גרשם שלום – פתקים מעיזבונו

תצלום התיקייה שבה נמצאים הפתקים

מחבר הפתקים הוא גרשם שלום והחומר נמצא בספריית גרשם שלום בספרייה הלאומית בירושלים

הפתקים שמתפרסמים כאן מהווים חלק קטן מתוך סך כל החומר שרובו כתוב בגרמנית, שפה שאינני יודע

קמיע ברומי על קלף

(ראה ח.י. גינסברג בידי ספרדי ממוצא ספרדי) 

מצד אחד מנורה מזמור ס"ז

מצד שני המזמור קכ"ז

ועל הקלף בין שני חלקי המנורה

שדי

צדק

לבש

(והוא ראשי תיבות בראשית מ"ג י"א צרי דבש נכאת ולוט בוטנים ושקדים)

ונזכר בשם לשמירה בספר מגלה צפונות ח"א עמוד 119 בשם דמיתי במקובלים בערך 1700

אקלסיה וסינגוגה

הערה של זאב ברקן: 

לעיל התמונה שעליה העיר ד"ר ב. בלמנקרנץ לגרשם שלום

פרט מתוך עמוד 8 שעוסק בנושא עץ האהבה

ד"ר ב. בלמנקרנץ העירני (1965) על מציאה חדשה ומעניינת מאד בספר הפרובנסאלי

Breviar d’amor des Matfre Ermengaud

מן המאה ה13 יש תמונה מסורתית של הeclesia sinagoga

המחזיקות דגלים בידן. ברוב כתבי היד הדגל של הסינגוגה הוא פנוי מכתובת אבל בכ"י קטאלוני מן המאה ה14 בבריטיש מוזיאום

Ms Yates Thompson 31

באחד העמודים הראשונים  נמצא בתוך הדגל בידי סינגוגה ציור של מגן דוד. זהו איפוא פרט חשוב וראוי לעיון.

הבעל שם מלונדון

בתמונת הבעל שם מלונדון שמקורה נמצא עתה בירושלים בביתו של ד"ר ססיל רות (1969) הוא שם ידו על קלף לבן כנראה רמז לקמיע שמצוייר בו רק מגן דוד משולב. ובכן כאן הסימן מאגי. והרי זה הולם את העובדה כי על מצבתו של הבעל שם מלונדון חרות מגן דוד כזה!!! זה משלים את זה.

התמונה מויקיפדיה ערך

Baal Shem of London

בתוספת עיבוד ממוחשב של הקווים של המגן דוד 

 עסיס רימונים

בכ"י מאסטי 1693 איטלקית  ירושלים 612 ⁰4 מלפנים ליוורנו 76

בספר עסיס רימונים לר' אלישע גאליקו על פ' פרדס רימונים נמצא בדף נ"ב ע"ב הציור על הצירוף (פרדס רימונים שער הצירוף, פרק ה' דף רא ע"ב קראקא) אבל בחלל העיגול הפנימי הריק שבדפוס נמצא מגן דוד בשני קווים מצוייר. ובכן הציור מלא משמעות לכותב כסימן מאגי דווקא בקשר עם צירופי אותיות ושמות קדושים

 שערי צדק

קראקא 1881

שהוצרך דוד להילחם באויביו לפיכך הוצרך מגן ותתן לו מגן ישעך וז"ש [זהו שאומרים] מגן דוד

 

Bibliography

E. Turkowski magen david on stamps the Holy Land philatelist  vol III July 1957 p. 738-739

מזמור המנורה 67

1552

ספר גלי רזיא 

והיו אילין תיבין חקוקין ורשומין בה (במנרתא דזהב) והיה (דוד המלך) נושא אותה מנרתא במגן דיליה כדי להיות אדוק במחשבתו באותה המדה הנקראת מגן אבות  ד"א ע"ט

