותנו בכלל ובממסד החינוכי בפרט.

העבודה כוללת דימויים וטקסטים ששאלתי ממקורות שונים,הדימויים המרכיבים את העבודה ונשזרים אלו באלו:

דימויים חזותיים מוּכרים בחלקם מצילומים וסרטים אשר הם חלק מהתודעה הקולקטיבית הישראלית והיהודית (בעצם התודעה הכלל העולמית), כגון המבנה של אושוויץ-בירקנאו, דף מתוך רישום של נערה בשואה בה נראות נערות בעבודת פרך והיא כתבה למטה: "נפש בריאה בגוף בריא", דימוי הילד המרים ידיו, הפרפרים (המתייחס ל"אין פרפרים כאן"), הרכבת,

סמלים שונים: מגני דויד ככוכבים זוהרים, עיניים מצריות ועוד.

טקסטים כגון שיר הילדים: ’באה, באה הרכבת, בואו ילדים לשבת‘, ושיר החנוכה: ’באנו חושך לגרש, בידנו אור ואש, שורות משירו של פול צלאן המופיע משני צידי הדימוי המרכזי בעבודה, בהיפוך ראי. צלאן, שאמר שאחרי אושוויץ אי אפשר עוד לכתוב שירה, ובכל זאת כתב - על חוסר האפשרות של המלה להביע חוויה טראומטית כמו זו של השואה.

כל אלו מתערבבים במוחותינו ויוצרים לעיתים הקשרים חדשים, אחרים, כאלו שלא התכוונו אליהם מלכתחילה. (מי בעצם התכוון ולצורך מה?)

ביצירה חדשה של סבינה סעד, "השחור שמתחת לאור", מתגלה רקע שחור מתחת לטלאי הצהוב המחורץ. הרעיון הוא שהמשמעות המקורית של הצבע הצהוב (אור, פריחה, חיים) עוותה על ידי הנאצים, שהעניקו לו משמעות ששמורה בדרך כלל לצבע השחור (חושך, מוות). סביר להניח שהסיבה העיקרית לבחירה בצבע הצהוב עבור הטלאי הצהוב הייתה, לדעת סבינה, היותו צבע בולט על רקע הבגדים הכהים שלבשו היהודים באותה תקופה.

היצירה מושפעת מן הצייר האיטלקי לוצ'יו פונטנה שסבינה ביקרה בתערוכה שלו כשהייתה בת שתים עשרה.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008.

מרק אש

ביצירתו של מרק אש (יליד 1958 צרפת) "כולם יחד" מופיעים מגן דוד, טלאי צהוב ומשולשים שנהגו לזהות יהודים במחנות הריכוז הנאציים וכל אלה מקיפים פיסת מדים שלבשו אותם אסירים ועליה המלה אלוהים בצרפתית. כמו כן מפוזרים על גבי היצירה המספרים אחד עד שש כנגד ששת המיליונים.

מעטפה מהעיר פלסטיין בטקסס

מגן דוד מופיע על גבי מעטפה מעניינת מהעיר פלסטיין בטקסס ארה"ב שאת תמונתה שלח לי דובוש מכפר עזה. לדבריו:

המעטפה נושאת חתימה מהתאריך

29.1.1937

המיוחד בעיר הזאת שהיא התפרסמה ב

1.2.2003

בעקבות התרסקות מעבורת החלל קולומביה שבה היה גם אילן רמון. שרידי המעבורת נפלו ליד העיר.

ה"מזוזה" בצד ימין היא חותמת רגילה של דואר ארה"ב על מעטפות ואני בטוח שאין לה שום קשר למזוזה. היא נקראת באנגלית-

barrel shaped obliterator

המעטפה והחותמת הוכנו כנראה במיוחד ב-1937 כפריט "יודאיקה" (גם נשלח לאדם בשם הורביץ). להזכירך המילה אז פלשתיין (פלשתינה) היה שמה של ארץ ישראל. זאת הסיבה שהשולח הוסיף להנאתו ציור של מגן דוד וגם הדביק בנוסף לבולים האמריקאים 2 בולי מנדט מישראל (פלשתינה). אגב המעטפה נמכרה לאחרונה ב- ebay תמורת 2$ כך שאינה נחשבת לפריט יקר.

גלויות לחיילת

מגן דוד מופיע ביצירה של דרורה וייצמן, אחת מסדרה של עבודות שנקראת "גלויות לחיילת". דרורה כתבה לי:

בינואר 2003 התגייסה בתי לצה"ל ובמשך שנת היותה בקורס, מנותקת מאוד מהבית, הכנתי לה גלויות מדי יום, וזו הייתה האמנות היחידה שיכולתי לה באותה עת. האמנות וחיי היומיום דברו ביניהם גלויות. בעוד המילים סיפרו מה קורה אצלנו ו"מה נשמע בבית", הדימויים גילו תכנים שמעבר למילים. הגלויות מוצגות כאן מצד הכתובת, הבּול והדימויים, כשבצד השני בד"כ יש מלל.

גודל הגלויות: 8.5 X 15 ס"מ עד 20.5 X 16 ס"מ

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

משחק שח סיני

בחודש ספטמבר בשנת 2006 כתבתי שאני שוקל לקנות שח סיני למוזיאון הפרטי שלי של חפצים בצורת מגן דוד. השבוע קבלתי במתנה מבני שח סיני שכזה שנקנה בחוצות היוצר

הדרך האחרונה

טלאי צהוב מוצמד לחזה של חלק גדול מן הדמויות בציור הדרך האחרונה של בנימין פלג שלפנינו חלק קטן ממנו.

בנימין פלג סיפר לי שאנו רואים בציור מעגל (אינסופי) של אנשים שהולכים לקראת מותם (לכן הצבע השחור ברקע).

כל הזכויות שמורות לבנימין פלג 2008 

סדנת ציור מנדלות

התמונה של מנדלות מגן דוד היא מסדנת הציור של אופירה אוריאל בפסטיבל היושבת בגנים שנסתיימה זה עתה .

אופירה כתבה לי:

רוב הנשים היו דתיות והוקסמו מהתוצאות. הסדנה היתה שילוב של ידע לגבי משמעות הסמל [מגן דוד] ויצירה תוך כדי תפילה למציאת האיזון והשלום הפנימי שלנו.

עיטור אסורי שלטון המנדט

התמונה של עיטור אסורי שלטון המנדט שהוא בצורת חלון כלא ממנו יוצא לחופשי מגן דוד בצבע כחול מתפרסמת כאן באדיבותו של טל ענבר, שגם כתב את הערך בויקיפדיה בנושא זה. חלוקת האות על ידי משרד הביטחון החלה בשנת 1984 מקבלים אותו פעילי מחתרות שנאסרו על ידי השלטון הבריטי לתקופה של למעלה מששה חודשים. תודה לדובוש מכפר עזה שכתבה זו מתפרסמת ביוזמתו.

דוד חסדאי ז"ל

דוד חסדאי ז"ל

9 שנים לפטירתו

מהנדס בניין, צייר ומספר ישראלי.

נולד בעיירה סלאבוטה , אוקראינה, כ"ו בניסן תרע"ז

17.4.1917

דוד היה אמן בנשמתו ובלבו, אשר דרך חייו ונסיבות חייו הובילו אותו אל מחוץ לעיסוק החביב עליו : אמנות. כל חייו דומה כי ניסה לשוב על עקבותיו, לתקן את הסטייה אשר הוליכה אותו אל המחוזות הרחוקים מהנתיב שהוא האמין כי גורלו התווה לו. כילד, ניגן בכינור בתזמורת , כנער, כתב סיפורים ביידיש, כבוגר – נמשך אל הציור. באוניברסיטת מוסקבה האמינו כי נכון לו עתיד כפיזיקאי, אולם הוא התעקש על ספרות, ובתום לימודיו התיכוניים נכנס ללמוד ספרות יידיש באוניברסיטה היהודית של מוסקבה. לימודיו אלה נקטעו בראשיתם כאשר עלה בגיל 19 לארץ ישראל. בארץ למד הנדסת בניין והשתלם בציור. לאחר נישואיו השתקע בעיר רחובות ועבד שנים רבות כמהנדס בניין. ספריו מאוירים כולם על ידו:

1961 - "האדם שלא רצה להיות אדם" - י"ד סיפורים קצרים.

