מנורה לצד צלבי קרס בבית כנסת עתיק
המנורה לעיל צולמה בבית כנסת בגולן באתר בדרום רמת הגולן בשם אום אלקנטיר (אם הגשרים)
התצלום הוא של מרים בן חיים
(c)
והוא מתפרסם כאן ברשותה ובאדיבותה
ד"ר יגאל בן נון כתב לי את הדברים הבאים:
"בתצלום אפשר לראות בבירור את המנורה לצד שני צלבי קרס.
האם בגלל זה יהפכו צלבי קרס שנמצאו גם בבית כנסת וגם לצד המנורה לסמלים יהודיים?
משמעות הימצאותם של כוכבים בעלי שישה קדקודים בבתי כנסת בודדים זהה למשמעות הימצאותם של צלבי קרס בבתי כנסת עתיקים".
בהרצאה שנשא ד"ר יגאל בן נון לפני ימים אחדים, בפתיחת תערוכת "ראשון מגן דוד", הוא התייחס גם לצלב קרס שנמצא בבית הכנסת של כפר נחום לצד כמה מגני דוד וסמלים אחרים - וגם לגבי כל הסמלים האלה יפה כוחו של הטיעון שהוא מעלה, שהימצאות מגן דוד באתר ארכיאולוגי יהודי אינה הוכחה חד משמעית ליהדותו של הסמל.
עם זאת, מאחר ואין בידינו כל ראיות של ממש לגבי משמעותם של כל אותם סמלים במאות הראשונות לספירה, לא נוכל לקבוע את זרותם ליהדות באופן חד משמעי של סמלים כגון צלב קרס, מגן אמזונות, שושן, פנטגרמה, כי אז ניאלץ לשקול מחדש את זהותם היהודית של סמלים כגון גפן, רימון, מחתה ושופר, שאף הם נלווים לממצאי המגן דוד והמנורה באתרים יהודיים עתיקים.
ראוי לציין כי בהודו שימש בעת העתיקה (ומשמש עד ימינו אלה) צלב הקרס כסמל של שפע. השימוש של הנאצים בסמל זה אינו מוחק את משמעויותיו הקודמות האחרות, למרות שיהודי ששומע את הטיעון של ד"ר יגאל בן נון עלול לקבלו כנכון בגלל שיש ההתנגדות רגשית אוטומטית ליהודים ביחס לכל מופע של צלב קרס.
נציין גם שנמצאו צלבי קרס ברחבי הארץ גם באזור הר הבית, בבית כנסת מהמאה השלישית לספירה בעין גדי, בבית כנסת מהמאות רביעית-ששית ליד מעוז חיים, ובבית הכנסת בגמלא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה