רונן סימן טוב עבודות ראשונות 2

תמונה של מגן דוד שחור תלת ממדי של הצייר הירושלמי רונן סימן טוב

רונן סימן טוב עבודות ראשונות 1

תמונה של מגן דוד שחור על גבי לבן בתוך עבודה תלת ממדית מוקדמת של הצייר הירושלמי רונן סימן-טוב, ששלח לי תמונה זה בלווית הערה שאותו עבודה זו מרגשת יותר מעבודות מאוחרות יותר שכן היא באה ממש מהבטן. היא פחות מושפעת מהידע שרכש אודות אמנות בשנים שלאחרי יצירת עבודה זו. לכן היא גם יותר אנרגטית.

לאחרונה פרסמתי עבודה נוספת של רונן שמוצגת בימים אלה בתערוכת מגן דוד באמנות הישראלית שמוצגת בימים אלה בגלריה סדנה לאמנות ביבנה

גן פסלים בפלורידה

הקסגרמה מאבן בתוך ברכת אבן שחבויה בגן הפסלים המסתורי והמדהים של אדוארד לידסקלנין בפלורידה, ארה"ב. לידסקלנין הצליח להזיז גושי אבן ששוקלים עשרות טונות בלי מכשור מודרני ולפסל מהם גן פסלים שלם במשך עשרות שנים. אף אחד לא מצליח להבין איך הוא עשה זאת. גם לא ברור מה המשמעות של ההקסגרמה הזאת ואם יש ליצירתה איזה קשר ליהדות

בכל אופן גן הפסלים הזה מספק לי מקור השראה וכוח להמשיך את הבלוג הזה שנעשה ענק יותר מיום ליום

התמונה באדיבות

Simon Ignatowski from Flickr

רונן סימן טוב

התמונה היא באדיבותו של הצייר הירושלמי רונן סימן טוב. ציור זה מוצג בימים אלה בתערוכת אמנים מציירים מגן דוד בגלריה ביבנה. אוצר התערוכה הוא רוני ראובן

מה שמצא חן בעיני בציור זה הוא המגן דוד הזעיר, האדום, שחבוי בתוך הקו הלבן בפינה הימנית העליונה של הציור. בתמונה זה לא נראה מספיק בברור אבל כשרואים את זה במציאות קולטים כמה עוצמה משדר המגן דוד הזעיר הזה

כפתורי שנהב

כפתורי שנהב בצורת טלאי צהוב מוצגים בתערוכת אמנים מציירים מגן דוד שנפתחה לאחרונה בגלריה ביבנה. אוצר התערוכה, רוני ראובן, ראה כפתורים אלה בביתו של אספן האמנות בנו כלב, והם כל כך הרשימו אותו שצייר אותם בשתי עבודות שלו שמוצגות סמוך למוצג זה

אשליה אופטית

התמונה היא מויקיפדיה ושם כתוב כי

אשליה אופטית (תעתועי ראייה) היא סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה. מידע נאסף בידי העין והוא מתורגם על ידי המוח. אולם, ישנן דרכים להטעות את המוח, ולגרום לו לתפוס דבר מה באופן מסוים או בצורה מסוימת, למרות שהוא לא... אשליות בדויות הן אשליות שבהן רואה הצופה דבר לא כמו שהוא במציאות... ישנן גם אשליות שנוצרות על ידי השלמת מידע אוטומטית של המוח, כדי להגיע אל צורות מוכרות... בציור אין מגן דוד, אבל המוח משלים אוטומטית את הצורה לצורה מוכרת

 הערה של עודד ישראלי

 בספרו החדש של צבי ינאי 'מאוחר מדי' [ הוצאת 'כתר' עמ' 93 - 94] מצאתי כתוב:

"משולש קניצה [ אשליה אופטית ידועה הקרויה על שם הפסיכולוג האיטלקי גאיטניו קניצה. המוח משלים את המידע החסר והצורה המרומזת נתפסת כדימוי עובדתי] העין רואה שלושה קודקודים ושלושה עיגולים מחורצים, בעוד המוח מעביר קו דמיוני בין הקודקודים לעיגולים המחורצים ורואה בהם מגן דוד".

ציונות בתערוכה בגלריה ביבנה

סרט בן ארבעים וחמש שניות בשם "ציונות" של ארן פטינקין מוצג בימים אלה בתערוכת אמנים מציירים מגן דוד בגלריה ביבנה

הרעיון של הסרט הוא שציונות מורכבת מחלקים שמשלימים זה את זה רק כאשר הם עובדים ביחד

הראיתי סרט זה לאוצר רוני ראובן והופתעתי ושמחתי כאשר הוא ביקש לצרף אותו לתערוכה

בסרט רואים את משחק הדגל של יבוא ישיר בפעולה

ליבוא ישיר יש בתערוכה גם שני אהילי מגן דוד תלת ממדי אחד אדום ושני כחול

רוני ראובן

התמונה היא באדיבות רוני ראובן, יליד 1955 , שצייר טלאי צהוב בהשראת כפתורי שנהב זעירים בצורת טלאי צהוב שראה בביתו של אספן האמנות בנו כלב. רוני מציג ארבע עבודות בתערוכת "אמנים מציירים מגן דוד " שהוא גם האוצר שלה. השתתפתי בפתיחת התערוכה ביום ששי העשרים ושלישי למרץ 2007. אני מודה לרוני ראובן גם על התערוכה המיוחדת במינה ובאיכותה וגם על ציוריו הנוגעים ללב

סמלו של האל ההודי גנשה

פבל בידב כתב מאמר על מקורו של השחמט והסביר שם שהשחמט ההודי הקדום נקרא צ'טורנגה והיה בו כלי בצורת פיל שסימל את האוויר שהוא אחד מארבעת היסודות. הסמל של האוויר בפילוסופיה ההודית הוא הקסגרמה. גנשה הוא אל שפסלו מופיע עם ראש בצורת פיל וסמלו הקסגרמה. הוא אל החוכמה העושר והסרת המכשולים. הפופולריות שלו רבה עד כדי כך שבבנרס לבדה יש כמאתיים מקדשים לכבודו

עבודת טלאים לחתונה

התמונה היא באדיבות אביבה הדס שעשתה עבודת טלאים מקורית ומיוחדת זו במו ידיה והכלילה בה פסוק מספר הושע פרק ב פסוק עשרים ואחת

וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים

אינני יודע אם אביבה הדס מוכרת את עבודותיה אבל אני בטוח ששווה לקנות אותן

שושן צחור מאקוויליאה, איטליה

תמונת תקריב נפלאה לטעמי של שושן בתוך מגן דוד בפסיפס מאקוויליאה, איטליה; שם אמנם הייתה קהילה יהודית מפוארת במאות הראשונות לספירה , אבל המגן דוד הזה היה שייך ככל הנראה לנוצרים הראשונים מאחר שנמצא ברצפת בזיליקה מהמאה השלישית לספירה.

התמונה באדיבות

lovethebees from Flickr

הדג היהודי

עיצוב נדיר במיוחדותו של מגן דוד בצורת דג
התמונה היא באדיבות מר לירון תירוש, מנכ"ל ההתאחדות הישראלית לצלילה שכתב לי
את הדברים הבאים
מס' פרטים על הלוגו: את הלוגו עיצב המאייר שלמה כהן, מראשוני הצוללים בארץ, בשנת 1974, ע"פ הזמנת יו"ר ההתאחדות דאז, תא"ל במילואים פרופ' יצחק יעקב. הלוגו נקרא "הדג היהודי" ולעתים גם הדג הישראלי
במהלך השנים יצר שלמה כהן מספר וריאציות לאותו לוגו, כגון לוגו לנוער צולל, לצוללים נכים, לשנת השלושים להתאחדות, וגם גירסה תלת-מימדית לדג היהודי
בסקר שנערך בסוף שנות התשעים היה הדג היהודי הסטיקר הנפוץ ביותר על מכוניות, אחרי נהג חדש
למעלה ממאה ועשרים אלף צוללים ישראלים וזרים מחזיקים בתעודות צלילה עליהן מוטבע סמל הדג היהודי
בזכות תופעת הישראלי הנודד הפך גם הדג היהודי לדג יהודי נודד והוא מוכר באתרי צלילה בכל רחבי העולם, גם בפינות הנידחות ביותר

עשו שעונים לא מלחמות

ביקשתי מג'ני גוטשלק, המעצבת הגראפית החביבה עלי, להכין לי שעון אותיות כמו זה שרואים בראש בנין בית הספר למל בירושלים. ג'ני לקחה מגן דוד כסוף והלבישה אותו על מגן דוד מוכסף בהטיה קלה שיצרה מסגרת מיוחדת לאותיות השעון. אני מקווה שאיזה יזם יבחין בפוטנציאל המסחרי לייצור שעונים כאלה וירכוש מג'ני את הזכויות

שמיכת טלאים

מזכיר לי את הפסוק על אברהם אבינו בבראשית טו ה

ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם;

עבודה מקסימה של אביבה הדס שהתמונה מתפרסמת כאן באדיבותה

מגני דוד ניתן לראות בהודו בכל מקום

מי שצילם את התמונה הזאת של הקסגרמה על חלון של ג'יפ בשמורה הלאומית ליד רישיקש, הודו, כתב לי שמגני דוד ניתן לראות בהודו בכל מקום

התמונה באדיבותbear and pocket from Flickr

רוני ראובן טלאי צהוב

רוני ראובן הוא האוצר של תערוכת "אמנים ישראלים מציירים מגן דוד" שנפתחה ביום ששי שעבר בגלריה העירונית ביבנה, בחסות ראש העיר צבי גוב-ארי. רוני ראובן הוא גם אחד המשתתפים בתערוכה. הוא מציג ארבע עבודות ששתיים מהן עוסקות בטלאי הצהוב. העבודות נעשו, לדבריו, בהשראת כפתורי שנהב זעירים בצורת טלאי צהוב אותם ראה בביתו של אספן האמנות הישראלי, בנו כלב. כפתורי שנהב אלה מוצגים אף הם בתערוכה

כוונה

האמנית שוש שגב הגיעה לתערוכת "אמנים ישראלים מציירים מגן דוד" בגלריה ביבנה לבושה שמלה שעליה רקמה מגני דוד במיוחד לכבוד האירוע. כמו כן היא מציגה בתערוכה עבודת רקמה שבה משולבים מגני דוד רבים, עבודה שגם אותה הכינה במיוחד לכבוד האירוע. כל יתר העבודות הוכנו, למיטב ידיעתי, לפני זמן רב, מסיבות שאינן קשורות לאירוע המסוים הזה. לזה אני קורא כוונה, ונדמה לי שיש לכוונה זו של שוש שגב אנרגיה מיוחדת שאותה יכולים המבקרים בתערוכה לקלוט בלי לדעת כלל על הסיפור הזה שמאחורי הקלעים

