בן-ציון אלפס
(1850–1940)
בספרו "מעשה אלפס" מהדורת יפו 1911 פרק חמישי:
"וראו זה פלא, שסבבה ההשגחה שלקחתם לסמל הציונות את המגן דוד. אם תרצו לדעת אל מה ירמוז המגן דוד? אעתיק לכם קטע ממחברתי "אהבה לבבית" (סוף ח"א) וזהו: כל האומות נקראים "עם" כל זמן שיושבים על "אדמתם" תחת חסות של "ממשלה", אבל מיד שהם אובדים את "ארצם" ואת "ממשלתם" הם מתחילים להתמוטט, ובהמשך הזמן הם נבלעים באומות אחרות שליטות, ואבד שמם וזכרם כמו שאירע להעמים עמון ומואב, בבל, אשור, ארם, ודומיהם, ולכך כשאבדו ישראל את ארצם ואת ממשלתם, אמרו שונאינו בלבם, עכשיו יאבד גם עם זה...ובאו גאוני ישראל והורונו, כי טעות גדולה טועים שונאי ישראל, כי אין עם ישראל עם ככל העמים, אנחנו היינו לעם עוד לפני שהייתה לנו ארץ וממשלה, אבל מיד בבואנו בברית התורה... והנה השם "עם" קשור לנו עם החזיקנו בברית "תורתנו"...אין אומתנו אומה אלה בתורתה–ז"א גם כשאנו יושבים על אדמתנו ותחת ממשלה משלנו, מיד כשאנו סרים חלילה מדרכי התורה, אנו פוסקים מלהיות ל"עם"... והנה הרעיון הזה נחוץ מאד לקיומנו, ולכן באו הראשונים ויסדו לנו ציור זה של "מגן דוד", כמו שמסופר בתלמוד (שבת פ"ח) – דרוש ההוא גלילאה לפני רב חסדא: "בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי לעם תליתאי" – ברוך השם שנתן תורה משולשת (תורה נביאים וכתובים) לעם משולש (כוהנים לווים וישראלים), שני "התורים" (משולשים בדמות "תורי זהב") אשר בציורנו רומזים לישראל ואורייתא, בשעה ששניהם מאוחדים, הרי זה תכשיט (ישראל אשר בך אתפאר), על ידי שתי פעמים שלש אלה (ישראל ואורייתא) תתגלה סוף סוף מלכות שמים בעולם, הנזכרת בששה תיבות של "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"...ונקרא ציור זה "מגן דוד" כי דוד המלך עליו השלום הוכיח בעולם כי אין כוחו של ישראל בחרב וקשת, הוא יצא לקראת גלית הענק הפלשתי בידים ריקניות...ה"מגן דוד" מורה לנו איפוא, כי מבצרנו היא התורה (אני חומה זו תורה) בשעה שאנו מאוחדים אתה, כי אז אורייתא וישראל וקב"ה חד הוא...לזאת כאשר נבוא לבית הכנסת ורואים את הציור "מגן-דוד" על הפרוכת ומעיל הקודש, וביחוד אלו הנושאים את הסמל הזה על בגדיהם בתור "סמל-לאומי", ידעו כי בנין עמנו וארצנו בלי אהבת תורה, אך שווא עמלו בוניו בו"...
מקור: פרויקט בן יהודה
(1850–1940)
בספרו "מעשה אלפס" מהדורת יפו 1911 פרק חמישי:
"וראו זה פלא, שסבבה ההשגחה שלקחתם לסמל הציונות את המגן דוד. אם תרצו לדעת אל מה ירמוז המגן דוד? אעתיק לכם קטע ממחברתי "אהבה לבבית" (סוף ח"א) וזהו: כל האומות נקראים "עם" כל זמן שיושבים על "אדמתם" תחת חסות של "ממשלה", אבל מיד שהם אובדים את "ארצם" ואת "ממשלתם" הם מתחילים להתמוטט, ובהמשך הזמן הם נבלעים באומות אחרות שליטות, ואבד שמם וזכרם כמו שאירע להעמים עמון ומואב, בבל, אשור, ארם, ודומיהם, ולכך כשאבדו ישראל את ארצם ואת ממשלתם, אמרו שונאינו בלבם, עכשיו יאבד גם עם זה...ובאו גאוני ישראל והורונו, כי טעות גדולה טועים שונאי ישראל, כי אין עם ישראל עם ככל העמים, אנחנו היינו לעם עוד לפני שהייתה לנו ארץ וממשלה, אבל מיד בבואנו בברית התורה... והנה השם "עם" קשור לנו עם החזיקנו בברית "תורתנו"...אין אומתנו אומה אלה בתורתה–ז"א גם כשאנו יושבים על אדמתנו ותחת ממשלה משלנו, מיד כשאנו סרים חלילה מדרכי התורה, אנו פוסקים מלהיות ל"עם"... והנה הרעיון הזה נחוץ מאד לקיומנו, ולכן באו הראשונים ויסדו לנו ציור זה של "מגן דוד", כמו שמסופר בתלמוד (שבת פ"ח) – דרוש ההוא גלילאה לפני רב חסדא: "בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי לעם תליתאי" – ברוך השם שנתן תורה משולשת (תורה נביאים וכתובים) לעם משולש (כוהנים לווים וישראלים), שני "התורים" (משולשים בדמות "תורי זהב") אשר בציורנו רומזים לישראל ואורייתא, בשעה ששניהם מאוחדים, הרי זה תכשיט (ישראל אשר בך אתפאר), על ידי שתי פעמים שלש אלה (ישראל ואורייתא) תתגלה סוף סוף מלכות שמים בעולם, הנזכרת בששה תיבות של "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"...ונקרא ציור זה "מגן דוד" כי דוד המלך עליו השלום הוכיח בעולם כי אין כוחו של ישראל בחרב וקשת, הוא יצא לקראת גלית הענק הפלשתי בידים ריקניות...ה"מגן דוד" מורה לנו איפוא, כי מבצרנו היא התורה (אני חומה זו תורה) בשעה שאנו מאוחדים אתה, כי אז אורייתא וישראל וקב"ה חד הוא...לזאת כאשר נבוא לבית הכנסת ורואים את הציור "מגן-דוד" על הפרוכת ומעיל הקודש, וביחוד אלו הנושאים את הסמל הזה על בגדיהם בתור "סמל-לאומי", ידעו כי בנין עמנו וארצנו בלי אהבת תורה, אך שווא עמלו בוניו בו"...
מקור: פרויקט בן יהודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה