ספרי בשלג

רק רציתי לבדוק אם הצבעים שעל כריכת ספרי תואמים את צבעי השלג, שכבש את ירושלים, והביא עלינו לעשרים וארבע שעות שקט מבורך, שאף מכונית לא העזה להפר, שמא מישהו יחשוב לתומו שהעניינים כרגיל.

אהיל בשלג

צילום של אחד מאהילי הסוכה המתקפלים מנייר בצורת מגן דוד שעיצב בני
הדרך שלי לחגוג את השלג הירושלמי הטרי

נעמי תרזה שלמון, חוט להט

התמונה של חוט להט בצורת מגן דוד היא באדיבות הצלמת נעמי תרזה שלמון, והיא אחת מני כמאה ושבעים עבודות של אחד עשר צלמים מישראל ומהשטחים שנטלו חלק בתערוכה שהתקיימה בשנת

2001

בנושא תקוות לשלום במזרח התיכון

הצלמת היא ילידת ירושלים

1965

והיא בוגרת בית הספר לצילום הדסה שבירושלים. כיום היא מתגוררת בגרמניה

זהו ככל הנראה הדימוי הראשון של מגן דוד לחוט להט ואולי גם האחרון – בקיצור, מאד מקורי: מעביר את ההרגשה שהעמים הישראלי והפלשתינאי משולבים זה בזה בעוצמות גבוהות, ומנבא אפשרות של שלום שיהווה אור לגויים תרתי משמע.

מתוך ויקיפדיה ערך נורה חשמלית

בנורת הלהט מותקן חוט להט, שהוא מוליך שבו זורם חשמל אשר מביא לחימומו לטמפרטורה של למעלה מ

1,000

מעלות צלזיוס ואגב כך, פולט חוט הלהט קרינת אור בהיר. חוט הלהט עשוי לרוב מטונגסטן, שנקודת ההיתוך שלו היא כ 3,400

מעלות צלזיוס. במשפחת נורות הלהט נכללות נורת הליבון וההלוגן

דוד שפרבר על מגן דוד באמנות הישראלית

במאמרו של דוד שפרבר, חוקר תולדות האמנות ואוצר בגלריה ע"ש ליבר באוניברסיטת בר-אילן, מצאתי כמה צילומים חשובים של עבודות אמנות שמאזכרות מגן דוד, אך עד שאשיג רשות מן היוצרים לפרסם כאן בבלוג את תמונותיהם

אני מצטט כאן מהסבריו לאותם ציורים

אסד עזי , משיח

עם מגן דוד

1997–1998

טכניקה מעורבת על בד

בשנות התשעים יצר האמן הדרוזי (יליד שפרעם) אסד עזי סדרה המבוססת על תצלום של ערבי רוכב על חמור

...

ביצירה זו עזי עושה שימוש אירוני בקומפוזיציה היהודית המסורתית של ביאת המשיח, ומתבסס על צילום של איכר זקן הרוכב על חמור אפור. מסע הדילוגים שהוא עושה בין פליטים עקורים לחוזים משיחיים מעורר שאלות של זהות ושל משמעות הסמלים.

אבנר בר-חמא

היהודים הרוצים

2005

צילום של יובל ההסתדרות הציונית ובו הרצל על רקע מגן דוד של הקונגרס הציוני הראשון ומגן דוד של הדגל הישראלי. הצילום מטופל ומודפס על שמשונית

האמן שילב צללית של דיוקנו של יאסר ערפאת, המנהיג הפלסטיני, בכרזה מהארכיון הציוני שבה נראים דמותו של הרצל והכיתוב: "היהודים הרוצים בכך ישיגו את מדינתם". לדברי האמן, המשמעות האקטואלית של היצירה היא ש"שני עמים נלחמים על אותה ארץ". בר-חמא מוסיף: "אנחנו לא מספיק רוצים [את הארץ], ומוכנים בקלות לוותר. דרוש רצון איתן ולא גמגום!".