1964 - "המוזרים שרצו לחיות" - סיפור חיים בצל מלחמה עתידה.

1975 - " האפור והלבן" - שירה.

1975 - "מעשה במחסן"- מחזה.

1976 - "ילדי הבית המשותף".

1978 - "משרד צחוק הילדים" - ילדים המחליטים להשכין שלום בעולם באמצעות נשק הצחוק.

(קטעים מתוך לקסיקון אופק).

דוד חתר לכתיבה ייחודית, מקורית, והוא שפע רעיונות רעננים ומשופעים הומור.כצייר הציג דוד חסדאי את ציוריו במשך עשורים אחדים בתערוכות רבות, בבתי תרבות ובגלריות ברחבי הארץ ובחו"ל.

נחשב כצייר נאיבי וייחודי, הציור שימש לו כתחביב כי עיסוקו הקבוע לפרנסתו היה הנדסת בניין.

בשנים האחרונות התפנה יותר לציור והגיע להישגים. דרך יצירתו סימבולית וסיפורית, מעניינת, מלאת להט והבעה.

גישתו טבעית ובעלת ריתמוס יצירתי מיוחד.

http://www.akatar.com/9_david.htm - כתובת הדף לזכרו של דוד חסדאי בירחון הקטר.

לחץ כאן למעבר לגלריה של דוד חסדאי

שם: גבעת האהבה

תיאור: צבע שמן

שם: רחוב היהודים

תיאור: צבע שמן על דיקט

מידות: 28.5/45 ס"מ

כותפות, דרגות ואותות

מגני דוד מופיעים בכותפות, דרגות ואותות פרי יצירתה של דרורה וייצמן שכתבה לי את דברי הרקע הבאים:

מתוך תערוכתי שיר לכת

אוצר: דניאל כהנא- לוינזון

בית האמנים ע"ש זריצקי בת"א, ספטמבר 2006

בראשית הקיץ אספתי את הכותפות המתיישנות של חיילי ביתי כדי להניח עליהן עפרונות וצבעים, משל וכיתתו חרבותיהם לאתים ודרגות כותפותיהם לעטים.

רציתי להדר ולפאר, ובדרך קצת לקטר. רציתי רוח שטות, קצת להתבדר. להסיט את הנושא ממקורו הקודר. לסיים פרק, לקרוא לסדר אחר. לעשות אקט של מרידה, ובה בעת לומר תודה. מארש ניצחון למחזיקי מעמד!

פתאום התלקחה מלחמה בצפון (בדרום היא הייתה כל העת על אש קטנה). היה ברור שצריך להכין אותות חדשים, ציונים, עיטורי מופת, עליות בסולם הדרגות. עליות ומורדות במצב הרוח.

תערוכת "שיר לכת" באתר האקדמי בית ברל

http://www.beitberl.ac.il/gallery/exhibit.asp?id=103

קישור לבית האמנים

http://tinyurl.com/fq6tf

אני אוהב את הכיוון שדרורה מצביעה עליו. מעתה כל אחד יכול להרשות לעצמו לדמיין דרגות על פי טעמו וצרכיו האישיים. אני למשל מעלה בדמיוני כותפות, דרגות ואותות של צבא השלום הישראלי העתידי (שבו יתאמן כל חייל אימון פרט, אימון מחלקה, אימון פלוגה ואימון חטיבה) ועליהן המלה שלום בלי מרכאות בשפות שונות ובצבעים פסיכדליים.

