תבליטי מגן דוד בחומת העיר העתיקה בירושלים

צורת מגן דוד מופיעה על גבי תבליטים רבים בחומת העיר העתיקה בירושלים. ליתר דיוק מדובר בכוכב בעל ששה קצוות הנקרא בפי המוסלמים בשם חותם שלמה. בנה את החומה בשנים 1535 - 1538 הסולטן הטורקי סולימאן הראשון (המפואר), ששמו הוא התרגום לערבית של השם שלמה. תבליטים אלה אינם התבליטים היחידים שמקשטים את חומת העיר העתיקה - יש למעלה ממאה תבליטים נוספים בעיצובים שונים, חלקם עיצובים של סמלים אחרים כגון האוקטגרם, הכוכב בעל שמונת הקדקודים. 

=

צילם: זאב ברקן

חותם שלמה בשער האריות מול תחנת המשטרה

לשני צדיו אוקטגרמות (כוכבים בעל שמונת הקדקודים)

במרכזו חותם שלמה  שמוקף בששה חצים

כל אחד מקדקודי ששת המשולשים מונח במרכז של עיגול

(תודה לדובוש שהפנה אותי לחותם שלמה זה)

חותם שלמה ממערב לשער החדש

בתוכו משושה שמקיף חותם שלמה שקדקודיו פונים בזווית של ארבעים וחמש מעלות

כך שהוא נשען בבסיסו על שני קדקודים

חותם שלמה מול הכניסה למוזיאון רוקפלר

קדקודיו פונים בזווית של ארבעים וחמש מעלות

כך שהוא נשען בבסיסו על שני קדקודים

במרכזו פרח בעל ששה עלי כותרת

כלפי חוץ יש שלושה עלים בין כל שני קדקודים

חותם שלמה במגרש החניה שמול הכניסה למוזיאון רוקפלר

צורת הכוכב עשויה משני קוים מקבילים, ממש כמו בדגל ישראל
במרכזו פרח בעל ששה עלי כותרת

 במרכז התבליט חותם שלמה בשער יפו מוקף בחותם שלמה

מגן דוד דרומית לשער האריות (צולם מבית הקברות המוסלמי)

מגן דוד מעוצב וקצת שבור
מוקף בעיצובים של שושן צחור
(Fleur de Lis)
דרומית לשער האריות (צולם מבית הקברות המוסלמי)

מגן דוד מוקף במוטיב גאומטרי - מאה מטר מזרחית לשער שכם

אייל אלבז -וידאו - עבודה גרפית על מגן דוד

ראו

http://www.youtube.com/watch?v=QFYb1IToddo

 

תודה לניצה וולפנזון על ההפנייה

מגן דוד מעוצב מאותיות תל חי

צילום משנות ה40 של מודעה מטעם "קרן תל חי" מעיתון לייף

תודה לדובוש על ההפניה

טלאי צהוב באנדרטת השואה ביגור

טלאי צהוב באנדרטת השואה ביגור

התמונה מאת אבי דרור מויקיפדיה: מיזמי ויקיפדיה/אלף מילים/יגור

תודה לדובוש על ההפנייה

מגני דוד בציורים של אהובה קליין

יום העצמאות 65

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ציירה: אהובה קליין © [שמן על בד]

הציור מבוסס על הפסוק:

"ביום ההוא כרת ה' את- אברם ברית לאמור 

לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד- נהר הגדול נהר פרת: "

[בראשית ט"ו,י"ח]

מרדכי רכוב על סוס- לבוש בהידור ועל אדרתו מגן דוד מזהב.

 [מגילת אסתר, ו, יא]

ציירה: אהובה קליין (c)

צבעי שמן על בד

-

" שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו מקרב אחיך.."

[דברים י"ז, ט"ו]

ציירה: אהובה קליין (c)

צבעי שמן על בד

-

"והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל ארץ אשר אתה בא שמה.."

[דברים י"א,כ"ט]

ציירה: אהובה קליין(c)

צבעי שמן על בד

מגן דוד על נייר אריזה למרגרינה

מגן דוד על נייר אריזה למרגרינה

תודה לזקו

(c)

ששלח לי תמונה זו

מגן דוד שחייל מצרי דורך עליו

בחזית יש מגן דוד שחייל מצרי דורך עליו

התמונה באדיבות הדי אור

(c)

מגן דוד כחותמת יצרן

מגן דוד כחותמת יצרן על ספל (מאג)

באדיבות הדי אור

(c)

מגן דוד כחותמת יצרן על ספל (מאג)

באדיבות הדי אור

(c)

חותם שלמה על חפץ נושן

חותם שלמה - עשוי כנראה מחוטי כסף - על חפץ נושן

התמונה מתפרסמת באדיבות הצלם ובעל החפץ- חיים כהן

(c)