רוס בלכנר

יוצר בהשפעת האמן ג´ספר ג'ונס דגל הגאווה בדמות צבעי הקשת המסמל את זהותו המגדרית של האמן, מתאחד ביצירה עם מגן דוד - סמלו התרבותי והלאומי של עם ישראל. השילוב בין הסמלים יוצר איחוד

אך אולי גם ניגוד

בין זהות אישית סובייקטיבית לזהות קולקטיבית

נחמה גולן, דמעות של אדמה

2006

צילום מטופל

שמה של העבודה "דמעות של אדמה" , מזכיר את שירם של דן מינסטר ויוני רכטר "דמעות של מלאכים", שהפך למעין המנון בטקסי יום הזיכרון. בעבודה שני מלאכים עשויים פוליאסטר ושברי זכוכית, שחבלי תאורה חשמליים מושחלים בהם. מגן דוד וסהר עם כוכב מבחינים בין המלאך "היהודי" למלאך ה"מוסלמי". המלאכים משמשים כאן מתווכים המרחיקים את העדות מן הספירה האנושית לספירה שמימית שבה מתאחדים זיכרון וגורל היסטורי של שני עמים שנידונו לחיות יחד

טבור במרכז העולם

המעצב החיפאי חיים שטייר שלח לי הזמנה זו למסיבת יום העצמאות

2005

ועליה מגן דוד שמקיף את טבורה של עלמה נאה במיוחד. עד כמה שידוע לי זוהי הפעם הראשונה שבה תופס טבור ארוטי את מרכזו של סמלנו הלאומי, מה שמלמד יותר מאלף מלים על תופעת סצנת המועדונים ההדוניסטית בישראל של שנות האלפיים. בקרוב אפרסם עוד כמה הזמנות שכאלה ששלח לי אותו נדבן תמונות ידוע

ליליין, טקסט בצורת מגן דוד

המעצב החיפאי חיים שטייר שלח לי סריקה זו של טקסט בגרמנית בצורת מגן דוד מתוך האיורים של אפרים משה ליליין לספר שירים מן הגטו, שיצא לאור בשנת

1902

עיצוב זה מופיע בעמוד הפתיחה לספר. עד כמה שידוע לי זהו העיצוב הראשון של טקסט שנעשה בצורה זו. 

ליליין סירות- 1

מגן דוד מוקף בעיגול
מעל לחנוכייה שמורכבת מסירות (?) 
באיור של אפרים משה ליליין לספר "שירים מן הגטו", 
שיצא לאור בשנת 1902

צים קווי נוסעים

מגן דוד שמקיף עיגול מופיע על גלויה של צים משנות הששים שמתארת את מפת קווי הנוסעים שלה. התמונה נמצאת באוסף של הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר והיא מתפרסמת כאן באדיבותו הרבה

דגל צים

תמונה של גלויה בשחור לבן משנות הששים ועליה דגל שבעת מגני הדוד של צים. התמונה נמצאת באוסף של הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר ומתפרסמת כאן באדיבותו הרבה

הלוגו של צים על ארובת האנייה תאודור הרצל

תמונה של גלויה צבעונית משנות הששים מן האוסף של חיים שטייר ועליה הלוגו של שבעת מגני הדוד של צים שמתנוסס על ארובת האנייה תאודור הרצל. מעניין שהרצל היה זה שהציע את שבעת הכוכבים כסמל לקונגרס הציוני הראשון. איך שדברים מתגלגלים. עולם קטן. לאור הפיסקה הבאה אודות המניע הציוני שמאחורי לוגו זה מעניין שעדיין חברת צים לא החליפה את הלוגו הציוני "המיושן" שלה