מבט מקרוב על רקמה של שוש שגב

צילום מקרוב של הרקמה שהכינה האמנית שוש שגב על שמלתה במיוחד לכבוד פתיחת תערוכת "אמנים ישראלים מציירים מגן דוד" שהתקיימה שלשום בגלריה העירונית ביבנה. כפי שעיניכם רואות הרקמה משופעת במגני דוד הפזורים לאורכה במעין חצי קשת

רקמה של שוש שגב

בתערוכת אמנים ישראלים מציירים מגן דוד שנפתחה אתמול ביבנה במעמד ראש העיר צבי-גוב-ארי הציגה שוש שגב עבודת רקמה וסיפרה לי את הספור שמאחורי התמונה, שלו הענקתי את הכותרת

בד נעלם

לפני חודש ושבוע התקשר אלי רוני ראובן, אוצר התערוכה, וביקש ממני עבודה על מגן דוד. אמרתי לו תן לי שבוע לחשוב. לא ידעתי מה אני עושה עם זה. אני נולדתי במלחמת השחרור. מבחינתי יומולדת שלי זה עם המדינה. הסמל בטח נורא חשוב. לא ידעתי מה לעשות. בסוף- יש לי פה ביבנה תלמידה, אתי נהרי, שבשנתיים האחרונות נלחמה בסרטן המעי הגס, היא תימניה- אמרתי לעצמי: אני הולכת לרקום משהו תימני כדי לעודד אותה; עיצבתי תכשיט תימני, קצת יותר מודרני כי הוספתי פה מגני דוד, וכשגמרתי לרקום הבאתי את העבודה לרוני שייתן הערות, להוסיף, להוריד. הוא אמר לי אל תגעי, כמו שזה זה מקסים. בדרך לאוטו ראיתי לוח מודעות פה בחוץ ליד השער: אתי נהרי איננה. הייתי צריכה להתיישב על הכסא, הרגליים רעדו לי, ולא ידעתי מה אני עושה עם עצמי. נסעתי ישר לבית המשפחה. מסתבר שהיא נפטרה ארבעה ימים קודם לכן. לא יכולתי לספר למשפחתה מה יושב לי באוטו. זאת אומרת, בהשראה שלי היתה אתי נהרי. בכל אופן שלחתי את העבודה למסגור ולבסוף הראיתי אותה לאחותה של אתי, ואמרתי לה: "עכשיו זה כבר יהיה לזכרה". וזה מרגש אותי גם עכשיו המקריות של הדבר הזה. אז הם לא יבואו היום המשפחה לפתיחה, אבל הם יבואו בשבוע הבא והם רוצים שאני אהיה פה גם

יש ברקמה דבר כזה שנקרא בד נעלם. רקמתי עליו את החוליות ורקמתי את המגן דוד לחוד, והחוליות האלה זה בחוט יותר דק, מתחתי את הבד הנאלם על קלקר והטבעתי בסיר מים, ואז הבד נעלם ונשארת לך רק התחרה ביד. ויש כאן אבן סברובסקי שהיא אבן שמשתמשים בה יצרני החרוזים והתכשיטים כאבן מחליפה לאבנים טובות. מהאינטרנט חברה הוציאה לי הוראות איך לעשות את המגן דוד בחרוזים ועשיתי

משקפי מגן דוד

ביקשתי מג'ני גוטשלק, מעצבת גרפית שעבודותיה חביבות עלי, לעצב עבורי משקפי מגן דוד והיא נענתה לאתגר . אני מרוצה מאד מהתוצאה ועוד יותר מן העובדה ששיתוף פעולה יצירתי כזה יכול בכלל להתרחש

פיצה

פיצה של רשת דומינו בדרום קוריאה עם קישוט בצורת הקסגרמה

מומלץ ליצרני הפיצה בארץ להגברת המכירות לקראת יום העצמאות הקרב ובא

התמונה באדיבות

Matthew Field from Flickr

גדר מוגולית, אגרה, דלהי

הקסגרמה במרכז פרק בגדר דקורטיבית במבצר אגרה בדלהי, בהודו. התמונה באדיבות

tvangoethem from Flickr

נחושת

כל הזכויות שמורות לשרה פיינגולד ולתכשיטי פיינגולד 2007

נחושת מצופה באמאייל

אני אוהב להתקל במגני דוד שעשויים מחומרים בלתי שגרתיים כמו העיצוב המקורי שלפניכם

חותלות

ראיתי כבר עגילי מגן דוד ועניבות מגן דוד, כובעים ושרשרות, צמידים וטבעות אבל מעולם עוד לא ראיתי מגן דוד על חותלות

התמונה באדיבות

tierra95 from Flickr

טעם למנהג מגן דוד

הסופר אורי אופיר שלח לי צילום של דף ל"ז מתוך ספר המטעמים שחובר על ידי רבי שבתי כהן, הש"ך, רב ופוסק הלכה, שנולד בשנת 1621 וחי עד 1662

המקור הוא בכתב רש"י ואני מקווה שההעתקה שלי נכונה

א

טעם למנהג שלכל דבר שבקדושה עושין סימן ורושם של ששה קצוות וקורין אותו מגן דוד דהיינו על הפרוכת ועל המטפחת של ספר תורה ועל ההיכל וכהנה והיא שני משולשים משולבים זה בתוך זה כזה (כאן מופיע ציור של מגן דוד) משום שהתמונה ההיא מורה על יחוד השם בששה קצותיו הידוע  מעלה ומטה וד' רוחות העולם. וגם שששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכו' והכל לתכלית הקדושה וע"כ קורין אותו מגן דוד כי ידוע כי מלכות בית דוד היה כנגד מלכות שמים כדאי' כל המורד במלכות בית דוד כאילו מורד במלכות שמים, ודוד המלך מרומז בשש הקצות כי הוא סוד המלכות שכולל ששה קצות ועוד הוא השביעי כיצד אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד והם כנגד ששה ספירות הקדושים. חנ"ת נה"י. והמלכות היא הכולל הכל. ארץ החיים