כוזרים

אברהם פולק הציע תיאוריה חדשה על מקור הסמל של מגן דוד בתנועה המשיחית של  החזרים במאה ה- 12
(כזריה תש"ג עמ' 233 234)
היא כולה דמיונית ואין לה שום דבר לסמוך עליה. הוא מייחס תנועה זה של דוד אל-ראוי לכזרים, דבר שאין לנו  עניין כאן, ובסוף אומר: "יתכן כי התעוררות משיחית זו גרמה להפצת סמל יהודי חדש בכזריה, מגן דוד" ומשער כי המשמעות החדשה של הסמל היא אולי מגן דוד אלרואי!! וכל הדברים האלה הוכחתי מיהודה הדסי הוכחה כטעות על ידי (זוהי הוספת המדפיס), והופעתו בפראג אין כל קשר בינה לבין הכזרים. 

 טשופוט קלעה מצבות מזויפות

יש לבדוק אם אין זיופים של אחרונים הקביעה כי הסמל עצמו נמצא בטשופוט קלעה

Chufut -kaleh

על אבני המזרח של החומה, על מצבות ובבניין מן המאה הי"ד מבלי שפולק ציין כל מקור לדבריו דווקא כשהם מעניינים מנין לקח? כמובן מפרקוביץ, שספרו אבני זכרון וילנא תרל"ב מלא זיופים כאלה של כתובות על המצבות כפי שפולק עצמו מזכיר בעמ' 114 של ספרו. אולי כדאי לבדוק ציורי המצבות אם ישנן כאלה בספרו ובספר של אברהם הרכבי 1876  

תימן

בתימן השתמש המשיח מארי שלום כוהיל במגן דוד בחותמו מכתבו האוטוביוגראפי למשה חנוך הלוי בעדן מאי 1870 ברשימת אוהל דוד כ"י 26 בדפוס עמ' 404/5 וזוהי דוגמא ראשונה כנראה לשימוש רשמי ולא מאגי במגן דוד בתימן.

קמע שומרוני

שהכהן מר יעקב בן עוזי שאפיק –כהן כותב למבקשי שמירה עוד עתה – לפי טענתו, על פי מסורת מדור לדור! מימי לבן הארמי (!) שהיה מכשף גדול, ונגנבה על ידי רחל שלקחה אותו עמה, עד שנתגלגל לידי השומרונים.

הוא כולל – לפי המסופר בירחון לפאראפסיכולוגיה עולם המסתורין שנה א חוב' 4 (אלול תשכ"ח) ע' 19  פתיחה מס' בראשית ומופיע בו מגן דוד ובו  שמות האלהים. זוהי עדות מעניינת על גלגול צורה זו אל השומרונים !! וכבר נרקמה אגדה מודרנית סביב הקמיע מלבן הארמי!

 סוד המרכבה

מעניין הוא כי בציורים שנקראו "סוד המרכבה" בכ"י 179 [קאזאנאטנזי] דף 112 מהמאה הי"ד

ובכ"י פלורנס מדיצ'ה  38 (בסוף ספר חיי עולם הבא ) יש רק הבדל אחד

בפירינצי (מהמאה הט"ו במאוחר) כל ארבעה הציורים הם פנטאגרמות ואילו בקאזאנאטנזי שלושה הם פנטאגרמות ואחד הוא דווקא הקסאגרמה עם קווים עקומים [ציור] ודווקא כ"י זה נכתב בקפדנות יתירה מצד אחר, כאן אין כתובות בשלושה הציורים הראשונים (לרבות המגן דוד) ורק ברביעי אבל בפירנצי יש כתובות או אותיות בכל ארבעה הציורים 

מצבתו של לוי יצחק מברדיטשוב

דוגמא מעניינת כיצד הוכנס מגן דוד יותר מאוחר לתוך מצבה היא תצלום מצבתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב שנפטר בתק"ע 1810 המצולמת בספרו של [באנגלית] אריה רובינשטיין חסידיזם 1975 ע' 78) כאן ברור לכל עין מסתכלת שהכתובת המופיעה ונראית עכשיו נתחדשה בזמן מודרני ועל פני הפ"נ (פה נטמן) נוסף מגן דוד בדיו שחורה. גם האותיות שבאו במקומות האותיות החרותות מקודם והמצייר צייר מגן דוד בקוים שחורים מהם עקומים ואינם חרותים כלל באבן. בשנת 1810 עדיין לא השתמשו במזרח במגן דוד על מצבותיהם של גדולי הדור.