כשמביטים בכל רשימת השמות של האניות הישראליות ניתן לראות בבירור שהשמות שניתנו לאניות הושפעו מרוח התקופה ומתאימים להתפתחות הארץ. בשמות של האניות הישראליות אפשר לראות בודאות שלוש תקופות בולטות: ציוניות, ישראליות, מסחריות. התקופה הראשונה מתבטאת בשמות ציוניים משנת 1948 עד 1960 בהשראת קום המדינה כמו למשל: "תאודור הרצל", "ציון", "ישראל". משנת 1960 עד 1972 שמות האניות היו מאופיינים בישראליות שלהם כמו: "תימנה", "רחל" או "הר מירון". משנת 1972 ועד שנת 2002 בברור אפשר לראות שהשמות של האניות מקבלים צביון מסחרי כלל עולמי המתאים לשאיפה הגלובלית כמו: "צים אלכסנדריה", "צים צ'ינה" ועוד. מעניין כיצד יהיו השמות של האניות הישראליות בעוד עשרים שנה.

חוק שימור האנרגיה הרוחנית
הרצל הציע שבעה כוכבים מזהב עבור דגל ישראל אך כידוע לכל הצעתו לא נתקבלה וישנו רק כוכב אחד כחול במרכז דגל המדינה. שבעת הכוכבים האלה מופיעים על הסמל של צים ועל הסמל של עיריית הרצליה וזוהי הוכחה לחוק שימור האנרגיה הרוחנית שקובע שרעיונות טובים לא נעלמים, הם רק משנים כיוון

לוגו הארגון הארצי לפיזיותרפיה

התמונה של מגן דוד בלוגו של הארגון הארצי לפיזיותרפיה צולמה בידי הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר וכל הזכויות עליה שמורות לו. מלבדי, חיים שטייר הוא התורם העיקרי לאתר אלבום מגן דוד, ואני מצדיע לו על התמדתו במשלוח חומרים חדשים. בדרך כלל כאשר סורקים ומפרסמים לוגו של ארגון כלשהו תתכן בעיה של זכויות יוצרים, אבל כאשר הלוגו נכנס לתוך צילום נוף הוא נקרא "צילום אגבי", ומותר לפרסמו- תקנו אותי אם אני טועה

חלון הרוזטה הגותי הגדול בעולם

בקתדרלה של מיורקה שבספרד נמצא חלון הרוזטה הגותי הגדול בעולם. הקתדרלה נבנתה על גבי מסגד, כמו שקרה גם בבניין של קתדרלות רבות אחרות בארץ זו. החלון מחולק לעשרים וארבעה משולשים שחלקם יוצר צורת הקסגרמה. התמונה מתפרסמת כאן באדיבותו של sonofgroucho מפליקר

עם אחד

כל הזכויות שמורות לאופירה אוריאל

2008
שם היצירה: עם אחד
ששים פיסות היוצרות מארג צבעוני של מגני דוד שונים כסמל לססגוניות שנרקמה בחברה הישראלית במהלך ששים שנות קיומה

ינטרה לוטוס

התמונה של ינטרה שמקיפה אום ומוקפת בשמונת עלי הלוטוס היא באדיבות
whodisan215
מפליקר

אלונקה

חיילינו באים להכות את הפלשתינים בפנים מלאי אלימות כשהם מניפים אלות שיוצרות מגן דוד  - פרי מוחו הקודח של קרלוס לטוף, הקריקטוריסט הברזילאי שמתנגד למדיניות ישראל בשטחים. 

התמונה מתפרסמת כאן באדיבותו של לטוף.

פסלון יהודי אתיופי

התמונה של מגן דוד בפסלון יהודי-אתיופי מתפרסמת באדיבותו של הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר שכתב לי

פסלון 'גור אריה יהודה', שרכשתי בשעתו

בגלריה לתרבות חומרית של אמנים אתיופים, בישוב הקהילתי (שכבר לא קיים), חצרות יסף, בגליל המערבי

גור אריה יהודה והקסגרמה היו סמלי המלוכה של היילה סילאסי, ולכן לא ברור אם האמן שיצר פסלון זה הושפע מהחלק האתיופי או מהחלק היהודי שבו.

בול סרבי אנטישמי

בול סרבי משנת

1942

שיצא לרגל תערוכה בנושא הבונים החופשיים שנערכה בבלגרד חודשיים קודם לכן. התמונה מתארת את התגברות סרביה על "הקונספירציה" של היהודים בשילוב עם הקומוניסטים והבונים החופשיים להשתלט על העולם (בנוסח הפרוטוקולים של זקני ציון). בבול נראית דמות שמייצגת בונה חופשי שפניו מכוסות ועל סינרה של הדמות מגן דוד. הדמות מתכווצת בשל קרני האור של מתנגדי "הקונספירציה" שחושפים אותה.

אקבר הגדול

התמונה של צלב קרס הינדי לצד חותם שלמה מוסלמי ולצד סמלי דתות אחרות ברצפת פסיפס בקברו של אקבר הגדול באגרה היא באדיבות

Sparklechops

מפליקר

עליזה אוקו, אדריכלית ואדריכלית נוף שביקרה במקום כתבה עליו באתר למטייל:

על קברו של אקבר באגרה המוגול הגדול הראשון, הנערץ ע"י מוסלמים והינדים כאחד, משום נסיונו לברוא סינטזה בין שתי הדתות הגדולות, נמצא קצת מחוץ לעיר, כשבאים מכוון דלהי. השער הענק מאבן אדומה חרוטה ומצוירת בדגמי עלים ופרחים הוא גם השער המטאפורי לעולם דימויים ולארכיטקטורה ששורשיה באסלאם של מרכז אסיה ושמצאה כאן, בהודו, ביטוי יחודי

עם מעט עזרה מידידי

בימים אלה אני מעצב את ספרי החדש באמצעות תוכנת מיקרוסופט פבלישר. לאחר שהעמדתי את השורות של דף הפתיחה הראיתי אותן לידידתי הציירת דבורית בן שאול והעמוד נראה לה בצורת מגן דוד. ואכן אם תדמיינו משולש שמתחיל מהנקודה העליונה ונוגע במלים

No

Or

ולעומתו משולש שמתחיל בנקודה התחתונה ונוגע קצוות שם הספר תקבלו מגן דוד.

נראה שאני שקוע כל כך עמוק בנושא שאפילו עימוד הספר מושפע מן הסמל הלאומי שלנו באופן תת הכרתי

קרלוס לטוף, גדר תיל

התמונה של מגן דוד עשוי מגדר תיל היא באדיבות קרלוס לטוף, המביע בה את יחסו העוין לגדר ההפרדה. דומני שזו התמונה הראשונה של מגן דוד עשוי מגדר תיל שפרסמתי עד כה. ברצוני להעיר לגופו של מגן דוד עשוי מתיל שהוא מונע את הכניסה גם מן העבר המנוגד. המגן דוד, בהבדל מהקריקטוריסט, אינו תופס צד, או שהוא תופס את שני הצדדים. זוהי משמעותו העמוקה כפלינדרום חזותי.

קרלוס לטוף, צ'ה גווארה

 מגן דוד על כיפה שחבושה לראשו של המהפכן האגדי צ'ה גווארה באדיבותו של הקריקטוריסט הברזילאי האנטי ישראלי קרלוס לטוף, המביע בה את יחסו האוהד ליהודים בישראל ובעולם שמתנגדים למדיניות ישראל בשטחים. הסבר זה לתמונה מופיע באתר של לטוף אך בלעדיו ניתן היה לפרש את התמונה באופן שונה ואף מנוגד, מכיוון שהדבקת מגן דוד לדמות פוליטית שימשה את הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה על מנת לומר שמנהיגי המערב הם מריונטות של היהודים

קרלוס לטוף, מגדל שמירה

התמונה של מגדל שמירה בצורת מגן דוד היא באדיבות קרלוס לטוף, המביע בה את יחסו העוין לגדר ההפרדה

קרלוס לטוף, חבל תליה

הקריקטוריסט הברזילאי קרלוס לטוף מרבה להשתמש במגן דוד כמאפיין של הישראלי המכוער. יש להבחין בין שימוש גראפי במגן דוד בידי מאיירים אנטישמים לבין שימוש בו בידי מאיירים אנטי ישראלים. מבחינתי קרלוס לטוף הוא נציג למופת של האנטי ישראליות. עם זאת ראוי להעיר שבשנת

2004

לטוף יצר סידרה בשם פיוס ובה שבע קריקטורות שמתארות ישראלים ופלשתינאים שחיים באחווה.

ייאמר לזכותו גם שבדפי השער באתרים שלו הוא מתיר את השימוש ביצירותיו לכל מאן דבעי

הקריקטורה מבטאת בתמצות את דעתו הבוטה של קרלוס לטוף על המדיניות הישראלית בשטחים. מה שמעניין מבחינתי הוא תפיסת המגן דוד כחבל תליה עבור הפלשתינאים. רעיון דומה היה לדרור אוסלנדר, כאשר צייר את המגן דוד כצווארון שחונק עובדת זרה.

כריכת ספרי הבא

ידידי היקר ארן פטינקין, שרכש ניסיון רב במהלך עבודתו כבמאי סרטים דוקומנטריים בעיצוב באמצעות פוטושופ, עובד בימים אלה על כריכת ספרי הבא. זוהי רק טיוטא - המוצר הסופי ייראה הרבה יותר מהוקצע. אני מביא אותו כאן על מנת לחלוק אתכם את ההנאה העמוקה שמלווה כל שלב בלידתה של יצירה חדשה

הדגם הבא של אהילי סוכה

בני מתכונן לייצור הדגם הבא של אהילי סוכה, לאור הידלדלות המלאי של הדגם הנוכחי. יהיו בו בדגם הבא שני שיפורים עיקריים

הכוכבים הקטנים יהיו בעלי ששה במקום חמישה קצוות

ששה כוכבים קטנים יקיפו את השביעי - כשם שששת ימי השבוע מקיפים את השבת

הלוגו כמאפיין חזותי

בעיתון הארץ הופיעה כתבה על ספרו של שמואל ורשבסקי ללכת עם לוגו שיצא לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות". להלן קטע מתוכה שמבהיר את הגדרת המגן דוד בתחום שבו הוא פורח במאה השנים האחרונות: פירסום

ורשבסקי מגדיר את הלוגו כמאפיין חזותי של קבוצות בעלות אינטרסים משותפים, דתיים או לאומיים. כל סמל שקבוצה מאמצת לעצמה כאמצעי זיהוי והבחנה הוא ה"לוגו" שלה - והספר סוקר כמה מהלוגואים הבסיסיים ביותר בתשתית התרבות הוויזואלית: מגן דוד, חמסה, צלב, עלה תלתן ודגלי לאום. ורשבסקי מתאר את ראשיתו של המיתוג המסחרי עם תחילת המהפכה התעשייתית, ומגולל את הכרוניקה של הרעיון שעל פיו זהותם של תאגידים כלכליים מאורגנת סביב מותגים ולא סביב מוצרים.

ירושלים: גרפיטי על קירות הבנקים

ביום

21/08/07

פרסם גיל בן עמי באתר סקופ

עובדים ולקוחות של סניפי הבנקים במרכז ירושלים הופתעו לגלות כי ונדליסטים השחיתו את הכניסות לסניפי הבנקים

...