ב

עוד טעם לפיכך נקרא מגן דוד לפי שבתמונה הזאת יש בו רמז לשם דוד ב"פ לרמז כי הוא דוד המלך הוא דוד משיח צדקנו כי יש בו שני דלתין ושני ווין. אם תעשה שני דלתין כזה דד ותמשוך קו באלכסון והוא כמו ו' יהיה הצורה כזה (כאן מופיע ציור של שני משולשים) ונשלב אותם זה בתוך זה ויהיה התמונה כנ"ל. גם ירמוז שדוד הוא רגל רביעי שבמרכבה וע"ז יורו השני דלתין

צבעו של דגל ישראל

המגן דוד ידוע בעיקר כסמל המופיע על דגל ישראל. מצאתי לנכון להרחיב מעט בנושא זה ולכן החלטתי לפרסם את מאמרו של אורי אופיר שנושא את הכותרת

תכלת ולבן

בבריאת העולם נברא החומר והאנרגיה לצורותיה השונות. כאשר נאמר ויהי אור נברא למעשה מגוון הצבעים שבעולם. זו יצירה נפלאה שיכולים אנו להעריך אם נדמיין לעצמנו עולם ללא צבעים בגון אחד. ואז כמה היה משעמם העולם

צבעי העולם מייפים את המראות של האדם ומעשירים את חייו

מלבד יופי חזותי לצבעים גם תפקיד חשוב בשרשרת הביולוגית של היקום במשיכת חרקים לפרחים מסוימים לצורך האבקתם

במשך הזמן נתן האדם משמעויות לצבעים השונים והמשמעויות משתנות בזמן ובמקום

לדוגמא צבע שחור מסמל אצלנו אבל, צבע לבן טהרה, צבע אדום – דם , ואולי פריחה וכו'. שלל הגוונים והמשמעויות שלהם מתבטא גם בדגלי אומות העולם

עם ישראל בראשית דרכו היה מחולק לשנים עשר שבטים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, וכו'. לכל שבט היה דגל בצבע מסוים. בנוסף לכך הכהן הגדול שבמשכן נשא על ליבו את החושן ובו היו קבועות שתים עשרה אבנים כמספר שבטי ישראל, לכל שבט אבן מיוחדת בצבע מסוים. לראובן אבן שנקראת אודם שצבעה אדום. לשמעון אבן שנקראת ברקת שצבעה ירוק. וכך לכל השבטים. צבע הדגל של כל שבט היה זהה לצבע האבן שבחושן ולצבעים היתה משמעות. צבע האדום לראובן. צבע זה מסמל לידה, זריחה, ראשוניות כי ראובן היה הבכור. לאשר היתה אבן תרשיש שצבעה צהוב לפי שנחלתו של אשר התברכה בעצי זית הנותנים שמן בצבע צהוב. יששכר אבנו היתה ספיר שצבעה תכלת, כי יששכר היה ממונה בישראל על קביעת הזמנים הנקבעים ע"י החמה והלבנה, גרמי שמי התכלת. בדרך זו ניתן להסביר צבעו של כל שבט ושבט

המעניין הוא המשמעות המקורית של הצבעים תכלת ולבן המופיעים על דגל ישראל. הפעם הראשונה שמוצאים את הצרוף הזה של תכלת ולבן היא במראה הנבואי המתגלה למשה אהרון וזקני ישראל לפני מתן תורה. "ויראו את האלוקים...לבנת הספיר... וכעצם השמים לטוהר

לבנת הספיר זהו תכלת. וכעצם השמים לטוהר זהו לבן. את אותם הצבעים תכלת ולבן גם הנביא יחזקאל רואה בנבואתו. כסא הכבוד בתכלת ומעל שמשיו של הבורא צבע לבן. אם כך צרוף של שני הצבעים האלה הינו בעל מימד אלוקי. בנוסף ניתן לפגוש את שני הצבעים האלה ביחד בציצית שהינה הדגל הראשון של עם ישראל, שבעה חוטים לבנים וחוט אחד של תכלת.

שני הצבעים האלה נמצאים גם בבגדו של כהן גדול הלבוש כתונת בלבן ומעיל תכלת. הלבן והתכלת, אבן היהלום ואבן הספיר, הן האבנים של שבט זבולון ושבט יששכר בהתאמה. זבולון עסק במסחר ויישכר יותר בלימוד, והשילוב הזה של לימוד ועשייה מוצא את ביטויו בשבטי ישראל בתכלת ובלבן. צבע הלבן כצבע של טוהר מקבל את ביטויו בכך שכהן גדול נכנס פעם בשנה ביום הכפורים לקודש הקודשים בבגדי לבן. צבע התכלת מקבל את ביטויו בפתילי התכלת שהם על המצנפת שלראשו ויהדקו את החושן ללבו של הכהן, כדי להראות עד כמה חשוב שהחושן, הנושא את שמות שבטי ישראל, יהיה כל הזמן על לבו של הכהן הגדול. גם הכלי החשוב ביותר במשכן - ארון העדות, שבו היו מונחים: שברי הלוחות, הלוחות וספר התורה- היה מכוסה בכסוי חיצוני של תכלת

תכלת נגזר מהמלה תכלית

המעניין הוא שמכל מגוון הצבעים נבחר דווקא צמד הצבעים האלה להימצא בדגל ישראל ואכן מתברר שטוב שכך עשו

התמונה באדיבות

mrtwism from Flickr

צבעי אבני החושן

כתב :אורי אופיר

19.05.09

 החושן היה אחד משמונת הבגדים שלבש כהן גדול בעת עבודתו.