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

קעקוע מותן

קעקוע של מגן דויד עולה בלהבות על מותן שרירן עברי (ראו את המלה "עברי" על חזהו) בתמונה שצילם אלן מילר, שהוא התורם העיקרי של תמונות קעקועים לבלוג זה.

כל הזכויות שמורות: אלן מילר 2008

חותמת רכב תורכית

לא מדובר כאן בסמל הפיוס העתידי בין האסלם ליהדות אלא בחותמת רכב בצורת סהר וכוכב בן שש קצוות (חותם שלמה) על גבי בול ישן ששלחה אלי ידידתי היקרה, אספנית הגלויות ההיסטוריות, סטפני קומפורט. תודה לדובוש מכפר עזה שטרח לברר את הסיפור שמאחורי הבול.

להלן תשובתו של משה רימר מפורום האספנים בתפוז לדובוש:

הבול הזה הוא תוצר סופי של ארבעה שלבי ייצור:

הבול המקורי, ללא התוספות שהודפס בטורקיה בשנת 1892. המדובר בבול בעל ערך נקוב של 10 פארה

בשנת 1897, בעקבות מחסור בבולים בעלי ערך נקוב של 5 פארה, הוטבע על מלאי הבולים הדפס הרכב בצבע אדום עם הערך הנקוב של 5 פארה.

בשנת 1915, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוטבעו על בולי טורקיה הדפסי רכב עם סימן הכוכב והסהר. בבולים אלו הודפס הכוכב (ככל הנראה בטעות) עם שישה חודים. בעקבות מחאה מצד אנשי הדת בטורקיה שונה ההדפס, ושנה לאחר מכן הונפקו הבולים עם כוכב מחומש.

עד כאן הסיפור הטורקי, אבל זה לא סוף הסיפור

עם כיבוש סוריה על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה, שימשו לצורך הפעלת שירותי הדואר בסוריה בולי

EEF

דוגמת אלו ששימשו בפלשתינה. הבולים האלו היו בשימוש בחלקים שונים של סוריה בין

1918 ועד ינואר

1920

במהלך תקופה זו החלו לפעול בסוריה גם השלטונות של המנדט הצרפתי, שהביאו עימם בולים צרפתיים עם הדפס רכב

TEO

וגם שלטון ערבי מקומי פעל באזורים שונים, וזה השלטון הרלוונטי לעניינינו. שלטון זה הטביע על בולים טורקיים, שנותרו בכמויות גדולות בבתי הדואר הטורקיים בסוריה, הדפס רכב אותו ניתן לראות בכיתוב עם הכתב הערבי המסולסל בצדו הימני העליון של הבול (הדפס הרכב לא היה ממורכז היטב).

לדברי דובוש החותמת נקראת בלשון הבולאים "הדפס רכב"

Over Print

והיא לא נעשית בדואר אלא בבית הדפוס. מעבירים את גיליונות הבולים שכבר הודפסו בעבר שוב בתוך מכונת דפוס ומוסיפים הדפסה שנקראת הדפסת רכב שכן היא רוכבת על הבול הקיים.

והנה עוד חותמת דואר עם מגן דוד מאותה שנה מקוסטה ריקה

באדיבות סטפני קומפורט

ספר על המגן דוד בחוצות היוצר

הספר שלי על המגן דוד באנגלית והמדבקה שלי על דגל השיוויון מוצעים למכירה בדוכן בחוצות היוצר

מדינת ישראל זקוקה לער"ן

מגני דוד מופיעים בפרט מתוך יצירתה של דרורה וייצמן, אוהל מועד משנת 2007. דרורה כתבה לי את דברי הרקע הבאים

כריכת מחברת ישנה, עט כחול.

שרבטתי על כריכת מחברת ציונות ישנה של בני. הטקסט והלוגו המקורי של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נתנו לי השראה, משל המדינה זקוקה לעזרה זו.

בחלק הימני למטה מופיעים 3 מגני דוד. שניים ברורים משני הצדדים, ואחד צריך להשלים בדמיון ולהרכיב משני המשולשים הנפרדים המתפקדים כשתי עיניים לשתי צדודיות.

אגב, אוהל- מועד מבחינתי הוא גם אוהל נופל. מה לעשות, ככה זה בעברית

בצילום אתה יכול לראות כיצד המחברת הוצגה יחד עם ספר ציונות, שניהם במבנה אוהל, ריקים מתוכנם, ונראים אכן די ארעיים.

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

ראו בהגדלה

לעניות דעתי היצירה תישאר תמיד אקטואלית, כי בכל דור ודור יהיה מי שישאל אם המדינה מתנהגת באופן נורמלי. בכל אופן, בעצם שאילת השאלה יש מן השפיות.

אפרופו אוהל- מועד:

תמיד צחקנו על זה כשהיינו ילדים ואיחלנו זה לזה "מועדים לשמחה" כי כשמישהו נופל כולם שמחים וצוחקים...

אבל-

מועד זה גם חג ("מועדים וזמנים לששון"), וגם מפגש (הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו")

אז מה חוגגים? מי נפגש עם מי?

לדעתי זה מפגש של המקום (אוהל) עם הזמן. כי בדרך כלל לכל מקום יש זמן וישראל של 2008 היא לא ישראל של 2007 ובטח לא של 1948, אבל באוהל מועד ההיסטורי בגלל המפגש המוזר הזה, שההכרה לא יכולה כלל להכיל או לקלוט אותו, התבטלה ההבחנה בין מקום לזמן. למחבר הקטע הזה בתנך זה נראה כמו התאבכות קוונטית, ולכן הוא כתב שהאוהל נמלא בענן).

פצע פתוח

מגן דוד כחול לבן שמתחתיו מבצבץ הטלאי הצהוב.

סבינה כתבה לי:

בבד ,צבוע בתכלת לבן, צבעי הדגל שלנו, חתכתי חריצים שמוגבלים על ידי מגן דוד בלתי נראה. מתחת מתגלה הטלאי הצהוב. החתכים האלה הם פצע שלא נסגר ולא ייסגר לעולם.

גודל 50*50

התמונה מושפעת מן הצייר האיטלקי לוצ'יו פונטנה שסבינה ביקרה בתערוכה שלו כשהייתה בת שתים עשרה.

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד 2008.

עגלת פלחין בכניסה לעין-חרוד

התמונה באדיבות חיים שטייר שצילם אותה בכניסה לעין-חרוד. שאלתי את ענת מבית שטורמן, עין-חרוד, מה עושים מגני דוד על העגלה והיא בדקה וענתה לי:

הצלבתי מידע שהגיע אלי משני מקורות של אנשי הפלחין הטוענים שאת צביעת העגלה וציור הכוכבים עשה מתנדב בשם ריצ'רד מאוסטרליה, ששהה בעין-חרוד, ואף נישא לבת עין-חרוד, שחיה אתו שם. בעת שהותו בעין-חרוד הוא צבע שתי עגלות כדגל אוסטרליה, אך כוכביו משום מה אינם מחומשים אלא משושים, וכך יש לציור דמיון למגני דוד. מדובר בתקופה של לפני כ-15 שנים.

כל הזכויות שמורות: חיים שטייר 2008

דיון במשמעות הסמל, מאיר חרמון

ידידי מאיר חרמון החל לדון במשמעות הסמל בסדרת מאמרים ואני ממליץ לכל מי שמתעניין במגן דוד לעומק לעקוב אחרי פרסומי המאמרים שלו.

לדבריו הסמל מאפשר לאדם לחיות חיי משמעות. הוא אמצעי, דרכו נעשה ניסיון להניע אותנו לעבר מטרה שכרגע נמצאת מעבר למעגל הקיום שלנו. הסמל מתחבר למהותנו, נוגע ללבנו וגורם לשינוי בתודעתנו. למשל: פרשת דוד ובת שבע.