הוונדליסטים השחיתו את מכשירי הכספומטים בכניסות לבנקים. על מסכי המכשירים רוססו בצבע אדום כמה סימנים, ובהם מגן דוד. סמוך לכניסות לסניפים רוססו הכתובות: הבנקים גונבים ולא מתביישים

כוכב לא הודי בהודו

התמונה של כוכב נוצרי בכנסיית סנט מרי בצ'ניי שבהודו היא באדיבות

monhsi

מפליקר

ורואים בה כוכב בן שש קצוות מקיף צלב מסוגנן. מצאתי תמונה זו כאשר חיפשתי באינטרנט באמצעות מילות החיפוש מגני דוד בהודו. מסתבר שלא כל כוכב בן שש קצוות שנמצא בהודו הוא הודי. כנסיית סנט מרי נבנתה בשנת

1680

והיא הכנסייה האנגליקנית העתיקה ביותר שנמצאת מחוץ לאנגליה

לתורה ולתעודה

מגני דוד מופיעים על בול קק"ל לתורה ולתעודה ביחד עם מנורה ודגל שהם סמלים שמלווים את הכוכב בעל ששת הקצוות לעתים תכופות. הבול הוא מתוך האוסף של הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר ובאדיבותו

עוד מגן אום

לפני ימים אחדים פרסמתי כאן תמונה של מגן דוד ובתוכו סמל האום הבודהיסטי שצילם בן פיבן לאחרונה בקרלה, והנה עוד תמונה באותו נושא מפרי מצלמתו

כל הזכויות שמורות לבן פיבן

2008

פסל בצורת פתית שלג

התמונה היא באדיבות

Pcarpen

שפרסם אותה בפליקר בלי לציין מי עיצב את המגן דוד המדליק הזה

ארכיון הצילומים של רשות העתיקות בהר חוצבים

אתמול ביקרתי בארכיון הצילומים של רשות העתיקות בהר חוצבים על מנת להשיג אישורים לפרסום כמה תמונות של מגן דוד בספרי העומד לצאת בקרוב בשפה האנגלית. קיבלתי שם רשימה של תמונות של מגני דוד שלא הכרתי. לא בכל תמונה שמופיעה ברשימה זו יש מגני דוד, מסיבות שונות ומשונות, אבל זו התחלה טובה למסע חיפושים חדש

תל אל עג'ול ממלוכית משקולת מעוטרת בדגם

לא ידוע אסלאמית משקולת דרהם

לא ידוע משקולת דרהם

לא ידוע אסלאמית משקולת מעוטרת בדגם

ירושלים מודרנית צלחת

טבריה וחמת אסלאמית קדומה דפוס

כוכב הירדן צלבנית אבן גזית מעוטר בחריתה

ירושלים עיר דוד איובית ממלוכית שבר כלי רימון

טבריה אסלאמית אבן

עכו אסלאמית קערית

לא ידוע ברזל ב3 קנקנית

קיסריה טבעת אצבע

לא ידוע ביזנטית שבר לוח סורג צלב

קאקון איובית ממלוכית נר נעל

עין זיון ביזנטית אבן קשת מעוטרת בתבליט

אל שעבנייה ביזנטית אבן מעוטרת בחריתה

תופיק אל פוקא אבן מעוטרת בחריתה

אזור בניס ביזנטית סורג

גלום ח' אסלאמית טבעת אצבע

גלום ח' אסלאמית טבעת אצבע

נחל שחק אומאית שבר טבעת אצבע

סהד ח' עותומנית טבעת אצבע

שדה נחום עותומנית חותם טביעה

דיר אספין ח' ממלוכית צוואר פר

קיסריה פאטמית צלחת פמוט

קיסריה אסלאמית ידית קנקן טביעת חותם

קיסריה אסלאמית משקולת טביעת חותם

נחל אדורים ממלוכית גוף קנקן מעוטר בדגם

לא ידוע אסלאמית ידית קנקן

המוזיאון האסלאמי במצרים ממלוכית בסיס קערה

המוזיאון האסלאמי במצרים ממלוכית בסיס קערה

שומרון הלניסטית ידית קנקן

נחל נבלט אסלאמית קדומה ידית קנקן

יהוד איובית ממלוכית שבר נר נעל

כפר ג'נס אסלאמית ידית קנקן

בורין ממלוכית ידית קנקן

ילדות מאת הציירת ג'ודי רץ

צילום של תמונה שציירה ג'ודי רץ. הציור מצועף כדי לרמז שמדובר בזיכרון ילדות רחוק. רואים בציור נוף מרכבת שהובילה את הציירת ואת אמה שלה בשנת