 החושן חובר לאפוד והיה מונח מול ליבו של הכהן הגדול.

 החושן היה עשוי מבד ועליו שתים עשרה אבנים כמניין שבטי ישראל.

 כל שבט והאבן שלו. והאבנים היו שונות זו מזו.

 לראובן- אודם. לשמעון- פטדה.  ללוי- ברקת. ליהודה- נופך.  ליששכר- ספיר. לזבולון- יהלום. לדן- לשם. לגד- שבו. לנפתלי- אחלמה. ליוסף- שוהם (אפריים ומנשה ). לבנימין- ישפה.

 (דגליהם של השבטים היה בצבע האבן  של אותו שבט בחושן )

 אחד הנושאים המעניינים בנושא זה הינו. הקשר המיוחד הקיים בן השבט לאבן.

 ובמילים אחרות מה הסיבה שאבן מסוימת נבחרה לייצג דווקא את אותו שבט.

 ראובן: צבע אבנו אדומה.האדום מסמל את הזריחה . הראשוניות .ובגלל היותו הבכור . הוא קיבל את הצבע הזה.

 שמעון: צבע אבנו ירוקה. ירוק צבע  של כעס "ואביה ירק ירק בפניה ".

 יעקב בברכתו כועס על בנו שמעון בגלל מעשיו בעניין שכם. "שמעון...כלי חמס מכורתיהם.

 גם משה כועס על שמעון.אינו מזכיר אותו בברכתו. בגלל עניין המדיינית.

 בגלל כך מקבל שמעון את הצבע הירוק

 לוי:  שבט זה מיוצג על ידי אבן  "הברקת". אבן זו מייצגת את האירוע הגדול בתולדות עם ישראל. מעמד  קבלת התורה. "ויהי קולות וברקים ".

 בהקשר למעמד זה קיבל שבט לוי את יחודו של משרתי הקודש. תפקיד  שמלאו אותו עד אז הבכורות.

 יהודה:  יהודה קיבל את אבן  "הנופך" .משמעותו של נופך הינו להוסיף יופי לדברים הנאמרים.

 כל עוצמתו של יהודה נובעת מדבריו. שתי מילים חזקות  "צדקה  ממני "שעל פיהם קבע יעקב שיהודה יהיה מלך בישראל.

 היכולת לומר טעיתי וסליחה היה היא הנותנת ליהודה את עוצמתו

 יששכר:  צבע אבנו של יששכר הינו תכלת. תכלת השמיים.

 וכל זאת כי התברך ביכלת המיוחדת שלו בקביעת העיתים "יודעי בינה לעיתים

 זבולון:  צבע אבנו לבן (יהלום). תכונת הלבן היא ההחזרה. הנתינה.

 זבולון הוא הנותן. זהו השבט המתפרנס מספנות  "לחוף ימים ישכון " ומפרנס  ונותן גם לאחיו יששכר.

 דן: שם אבנו של דן היא "לשם".  לשם זו גם שם העיר החשובה בנחלת דן. שנכבשה על ידו בצפון הארץ .שמה הקודם של לשם היה ליש \ דן.

 נפתלי: שבט זה מתואר על ידי משה  במלחמתו  נגד מדיין. ושירת דבורה  וברק שבאה בעקבות  הנצחון. "הנותן אמרי שפר ".

 דבורה וברק שילוב מדהים של  נביאה "אשת לפידות" ומצביא.

 שילוב של רוח ועשייה. שני קטבים משלימים.  שחור ולבן המעורבבים זה  ויוצרים את אבן "השבו "

 גד: אבנו של שבט גד הינה "אחלמה ". אונקלוס מתרגם את שמה של   האבן "עין  עיגלא " שפירושו עין העגל.

 שבט גד בכניסתו לארץ ביקש להישאר בעבר הירדן. טענתו היתה ריבוי  המקנה.בטענתו זו השבט  בא למשה וביקש לבנות תחילה מכלאות צאן ואחר כך מגורים לטף. משה תיקן אותם ואמר קודם הטף. עניין מהותי זה לא נשכח להם וקיבל את ביטויו באבן המיוחדת של שבט זה. "עין עיגלא "

 אשר: צבע אבנו של שבט אשר הוא צהוב. מצביע על השמן הרב שהיה  בנחלתו של שבט זה

 יוסף: צבע אבנו של שבט זה הוא שחור. שחור  בניגוד ללבן "בולע". מקבל.

 הקבלה  אפיינה את יוסף.

 הוא מקבל עליו את הדין ונשאר באמונתו. שם שמים תמיד שגור בפיו.

הוא מקבל את אחיו למרות כל אשר עשו לו.

 בנימין: שם אבנו  של בנימין הוא  "ישפה"  יש – פה

 הפה הוא המייחד את השבט הזה.

 בימי מרדכי ואסתר.הפה הוא שהצילם . אסתר...אינה מגדת את מולדתה ואת עמה"

 לסיכום ניתן לומר:

 ששמונה שבטים (מתוך שנים עשר)  צ ב ע  האבן הינו סיבת בחירתה.

 ארבעה שבטים הצבע מלמד על תכונותיהם : ראובן-בכורה .שמעון- כעס. יוסף- יכולת קבלה.  זבולון-יכולת נתינה.