נתן הנביא נכנס אל המלך. מה הוא יגיד

יקרא לו לסדר

?

יצטט דברי הגיון מהמקורות

?

ינגן על מצפונו

?

יקרא להקמת וועדת חקירה

?

יקרא למרד

?

יצעק ויתרגז

?

...

הנביא פונה לדרך עקיפה. הוא מספר סיפור מרתק, משל. מי לא אוהב סיפורים, לב מי לא 'נגנב' אחרי מעשיות מעניינות. הוא מספר על רועים, כבשים ומעמדות. אמן הנביא הזה, הרי כמה זמן כבר לא יצא המלך בעקבי הצאן, ועד כמה מעורר בו הסיפור נימים חבויות בנפשו? הסיפור, על הסמלים שבו, משיג את ייעודו. המלך עובר חוויה מתקנת.

דרורה וייצמן, תכנית

מגן דוד מופיע ביצירתה של דרורה וייצמן "תכנית, 2001" .

דרורה כתבה לי את ההסבר הבא:

22 X15 ס"מ. קולאז' ניירות ורכיבים אלקטרוניים על מצע עץ.

בתחתית העבודה, מתחת לחווטים האדומים יש מגן דוד כסוף מעטיפת מטבע שוקולד.

ביומני רשום בצד פרטי העבודה הפירוט הנוסף הבא: 14.4.01, פיגוע בכפר סבא ואחרי מספר פיגועים בנתניה.

העבודה מצביעה על 2 אפשרויות עיקריות:

א. לחבר את כל החלקים כמו שצריך ולגרום לחזון הרצל להתממש.

ב. לחבר ולחווט כך שהעסק יתפוצץ.

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

מאז 2001 עברו שבע שנים - האם חברנו נכון? האם העבודה תישאר אקטואלית גם בעוד שבעים ושבע שנים?

דרורה וייצמן, הרצל 25 גרם

מגן דוד מופיע ביצירתה של דרורה וייצמן הרצל 25 גרם

היצירה היא משנת 2000

גודלה 23X17 ס"מ.

טכניקה: קולאז' ניירות מוזהבים, אות מלחמה ומסגרת קטיפה.

דרורה הוסיפה ליצירה את ההסבר המדליק הבא:

אני מוכנה לתת לבנימין זאב אותות ומדליות, כוכבים ושמשות, שוקולדים וקרמבו, העיקר שיקיים את החוזה. המילים "25 גרם" "בטעם וניל" מוטבעות בעבודה על אחד הניירות. משם לקחתי את הכותרת. מבחינתי: איני יכולה לדבר עם האזרחים, הרשויות, הממסדים, הבונים והמחריבים, אבל יש לי כן דיבור עם הרצל ההוגה והמתכנן. כאילו הוא עוד יכול לגרום למדינה לתפקד היטב.

על איזה חוזה מדברת דרורה? לעניות דעתי הכוונה לחוזה שבין חוזה מדינת היהודים (הרצל) לבין אזרחי ישראל. דרורה מעמידה בסימן שאלה את ההצדקה לביטוי "מדינת היהודים" במדינה שמיעוט גדול בתוכה ערבי ובמצב שבו יש בעולם רוב ליהודים שמעדיפים להתגורר במדינות אחרות.

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

קרושט של יעל פלק

התמונה של קצה הרימון בצורת מגן דוד מתפרסמת באדיבות האמנית יעל פלק וכל הזכויות עליה שמורות לה. יעל פלק כתבה לי כי היצירה עוסקת בחיבור בין רימון למגן דוד והיא ארוגה/סרוגה מחוטי מתכת. הרקע ליצירה הוא סדרת רימונים שעיצבה שבמהלכה גילתה שכאשר יש לרימון "קצה" של שש נוצר שם מגן דוד.

דרורה וייצמן, ארון ערכות לראיית דבר נפלא

מגן דוד בצבע אדום מופיע ביצירתה של דרורה וייצמן " ארון ערכות לראיית דבר נפלא". לפנינו פרט מתוך היצירה.