מפורום אספנות בתפוז

תודה לניצה וולפנזון על ההפניה לתמונה זו

מצבת הנשים האריות בברלין

טלאי צהוב על מצבת הנשים האריות

בברלין ברח' רוזנשטראסה

BLOCK DE FRAUEN

לזכר אלפי נשים אריות לא יהודיות שנישאו ליהודים

והפגינו במקום זה בפברואר 1943

הן הפגינו 5 ימים מול בית הקהילה היהודית שם הוחזקו הגברים

בדרך נס הם שוחררו לנשותיהן

צילמה לפני ימים אחדים: יעל ניצן שגם כתבה את הטקסט לעיל

(c)

טלאי צהוב או מגן דוד

טלאי צהוב או מגן דוד

צילמה לפני ימים אחדים: יעל ניצן

(c)

טלאי צהוב או מגן דוד

צילמה לפני ימים אחדים: יעל ניצן

(c)

אמנם המגן דוד השבור שבתמונות אינו צהוב, אבל מאחר והוא נמצא על גבי קירות המוזיאון היהודי בברלין, שעוסק בשואה - ברור שהכוונה לטלאי הצהוב. מבחינה זו מדובר בעיצוב ייחודי שמסתמך על ההקשר על מנת לכוון אל מעבר למה שעינינו רואות.

אדריכל: דניאל ליבסקינד.

הרעיון הציוני נכון לרגע זה

הרעיון הציוני התהפך עם הזמן
מלבן טהור לחלוד עכור

מאת רונית פרצלן

(c)

ציונות ושחיתות

עבודה של רונית פרצלן שמוצגת בתערוכת

"ראשון מגן דוד"

2-7-2010

עד

7-8-2010

בהיכל התרבות רשל"צ

אוצרת

יעל ניצן

צילום שלי

רונית שלחה לי את ההסבר הבא

העבודה הזאת מתייחסת לתהליך שעברו הציונות והסמל היהודי - המגן
דוד הפך למוזהב, החרבות מיצגות את שיני הזמן וכתובה במגיני הדוד המלה
געלט- זהב. הכסף והשחיתות החליפו את האידיאלים הגלומים בציונות ובגאולת
העם היהודי

שער הכניסה להיכן שהיה בית ספר למלאכה בנוה צדק

תמונות ששלח לי הדי אור עם הסבר שהנערים שלמדו שם עשו שער זה

מגני דוד על שער חלוד

בכניסה לבית ספר למלאכה בנוה צדק

צילם: הדי אור

(c)

מגני דוד על שער חלוד

בכניסה לבית ספר למלאכה בנוה צדק

צילם: הדי אור

(c)

חיים שטייר - דברים לזכרו

מודעת האבל על מותו של חיים שטייר

סרקה: ניצה וולפנזון

חיים שטייר

חיים שטייר

חיים שטייר, ידידי ושותפי היקר לחקר סמל המגן דוד ולחקר השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל, הובא למנוחות ביום חמישי 8 ליולי.

במהלך ארבע השנים האחרונות פרסמתי באינטרנט אלפי תמונות ששלח אלי, חלקן צילומים של פריטים שאסף במשך שנים רבות (בנושאים כגון מגן דוד, שנות-טובות, יום העצמאות, הרצל) חלקן צילומים של "מצב האומה" כגון ההפגנה למען שייטת 13, הפעילות למען גלעד שליט, הפעילות האמנותית ברחוב מסדה בחיפה, החיים בחיפה, גרפיטי, יד ושם, בוקר יום הזיכרון לשואה, מצב הרוח הלאומי בזמן מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 בתל אביב, ככר מלכי ישראל מיד לאחר רצח רבין. בנוסף פרסמתי מקבץ קטן של עבודות גרפיות של תלמידיו באקדמיה לעיצוב ויצ"ו בחיפה, וכמה עבודות גרפיות שיצר בעצמו.

אני מודה לך, חיים שטייר, על שיתוף הפעולה הפורה בינינו, על התלהבותך המדבקת, על צניעותך, על חביבותך, על האמון שנתת בי, על העצות הטובות, על התמיכה.

לשאלת משמעות הימצאותם של כוכבים בעלי שישה קדקודים בבתי כנסת עתיקים

מנורה לצד צלבי קרס בבית כנסת עתיק

המנורה לעיל צולמה בבית כנסת בגולן באתר בדרום רמת הגולן בשם אום אלקנטיר (אם הגשרים)

התצלום הוא של מרים בן חיים

(c)

והוא מתפרסם כאן ברשותה ובאדיבותה

ד"ר יגאל בן נון כתב לי את הדברים הבאים:

"בתצלום אפשר לראות בבירור את המנורה לצד שני צלבי קרס.

האם בגלל זה יהפכו צלבי קרס שנמצאו גם בבית כנסת וגם לצד המנורה לסמלים יהודיים?