 ארבעה שבטים הצבע מלמד על עסוק או אירוע  שקרה: יששכר-עיסוקו בקביעת הזמן. אשר- עיסוקו בשמן. גד- האירוע בכניסתם לארץ. נפתלי- האירוע במלחמה עם מדיין.

 ארבעה שבטים (מתוך שנים עשר )  ש ם  האבן הוא סיבת בחירתה:

 לוי-מעמד הר סיני. יהודה-דבריו במעשה תמר.  בנימין –התנהגות מיוחדת שהביאה למפלתו של המן. דן- שם עירו.

 מבחינת הצבעים המעניין ביותר הינם  הצבעים של השבטים שנעו בחזית  (קדמה ) דגל מחנה יהודה  וביחד אתו זבולון ויששכר.

 יהודה היה מרובה אוכלוסין. חייליו ניחנו באומץ. זהו שבט המלוכה בישראל לפיכך היה ראשון.

 מצדו האחד יששכר המייצג את הרוח . אבנו היא ספיר. תכלת.

 ועשייה. מצדו השני  זבולון המייצג את העשייה. אבנו  היא יהלום. לבן.

 שוב חוזר השילוב של תכלת ולבן והפעם בחזית עם ישראל. בדרכו לארץ ישראל.  יש בכך כדי ללמד על הנתיב שצריך ללכת בו. שלטון המבוסס על  רוח ועל עשייה. 

פקיסטן

הקסגרמות בתוך משולשים באמצע מגדל פעמונים לזכר מרוות'ר במרכז עיר הבירה של פקיסטן. המגדל נבנה בסוף המאה התשע עשרה בסגנון בריטי קולוניאלי

התמונה באדיבות

Ali Adnan Qazalbash from Flickr

מודעת חוצות לקראת פסטיבל מגן דוד ביבנה

כל הכבוד לעיריית יבנה ולעומד בראשה, מר צבי גוב-ארי, שטרחו ויזמו והכינו לתושבי יבנה ולכל בית ישראל פסטיבל איכותי בנושא מגן דוד כולל יום עיון בהשתתפות מרצים מן האקדמיה, תערוכת אמנים שנושא המגן דוד מעסיק אותם, ובזאר שבו אומנים ימכרו מוצרי מגן דוד. הכניסה לכל אירועי הפסטיבל היא ללא תשלום . עד כמה שידוע לי זהו פסטיבל ראשון מסוגו בעולם. בעבר היתה בירושלים תערוכת חותם שלמה שהתמקדה במגני דוד בראי האיסלם, ותערוכה במגדל דוד של אמנים יהודים וגרמנים שהמגן דוד מעסיק אותם. אבל ריכוז כזה של פעילות סביב המגן דוד ביצירה הישראלית, באקדמיה ובאומנות עוד לא היה. מעניין אם יהיה לזה המשך

לוח המודעות של הגלריה הסדנה לאמנות ביבנה

מודעה על לוח המודעות של הגלריה- הסדנה לאמנות ברחוב דאוני עשרים וחמש ביבנה שמזמינה את הצבור לבוא לפסטיבל יבנה לשירה וליהדות שיתקיים בחול המועד פסח. על המודעה בצד ימין למעלה שני אהילי נייר מתקפלים בצורת מגן דוד תלת ממדי תוצרת יבוא ישיר

יבוא ישיר בתערוכת מגן דוד בגלריה ביבנה

העבודה הראשונה שנתלתה בתערוכת מגן דוד בגלריה- הסדנה לאמנות ביבנה היא אהיל תלת ממדי מנייר בצורת מגן דוד והיא של יבוא ישיר. כאשר תלינו אותה עוד היו על הקיר תמונות מהתערוכה הקודמת שנקראת "שקוף ממעמקים". התמונה שבתצלום היא של עבודה של הצייר טומס דיטרוי. בצד השני של האולם יש אהיל נוסף של יבוא ישיר בצבע כחול. וככל הנראה יוצג בתערוכה גם סרט בן 45 שניות של ארן פטינקין שנקרא ציונות ובו נראה משחק דגל ישראל המסתובב של יבוא ישיר

אליל נפאלי מעורר מחשבה

מגן דוד זה מעל ללבו של אליל בבקטפור, נפאל, עורר אותי לחשוב איזה סמל לאומי היו נציגי הקונגרס הציוני בבאזל בוחרים עבורנו לו ראו תמונה זו לפני שהצביעו

התמונה באדיבות

friendly terrorist from Flickr

מחזיק מפתחות יקר

אני מקווה לקנות אחד כזה ליום ההולדת הבא שלי. התמונה היא באדיבות מעצבת התכשיטים הניו יורקית טובה בוטביניק

כרזה ליום העצמאות

התמונה של כרזה מקורית זו ליום העצמאות הקרב ובא עלינו לטובה היא מעשה ידי אמנית הגראפיקה הממוחשבת החביבה עלי, ג'ני, שפרסמה אותה לראשונה בפליקר. המגן דוד מסמל את העצמאות, המנורה את התרבות, לוחות הברית את הצדק, יונת השלום את החופש, המלה חי את החיים ותיבת ההצבעה את הדמוקרטיה. מספר הטלפון להזמנת הצמיד הוא התאריך של שנה זו ביחד עם יום הקמת המדינה

ריינבאו לוטוס

התמונה היא באדיבות שרי שפרסמה אותה בבלוג שלה
zmyztickleonion
 תחת הכותרת ריינבאו טרה וכתבה לי שפעמים רבות עיצבה בפוטושופ קולאזים של לוטוסים כאלה אבל רק לאחרונה שמה לב לכך שמדובר במגני דוד. טרה היא אלה הודית שמתקשרת לצבעוניות ולכן התמונה היא צבעונית כל כך

