כתובות אש

כל הזכויות שמורות לענת מסד 2008.

מתוך: ברוטין בתיה, הירושה: תגובות לשואה על ידי אמנים ישראלים "דור שני" לשואה, דוקטורט, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2005, עמ' 179-181.

. . . בתערוכה נא לבוא בחולצות לבנות מ-2003 של מסד מופיע המספר A-22761 שחרוט על יד אמה . . . התערוכה מורכבת מצילומים דיגיטאליים של כתובות אש שהאמנית הציבה בשדה פתוח ואחר כך הציתה אותם בטקס מפקד-אש שערכה. כתובות האש כללו מגן דויד כסמלו של העם היהודי, צלב קרס כסמלם של הנאצים ועוזריהם, והמספר A-22761 המסמל בו-בזמן את אושוויץ באופן כללי ואת גורלה הפרטי של אמה. בנוסף נכללו גם משפטים קצרים: קריאות הגנאי שאמה ספגה מהנאצים במחנה -"ארצה שיקסע", "כאן לא בוכים שיקסע" - וכן "הזורעים בדמה בדמעה יקצורו," שיבוש המשפט מתוך שיר המעלות "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו," כאשר היא מתייחסת לקשיים שעמדו בפני הניצולים ובניהם בתהליך השתלבותם בהוויה הישראלית.

. . . כתובות האש הוצבו בקבוצות, כאשר קבוצה אחת כללה את המספר A-22761 בחזית, לאחריו הכתובת "הזורעים בדמה בדמעה יקצורו", ומאחוריה מגן דויד. היא הציתה את הכתובות בהדרגה, מהמספר עד למגן דויד, ואז צילמה את כל שלבי הבערה שלהן אשר משמעותם מקבילה לתהליך של ההשמדה.

. . . בצילום התחתון, מופיעים המספר, הכתובת ומגן הדויד כשהם בוערים בלהבות ואינם ברורים, ומתחתם על הקרקע, בוערים גם שאריות החומרים שמהם הוכנו הכתובות. המספר העולה באש והכתובת "הזורעים בדמה בדמעה יקצורו" שכלתה ובמקומה נראות להבות אדומות מרמזים להשמדה באושוויץ. מגן הדויד אשר מגיח מן הבעירה, ונראה רק בחלקו, בוער בצבע אדום המזכיר אוד שניצל מאש, והוא מייצג את שארית העם היהודי ששרדה את השואה.