מדינת ישראל זקוקה לער"ן

מגני דוד מופיעים בפרט מתוך יצירתה של דרורה וייצמן, אוהל מועד משנת 2007. דרורה כתבה לי את דברי הרקע הבאים

כריכת מחברת ישנה, עט כחול.

שרבטתי על כריכת מחברת ציונות ישנה של בני. הטקסט והלוגו המקורי של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נתנו לי השראה, משל המדינה זקוקה לעזרה זו.

בחלק הימני למטה מופיעים 3 מגני דוד. שניים ברורים משני הצדדים, ואחד צריך להשלים בדמיון ולהרכיב משני המשולשים הנפרדים המתפקדים כשתי עיניים לשתי צדודיות.

אגב, אוהל- מועד מבחינתי הוא גם אוהל נופל. מה לעשות, ככה זה בעברית

בצילום אתה יכול לראות כיצד המחברת הוצגה יחד עם ספר ציונות, שניהם במבנה אוהל, ריקים מתוכנם, ונראים אכן די ארעיים.

כל הזכויות שמורות לדרורה וייצמן 2008

ראו בהגדלה

לעניות דעתי היצירה תישאר תמיד אקטואלית, כי בכל דור ודור יהיה מי שישאל אם המדינה מתנהגת באופן נורמלי. בכל אופן, בעצם שאילת השאלה יש מן השפיות.

אפרופו אוהל- מועד:

תמיד צחקנו על זה כשהיינו ילדים ואיחלנו זה לזה "מועדים לשמחה" כי כשמישהו נופל כולם שמחים וצוחקים...

אבל-

מועד זה גם חג ("מועדים וזמנים לששון"), וגם מפגש (הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו")

אז מה חוגגים? מי נפגש עם מי?

לדעתי זה מפגש של המקום (אוהל) עם הזמן. כי בדרך כלל לכל מקום יש זמן וישראל של 2008 היא לא ישראל של 2007 ובטח לא של 1948, אבל באוהל מועד ההיסטורי בגלל המפגש המוזר הזה, שההכרה לא יכולה כלל להכיל או לקלוט אותו, התבטלה ההבחנה בין מקום לזמן. למחבר הקטע הזה בתנך זה נראה כמו התאבכות קוונטית, ולכן הוא כתב שהאוהל נמלא בענן).