עגילים

התמונה של עגילים מופלאים אלה בצורת מגן דוד היא באדיבות המעצבת מניו יורק, טובה בוטביניק, שעשתה אותם בעבודת יד מכסף או מזהב

אורות חג המולד בגן חיות

תמונה היא באדיבות

dale5446

 שפרסם אותה בפליקר תחת הכותרת

גן חיות כשר

דייל כתב לי שהתמונה צולמה בגן החיות ריברבנקס בקולומביה שבדרום אמריקה שם נוהגים להפעיל מדי שנה את אורות חג המולד וכן גם את החנוכיה

מייסדי ראש פינה

אברהם גרוסמן כתב מאמר בשם 

הפנקס של חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה 

המאמר עוסק בפנקס של אגודה שהוקמה בעיירה מוינשט ברומניה בשנת  1881 

במטרה להעלות ארצה יהודים מהקהילה, שיעבדו את אדמת הארץ. הציר של אגודה זו רכש את אדמת גיא-אוני מידי יהודי צפת ועליה נוסדה ראש- פנה. התקנון ורשימת התורמים נשתמרו בפנקס האגודה. פנקס זה מצוי כיום בספריית בית-המדרש לרבנים בניו יורק

בחותמת העברית של האגודה נכתב "פה מוינעשט" עם ציור של מחרשה ובחותמת הלועזית של האגודה כתוב בגרמנית בחלק החיצוני אך בחלק הפנימי כתוב בעברית: חבורה ישוב ארץ ישראל ע"י עבודת אדמה. במרכז צויר מגן-דוד ובתוכו מגן-דוד זעיר נוסף

סבון כשר

 למרות שלא מופיע כאן שרטוט של מגן דוד חשבתי לנכון להכליל תמונה זו בבלוג שלי מאחר ויש כאן שימוש במלים מגן דוד באנגלית לצרכי קידום מכירות. מאחר והמגן דוד הוא סמל בין דתי שהיה בשימוש אצל הבודהיסטים, אצל הנוצרים, אצל המוסלמים ואצל היהודים מעניין אם יש מישהו שאינו יהודי שקונה סבון זה

התמונה באדיבות

Todd Ehlers from Flickr

קרלה, הודו

הקסגרמה על גג של בנין כפרי בקרלה, הודו 

התמונה באדיבות

Seema from Flickr

פנטגרמה בתוך הקסגרמה

היו זמנים בהם נקראו שני הסמלים, הכוכב בעל חמש הקצוות והכוכב בעל שש הקצוות, בשם מגן דוד אך גם בשם חותם שלמה. בתמונה לעיל הם אחד בתוך השני בתוך מטבע מרוקאית משנת 1953

מטבע ממרוקו

הקסגרמה על מטבע של עשרים וחמישה סנטים ממרוקו משנת 1921, הרבה לפני הקמת מדינת ישראל כך שניתן להבין שממשלת מרוקו עוד לא התרשמה במיוחד מאימוץ ההקסגרמה כסמל התנועה הציונית והמשיכה להתייחס אליה כאל חותם שלמה. חותם שלמה היה סמל מוסלמי נפוץ החל מהמאה השמינית לספירה ורק לאחר הקמת מדינת ישראל ניכרת המנעות מהשימוש בו במדינות ערב



פנטגרמה בתוך הקסגרמה התנוססה גם על מטבעות של מאה ומאתיים פרנק עד שנת  1954

מסגד בלי בג בסרביה

חותמי שלמה במסגד בלי-בג בסרביה
שנבנה במאה השש עשרה על ידי שליט תורכי מקומי בשם בלי בג
התמונה היא באדיבות הצלמת החביבה עלי
babsijones
שפרסמה אותה בפליקר

ויקימילון

חומר רב ערך אודות סמלנו הלאומי מצאתי בויקימילון

הניב מגן דוד מוזכר לראשונה בתלמוד, אך לא במשמעות בה הוא משמש כיום: אמר רבה בר שילא: דצלותא, התפילה, מצמיח קרן ישועה - דאפטרתא,ההפטרה- מגן דוד

שמואל ב י

ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים תני, שָׁנָה, רב יוסף: זהו שאומרים מגן דוד

תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ז, ב' גמרא

קטע זה דן בברכות ההפטרה, בהן מגן דוד משמש ככינוי לאלוהים

ברוך אתה ה' מגן דוד

מגן דוד מופיע לראשונה כתיאור לצורת הכוכב המשושה בספר אשכול הכופר מאמצע המאה ה-12 לסה"נ, שנכתב על ידי החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי, בבואו לתאר ולהוקיע את המזוזה שיהודים רבניים נוהגים להתקין בפתח ביתם

ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים

כאן מובאים שמות שבעה מלאכים

וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך; ובסוף המזוזה

שמות מלאכים נוספים

ובכל מלאך ומלאך זה הסימן לו

משפטים לדוגמה

בתקופת השואה הוכרחו היהודים לשאת טלאי צהוב בצורת מגן דוד שעליו נכתב יהודי

אני נוהג לענוד על צווארי תליון מגן דוד

הידעת

צורת היידוע של הביטוי "מגן דוד" הנה מגן דוד, ללא ה"א הידיעה - זאת משום שהמילה דוד כבר מיודעת מעצם היותה שם-עצם פרטי. עם זאת התירה האקדמיה ללשון העברית גם את הצורה מגן הדוד, אך מומלץ להימנע ממנה. הצורה המגן דוד, לעומת זאת, אינה תקנית בעליל