אדמת קודש

ה (ציור של מגן דוד] עדיין נקרא בשם חותם שלמה בס' שו"ת אדמת קודש לר' משה מזרחי (קושטא ת"קב) 1742 (בח"א על אורח חיים סי' ה) כתרופה או סגולה נגד ניפוח הפנים  (הנקרא כאפירה או פאפירה)

שרשי השמות

מבחינה שלילית מעניין שבספר שרשי השמות, ספר השימוש הידוע של קבלה מעשית, שציורי מגן דוד מצויים בכמה מקומות, השם אינו ידוע ובמקום זה נאמר "עשה זאת הצורה על חרש חדש וכו' (דף מ"ד א כ"י ירושלים        3361⁰8 ). הספר כולל חומר מר' משה זכות ובעיקר מהדורה מורחבת מאד מחכמי המערב בצפון אפריקה, ונראה שאצלם לא השתמשו עדיין בשם מגן דוד ואפילו במאה הי"ח, שמן עריכת המהדורה שלפנינו בכ"י ירושלים, אבל באותו דף ממש שבא הציור נמצא לגבי שם טפטפיה (ולא לגבי שם חיבה) הענין הידוע ששם זה היה נושא דוד על מגן שלו. ואין כל קשר בין שני הדברים!
ועוד שם ב 51  מתאר קמיע בצד אחד

אהמ

המה

מאה

ובצד השני חותם שהע"ה [שלמה המלך עליו השלום] (חותם שלמה)! מבלי לציירו- ובכן הוא ידוע בשם זה וכנראה לא למגן דוד כיוון אלא לציור [הכוכב המחומש].

ספר אמרי שפר לברוך אבולעפיה

בשם חותם שלמה בראשונה בספרות הקבלה

ספר אמרי שפר לברוך אבולעפיה

285 [כתב יד מינכן?]

ציור משולש עם קדקוד למטה

סימן חצי חותם שלמה

מגן דוד עם קוים העשויים משמות

דרך ישרה דף כח עמוד א

דרך ישרה דף לא עמוד ב

"צבי [הירש בן] ירחמיאל] חאטש [חוטש מקראקא] בספרו דרך ישרה כ"ח ע"א [נדפס ב] פיורדא תנ"ז [בשנת 1697]

בתיאור קמיע: ועשה השמות בציור חותם הנקרא מגן דוד  אשר שורותיו לא יהיו רשומים בדיו אלא באותיות של הדמות

המכאן נלקחו התיאורים של מגן דוד עם קוים העשויים משמות הנמצאים בספרי סגולות אחרים שראיתי?"

על השמות שבמגן דוד
מאריך ר' שלמה רוקקה [מקובל איטלקי] בס' כוונת שלמה (1670 ויניציאה) דף כ"ד ע"ד-כ"ה ע"ב, שכולם רומזים לדעתו למדת המלכות, מדת דוד. הוא מביא שם מפירושו של ר' משה בר יואל  ל":עשרה מאמרות" (איפה שם?) כי דוד סידר את המגן שלו באופן שהיה חקוק עליו

יובד טפטפיה צמרכד

אדירירון עזורירון אגלא

מגן והושיעה

ומפרש כל השמות הללו, בדף כ"ה.

יצחק סטנוב

בס' החיזיון ח"א ברלין תקל"ה או תקמ"ה לפני דף 15 צירף שירים בבניין מלאכותי מאד, ד' שירים על פי פיגורות מיוחדות, והרביעי בצורת מגן דוד גדול "שני משולשים חותכים נפגשים" – השם מגן דוד איננו שם!.

הספר בוודאי נדפס אחרי הופעת ס' עץ חיים להארי בדפוס (הוא מצטטו, למשל בדף מ"ג ע"א). 

