גרשם שלום – פתקים מעיזבונו

תצלום התיקייה שבה נמצאים הפתקים

מחבר הפתקים הוא גרשם שלום והחומר נמצא בספריית גרשם שלום בספרייה הלאומית בירושלים

הפתקים שמתפרסמים כאן מהווים חלק קטן מתוך סך כל החומר שרובו כתוב בגרמנית, שפה שאינני יודע

קמיע ברומי על קלף

(ראה ח.י. גינסברג בידי ספרדי ממוצא ספרדי) 

מצד אחד מנורה מזמור ס"ז

מצד שני המזמור קכ"ז

ועל הקלף בין שני חלקי המנורה

שדי

צדק

לבש

(והוא ראשי תיבות בראשית מ"ג י"א צרי דבש נכאת ולוט בוטנים ושקדים)

ונזכר בשם לשמירה בספר מגלה צפונות ח"א עמוד 119 בשם דמיתי במקובלים בערך 1700

אקלסיה וסינגוגה

הערה של זאב ברקן: 

לעיל התמונה שעליה העיר ד"ר ב. בלמנקרנץ לגרשם שלום

פרט מתוך עמוד 8 שעוסק בנושא עץ האהבה

ד"ר ב. בלמנקרנץ העירני (1965) על מציאה חדשה ומעניינת מאד בספר הפרובנסאלי

Breviar d’amor des Matfre Ermengaud

מן המאה ה13 יש תמונה מסורתית של הeclesia sinagoga

המחזיקות דגלים בידן. ברוב כתבי היד הדגל של הסינגוגה הוא פנוי מכתובת אבל בכ"י קטאלוני מן המאה ה14 בבריטיש מוזיאום

Ms Yates Thompson 31

באחד העמודים הראשונים  נמצא בתוך הדגל בידי סינגוגה ציור של מגן דוד. זהו איפוא פרט חשוב וראוי לעיון.

הבעל שם מלונדון

בתמונת הבעל שם מלונדון שמקורה נמצא עתה בירושלים בביתו של ד"ר ססיל רות (1969) הוא שם ידו על קלף לבן כנראה רמז לקמיע שמצוייר בו רק מגן דוד משולב. ובכן כאן הסימן מאגי. והרי זה הולם את העובדה כי על מצבתו של הבעל שם מלונדון חרות מגן דוד כזה!!! זה משלים את זה.

התמונה מויקיפדיה ערך

Baal Shem of London

בתוספת עיבוד ממוחשב של הקווים של המגן דוד 

 עסיס רימונים

בכ"י מאסטי 1693 איטלקית  ירושלים 612 ⁰4 מלפנים ליוורנו 76

בספר עסיס רימונים לר' אלישע גאליקו על פ' פרדס רימונים נמצא בדף נ"ב ע"ב הציור על הצירוף (פרדס רימונים שער הצירוף, פרק ה' דף רא ע"ב קראקא) אבל בחלל העיגול הפנימי הריק שבדפוס נמצא מגן דוד בשני קווים מצוייר. ובכן הציור מלא משמעות לכותב כסימן מאגי דווקא בקשר עם צירופי אותיות ושמות קדושים

 שערי צדק

קראקא 1881

שהוצרך דוד להילחם באויביו לפיכך הוצרך מגן ותתן לו מגן ישעך וז"ש [זהו שאומרים] מגן דוד

 

Bibliography

E. Turkowski magen david on stamps the Holy Land philatelist  vol III July 1957 p. 738-739

מזמור המנורה 67

1552

ספר גלי רזיא 

והיו אילין תיבין חקוקין ורשומין בה (במנרתא דזהב) והיה (דוד המלך) נושא אותה מנרתא במגן דיליה כדי להיות אדוק במחשבתו באותה המדה הנקראת מגן אבות  ד"א ע"ט