משמעות הימצאותם של כוכבים בעלי שישה קדקודים בבתי כנסת בודדים זהה למשמעות הימצאותם של צלבי קרס בבתי כנסת עתיקים".

בהרצאה שנשא ד"ר יגאל בן נון לפני ימים אחדים, בפתיחת תערוכת "ראשון מגן דוד", הוא התייחס גם לצלב קרס שנמצא בבית הכנסת של כפר נחום לצד כמה מגני דוד וסמלים אחרים - וגם לגבי כל הסמלים האלה יפה כוחו של הטיעון שהוא מעלה, שהימצאות מגן דוד באתר ארכיאולוגי יהודי אינה הוכחה חד משמעית ליהדותו של הסמל.

עם זאת, מאחר ואין בידינו כל ראיות של ממש לגבי משמעותם של כל אותם סמלים במאות הראשונות לספירה, לא נוכל לקבוע את זרותם ליהדות באופן חד משמעי של סמלים כגון צלב קרס, מגן אמזונות, שושן, פנטגרמה, כי אז ניאלץ לשקול מחדש את זהותם היהודית של סמלים כגון גפן, רימון, מחתה ושופר, שאף הם נלווים לממצאי המגן דוד והמנורה באתרים יהודיים עתיקים.

ראוי לציין כי בהודו שימש בעת העתיקה (ומשמש עד ימינו אלה) צלב הקרס כסמל של שפע. השימוש של הנאצים בסמל זה אינו מוחק את משמעויותיו הקודמות האחרות, למרות שיהודי ששומע את הטיעון של ד"ר יגאל בן נון עלול לקבלו כנכון בגלל שיש ההתנגדות רגשית אוטומטית ליהודים ביחס לכל מופע של צלב קרס.

נציין גם שנמצאו צלבי קרס ברחבי הארץ גם באזור הר הבית, בבית כנסת מהמאה השלישית לספירה בעין גדי, בבית כנסת מהמאות רביעית-ששית ליד מעוז חיים, ובבית הכנסת בגמלא.

כל אחד מאתנו הוא המדינה

המדינה זה אתה

יצירה של יצחק יורש

(c)

2010

שמתפרסמת כאן באדיבותו וברשותו

דמותו של המתבונן משתקפת במראה - שהיא דגל - כך שהצופה הוא גם הנצפה, ובה בעת הוא גם מחליף את סמל המגן דוד שבדגל, וממלא את מקומו במשמעות של אחריות אישית לגורל המדינה.

זהו גם פירוש אידאליסטי למשפט הציני שמיוחס ללואי הארבע עשרה

L'etat c'est moi

(המדינה זה אני)

יורש שלח אלי את ההסבר הבא:

בוצע לראשונה ב 1988 דהיינו לפני יותר מעשרים שנה, לקראת התערוכה [שלי] במוזיאון ישראל,

נרשם מדגם, שהוא מעין פטנט, והופיע ברשומות. הרעיון נכלל בספר שלי ["דגל ישראל- וריאציות על הנושא"] בעמוד 64.

ב 1988 הודפסו בדפוס משי, על גבי מראות מפרספקס, חמש גרסאות בחמישה פורמטים ובמידות שונות:

עם הטקסט: "המדינה זה אתה" ב 21 שפות:

מראה גדולה שהוצגה במוזיאון בגודל 100/150 ס“מ.

מראה בינונית שהוצגה בתערוכות שונות ומוצגת גם בראשון בגודל 48/65 ס“מ

מראה קטנה בגודל 22/30 ס“מ

גלוית דואר על מראה (בגודל 61/01 ס“מ) שנמכרה במשך שנים רבות בחנויות המוזיאון.

סיכה בגודל כ 3/4 ס“מ שנענדה על דש הבגד - שי לאורחים עם הכניסה בערב הפתיחה במוזיאון.

(בסיכה זו הייתה הכתובת בארבע שפות בלבד)

טקסט של המדינה זה אתה

יצירה של יצחק יורש

(c)

2010

שמתפרסמת כאן באדיבותו וברשותו

דגל וטלית

דגל טלית במוזיאון רשל"צ

דגל משוחזר במוזיאון לפי פאני ובלקינד

להלן תמונות והסברים ששלחה אלי ניצה וולפנזון (c)

הדגל בראשון לציון הוא הדגל הציוני הראשון עם מגן דוד ופסי תכלת שהונף בא''י, בשנת 1885. בנס ציונה הניף מיכאל הלפרין ב1891 דגל ''שאו נס ציונה'' כשהוא רכוב על גבי סוס, והנס ציונים טוענים שלהם זכות הראשוניות, למרות שזה קרה שש שנים לאחר ראשון לציון. הנס ציונים השכילו וערכו טקס מיוחד עם הנפקת בול ב- 24.6.2003 לזכר המאורע, והציבו פסל של הסוס ורוכבו עם שלט מתאים בגן ציבורי - ובתודעת הציבור נקבע שזה הדגל הראשון. משום הקשר המשפחתי שלי לדגל בראשון לציון ניסיתי להילחם בסילוף, אבל הכוחות הציבוריים גדולים ממני.