מגן דוד על מצבות קראים בקרים

בשנת 1839, במסגרת כתיבת ההיסטוריה של הקראים עבור ממשלת רוסיה, חפר אספן כתבי היד והספרים העתיקים האגדי אברהם בן שמואל פירקוביץ' (1874 - 1787) בבית הקברות העתיק של צ'ופוט-קלה שבדרום חצי האי קרים, וגילה מצבות של קראים שאותן תיארך למאות הראשונות לספירה. את ממצאיו תאר בספרו "אבני זיכרון", שיצא לאור בוילנה בשנת 1872. באנציקלופדיה "דעת" בערך "קראים" נאמר כי מדובר בזיופים [ומגני דוד מזוייפים?] שנועדו לשכנע את ממשלת רוסיה להפריד את הקראים מן היהודים, ולהשיב להם זכויות שנשללו מהם בגלל שנחשבו כיהודים. לאור מידע זה לא ברור מתי נחקקו מגני הדוד על המצבות שבתמונות שלפניכם, אף כי השנייה נושאת תאריך מאוחר יחסית, תקפ"א (1821).

תמונת מצבה מבחצ'יסריי באדיבות

http://www.flickr.com/photos/dusoft/2961735645

תמונת מצבה מ צ'ופוט-קלה באדיבות

Daniel Putík

מפליקר

מטבע עופרת שהוטבע בעכו הצלבנית

מטבע עופרת שהוטבע בעכו הצלבנית לשמוש חלק מהאוכלוסיה המקומית

באדיבות

יהושע זלוטניק

אפרים דיינארד [1930-1836] כתב מעין יומן בשם "מלחמת תוגרמה בארץ ישראל" (התפרסם בפרויקט בן יהודה) ושם הוא מספר שבעת שביקר בארץ ישראל בשנת 1914 השלטונות הטורקיים עצרו אותו לחקירה. הקטגור הציג מכתב שלו ועליו מגן דוד והחשידו בציונות. אפרים ענה לו שהציונים בבאזל אמנם קבעו אותו כסמלם אבל הוא עצמו כתב מחאה להרצל ובו טען כי המגן דוד הוא סמל צלבני - ועל מנת להוכיח את דבריו הוציא מכיסו והראה לשופט שתי מטבעות שכאלה משנת 1229

מגן דוד הוא שמו של מזמור 67 בתהילים מצוייר בצורת מנורה

תהלים מזמור ס"ז דנמרק לכל המאוחר מאה 19

מקור: ויקיפדיה ערך  מזמור ס"ז

ציור עם מזמור ס"ז מתהילים בצורת מנורה על גבי  לוח שיוויתי בבית הכנסת בטרגו נמט שברומניה

הציור לקוח מכתב יד מסוף המאה התשע עשרה.

התמונה באדיבות עודד ישראלי. 

גרשם שלום כתב בעמודים 40-41 בספרו ["מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008] 

כי במקביל למסורת המקובלת, לפיה למלך דוד היה מגן ועליו חקוקה צורת הכוכב בן ששת הקדקודים, הייתה גם מסורת לפיה מגן דוד היה שמו של מזמור ס"ז בתהילים, כאשר הוא מצוייר בצורת מנורת שבעת קנים. לדבריו, מקור ראשון למסורת זו הוא כתב יד ספרדי בענייני קבלה משנת 1394, שם נכתב כי לדוד המלך היה טס של זהב ובו היה חקוק מזמור זה בצורת מנורה, "וכאשר היה יוצא למלחמה היה מתכוון בסודו ונוצח". מנהג זה התפשט מאד במאה החמש עשרה ונהגו לתלות ציור כזה בבתי הכנסת.  מסורת זו נמשכת גם בימינו אלה.

במזמור זה ישנם שבעה פסוקים כמו שיש שבעה קנים במנורה. המזמור נפתח כמו מספר מזמורים אחרים במלה "למנצח" שאליה מתייחסת האגדה על מגן דוד. 