כוזרים

אברהם פולק הציע תיאוריה חדשה על מקור הסמל של מגן דוד בתנועה המשיחית של  החזרים במאה ה- 12
(כזריה תש"ג עמ' 233 234)
היא כולה דמיונית ואין לה שום דבר לסמוך עליה. הוא מייחס תנועה זה של דוד אל-ראוי לכזרים, דבר שאין לנו  עניין כאן, ובסוף אומר: "יתכן כי התעוררות משיחית זו גרמה להפצת סמל יהודי חדש בכזריה, מגן דוד" ומשער כי המשמעות החדשה של הסמל היא אולי מגן דוד אלרואי!! וכל הדברים האלה הוכחתי מיהודה הדסי הוכחה כטעות על ידי (זוהי הוספת המדפיס), והופעתו בפראג אין כל קשר בינה לבין הכזרים. 

 טשופוט קלעה מצבות מזויפות

יש לבדוק אם אין זיופים של אחרונים הקביעה כי הסמל עצמו נמצא בטשופוט קלעה

Chufut -kaleh

על אבני המזרח של החומה, על מצבות ובבניין מן המאה הי"ד מבלי שפולק ציין כל מקור לדבריו דווקא כשהם מעניינים מנין לקח? כמובן מפרקוביץ, שספרו אבני זכרון וילנא תרל"ב מלא זיופים כאלה של כתובות על המצבות כפי שפולק עצמו מזכיר בעמ' 114 של ספרו. אולי כדאי לבדוק ציורי המצבות אם ישנן כאלה בספרו ובספר של אברהם הרכבי 1876  

תימן

בתימן השתמש המשיח מארי שלום כוהיל במגן דוד בחותמו מכתבו האוטוביוגראפי למשה חנוך הלוי בעדן מאי 1870 ברשימת אוהל דוד כ"י 26 בדפוס עמ' 404/5 וזוהי דוגמא ראשונה כנראה לשימוש רשמי ולא מאגי במגן דוד בתימן.

קמע שומרוני

שהכהן מר יעקב בן עוזי שאפיק –כהן כותב למבקשי שמירה עוד עתה – לפי טענתו, על פי מסורת מדור לדור! מימי לבן הארמי (!) שהיה מכשף גדול, ונגנבה על ידי רחל שלקחה אותו עמה, עד שנתגלגל לידי השומרונים.

הוא כולל – לפי המסופר בירחון לפאראפסיכולוגיה עולם המסתורין שנה א חוב' 4 (אלול תשכ"ח) ע' 19  פתיחה מס' בראשית ומופיע בו מגן דוד ובו  שמות האלהים. זוהי עדות מעניינת על גלגול צורה זו אל השומרונים !! וכבר נרקמה אגדה מודרנית סביב הקמיע מלבן הארמי!

 סוד המרכבה

מעניין הוא כי בציורים שנקראו "סוד המרכבה" בכ"י 179 [קאזאנאטנזי] דף 112 מהמאה הי"ד

ובכ"י פלורנס מדיצ'ה  38 (בסוף ספר חיי עולם הבא ) יש רק הבדל אחד

בפירינצי (מהמאה הט"ו במאוחר) כל ארבעה הציורים הם פנטאגרמות ואילו בקאזאנאטנזי שלושה הם פנטאגרמות ואחד הוא דווקא הקסאגרמה עם קווים עקומים [ציור] ודווקא כ"י זה נכתב בקפדנות יתירה מצד אחר, כאן אין כתובות בשלושה הציורים הראשונים (לרבות המגן דוד) ורק ברביעי אבל בפירנצי יש כתובות או אותיות בכל ארבעה הציורים 

מצבתו של לוי יצחק מברדיטשוב

דוגמא מעניינת כיצד הוכנס מגן דוד יותר מאוחר לתוך מצבה היא תצלום מצבתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב שנפטר בתק"ע 1810 המצולמת בספרו של [באנגלית] אריה רובינשטיין חסידיזם 1975 ע' 78) כאן ברור לכל עין מסתכלת שהכתובת המופיעה ונראית עכשיו נתחדשה בזמן מודרני ועל פני הפ"נ (פה נטמן) נוסף מגן דוד בדיו שחורה. גם האותיות שבאו במקומות האותיות החרותות מקודם והמצייר צייר מגן דוד בקוים שחורים מהם עקומים ואינם חרותים כלל באבן. בשנת 1810 עדיין לא השתמשו במזרח במגן דוד על מצבותיהם של גדולי הדור.