1944 למחנה ריכוז

מגן דוד מקיף את ידה של ההשגחה האלוהית

משמאל ארובות העשן של אושוויץ

מימין מטוסים מטילים פצצות

גלגל בתוך הקסגרמה

התמונה של גלגל בתוך הקסגרמה שמוקפת בגלגל בציור קיר הודי היא באדיבות בן פיבן, שצילם אותה לפני שבועות אחדים בקרלה. כל הזכויות שמורות לבן פיבן. ברור לי שמדובר במשמעות דתית כלשהי אבל לא ברור לי מהי

משולש בתוך הקסגרמה

התמונה של משולש בתוך הקסגרמה חרותה באבן על עמוד בכניסה למקדש הודי היא באדיבות בן פיבן שצילם אותה לפני שבועות אחדים בקרלה. על פי ההקשר ניתן להניח שיוצרי הסמל ייחסו לו משמעות דתית- אבל איזו

?

מתי פגשת לראשונה את סמל המגן דוד

על סמך ניסיוני האישי אני מעז להמר שרוב הקוראים כתבה זו לא יצליחו לזכור מתי פגשו לראשונה את סמל המגן דוד. לי עצמי יש זיכרון ילדות מוקדמת עמום של חבישת כובע המשטרה של אבי על ראשי כך שהגיע לי עד קצה האף - אבל אינני זוכר את סמל המשטרה שהיה בחזית אותו הכובע, שהיה, כפי שהוא כיום, בצורת מגן דוד. זכורים לי גם ניסיונות כושלים שלי לצייר מגן דוד בתקופת בית הספר העממי; לא זכור לי שלמדתי בגן שיר ילדים על סמלנו הלאומי, וגם לא זכור לי שיעור מולדת שהוקדש למגן דוד או לטלאי הצהוב. יש לי חשד שזה לא בגללי אלא בגלל אופיו של סמל זה שמשוחח ישירות עם תת ההכרה ועוקף במודע את הזיכרון ואת ההכרה

בול הבריגדה היהודית שהנפיקה הקק"ל

הבול הוא מתוך האוסף של הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר ובאדיבותו. רואים בו את סמל הבריגדה היהודית:

 שני פסים בצבע תכלת על רקע לבן יחד עם סמל מגן דוד

צליבה

אט אט מתחילות להצטבר אצלי תמונות של צליבה על גבי מתקן בצורת מגן דוד

כאן אנו רואים חיילים רומאים בוחנים מתקני צליבה ומגיעים למסקנה שכדאי להשתמש בצלב. התמונה באדיבות הקריקטוריסט אוליבר

Cartoons by Gaspirtz at http://www.gaspirtz.com

ג'ודי רץ, צליבה

תמונה נוספת באוסף החדש שלי של עבודות אמנות שעוסקות בצליבה בקשר למגן דוד

באדיבות הציירת ג'ודי רץ

רואים בה את הטלאי הצהוב על גבי צלב ובנוסף יש שם כד שמסמל את מרים אמו של ישו ונשר שמסמל את יוחנן המטביל

אהיל וכוכב

lantern and star, originally uploaded by whodisan215.

התמונה של חלון בצורת כוכב בן ששה קדקודים היא באדיבות בן פיבן שצילם אותה לפני כמה שבועות בקרלה שבהודו, וכל הזכויות עליה שמורות לו. מה שעניין אותי בתמונה זו הוא דווקא האהיל, שנראה לי ממבט ראשון כמו אהיל מרכבה בעל ששה קדקודים, אך לאחר עיון הגעתי למסקנה שמדובר באהיל בן שמונה קדקודים

חמישים שנה לקק"ל

הבול הוא מתוך האוסף של הגרפיקאי החיפאי חיים שטייר ובאדיבותו. רואים בו אריה מוקף בסמל שהציע הרצל לקונגרס הציוני הראשון. סמל זה היה מורכב מששה כוכבים במשולשים שמקיפים את המשושה המרכזי של המגן דוד, ומכוכב שביעי שנמצא מעל למגן דוד. הצעה זו של הרצל התגלגלה לדגל הציוני וממנו לדגל המדינה. כך שככל הנראה האחראי להימצאותו של המגן דוד במרכז דגלנו הוא הרצל בכבודו ובעצמו, כפי שהוכיח המומחה לדגלים דוב גוטרמן. 

מבחן התוצאה

הופתעתי מאד לגלות הבוקר שבמנוע החיפוש של גוגל באנגלית כאשר שואלים על ספרים בנושא מגן דוד, ספרי הינוקא, שיצא לאור אך לפני שבוע, עולה כתשובה הראשונה. מאחר והספר הוא בעברית ואילו השאלה היא באנגלית מעניין אם תהיה לפרסומת זו השפעה ממשית שתגרום למישהו להזמין את הספר, שהרי העיקר הוא לא העמידה במבחן הפרסום, העיקר הוא העמידה במבחן התוצאה

בול אוסטרלי לחג המולד

מגני דוד צהובים בזוויות של צלב על גבי בול אוסטרלי לחג המולד שיצא לאור בשנת 1967

בית הכנסת המרכזי בבודפשט

מגן דוד מופיע על גם על הבול הישראלי וגם על הבול ההונגרי בנושא בית הכנסת המרכזי בבודפשט. בולים אלה הונפקו בשנת אלפיים. דינה וצביקה עיצבו את הבול הישראלי ואילו את הבול ההונגרי עיצב דנילה קרטס. בית כנסת זה הוא הגדול באירופה והשני בגודלו בעולם, ומגני דוד רבים מופיעים בו

ארכיון הצילומים החדש של הקק"ל

בארכיון הצילומים החדש של הקק"ל תוכלו למצוא תמונות ישנות של מגני דוד כגון

על גבי כרזת בד של קבוצת פועלי ציון מפלונסק משנת

 1900

על קיר של תלמוד תורה מיפו, עם המלה יפו בתוך המסגרת של המגן דוד משנת

 1900

בטקס הנחת אבן פינה בתל אביב משנת

 1912

על פרוכת לבנה שעוטפת ספר תורה משנת

 1918

על שלטים במסדר של ספורטאי מכב"י משנת

 1920

על שער עץ שרוכבי סוסים נכנסים דרכו בבלפוריה משנת

 1925 

על שער כבוד בבני ברק משנת

 1925

על כריכת ספר זהב של קק"ל משנת

 1926

על דגל מנורה בבית הנשיא קציר בשנת

 1976

עשוי מכלונסאות עץ במחנה נוער משנת

 1978

ביער איטליה בשגב משנת

1965

קבר הרצל

התמונה של בול קק"ל עם מגן דוד בצד שמאל למטה מתפרסמת כאן באדיבות המעצב החיפאי חיים שטייר והבול נמנה על פריטי האוסף שלו. הבול מתאר את קבר הרצל בוינה. על הקבר כמה מגני דוד וסביב הבול סמלי שנים עשר השבטים. הבול שייך לסדרה של בולים שבה מופיעים גם בית הכנסת של הרצל, בית הכנסת של רש"י, הצייר ליליין, רחוב יהודי בטוניס, פועל יהודי נושא שק על שכמו וסוכת א. מאפו בקובנה. 
הסופר שמואל ליב ציטרון (1862 - 1930) כתב שיר הספד להרצל ביידיש ותרגם אותו לעברית. בשיר מודגשת תרומתו של הרצל לאימוץ הסמל בידי העם:

 לנצח יחיה מפעלך ותמונתך בזיכרון-העם.  ראה!  הננו שומרים באמונה את  ירושתך  –  את מגן-דוד הגא.  יבוא יום ובקמטי דגל ציון יחותל ארונך, מה שנשבעת נקיים וגעגועיך יִמָלאו