‏‏

‏‏

מסגד ממלוכי בדלהי

יש בדלהי המון הקסגרמות מהתקופה המוגולית אבל זה המסגד הממלוכי הראשון שבו נתקלתי

והוא משנת 1190. בנה אותו מייסד השושלת הממלוכית כותב אד דין אייבק

על חורבות עשרים ושבעה מקדשים הינדיים

התמונה באדיבות

philputnam

מפליקר

חיוך הטלאי הצהוב

התמונה היא באדיבות

HagitSha

שפרסמה אותה בפליקר

דן ספרי פרסם בבמה חדשה שיר בשם חיוך הטלאי הצהוב והתיר לי לפרסמו כאן פעם נוספת

הם עומדים מחייכים

לפני התפאורה

האב, האם והילדה הקטנה

לבושים בבגדים הדורים

מסורקים למשעי

הצלם אמר להם קודם

"חייכו בבקשה"

הוא גם עשה פרצוף מצחיק

כדי שהילדה תצחק

הם שחקנים טובים

החיוך על פניהם נראה טבעי

בהתחשב בכך

שעל חליפת האב הצעיר

יש טלאי צהוב

גם על שימלתה האלגנטית של האם

גם על חולצת הילדה המתולתלת

גם לצלם

גם לחנות

גם לגטו של העיר הפולנית

זמן צהוב טלוא

מגן-דוד תפור על שמיים

שבהם לחיוך אין פנים

רק טלאי

מסגד הכוכבים בדקה בירת בנגלדש

שפע של כוכבים מרהיבים בצורת חותם שלמה במסגד הכוכבים בדקה בירת בנגלדש שנבנה בסגנון מוגולי במאה השמונה עשרה ושופץ במאה התשע עשרה . הכוכבים עשויים מחרסינה ושברי זכוכית על גבי מלט לבן

התמונה באדיבות

fatalcleopatra from Flickr

אילן רמון

אילן רמון הרגיש שהוא מייצג את העם היהודי ולכן לקח איתו לחלל מזוזה ועליה מגן דוד, עמוד ממוזער מהתנ"ך, ומגילת תורה זעירה. על שרוולו היה מגן דוד. הוא לא היה דתי אבל הוא החליט לאכול אוכל כשר בחלל
התמונה היא באדיבות
rtsastrowardoyo_nyc

  והיא פורסמה בפליקר

עוד על הפרקטלים של קוך

זה נראה כמו מגן דוד אבל זה הפרקטל של קוך. יש ברשת תוכנה שמאפשרת לשחק עם הפרקטל הזה

התמונה באדיבות

MartenVR from Flickr

מפגן צניחה

מועדון פריידייב, חוף הבונים הציג ביום העצמאות האחרון מפגן צניחה חופשית בחוף ירושלים בתל אביב. בקפיצה השתתפו שנים עשר צנחנים שהרכיבו מבנה של מגן דוד. הם צנחו מגובה של חמישה קילומטר והתלוו אליהם צלמים שהנציחו את הקפיצה במצלמות סטילס ווידאו

הפרקטלים של קוך

הפרקטלים של קוך נראים כמו מגני דוד וכמו פתיתי שלג
התמונה היא מויקיפדיה עם עיבוד שלי בפוטושופ















ראו
http://s.fishki.net/upload/post/201412/03/1340038/gallery/9ad2ddcfc0eb3ca0cadb387ad4d8b4d8.gif
ותודה לסרז'
SaReGaMa
על ההפניה לאנימציה זו

בית משיח בורוכוב

מגן דוד מעל לחלון צדדי בבית משיח בורוכוב ברחוב יפו בירושלים שנבנה בשנת 1908

בחיר לב

הידעתם שצל המגן דוד הוא בצורת לב
קראתי מאמר של חוה ידיאל שמצא חן בעיני והנה קטע מתוכו

אלול, ראשי תיבות של: אני לדודי ודודי לי:
אני
לדודי
ודודי
לי
ומיהו הדוד הזה? בהגדרה מילונית "דוד" הוא אחי האב או אחי האם, אבל גם אהוב, בחיר לב
אם אני לדודי - הרי שדודי לי. כי, כאמור: אחד מחוקי היקום הוא ש"דומה מושך דומה". הווי אומר שאם אנחנו רוצים שיסלחו לנו - קודם כל אנחנו אמורים לסלוח לעצמנו. כשנסלח לעצמנו, נוכל גם לאהוב ולקבל את עצמנו. עם כל חוסר המושלמות שבנו
כשנאהב ונקבל את עצמנו - נהייה מסוגלים לסלוח לאחרים. לאהוב ולקבל את השונים מאיתנו. כי מי הם האחרים? חלק מאיתנו. כי כולנו אחד, ומאותו מקור נשמה באנו. כשנאהב ונקבל- יאהבו ויקבלו אותנו כמו שאנחנו. גם אם זה לא יקרה (מה שמאוד לא סביר) זה לא יפריע לנו

בית ערבי ליד הר הבית

העיניים החדות של הצלם

keithwills from Flickr

קלטו מגני דוד כמטר מתחת לגגו של הבנין הזה הסמוך להר הבית

התמונה מתפרסמת באדיבותו 

כנסייה בברזיל

 שימו לב כמה הקסגרמות לבנות מפוזרות על חזית כנסיית בדס בעיר ניטרוי בברזיל

התמונה באדיבות

biyah from Flickr