אדמת קודש

ה (ציור של מגן דוד] עדיין נקרא בשם חותם שלמה בס' שו"ת אדמת קודש לר' משה מזרחי (קושטא ת"קב) 1742 (בח"א על אורח חיים סי' ה) כתרופה או סגולה נגד ניפוח הפנים  (הנקרא כאפירה או פאפירה)

שרשי השמות

מבחינה שלילית מעניין שבספר שרשי השמות, ספר השימוש הידוע של קבלה מעשית, שציורי מגן דוד מצויים בכמה מקומות, השם אינו ידוע ובמקום זה נאמר "עשה זאת הצורה על חרש חדש וכו' (דף מ"ד א כ"י ירושלים        3361⁰8 ). הספר כולל חומר מר' משה זכות ובעיקר מהדורה מורחבת מאד מחכמי המערב בצפון אפריקה, ונראה שאצלם לא השתמשו עדיין בשם מגן דוד ואפילו במאה הי"ח, שמן עריכת המהדורה שלפנינו בכ"י ירושלים, אבל באותו דף ממש שבא הציור נמצא לגבי שם טפטפיה (ולא לגבי שם חיבה) הענין הידוע ששם זה היה נושא דוד על מגן שלו. ואין כל קשר בין שני הדברים!
ועוד שם ב 51  מתאר קמיע בצד אחד

אהמ

המה

מאה

ובצד השני חותם שהע"ה [שלמה המלך עליו השלום] (חותם שלמה)! מבלי לציירו- ובכן הוא ידוע בשם זה וכנראה לא למגן דוד כיוון אלא לציור [הכוכב המחומש].

ספר אמרי שפר לברוך אבולעפיה

בשם חותם שלמה בראשונה בספרות הקבלה

ספר אמרי שפר לברוך אבולעפיה

285 [כתב יד מינכן?]

ציור משולש עם קדקוד למטה

סימן חצי חותם שלמה

מגן דוד עם קוים העשויים משמות

דרך ישרה דף כח עמוד א

דרך ישרה דף לא עמוד ב

"צבי [הירש בן] ירחמיאל] חאטש [חוטש מקראקא] בספרו דרך ישרה כ"ח ע"א [נדפס ב] פיורדא תנ"ז [בשנת 1697]

בתיאור קמיע: ועשה השמות בציור חותם הנקרא מגן דוד  אשר שורותיו לא יהיו רשומים בדיו אלא באותיות של הדמות

המכאן נלקחו התיאורים של מגן דוד עם קוים העשויים משמות הנמצאים בספרי סגולות אחרים שראיתי?"

על השמות שבמגן דוד
מאריך ר' שלמה רוקקה [מקובל איטלקי] בס' כוונת שלמה (1670 ויניציאה) דף כ"ד ע"ד-כ"ה ע"ב, שכולם רומזים לדעתו למדת המלכות, מדת דוד. הוא מביא שם מפירושו של ר' משה בר יואל  ל":עשרה מאמרות" (איפה שם?) כי דוד סידר את המגן שלו באופן שהיה חקוק עליו

יובד טפטפיה צמרכד

אדירירון עזורירון אגלא

מגן והושיעה

ומפרש כל השמות הללו, בדף כ"ה.

יצחק סטנוב

בס' החיזיון ח"א ברלין תקל"ה או תקמ"ה לפני דף 15 צירף שירים בבניין מלאכותי מאד, ד' שירים על פי פיגורות מיוחדות, והרביעי בצורת מגן דוד גדול "שני משולשים חותכים נפגשים" – השם מגן דוד איננו שם!.

הספר בוודאי נדפס אחרי הופעת ס' עץ חיים להארי בדפוס (הוא מצטטו, למשל בדף מ"ג ע"א).