קתדרלת באזל

מגן דוד בולט וגדול ממדים בחלון קתדרלת באזל, שנבנתה בסגנון רומאי ובסגנון גותי בין השנים- 1500- 1019

התמונה מתפרסמת באדיבות

mightymightymatze

מפליקר

הקסגרמה מנילה פיליפינים מבצר סנטיאגו

המבצר נבנה במאה השש עשרה

התמונה צולמה בתחילת המאה שעברה

אך בתמונות עכשוויות של השער לא ראיתי את ההקסגרמה

מגן דוד חרוט בקיר, ביבלוס לבנוו

התמונה באדיבות
spdl_n1
מפליקר
הקיר ככל הנראה צלבני אבל לא ברור ממתי המגן דוד ומי חרט אותו

מגן דוד מקיף טטרגרמטון

מגן דוד מקיף טטרגרמטון על לוח שיויתי נושן

עטיפות הספרים הראשונות הידועות עם מגני דוד

ביאור על ספר שערי דורא

חיברו רבי יוסף בן רבי משה מקרעמניץ. נדפס בפראג בתקופת הקיסר רודולפוס בשנת (השס"ט) 1609

בעיצוב דומה יצאו לאור בפראג בשנת 1611 הספרים:

"אמרי בינה" ו"מקור חכמה".

תודה לבלש התרבות אלי אשד שהפנה אותי למידע זה.

ראו

http://www.notes.co.il/eshed/56005.asp

מגן דוד במיקרוגרפיה מתחילת הציונות

מגני דוד במיקרוגרפיה בציור דיוקנו של המשורר והסופר אברהם גולדפדן

1840-1908

שכתב את המחזה שולמית  

ארבעה מגני דוד משולבים ביצירת מיקרוגרפיה ("מזרח") של צבי הירש שמואל בערך משנת 1900

מגן דוד מצוייר במיקרוגרפיה על גבי ספר תורה

מתחת לדמות הרב הראשי של צרפת משנת 1910 לערך

מגן דוד בתוך פירמידה

התמונה לקוחה מויקיפדיה ערך הבריגדה היהודית

באדיבות דניאל ונטורה

סמל שושן צחור במקדש אסנה במצרים

המקדש נבנה במאה השנייה לפני הספירה

התמונה באדיבות 

 Brooklyn Museum from Flickr

פנטגרמה בבית כנסת

פנטגרמה בחלון בית הכנסת של העיר משדה שבגרמניה

בית הכנסת נבנה  בשנת 1878 נחרב בשנת 1938 ושופץ לפני כעשר שנים

התמונה לקוחה מויקיפדיה בגרמנית והעלה אותה לשם 

Machahn 

הקסגרמה כהומונים

אחד הגורמים שמסבכים את חקר סמל המגן דוד נעוץ בכך שאותה מלה, הקסגרמה, משרתת כשם של כמה דברים שונים:

א.      כוכב בעל ששה קדקודים.

ב.       הקסגרמה שניתן לשרטט ברצף אחד. Unicursal hexagram

ג.        כל אחת מששים וארבע דיאגרמות היין-יאנג שבספר התמורות הסיני הנקרא אי-צ'ינג

ד.        מטבע כסף ביזנטית מן המאה השביעית לספירה שהנפיקו הקיסרים הרקליוס, קונסטאנס השני, וקונסטנטין הרביעי 

התמונה באדיבות

Saperaud

מויקיפדיה

ה. ששה רדיוסים היוצאים מנקודה אחת כמו בתמונת השידה הישנה שצילמתי בימק"א.

גרשם שלום כתב בעמוד 29 בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד, 2008 כי סמל זה מופיע לעתים קרובות בחותמות אשוריות ומאוחר יותר גם בחותמות צידוניות ועבריות

ונמצאו מחברים שטעו לראות בו הקסאגרם, למרות שמבחינה גיאומטרית מדובר כאן בתבנית שונה לגמרי.