כל הזכויות שמורות: דרורה וייצמן 2008

דרורה כתבה לי:

ארון ערכות לראיית דבר נפלא, 2005. מידות בס"מ: גובה 63, רוחב 29, עומק 14.

הארון, בית שעון אורלוגין לשעבר, מכיל ערכות "עשה במו ידיך" לקליטת גאולה קרבה או לראיית דבר נפלא. הטיפול שעבר מכוון לאסוציאציה של ארון קודש. בכותרת, משמאל למשקפת, חרוט מגן דוד אדמדם בתוך עיגול. הוא נועד להיות שם סמוי, ברקע, למקרה חירום... בדומה לכוחות ההצלה הנמצאים כמטחווי עין ממוקד ההתרחשות.

דרורה וייצמן גלויה לתערוכת צבע טרי, 2008

התמונה של גלויה עם מגן דוד מתפרסמת באדיבות האמנית ילידת ישראל, 1956, דרורה וייצמן וכל הזכויות עליה שמורות לה. דרורה כתבה לי כי היצירה

מורכבת ממגן דוד רשום בעט שחור ע"י שבלונה. ברקע פסים בצבעי מים, במן התקרבות לדגל האמריקאי, וטקסט מחדשות היום. צירוף המילים החוזר על עצמו בחדשות היום הוא: סוגיות הליבה.

מה שהרשים אותי בעיקר ביצירה זו הוא דווקא הטקסט המשעשע בשבלוניותו:

14.01.08

מגדלי הגידולים החקלאיים עומדים חסרי אונים מול הקרה הצפויה הלילה. הדולר ירד היום לשפל חדש. נושאי הליבה על שולחן המשא ומתן עם הפלסתינאים. השאלה אינה אם יש או אין טילים וחיזבאללה בצפון אלא אם יש להם חשק להשתמש בהם. זה ספין שכולם נופלים לתוכו שכל סוגיות הליבה יעלו במשא ומתן עם כל הכבוד לליכוד ולימין הסהרורי מתנהל כאן תהליך שקול ותקיף. אנחנו נכנסים למשא ומתן על סוגיות הליבה. ששה חודשים דורכים על הסטודנטים, לכולם ברור שהימים הקרובים יכריעו בענין הזה. לכאורה זה רגע הסטורי. איילה חסון ערב טוב. קחו את ההחלטה בידבם. סוגיות הליבה.

אתמול צפיתי בחלקים ארוכים מטקס הפתיחה המדהים לאולימפיאדה בביג'ינג ושמתי לב לכך שהאירוע נוהל ללא קריין. חשבתי לי לתומי, שאם וכאשר תהיה אי פעם אולימפיאדה בישראל, לבטח יעלה איזה חיים יבין ויפציץ את העולם בקלישאות מהסוג המפורט בגלויה; כי להיות ישראלי כיום פירושו להיות מוצף במסרים שטוחים של התקשורת.

אולימפיאדת בייג'ינג 2008

כל הזכויות שמורות לחיים שטייר שצילם את התמונה וכתב לי:

סיפורה של נבחרת ישראל בכדורסל על כיסאות גלגלים, שמשתתפת באולימפיאדת בייג'ינג 2008,

על מפית (מהאוסף שלי) של קפה ארומה. בצד שמאל למטה תוכלו לראות את הלוגו

של הנבחרת

משוטטי בכרמל

התמונה של לוגו מגן דוד של שבט הצופים "משוטטי בכרמל" עם הגרפיטי "פשיסטים קטנים" צולמה בידי חיים שטייר וכל הזכויות עליה שייכות לו. חיים כתב לי את ההסבר הבא, שנשען על זיכרונו כתושב ותיק בחיפה:

שבט 'משוטטי בכרמל', של תנועת הצופים, הוא 'מוסד' בתולדות העיר. בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי ביה"ס הריאלי בחיפה ומנהלו הראשון - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו היוצא דופן של השבט שכן בזמן הקמת השבט שכונת הדר הייתה העליונה ביותר ובעצם השבט שכן בפאתי העיר ולא כמו היום במרכזה, שמאוכלסת ברובה ע''י יוצאי חבר המדינות וערבים. לכן יש לדעתי משמעות טעונה לגרפיטי (פשיסטים קטנים), ששורבט על הציור המקורי.

אהיל ממשכן נועם

אהיל זה שנעשה בידי ד"ר אשר אדר בשנות השבעים היה תלוי בחדר ההתכנסות של משכן נועם- מרכז רוחני בגליל. התמונה מתפרסמת באדיבות ד"ר אשר אדר.

לזכר שואת יהודי לוב

כל הזכויות שמורות לסבינה סעד.

גודל היצירה: עשרים על עשרים ס"מ. אקריליק על בד, וגזירה של חלק מהבד שיוצרת חל בצורת מגן דוד, שמזכיר את החללים היהודים בשואה.

הציור נכלל בסדרה של ציורים שציירה לאחרונה סבינה לזכר לשואת היהודים בארצות שונות. לדבריה היהודים תמיד ראו עצמם כחלק מהמדינות בהן שהו, ותמיד תרמו תרומה נכבדת לאותן מדינות, כך שבהעדרם נוצר בהן (בדגלן, באופן סמלי) חלל שמראה עד כמה יהודים אלה חסרים להן.

משנת 1942 נכלאו כחמשת אלפים מיהודי לוב במחנות ריכוז על אדמת לוב, וכחמש מאות מהם מתו מדיזנטריה. מאה ושישים מיהודי לוב הועברו למחנה ברגן בלזן.

זיקוקין די נור

דן פלדמן שלח לי זיקוקין די נור בצורת כוכב בן שש קצוות שהייתי קורא לו מגן דוד אילו ידעתי שיוצר בארץ או בהקשר יהודי. בכל אופן אני מתכנן להדליק אותו ביום ההולדת שלי, ואז גם יהיה לנו צילום שלו בפעולה, ואולי גם סירטון וידיאו.

אריח בצלאל

מגני דוד מעל לחומות ירושלים ומעל לכיתוב "עוד אבנך ונבנית בתולת בת ציון" על גבי אריח מזוגג מתוצרת בית-המלאכה לקרמיקה ב"בצלאל", שנות ה-20, אוסף זאב הולצמן, תל אביב. התמונה לקוחה מויקיפדיה מן הערך: "סמל העיר תל אביב". הפסוק "אבנך ונבנית" ((ירמיהו ל"א, ג) מופיע גם בסמל העיר ת"א, שבמרכזו מופיעים קווי המתאר של מגן דוד גדול בצבע אדום.

ספירלת מגן דוד

טוש על ניר

כל הזכויות שמורות לניצה לוין ‏2008

http://www.akatar.com/Gal_MagenDavid.htm

ניצה לוין, ים המגינים

ציור פסטל על קנווס

כל הזכויות שמורות לניצה לוין ‏2008

להלן שיר שכתבה ניצה לוין: מגן דוד מגיש את מפתח האהבה ליקום

מהו מגן דוד בשבילי?/ הוא רק ראש חזית/ שולח חנית/ לדקור לחתוך לצרוב –/ כל העת מגן ושותק,/ וכעת היא העת - לאהוב./ כך שלח לי חנית/ ככלי של מגן לשלום ושלווה - כלי מרכבה./ אין מרכבה ללא אהבה./ מהו מגן דוד בשבילי?/ בשבילי הוא שלום שאליו אייחל,/ אהבה ללא תנאי,/ סמל גואל./ מהו מגן דוד בשבילי?/ סמל של זוהר וחן,/ שמש זהובה בשעת הזריחה,/ שפעת אור אהבה ושמחה/ בכל יום/ אל העולם יורדים בשלום./ מגן דוד הוא בעיניי סמל להוויה של אור אהבה ושמחה./ מגן דוד מגיש את מפתח האהבה ליקום