מה שמעניין הוא שדוד וולפסון, סגנו של הרצל, לא הכיר כלל את שני הדגלים הנ''ל, והציע 12 שנים יותר מאוחר, בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 את הדגל בדמות הטלית, כאילו אף אחד לא הגה את הרעיון לפניו.

אני מצרפת את תמונת הדגל העשוי מטלית שהיה מוצג במוזיאון ראשון לציון, עד שמישהו עיין במכתבו של בלקינד- שציטטה ממנו מובאת להלן - ושם לב שהוא לא כתב שהכינו דגל על טלית אלא על יריעת בד. מצורפת תמונה של הדגל המשוחזר שמוצג היום במוזיאון. אחת העובדות נתנה לי את רשותה להעתיק את התמונה מהחוברת של המוזיאון שהיא האחראית להוצאתה לאור. (גם בתמונה זו נותנים את גרסת הסיפור המשפחתי עם הטלית).

להלן ציטוט ממכתבו של מנהיג הביל''ויים ישראל בלקינד משנת 1885, כשתיאר את הכנת הדגל לחגיגות 3 שנים לראשון לציון (כמובן הרבה לפני הקונגרס הציוני הראשון):

"ואני ופני מאירוביץ' היינו טורחים בינתיים בעשיית דגל. וזו דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו ומגן דוד של תכלת באמצע."

במכתנו של בלקינד יש תאור ארוך ומפורט של החגיגות ותהלוכת התלמידים עם הדגל שהונף על ידי רוכב על חמור בראש התהלוכה.

פאני מאירוביץ היא אחות סבי ואשתו של מנשה מאירוביץ ''אחרון הביל''ויים'' מראשון לציון. במוזיאון ראשון היה חדר לזכרו של מאירוביץ והיה בו מגן דוד ממתכת ששימש לציור הנ''ל. סיפור הדגל הזה הוליד סיפור משפחתי לפיו הדגל נעשה על טלית של אביה של פאני, זאב אברמוביץ (אני נינה שלו. היה אחד ממייסדי ראשון) ושנים ארוכות היה מוצג טלית עם מגן דוד במוזיאון... והיום מוצג דגל אחר במוזיאון.

פסל מגן דוד מאת יעל לור

פסל מגן דוד מאת יעל לור

(c)

מוצג כעת בתערוכת ראשון מגן דוד

2-7-2010

עד

7-8-2010

בהיכל התרבות בראשון לציון

אוצרת

יעל ניצן

צילום שלי

הפסל הזה נראה לי כמו גרסה ישראלית למגדל אייפל והוא בהחלט קורא לארכיטקט שיעביר אותו מן האמנות לקבלנות בניין.

הקסגרמה במוזיאון בלד בסלובניה

הקסגרמה, ככל הנראה מהתקופה הרומית,

שמוצגת במוזיאון בלד בסלובניה

אריחים מרצפה קדומה שנמצאו בהריסות כנסייה

עשויה מששה מעויינים ועיגול

צילם: עודד ישראלי

(c) 2010)

ריבוע קסם וחותם שלמה על קמע

קמע מאוסף ד"ר זאב גולדמן

צילום שלי

לדברי חבר פורום אוספים ואספנות שכינויו

pembencipolisi

‫

מסביב : שמות מלאכים : עזראאיל = מלאך המות

בצד ימין , ולמעלה : ג'בראאיל הכוונה לגבריאל ,

משמאל מכאאיל (לא ברור) , הכוונה למיכאל ,

למטה = אצראפיל ,

בטבלה יש בין היתר הספרות 7 ו 8.

מעגלים במים

מעגלים במים

מאת ג'ני גוטשלק, ניו זילנד

(c)

-

לפני יומיים שוחחתי בטלפון עם הציירת סבינה סעד על תערוכת "ראשון מגן דוד" שעומדת להיפתח ביום חמישי. לקראת סוף השיחה אמרה סבינה שהדימוי של המגן דוד מתפשט כמו מעגלים במים. התלהבתי מהדימוי המילולי שלה, ושאלתי אותה אם ניתן לצייר דבר כזה. סבינה ענתה שעל מנת להמחיש את הרעיון מוטב שיבצע אותו אמן מחשב ולא צייר. "אם כך", שאלתי, "מה דעתך שאציע אותו לביצוע לג'ני גוטשלק, מניו זילנד?" סבינה הסכימה, וג'ני הסכימה... וזמן קצר לאחר מכן היצירה כבר נשלחה אלי, והנה היא מוצגת לפניכם.