  

מקור פוטנציאלי לאגדה על המגן שהיה לדוד

כפי שאתם ודאי יודעים ישנה אגדה אודות המגן שהיה לדוד שעליו היה חרוט סמל הכוכב בעל ששת הקדקודים. מקורה הקדום ביותר של אגדה זו (על פי פרופסור גרשם שלום בעמוד 35 בספרו "מגן דוד- תולדותיו של סמל") בימי הביניים, בספר "פירוש כ"ב שמות של מטטרון" שנשתמר בכמה כתבי יד  שם נכתב 

לפי שמגן אחד היה לו לדוד המלך וחקוק עליו השם הגדול של ע"ב אותיות

All rights reserved - Joe Geranio 2009 

Picture is for Educational Use Only

בתמונה לעיל אנחנו רואים מגן של מלך, שעליו חרוט סמל הכוכב בעל ששת הקדקודים, אלא שהמלך הזה הוא מלך רומאי, אוגוסטוס, והמטבע היא משנת 17 לפנה"ס. במטבעות רומיים מופיעים מלכים או אלים מכונפים (אלת הניצחון למשל)  כשהם נושאים בידם מגן ועליו קישוטים שונים, ובין היתר צורת ריבוע כפול  שהיא קרובה ב"רעיון" שלה למגן דוד שכן במקום משולשים השלובים זה בזה היא עשויה ריבועים שלובים זה בזה

אני מניח שיהודים החזיקו בפועל את המטבעות האלה בידיהם אחרי המאה הראשונה לפני הספירה, סמוך כל כך לחורבן בית שני בשנת שבעים אחרי הספירה), ויתכן שדמוי אקטואלי  זה שימש כזרז להמצאת האגדה הנזכרת לעיל

ראו גם מטבע בעל ששה קצוות עם חצי סהר שיפתיע את הישמעאלים ברחבי העולם

http://www.flickr.com/photos/julio-claudians/2127619119/

Picture is courtesy of Joe Geranio and it is for Educational Use Only

בעמוד 135 בספרו של מיכאל קוסטא, חתך הזהב, חותם שלמה ומגן דוד, ספרית פועלים, 1990 מופיע צילום של כד חרס יווני שנמצא במוזיאון מינכן ועליו מצוירות דמויות אחדות וביניהן חיל שאוחז בידו מגן ועליו ציור של פנטגרמה, שגם היא, כמו המגן דוד,  צורה של שילוב של שני משולשים. גם בספר
Magical Symbols, by Frederick Goodman, 1989
יש תמונה של פנטגרמה על מגן של חייל בציור על כד חרס יווני מהמאה החמישית לפני הספירה שנמצא במוזיאון הארכאולוגי באתונה 
בספרו של
CHASE, G. H., 1902 The Shield Devices of the Greeks. Harvard Studies in Classical Philology
נזכרת פנטגרמה על כד חרס יווני שעליו מצויר המגן של אתנה.
לפיכך ניתן לומר שהחיבור בין המושג המופשט של מגן דוד כפי שהוא מופיע במרומז בתנ"ך ובמפורש בתלמוד, ככינוי לאלוהי העברים, לבין המגן הפיזי שנושאים לוחמי העת העתיקה בידם כשבידם השנייה רומח או חרב ועל ראשם קסדה... נשען על היכרות של היהודים עם מוטיב אמנותי יווני-רומי.

מגן דוד דאור

מיקי לוין פרסם ב"מעריב" ביום

 13/5/2009

כתבה תחת הכותרת "מגן דוד ד'אור" ובה מסופר על דוד ד'אור שהופיע בפני האפיפיור עם שרשרת מגן דוד לצווארו וקיבל לאחר מכן

טלפונים מאזרחים רבים שהודו לו מקרב לב על שענד בהופעה שכזו מגן דוד, וכלשון כמה מהם שמר על כבודו של העם היהודי

למרות הניסיונות של הפוסט ציונים לבכות את מותה של הציונות, ולחבר ציניות לציונות, מסתבר ברגע של מבחן שהמגן דוד מסוגל עדיין לעורר את אותו הרגש שנדמה היה שכבר אבד

נ.ב.

מעניין אם יש קשר בין הכותרת של הכתבה לעיל לבין כותרת דומה לכתבה שכתבתי בספטמבר שעבר על התקליט האחרון של דוד ד'אור שגם עליו יש מגן דוד  

קעקוע מגן דוד על הזרוע

התמונה באדיבות

Aoife city womanchile

מפליקר

זה לא קעקוע של מגן דוד

הכוכבים שאנחנו רואים כאן אינם מגני דוד אלא שלוש מתוך ארבע ההקסגרמות האדומות שמקשטות את הדגל של שיקגו. הכוכבים האלה מייצגים את מבצר דירבורן, את השרפה שפרצה בשיקגו, איזו תערוכה קולומביאנית משנת 1893 ועוד תערוכה משנת 1933. זאת ועוד, כל קדקוד של כל הקסגרמה מייצג משמעות כמו: תחבורה, עבודה, מסחר וכו'. 

התמונה היא באדיבות

Kallao

מפליקר

מגן דוד בדפוס משפחת פואה מן המאה ה 16

גד בן יצחק פואה, דפוס ונציה
התמונה מויקיפדיה  באדיבות

Daniel Ventura

טוביה פואה, דפוס סביונטה, 1551-1559 
התמונה מעמוד 13 בספרו של  אברהם יערי דגלי המדפיסים העבריים (1939)

גרשם שלום כתב בעמוד 47 בספרו "מגן דוד: תולדותיו של סמל", בהוצאת משכן לאמנות עין חרוד 2008 את הדברים הבאים

המדפיסים בני משפחת פואה, שהיו פעילים באיטליה ובהולנד, השתמשו במשך מאתים וחמישים שנה - בפעם הראשונה בשנת 1551, מדפוס בשם פואה בסביונטה-  ב"מגן" משפחתם הקבוע שיש בו דקל (עץ החיים?)  שמגן דוד משולב לתוך ענפיו ושני אריות אוחזים בו. [אברהם] יערי [בספרו דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד] אומר שבני משפחה זו השתמשו ב"מגן" גם בכלי קודש שבביתם ובבית הכנסת... ראוי לציין כי במשך שלוש מאות שנה מ-1513 עד 1804, לא נמצא מגן דוד בין כל דגלי המדפיסים אלא בדפוסי משפחת פואה בלבד... וברור שלא היתה לסמל בעיניהם כל משמעות יהודית כללית.

נתנאל פואה 1702 - 1715 

מגן דוד אריות ועץ תמר עם הפסוק "צדיק כתמר יפרח"

ועם האותיות טי"ת ופ"א שהן ראשי תיבות של טוביאס פואה

בשער מורה נבוכים מאת הרמב"ם, דפוס סביוניטה, שי"ג 1553

יצחק פואה, דפוס ונציה, מאה 18
התמונה מעמוד 67 בספרו של  אברהם יערי דגלי המדפיסים העבריים (1939)

מגן דוד על פסל בקתדרלת באמברג שבגרמניה מן המאה ה13

גרשם שלום כתב בספרו, מגן דוד: תולדותיו של סמל, הוצאת משכן לאמנות עין חרוד עמוד 51 , כי ניתן לראות ניצנים של השימוש בסמל המגן דוד כסמל של היהדות בדמות האלגורית שמייצגת את בית הכנסת (סינגוגה) שמוצבת לעומת הדמות האלגורית של הכנסייה. הדוגמה שהוא מביא היא מתוך איור לכתב יד קטלוני מן המאה הארבע עשרה שם מופיע המגן דוד על דגל שאוחזת אותה הדמות האלגורית:

שלמה צוקר בהערה לעניין זה מפנה למגן דוד שתלוי על צווארה של סינגוגה בפסל מן המאה השלוש עשרה בקתדרלת באמברג שבגרמניה:

התמונה לקוחה מויקימדיה באדיבות

Johannes Otto Först

==

רות אלמוג העירה במוסף לספרות של הארץ מיום 14/01/11 כי פסלי אבן של הדימויים "אקלזיה" ו"סינגוגה" נמצאים ברבות מן הקתדרלות של אירופה

הנוטרדאם בפריס

במברג בגרמניה

טריר

ריימס

בורדו

וגם בקתדרלות ברחבי אנגליה